Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ב בכסלו תשפ״ג | 16 דצמבר 2022
  • מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

נדרים נב

לימוד החודש מוקדש ע”י נשות הדרן בלונג איילנד לרפואת מאיר בן מלה ותינוק בן ירדן. בתוך שאר חולי ישראל.

הדף היום מוקדש ע”י אירה ונתניה שלומוביץ לע”נ אמה של אירה, אהובה בת רבקה ואשר צבי.

הנודר ממשהו מסויים, האם זה כולל מה שיוצא ממנו? בדברים מסויימים כמו האם חלב כולל קום, או האם בשר כולל רוטב? אפילו אם חושבים שלא, אם אמר בשר זה ויצא ממנו רוטב, אז כולם מסכימים שיהיה אסור אם נתן טעם במשהו אחר. הר”ן שואל כאן למה בלי נותן טעם יהיה מותר אם נדר זה דבר שיש לו מתירין שלא בטל אפילו באלף? הגמרא מביאה סתירה בין הדעות השונות במשנה בין ר’ יוסי לחכמים בהשוואה למחלוקת אחרת ביניהם בעדשים ששם מיקל ר’ יוסי לעומת חומרתו בעניין חלב/קום. פותרים את הסתירה בכך שכל אחד היה ממקום אחר ופסק כפי משמעות הלשון במקום שלו. הנודר מענבים מותר ביין, הנודר מזיתים מותר בשמן זית. אבל אם אמר “קודם זיתים וענבים אלו שאיני טועם” אז יהיה אסור ביין ובשמן. רמי בר חמא שואל מה זה שקובע כאן – “אלו” או “שאיני טועם”? הם מנסים לענות על שאלתו ממקורות אחרים, אך ללא הצלחה.

מותר ברוטב ובקיפה ורבי יהודה אוסר

אמר רבי יהודה מעשה ואסר עלינו רבי טרפון בביצים שנתבשלו עמו אמרו לו כן הדבר אימתי בזמן שיאמר בשר זה עלי שהנודר מן הדבר ונתערב באחר אם יש בו בנותן טעם אסור

הנודר מן היין מותר בתבשיל שיש בו טעם יין אמר קונם יין זה שאני טועם ונפל לתבשיל אם יש בו בנותן טעם הרי זה אסור

גמ׳ ורמינהו מן העדשים אסור באשישים ורבי יוסי מתיר

לא קשיא מר כי אתריה ומר כי אתריה באתרא דרבנן קרו לחלבא חלבא ולקומא קומא באתריה דרבי יוסי לקומא נמי קרו ליה קומא דחלבא

תניא הנודר מן החלב מותר בקום מן הקום מותר בחלב מן החלב מותר בגבינה מן הגבינה מותר בחלב מן הרוטב מותר בקיפה מן הקיפה מותר ברוטב אם אמר בשר זה עלי אסור בו וברוטבו ובקיפו

הנודר מן היין מותר בתבשיל שיש בו טעם יין אמר קונם יין זה שאיני טועם ונפל לתוך התבשיל אם יש בו טעם יין הרי זה אסור

מתני׳ הנודר מן הענבים מותר ביין מן הזיתים מותר בשמן אמר קונם זיתים וענבים אלו שאיני טועם אסור בהן וביוצא מהן

גמ׳ בעי רמי בר חמא אלו דוקא או שאיני טועם דוקא

אי סלקא דעתך אלו דוקא שאיני טועם למה לי הא קא משמע לן דאף על גב דאמר שאיני טועם אי דאמר אלו מיתסר ואי לא לא

אמר רבא תא שמע קונם פירות האלו עלי קונם הן לפי אסור בחילופיהן ובגידוליהן הא ביוצא מהן מותר

הוא הדין דאפילו ביוצא מהן אסור והא עדיפא ליה לאשמועינן דחילופיהן כגידוליהן דמי

תא שמע שאיני אוכל ושאיני טועם מותר בחילופיהן ובגידוליהן הא היוצא מהן אסור איידי דלא נסיב ברישא יוצא מהן לא נסיב נמי בסיפא יוצא מהן

תא שמע אמר רבי יהודה מעשה ואסר רבי טרפון עלי ביצים שנתבשלו עמו אמרו לו אימתי בזמן שאמר בשר זה עלי שהנודר מן הדבר ונתערב באחר ויש בו בנותן טעם הרי זה אסור

באלו לא קא מיבעיא לן דדוקא הוא כי מיבעיא לן בשאיני טועם דוקא או לאו דוקא

תא שמע דג דגים שאיני טועם אסור בהן בין גדולים בין קטנים בין חיים בין מבושלים ומותר בטרית טרופה ובציר

אמר רבא וכבר יצא מהן

  • מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

הפילוסופיה של איסור והיתר – גפ”ת 117

האם שאלתן את עצמכן פעם למה כשטיפת חלב נופלת לסיר בשר היא בטלה? תחשבו שוב – לר”ן יש הסבר מחודש ומרתק לאופן בו פועלים איסור והיתר. הצטרפו אלינו למפגש מחודש עם עולם מוכר. נדרים דף נב.

נדרים נב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדרים נב

מותר ברוטב ובקיפה ורבי יהודה אוסר

אמר רבי יהודה מעשה ואסר עלינו רבי טרפון בביצים שנתבשלו עמו אמרו לו כן הדבר אימתי בזמן שיאמר בשר זה עלי שהנודר מן הדבר ונתערב באחר אם יש בו בנותן טעם אסור

הנודר מן היין מותר בתבשיל שיש בו טעם יין אמר קונם יין זה שאני טועם ונפל לתבשיל אם יש בו בנותן טעם הרי זה אסור

גמ׳ ורמינהו מן העדשים אסור באשישים ורבי יוסי מתיר

לא קשיא מר כי אתריה ומר כי אתריה באתרא דרבנן קרו לחלבא חלבא ולקומא קומא באתריה דרבי יוסי לקומא נמי קרו ליה קומא דחלבא

תניא הנודר מן החלב מותר בקום מן הקום מותר בחלב מן החלב מותר בגבינה מן הגבינה מותר בחלב מן הרוטב מותר בקיפה מן הקיפה מותר ברוטב אם אמר בשר זה עלי אסור בו וברוטבו ובקיפו

הנודר מן היין מותר בתבשיל שיש בו טעם יין אמר קונם יין זה שאיני טועם ונפל לתוך התבשיל אם יש בו טעם יין הרי זה אסור

מתני׳ הנודר מן הענבים מותר ביין מן הזיתים מותר בשמן אמר קונם זיתים וענבים אלו שאיני טועם אסור בהן וביוצא מהן

גמ׳ בעי רמי בר חמא אלו דוקא או שאיני טועם דוקא

אי סלקא דעתך אלו דוקא שאיני טועם למה לי הא קא משמע לן דאף על גב דאמר שאיני טועם אי דאמר אלו מיתסר ואי לא לא

אמר רבא תא שמע קונם פירות האלו עלי קונם הן לפי אסור בחילופיהן ובגידוליהן הא ביוצא מהן מותר

הוא הדין דאפילו ביוצא מהן אסור והא עדיפא ליה לאשמועינן דחילופיהן כגידוליהן דמי

תא שמע שאיני אוכל ושאיני טועם מותר בחילופיהן ובגידוליהן הא היוצא מהן אסור איידי דלא נסיב ברישא יוצא מהן לא נסיב נמי בסיפא יוצא מהן

תא שמע אמר רבי יהודה מעשה ואסר רבי טרפון עלי ביצים שנתבשלו עמו אמרו לו אימתי בזמן שאמר בשר זה עלי שהנודר מן הדבר ונתערב באחר ויש בו בנותן טעם הרי זה אסור

באלו לא קא מיבעיא לן דדוקא הוא כי מיבעיא לן בשאיני טועם דוקא או לאו דוקא

תא שמע דג דגים שאיני טועם אסור בהן בין גדולים בין קטנים בין חיים בין מבושלים ומותר בטרית טרופה ובציר

אמר רבא וכבר יצא מהן

גלול כלפי מעלה