הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.
נדרים סב
אם נודרים עד הקיץ, הכוונה לתחילת קציר התאנים. אם נודרים עד יעבור הקיץ, שזה סוף העונה, הכוונה לכאשר הניחו בצד את המקצועות. מה זה מקצועות? יש עוד הלכות הקשורות בהנחת המקצועות הזו – אנשים יכולים לקטוף את מה שנשאר בשדות והפירות פטורים ממעשרות כיוון שהכל נחשב להפקר. מובאים מספר סיפורים שבהם חלק מהאנשים אכלו משדות אחרים בתקופה זו של השנה אך אחרים לא היו מוכנים לאכול. למה לא? רבי טרפון הותקף וכמעט נהרג בגלל אכילה בשדה של מישהו בתקופה זו. מדוע רצה בעל השדה להרוג אותו אם מותר היה לו לאכול? איך הוא הציל את עצמו? רבי טרפון בסופו של דבר כעס על עצמו שהוא השתמש בעובדה שהוא תלמיד חכם כדי להציל את עצמו, שכן אסור להשתמש בכתרה של תורה. מהם החריגים לכלל זה? באילו דרכים מייחסים כבוד לתלמידי חכמים כמו כהנים? לאיזה כיבודים זוכים הכהנים ומאיפה זה נדרש? אם נודרים עד הקציר, יש להניח שהנדר מתייחס לקציר החיטים, אלא אם כן מצוי יותר באזור זה שעורים. אם נודרים עד הגשמים, או עד שיהו הגשמים, יש מחלוקת אם הכוונה היא לזמן מסוים (כאשר צפויים הגשמים השניים – יורה שנייה) או עד שירדו הגשמים בפועל ביורה השנייה. אם נודרים עד סוף הגשמים, יש מחלוקת אם זה אומר עד סוף פסח או עד סוף חודש ניסן.
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
תנא הוקפלו רוב המקצועות מותרות משום גזל ופטורות מן המעשרות
רבי ורבי יוסי בר רבי יהודה איקלעו לההוא אתרא בזמן שהוקפלו רוב המקצועות רבי הוה קא אכיל רבי יוסי בר רבי יהודה לא אכיל אתא מרהון אמר להו אמאי לא אכלי רבנן הוקפלו רוב המקצועות הוא ואף על פי כן לא אכיל רבי יוסי בר רבי יהודה קסבר משום סניות מילתא הוא דקאמר הדין גברא
רבי חמא בר רבי חנינא איקלע לההוא אתרא בזמן שהוקפלו רוב המקצועות הוה קאכיל יהיב לשמעיה לא אכיל אמר ליה אכול כך אמר לי רבי ישמעאל בר רבי יוסי משום אביו הוקפלו רוב המקצועות מותרות משום גזל ופטורות מן המעשר
רבי טרפון אשכחיה ההוא גברא בזמן שהוקפלו המקצועות דקאכיל אחתיה בשקא ושקליה ואמטייה למשדיה בנהרא אמר לו אוי לו לטרפון שזה הורגו שמע ההוא גברא שבקיה וערק אמר רבי אבהו משום רבי חנניה בן גמליאל כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על דבר זה אמר אוי לי שנשתמשתי בכתרה של תורה
ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם קל וחומר ומה בלשצר שנשתמש בכלי קודש שנעשו כלי חול שנאמר ובאו בה פריצים וחיללוה כיון שפרצום נעשו חול נעקר מן העולם דכתיב בה בליליא קטיל בלשצר המשתמש בכתרה של תורה שהוא חי וקיים לעולם על אחת כמה וכמה
ורבי טרפון כיון דכי אכיל דהוקפלו רוב המקצועות הוה אמאי צעריה ההוא גברא משום דההוא הוו גנבי ליה ענבי כולה שתא וכיון דאשכחיה לרבי טרפון סבר היינו דגנבן אי הכי אמאי ציער נפשיה משום דרבי טרפון עשיר גדול הוה והוה ליה לפייסו בדמים
תניא לאהבה את ה׳ אלהיך לשמוע בקלו ולדבקה בו שלא יאמר אדם אקרא שיקראוני חכם אשנה שיקראוני רבי אשנן שאהיה זקן ואשב בישיבה
אלא למד מאהבה וסוף הכבוד לבא שנאמר קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך ואומר דרכיה דרכי נועם ואומר עץ חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר
רבי אליעזר בר רבי צדוק אומר עשה דברים לשם פעלם ודבר בהם לשמם אל תעשם עטרה להתגדל בהם ואל תעשם קורדום להיות עודר בו וקל וחומר ומה בלשצר שלא נשתמש אלא בכלי קדש שנעשו כלי חול נעקר מן העולם המשתמש בכתרה של תורה על אחת כמה וכמה
אמר רבא שרי ליה לאיניש לאודועי נפשיה באתרא דלא ידעי ליה דכתיב ועבדך ירא את ה׳ מנעוריו אלא קשיא דרבי טרפון עשיר גדול היה והוה ליה לפייסיה בדמים
רבא רמי כתיב ועבדך ירא את ה׳ מנעוריו וכתיב יהללך זר ולא פיך הא באתרא דידעי ליה הא באתרא דלא ידעי ליה
אמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר צורבא מרבנן אנא שרו לי תיגראי ברישא דכתיב ובני דוד כהנים היו מה כהן נוטל בראש אף תלמיד חכם נוטל בראש וכהן מנא לן דכתיב וקדשתו כי את לחם (ה׳) אלהיך הוא מקריב ותנא דבי רבי ישמעאל וקדשתו לכל דבר שבקדושה
לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון
אמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר לא יהיבנא אכרגא דכתיב מנדה בלו והלך לא שליט למירמא עליהון ואמר רבי יהודה מנדה זו מנת המלך בלו זו כסף גולגלתא והלך זו ארנונא
ואמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר עבדא דנורא אנא לא יהיבנא אכרגא מאי טעמא לאברוחי אריא מיניה קאמר
רב אשי הוה ליה ההוא אבא זבניה לבי נורא אמר ליה רבינא לרב אשי האיכא לפני עור לא תתן מכשול אמר ליה רוב עצים להסקה ניתנו:
מתני׳ עד הקציר עד שיתחיל העם לקצור קציר חטין אבל לא קציר שעורין הכל לפי מקום נדרו אם היה בהר בהר ואם היה בבקעה בבקעה
עד הגשמים עד שיהו הגשמים עד שתרד רביעה שניה רבן שמעון בן גמליאל אומר עד שיגיע זמנה של רביעה עד שיפסקו גשמים עד שיצא ניסן כולו דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח:
גמ׳ תניא הנודר עד הקיץ בגליל וירד לעמקים אף על פי שהגיע הקיץ בעמקים אסור עד שיגיע הקיץ בגליל:
עד הגשמים עד שיהו גשמים עד שתרד רביעה שניה רבן שמעון בן גמליאל אומר וכו׳: אמר רבי זירא מחלוקת דאמר עד הגשמים אבל אמר עד הגשם עד זמן גשמים קאמר
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
נדרים סב
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
תנא הוקפלו רוב המקצועות מותרות משום גזל ופטורות מן המעשרות
רבי ורבי יוסי בר רבי יהודה איקלעו לההוא אתרא בזמן שהוקפלו רוב המקצועות רבי הוה קא אכיל רבי יוסי בר רבי יהודה לא אכיל אתא מרהון אמר להו אמאי לא אכלי רבנן הוקפלו רוב המקצועות הוא ואף על פי כן לא אכיל רבי יוסי בר רבי יהודה קסבר משום סניות מילתא הוא דקאמר הדין גברא
רבי חמא בר רבי חנינא איקלע לההוא אתרא בזמן שהוקפלו רוב המקצועות הוה קאכיל יהיב לשמעיה לא אכיל אמר ליה אכול כך אמר לי רבי ישמעאל בר רבי יוסי משום אביו הוקפלו רוב המקצועות מותרות משום גזל ופטורות מן המעשר
רבי טרפון אשכחיה ההוא גברא בזמן שהוקפלו המקצועות דקאכיל אחתיה בשקא ושקליה ואמטייה למשדיה בנהרא אמר לו אוי לו לטרפון שזה הורגו שמע ההוא גברא שבקיה וערק אמר רבי אבהו משום רבי חנניה בן גמליאל כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על דבר זה אמר אוי לי שנשתמשתי בכתרה של תורה
ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם קל וחומר ומה בלשצר שנשתמש בכלי קודש שנעשו כלי חול שנאמר ובאו בה פריצים וחיללוה כיון שפרצום נעשו חול נעקר מן העולם דכתיב בה בליליא קטיל בלשצר המשתמש בכתרה של תורה שהוא חי וקיים לעולם על אחת כמה וכמה
ורבי טרפון כיון דכי אכיל דהוקפלו רוב המקצועות הוה אמאי צעריה ההוא גברא משום דההוא הוו גנבי ליה ענבי כולה שתא וכיון דאשכחיה לרבי טרפון סבר היינו דגנבן אי הכי אמאי ציער נפשיה משום דרבי טרפון עשיר גדול הוה והוה ליה לפייסו בדמים
תניא לאהבה את ה׳ אלהיך לשמוע בקלו ולדבקה בו שלא יאמר אדם אקרא שיקראוני חכם אשנה שיקראוני רבי אשנן שאהיה זקן ואשב בישיבה
אלא למד מאהבה וסוף הכבוד לבא שנאמר קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך ואומר דרכיה דרכי נועם ואומר עץ חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר
רבי אליעזר בר רבי צדוק אומר עשה דברים לשם פעלם ודבר בהם לשמם אל תעשם עטרה להתגדל בהם ואל תעשם קורדום להיות עודר בו וקל וחומר ומה בלשצר שלא נשתמש אלא בכלי קדש שנעשו כלי חול נעקר מן העולם המשתמש בכתרה של תורה על אחת כמה וכמה
אמר רבא שרי ליה לאיניש לאודועי נפשיה באתרא דלא ידעי ליה דכתיב ועבדך ירא את ה׳ מנעוריו אלא קשיא דרבי טרפון עשיר גדול היה והוה ליה לפייסיה בדמים
רבא רמי כתיב ועבדך ירא את ה׳ מנעוריו וכתיב יהללך זר ולא פיך הא באתרא דידעי ליה הא באתרא דלא ידעי ליה
אמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר צורבא מרבנן אנא שרו לי תיגראי ברישא דכתיב ובני דוד כהנים היו מה כהן נוטל בראש אף תלמיד חכם נוטל בראש וכהן מנא לן דכתיב וקדשתו כי את לחם (ה׳) אלהיך הוא מקריב ותנא דבי רבי ישמעאל וקדשתו לכל דבר שבקדושה
לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון
אמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר לא יהיבנא אכרגא דכתיב מנדה בלו והלך לא שליט למירמא עליהון ואמר רבי יהודה מנדה זו מנת המלך בלו זו כסף גולגלתא והלך זו ארנונא
ואמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר עבדא דנורא אנא לא יהיבנא אכרגא מאי טעמא לאברוחי אריא מיניה קאמר
רב אשי הוה ליה ההוא אבא זבניה לבי נורא אמר ליה רבינא לרב אשי האיכא לפני עור לא תתן מכשול אמר ליה רוב עצים להסקה ניתנו:
מתני׳ עד הקציר עד שיתחיל העם לקצור קציר חטין אבל לא קציר שעורין הכל לפי מקום נדרו אם היה בהר בהר ואם היה בבקעה בבקעה
עד הגשמים עד שיהו הגשמים עד שתרד רביעה שניה רבן שמעון בן גמליאל אומר עד שיגיע זמנה של רביעה עד שיפסקו גשמים עד שיצא ניסן כולו דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח:
גמ׳ תניא הנודר עד הקיץ בגליל וירד לעמקים אף על פי שהגיע הקיץ בעמקים אסור עד שיגיע הקיץ בגליל:
עד הגשמים עד שיהו גשמים עד שתרד רביעה שניה רבן שמעון בן גמליאל אומר וכו׳: אמר רבי זירא מחלוקת דאמר עד הגשמים אבל אמר עד הגשם עד זמן גשמים קאמר