Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ה׳ בטבת תשפ״ג | 29 דצמבר 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע”י קבוצת הדרן בסילבר ספרינג לע”נ ניקי טויס, נחמה בת שמואל צדוק.

  • מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

נדרים סה

הלימוד השבוע מוקדש ע”י נעמי אוקסמן לכבוד הרבנית מישל ולמשפחת הדרן כולה.

הדף היום מוקדש ע”י ג’ודי פלבר לזכר נשמות יובל מור-יוסף ויוסי כהן שנהרגו בפיגוע בגבעת אסף לפני ארבע שנים. ולרפואת בנה, נתנאל אילן בן שיינה ציפורה שנפצע קשה בפיגוע.

המודר הנאה מחבירו, צריך להתיר את הנדר בפניו. מביאים שתי הוכחות לזה ממשה רבינו ומצדקיה המלך שהתיר נדר שנדר לנובכדנצר. המשנה מביאה דברי ר’ מאיר שמדבר על קטיגוריה אחרת בהתרת נדרים – להתיר על ידי פתח שנחשב לנולד ושאינו נולד. מהן דוגמאות לקטיגוריה זו? האם חכמים הסכימו איתו? הגמרא מביאה שני פירושים שונים להבין למה לר’ מאיר אפשר להתיר נדר מסוג זה. הגמרא מקשה על אחת הדעות ואין תשובה. אפשר לפתוח פתח לנדר מפסוק בתורה כגון “לא תשנא את אחיך בלבבך.” אם הנדור הפך לעני, מותר לפתוח פתח על פי הפסוק “וחי אחיך עמך.” אם מיהו נדר הנאה מאשתו וחחיב לגרשה אפשר לפתוח פתח בהזכרת הכתובה (אילו ידעת שאתה צריך לשלם לה סכום גדול שבכתובה, האם היית נודר). המשנה מביאה סיפורלהוכיח הלכה זו. הגמרא מעלה כמה שאלות על הסיפור מדיני כתובה/ממונות.

תניא המודר הנאה מחבירו אין מתירין לו אלא בפניו מנא הני מילי אמר רב נחמן דכתיב ויאמר ה׳ אל משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל האנשים אמר לו במדין נדרת לך והתר נדרך במדין דכתיב ויואל משה אין אלה אלא שבועה דכתיב ויבא אתו באלה

וגם במלך נבוכדנאצר מרד אשר השביעו באלהים (חיים) מאי מרדותיה אשכחיה צדקיה לנבוכדנאצר דהוה קאכיל ארנבא חיה אמר ליה אישתבע לי דלא מגלית עילוי ולא תיפוק מילתא אישתבע

לסוף הוה קא מצטער צדקיהו בגופיה איתשיל אשבועתיה ואמר שמע נבוכדנצר דקא מבזין ליה שלח ואייתי סנהדרין וצדקיהו אמר להון חזיתון מאי קא עביד צדקיהו לאו הכי אישתבע בשמא דשמיא דלא מגלינא אמרי ליה איתשלי אשבועתא

[אמר להו מתשלין אשבועתא] אמרי ליה אין אמר להו בפניו או אפילו שלא בפניו אמרי ליה בפניו אמר להון ואתון מאי עבדיתון מאי טעמא לא אמריתון לצדקיהו מיד ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון אמר רבי יצחק ששמטו כרים מתחתיהם

מתני׳ רבי מאיר אומר יש דברים שהן כנולד ואינן כנולד ואין חכמים מודים לו כיצד אמר קונם שאני נושא את פלונית שאביה רע אמרו לו מת או שעשה תשובה קונם לבית זה שאני נכנס שהכלב רע בתוכו או שהנחש בתוכו אמרו לו מת הכלב או שנהרג הנחש הרי הן כנולד ואינו כנולד ואין חכמים מודים לו

גמ׳ קונם שאני נכנס לבית זה שהכלב וכו׳ מת נולד הוא אמר רב הונא נעשה כתולה נדרו בדבר ורבי יוחנן אמר כבר מת וכבר עשה תשובה קאמרי ליה

מתיב רבי אבא קונם שאיני נושא לפלונית כעורה והרי היא נאה שחורה והרי היא לבנה קצרה והרי היא ארוכה מותר בה לא מפני שכעורה ונעשת נאה שחורה ונעשת לבנה קצרה ונעשת ארוכה אלא שהנדר טעות בשלמא לרב הונא דאמר נעשה כתולה נדרו בדבר תנא תולה נדרו בדבר ותנא נדר טעות אלא לרבי יוחנן דאמר כבר מת וכבר עשה תשובה למה לי למתני תרי זימני נדר טעות קשיא

מתני׳ ועוד אמר רבי מאיר פותחין לו מן הכתוב שבתורה ואומרין לו אילו היית יודע שאתה עובר על לא תקם ועל לא תטר ועל לא תשנא את אחיך בלבבך ואהבת לרעך כמוך וחי אחיך עמך שהוא עני ואין אתה יכול לפרנסו אמר אילו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר הרי זה מותר

גמ׳ אמר להו רב הונא בר רב קטינא לרבנן נימא כל דמעני לאו עלי נפיל מאי דמטי לי לפרנסו בהדי כולי עלמא מפרנסנא ליה אמרי ליה אני אומר כל הנופל אינו נופל לידי גבאי תחלה

מתני׳ פותחין לאדם בכתובת אשתו

ומעשה באחד שנדר מאשתו הנאה והיתה כתובתה ארבע מאות דינרים ובא לפני רבי עקיבא וחייבו ליתן לה כתובתה אמר לו רבי שמונה מאות דינרין הניח אבא נטל אחי ארבע מאות ואני ארבע מאות לא דיה שתטול היא מאתים ואני מאתים אמר לו רבי עקיבא אפילו אתה מוכר שער ראשך אתה נותן לה כתובתה אמר לו אילו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר והתירה רבי עקיבא

גמ׳ מטלטלי מי משתעבדי לכתובה אמר אביי קרקע שוה שמונה מאות דינר והקתני שער ראשו ושער ראשו מטלטלי הוא הכי קאמר אפילו אתה מוכר שער ראשך ואוכל

שמעת מינה אין מסדרין לבעל חוב אמר רב נחמן ברבי יצחק

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י קבוצת הדרן בסילבר ספרינג לע”נ ניקי טויס, נחמה בת שמואל צדוק.

  • מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

נדר שנידר בפני אדם אחר: כיצד מפירים? – גפת 118

אם היה קהל לנדר שלי האם חייבים את נוכחותו כדי להפר את הנדר? הפעם נראה שהירושלמי שופך אור על הבבלי ונראה מחלוקת ראשונים סוערת בפירוש הסוגיה. הצטרפי אלנו ללמוד עיון פותח.

נדרים סה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדרים סה

תניא המודר הנאה מחבירו אין מתירין לו אלא בפניו מנא הני מילי אמר רב נחמן דכתיב ויאמר ה׳ אל משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל האנשים אמר לו במדין נדרת לך והתר נדרך במדין דכתיב ויואל משה אין אלה אלא שבועה דכתיב ויבא אתו באלה

וגם במלך נבוכדנאצר מרד אשר השביעו באלהים (חיים) מאי מרדותיה אשכחיה צדקיה לנבוכדנאצר דהוה קאכיל ארנבא חיה אמר ליה אישתבע לי דלא מגלית עילוי ולא תיפוק מילתא אישתבע

לסוף הוה קא מצטער צדקיהו בגופיה איתשיל אשבועתיה ואמר שמע נבוכדנצר דקא מבזין ליה שלח ואייתי סנהדרין וצדקיהו אמר להון חזיתון מאי קא עביד צדקיהו לאו הכי אישתבע בשמא דשמיא דלא מגלינא אמרי ליה איתשלי אשבועתא

[אמר להו מתשלין אשבועתא] אמרי ליה אין אמר להו בפניו או אפילו שלא בפניו אמרי ליה בפניו אמר להון ואתון מאי עבדיתון מאי טעמא לא אמריתון לצדקיהו מיד ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון אמר רבי יצחק ששמטו כרים מתחתיהם

מתני׳ רבי מאיר אומר יש דברים שהן כנולד ואינן כנולד ואין חכמים מודים לו כיצד אמר קונם שאני נושא את פלונית שאביה רע אמרו לו מת או שעשה תשובה קונם לבית זה שאני נכנס שהכלב רע בתוכו או שהנחש בתוכו אמרו לו מת הכלב או שנהרג הנחש הרי הן כנולד ואינו כנולד ואין חכמים מודים לו

גמ׳ קונם שאני נכנס לבית זה שהכלב וכו׳ מת נולד הוא אמר רב הונא נעשה כתולה נדרו בדבר ורבי יוחנן אמר כבר מת וכבר עשה תשובה קאמרי ליה

מתיב רבי אבא קונם שאיני נושא לפלונית כעורה והרי היא נאה שחורה והרי היא לבנה קצרה והרי היא ארוכה מותר בה לא מפני שכעורה ונעשת נאה שחורה ונעשת לבנה קצרה ונעשת ארוכה אלא שהנדר טעות בשלמא לרב הונא דאמר נעשה כתולה נדרו בדבר תנא תולה נדרו בדבר ותנא נדר טעות אלא לרבי יוחנן דאמר כבר מת וכבר עשה תשובה למה לי למתני תרי זימני נדר טעות קשיא

מתני׳ ועוד אמר רבי מאיר פותחין לו מן הכתוב שבתורה ואומרין לו אילו היית יודע שאתה עובר על לא תקם ועל לא תטר ועל לא תשנא את אחיך בלבבך ואהבת לרעך כמוך וחי אחיך עמך שהוא עני ואין אתה יכול לפרנסו אמר אילו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר הרי זה מותר

גמ׳ אמר להו רב הונא בר רב קטינא לרבנן נימא כל דמעני לאו עלי נפיל מאי דמטי לי לפרנסו בהדי כולי עלמא מפרנסנא ליה אמרי ליה אני אומר כל הנופל אינו נופל לידי גבאי תחלה

מתני׳ פותחין לאדם בכתובת אשתו

ומעשה באחד שנדר מאשתו הנאה והיתה כתובתה ארבע מאות דינרים ובא לפני רבי עקיבא וחייבו ליתן לה כתובתה אמר לו רבי שמונה מאות דינרין הניח אבא נטל אחי ארבע מאות ואני ארבע מאות לא דיה שתטול היא מאתים ואני מאתים אמר לו רבי עקיבא אפילו אתה מוכר שער ראשך אתה נותן לה כתובתה אמר לו אילו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר והתירה רבי עקיבא

גמ׳ מטלטלי מי משתעבדי לכתובה אמר אביי קרקע שוה שמונה מאות דינר והקתני שער ראשו ושער ראשו מטלטלי הוא הכי קאמר אפילו אתה מוכר שער ראשך ואוכל

שמעת מינה אין מסדרין לבעל חוב אמר רב נחמן ברבי יצחק

גלול כלפי מעלה