Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ׳ בטבת תשפ״ג | 13 ינואר 2023
  • הלימוד החודש מוקדש ע”י קבוצת הדרן בסילבר ספרינג לע”נ ניקי טויס, נחמה בת שמואל צדוק.

  • מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

נדרים פא – שבת כ”א טבת

זה הדף של שבת. לצפייה בדף של שישי, לחצו כאן.

הדף היום מוקדש ע”י ג’ודי שוורץ לע”נ אמה, שרה רייזל בת מרדכי יצחק ופרידה סימה על מה שהיה אמור להיות יום הולדתה ה 94.

כיצד פותרים את הסתירה בין מה שאומר רבי יוסי במשנתנו ובין מה שאומר רבי יוסי לגבי מעיין משותף לשתי ערים (כביסה של העיר שבה המעיין מקבלת דין קדימה על חיי אנשי העיר השנייה)? מבחינים בין החשיבות של בגדים נקיים, שכן בגדים מלוכלכים עלולים להוביל לטירוף דעת, לבין גוף נקי, שאינו גורם לכך. בהקשר של בעיות הנובעות מלכלוך, נשלחה הצהרה מישראל על חשיבותם של שלושה דברים – ניקיון, חברה טובה ולימוד תורה לעניים. מדוע להרבה תלמיד חכמים אין בנים תלמידי חכמים? ישנן חמש תשובות שונות לשאלה זו. איסי בר יהודה לא הבין כיצד יכול היה רבי יוסי לקבוע שהכביסה של עיר אחת יכולה לקבל עדיפות על פני חיי אחרים. בנו של רבי יוסי מצא פסוק שממנו ניתן להסיק זאת. אם רבי יוסי אינו סבור שהימנעות מרחצה היא עינוי נפש, האם הבעל יכול להפר נדר מסוג זה בכל מקרה שכן זה יכול להיכנס לקטיגוריה של דברים שבינו לבינה, או אולי זה לא נכנס לקטגוריה הזו? יש מחלקות בין שני אמוראים על זה. מובאת ברייתא לתמוך בדעה שרבי יוסי יתיר לבעל להפר נדר כזה. כמה שאלות עולות מהברייתא המצוטטת והן נענות. רבא שואל את רב נחמן אם נדר להימנע מקיום יחסים בכלל נחשב כעינוי נפש או לדברים שבינו לבינה.

גוף כולו לא כל שכן אמרי אין כביסה אלימא לרבי יוסי דאמר שמואל האי ערבוביתא דרישא מתיא לידי עוירא ערבוביתא דמאני מתיא לידי שעמומיתא ערבוביתא דגופא מתיא לידי שיחני וכיבי

שלחו מתם הזהרו בערבוביתא הזהרו בחבורה הזהרו בבני עניים שמהן תצא תורה שנאמר יזל מים מדליו שמהן תצא תורה

ומפני מה אין מצויין תלמידי חכמים לצאת תלמידי חכמים מבניהן אמר רב יוסף שלא יאמרו תורה ירושה היא להם רב ששת בריה דרב אידי אומר כדי שלא יתגדרו על הצבור מר זוטרא אומר מפני שהן מתגברין על הצבור רב אשי אומר משום דקרו לאינשי חמרי

רבינא אומר שאין מברכין בתורה תחלה דאמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב מי האיש החכם ויבן את זאת דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פירשוהו

עד שפירשו הקדוש ברוך הוא בעצמו דכתיב ויאמר ה׳ על עזבם את תורתי וגו׳ היינו לא שמעו בקולי היינו לא הלכו בה אמר רב יהודה אמר רב שאין מברכין בתורה תחלה

איסי בר יהודה לא אתא למתיבתא דרבי יוסי תלתא יומי אשכחיה ורדימוס ברבי יוסי אמר ליה מאי טעמא לא אתי מר לבי מדרשא דאבא הא תלתא יומין אמר ליה כי טעמיה דאבוך לא ידענא היכא איתאי אמר ליה לימא מר מאי קאמר ליה דלמא ידענא טעמיה אמר ליה הא דתניא רבי יוסי אומר כביסתן קודמין לחיי אחרים קרא מנלן

אמר ליה דכתיב ומגרשיהם יהיו לבהמתם וגו׳ מאי חייתם אילימא חיה והלא חיה בכלל בהמה היא אלא מאי חייתם חיותא ממש פשיטא אלא לאו כביסה דהא איכא צערא דערבוביתא

אמר רבי יוסי אין אלו נדרי עינוי נפש איבעיא להו לרבי יוסי מהו שיפר משום דברים שבינו לבינה תא שמע אמר רבי יוסי אין אלו נדרי עינוי נפש אבל דברים שבינו לבינה הויין

דלמא לדידהו קאמר להו לדידי אפילו דברים שבינו לבינה לא הויין לדידכו דאמריתו הויין נדרי עינוי נפש אודו לי דאין אלו נדרי עינוי נפש

מאי רב אדא בר אהבה אומר מפר רב הונא אומר אין מפר

שלא מצינו שועל שמת בעפר פיר

תניא כוותיה דרב אדא בר אהבה דברים שיש בהן עינוי נפש מפר בין בינו לבינה בין בינה לבין אחרים שאין בהן עינוי נפש בינו לבינה מפר בינה לבין אחרים אינו מפר כיצד אמרה קונם פירות עלי הרי זה יפר קונם שאיני עושה לפי אבא לפי אחיך לפי אביך לפי אחי ושלא אתן תבן לפני בהמתך ומים לפני בקרך אין יכול להפר

שלא אכחול שלא אפקוס ושלא אשמש מטתי יפר משום דברים שבינו לבינה

שלא אציע לך מטתך ושלא אמזוג לך את הכוס ושלא ארחץ לך פניך ידיך ורגליך אין צריך להפר

רבן גמליאל אומר יפר שנאמר לא יחל דברו דבר אחר לא יחל דברו מכאן לחכם שאין מתיר נדרי עצמו

מאן שמעינן דאמר שלא אכחול ושלא אפקוס דברים שבינו לבינה הויין רבי יוסי וקתני דמפר משום דברים שבינו לבינה

אמר מר ושלא אשמש מטתי יפר משום דברים שבינו לבינה היכי דמי אילימא דאמרה הנאת תשמישי עליך למה לי הפרה הא משועבדת ליה אלא באומרת הנאת תשמישך עלי וכדרב כהנא

דאמר רב כהנא הנאת תשמישי עליך כופה ומשמשתו הנאת תשמישך עלי יפר שאין מאכילין את האדם דבר האסור לו

מאן תנא הא דתניא דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי לנהוג בהם היתר כדי לבטלן משום שנאמר לא יחל דברו דבר אחר לא יחל דברו מכאן לתלמיד חכם שאין מפר נדרי עצמו מני רבן גמליאל היא

בעא מיניה רבא מרב נחמן תשמיש המטה לרבנן עינוי נפש הוא או דברים שבינו לבינה אמר ליה תניתוה ונטולה אני מן היהודים

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י קבוצת הדרן בסילבר ספרינג לע”נ ניקי טויס, נחמה בת שמואל צדוק.

  • מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon

הזהרו בבני עניים – במחשבה שניה

מה מיוחד בתורה היוצאת מבני העניים דוקא? במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר נדרים פ”א    

גפת בדף היומי

על מה חרבה הארץ? על שלא ברכו בתורה תחילה – גפת 120

הגמרא אומרת שהארץ נחרבה בגלל שלא ברכו בתורה תחילה. מה פשר אמירה זו? האם בגלל שלא ברכו ברכות התורה הגיע החורבן??? הצטרפו לעיון בראשונים והפעם גם באחרונים בשאלה מטרידה זו נדרים פא  

נדרים פא – שבת כ”א טבת

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדרים פא – שבת כ”א טבת

גוף כולו לא כל שכן אמרי אין כביסה אלימא לרבי יוסי דאמר שמואל האי ערבוביתא דרישא מתיא לידי עוירא ערבוביתא דמאני מתיא לידי שעמומיתא ערבוביתא דגופא מתיא לידי שיחני וכיבי

שלחו מתם הזהרו בערבוביתא הזהרו בחבורה הזהרו בבני עניים שמהן תצא תורה שנאמר יזל מים מדליו שמהן תצא תורה

ומפני מה אין מצויין תלמידי חכמים לצאת תלמידי חכמים מבניהן אמר רב יוסף שלא יאמרו תורה ירושה היא להם רב ששת בריה דרב אידי אומר כדי שלא יתגדרו על הצבור מר זוטרא אומר מפני שהן מתגברין על הצבור רב אשי אומר משום דקרו לאינשי חמרי

רבינא אומר שאין מברכין בתורה תחלה דאמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב מי האיש החכם ויבן את זאת דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פירשוהו

עד שפירשו הקדוש ברוך הוא בעצמו דכתיב ויאמר ה׳ על עזבם את תורתי וגו׳ היינו לא שמעו בקולי היינו לא הלכו בה אמר רב יהודה אמר רב שאין מברכין בתורה תחלה

איסי בר יהודה לא אתא למתיבתא דרבי יוסי תלתא יומי אשכחיה ורדימוס ברבי יוסי אמר ליה מאי טעמא לא אתי מר לבי מדרשא דאבא הא תלתא יומין אמר ליה כי טעמיה דאבוך לא ידענא היכא איתאי אמר ליה לימא מר מאי קאמר ליה דלמא ידענא טעמיה אמר ליה הא דתניא רבי יוסי אומר כביסתן קודמין לחיי אחרים קרא מנלן

אמר ליה דכתיב ומגרשיהם יהיו לבהמתם וגו׳ מאי חייתם אילימא חיה והלא חיה בכלל בהמה היא אלא מאי חייתם חיותא ממש פשיטא אלא לאו כביסה דהא איכא צערא דערבוביתא

אמר רבי יוסי אין אלו נדרי עינוי נפש איבעיא להו לרבי יוסי מהו שיפר משום דברים שבינו לבינה תא שמע אמר רבי יוסי אין אלו נדרי עינוי נפש אבל דברים שבינו לבינה הויין

דלמא לדידהו קאמר להו לדידי אפילו דברים שבינו לבינה לא הויין לדידכו דאמריתו הויין נדרי עינוי נפש אודו לי דאין אלו נדרי עינוי נפש

מאי רב אדא בר אהבה אומר מפר רב הונא אומר אין מפר

שלא מצינו שועל שמת בעפר פיר

תניא כוותיה דרב אדא בר אהבה דברים שיש בהן עינוי נפש מפר בין בינו לבינה בין בינה לבין אחרים שאין בהן עינוי נפש בינו לבינה מפר בינה לבין אחרים אינו מפר כיצד אמרה קונם פירות עלי הרי זה יפר קונם שאיני עושה לפי אבא לפי אחיך לפי אביך לפי אחי ושלא אתן תבן לפני בהמתך ומים לפני בקרך אין יכול להפר

שלא אכחול שלא אפקוס ושלא אשמש מטתי יפר משום דברים שבינו לבינה

שלא אציע לך מטתך ושלא אמזוג לך את הכוס ושלא ארחץ לך פניך ידיך ורגליך אין צריך להפר

רבן גמליאל אומר יפר שנאמר לא יחל דברו דבר אחר לא יחל דברו מכאן לחכם שאין מתיר נדרי עצמו

מאן שמעינן דאמר שלא אכחול ושלא אפקוס דברים שבינו לבינה הויין רבי יוסי וקתני דמפר משום דברים שבינו לבינה

אמר מר ושלא אשמש מטתי יפר משום דברים שבינו לבינה היכי דמי אילימא דאמרה הנאת תשמישי עליך למה לי הפרה הא משועבדת ליה אלא באומרת הנאת תשמישך עלי וכדרב כהנא

דאמר רב כהנא הנאת תשמישי עליך כופה ומשמשתו הנאת תשמישך עלי יפר שאין מאכילין את האדם דבר האסור לו

מאן תנא הא דתניא דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי לנהוג בהם היתר כדי לבטלן משום שנאמר לא יחל דברו דבר אחר לא יחל דברו מכאן לתלמיד חכם שאין מפר נדרי עצמו מני רבן גמליאל היא

בעא מיניה רבא מרב נחמן תשמיש המטה לרבנן עינוי נפש הוא או דברים שבינו לבינה אמר ליה תניתוה ונטולה אני מן היהודים

גלול כלפי מעלה