Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ג בטבת תשפ״ג | 16 ינואר 2023
  • מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

נדרים פג

הדף מוקדש על ידי שרי אסרמן לנשמת דודתה זכרונה לברכה, מרים מונאוור בת יוסף הכהן.

הדף היום מוקדש על ידי דבי ויוסי גביר לבנם אליאב ורעייתו נויה, לרגל לידת בנם הבכור. “חגגנו השבת ברית באווירה משפחתית וחמה. יהי רצון ששחר יוסף יחיה תמיד כ”שוחר” קרבתו של הקב”ה, ברוח הפסוק שממנו שאבו הוריו השראה לשמו: ישעיהו כ”ו- “נפשי אויתיך בלילה אף רוחי אשחרך…”. זאת, בשילוב עם מעלותיו של אביה של דבי, יוסף גינגזברג ז”ל, אדם ייחודי, אוהב ויצירתי שגילם את המושג ‘תורה ומדע’.

לפי גירסה אחרת, רב אסי שאל את רבי יוחנן  על מקרה שבו אשה נדרה שלא תאכל שתי ככרות לחם והימנעות מאכילת אחת נחשבת לעינוי נפש, אבל השנייה לא. ר’ יוחנן עונה שהוא מפר רק את שנחשב לעינוי נפש (ככר אחת). מביאים משנה וברייתא ממסכת נזיר להקשות על דבריו אבל מתרצים. רב יוסף מתרץ את הקושי הראשון שזה דין מיוחד בנזירות שאין נזירות לחצאין. אביי מקשה על דיוק מדברי רב יוסף שנשמע מדבריו שיש קרבן לחצאין, וזה לא נכון! הגמרא דנה בדברי אביי. על הקושי השני עונים שגם להימנע משתיית יין וגם להימנע מליטמא למתים נחשב עינוי נפש כי מי שמטמא לאחרים, אחרים ייטמאו לו. אם אשה נודרת נגד הנאה מכל הבריות, הבעל לא יכול להפר משום שהוא לא נכלל מכל הבריות ובנוסף על כך, היא יכולה לקחת מלקט שכחה ופאה. זה דרך אחת להבין את דברי המשנה וזה בהנחה שהבעל לא בכלל ‘כל הבריות.’ אבל מביאים עוד שתי דרכים להבין את דברי המשנה. באחד מבינים שהבעל בכלל הבריות והיא דווקא אסורה לו גם ובשני מניחים שהבעל לא בכלל הבריות ושני חלקי המשפט מדברים על שני מצבים שונים (אשה בתוך הנישואין ואשה לאחר שנתגרשה). אם אשה נודרת שכהנים ולויים לא יכולה להינות ממנה, מה קורה לגבי מתנות כהנים ולויים?

הרי זו סופגת את הארבעים הפר לה בעלה והיא לא ידעה שהפר לה והיתה שותה יין ומיטמאה למתים אינה סופגת את הארבעים

ואי אמרת מפר למתענה ואין מפר לשאין מתענה דלמא מן יין דאית לה צערא הפר לה מן חרצן ומן זג לא הפר לה דהא לא אית לה צערא ותספוג את הארבעים

אמר רב יוסף אין נזירות לחצאין

אמר ליה אביי הא קרבן לחצי נזירות איכא אלא אמר אביי אין נזירות לחצאין ואין קרבן לחצאין

מיתיבי האשה שנדרה בנזיר והפרישה בהמתה ואחר כך הפר לה בעלה מביאה חטאת העוף ואינה מביאה עולת העוף ואי אמרת אין קרבן לחצי נזירות אמאי מביאה חטאת העוף

ואלא מאי יש קרבן לחצי נזירות שלש בהמות בעי לאתויי חטאת עולה ושלמים אלא לעולם אין קרבן לחצי נזירות וחטאת העוף דמתיא משום דחטאת על הספק

איתיביה האשה שנדרה בנזיר ונטמאת ואחר כך הפר לה בעלה מביאה חטאת העוף ואין מביאה עולת העוף ואי אמרת מפר למתענה ואין מפר לשאין מתענה

דלמא מיין דאית לה צערא הפר לה מטומאת מת דלית לה צערא לא הפר לה

אמרי מטומאת מת נמי אית לה צערא דכתיב והחי יתן אל לבו ותניא היה רבי מאיר אומר מאי דכתיב והחי יתן אל לבו דיספוד יספדון ליה דיבכון יבכון ליה דיקבר יקברוניה

מתני׳ קונם שאני נהנה לבריות אינו יכול להפר ויכולה היא ליהנות בלקט שכחה ובפאה

קונם כהנים לוים נהנים לי יטלו על כרחו כהנים אלו ולוים אלו נהנים לי יטלו אחרים

גמ׳ אלמא אפשר דמתזנה מדיליה מכלל דבעל לאו בכלל בריות הוא אימא סיפא יכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה אבל מדבעל לא אכלה אלמא בעל בכלל בריות הוא

אמר עולא לעולם לאו בכלל בריות הוא ועוד אין יכול להפר מפני שיכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה

רבא אמר לעולם בעל בכלל בריות הוא ומה טעם קאמר מה טעם אין יכול להפר מפני שיכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה

רב נחמן אמר לעולם בעל לאו בכלל בריות הוא והכי קתני נתגרשה יכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה

  • מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נדרים פג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדרים פג

הרי זו סופגת את הארבעים הפר לה בעלה והיא לא ידעה שהפר לה והיתה שותה יין ומיטמאה למתים אינה סופגת את הארבעים

ואי אמרת מפר למתענה ואין מפר לשאין מתענה דלמא מן יין דאית לה צערא הפר לה מן חרצן ומן זג לא הפר לה דהא לא אית לה צערא ותספוג את הארבעים

אמר רב יוסף אין נזירות לחצאין

אמר ליה אביי הא קרבן לחצי נזירות איכא אלא אמר אביי אין נזירות לחצאין ואין קרבן לחצאין

מיתיבי האשה שנדרה בנזיר והפרישה בהמתה ואחר כך הפר לה בעלה מביאה חטאת העוף ואינה מביאה עולת העוף ואי אמרת אין קרבן לחצי נזירות אמאי מביאה חטאת העוף

ואלא מאי יש קרבן לחצי נזירות שלש בהמות בעי לאתויי חטאת עולה ושלמים אלא לעולם אין קרבן לחצי נזירות וחטאת העוף דמתיא משום דחטאת על הספק

איתיביה האשה שנדרה בנזיר ונטמאת ואחר כך הפר לה בעלה מביאה חטאת העוף ואין מביאה עולת העוף ואי אמרת מפר למתענה ואין מפר לשאין מתענה

דלמא מיין דאית לה צערא הפר לה מטומאת מת דלית לה צערא לא הפר לה

אמרי מטומאת מת נמי אית לה צערא דכתיב והחי יתן אל לבו ותניא היה רבי מאיר אומר מאי דכתיב והחי יתן אל לבו דיספוד יספדון ליה דיבכון יבכון ליה דיקבר יקברוניה

מתני׳ קונם שאני נהנה לבריות אינו יכול להפר ויכולה היא ליהנות בלקט שכחה ובפאה

קונם כהנים לוים נהנים לי יטלו על כרחו כהנים אלו ולוים אלו נהנים לי יטלו אחרים

גמ׳ אלמא אפשר דמתזנה מדיליה מכלל דבעל לאו בכלל בריות הוא אימא סיפא יכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה אבל מדבעל לא אכלה אלמא בעל בכלל בריות הוא

אמר עולא לעולם לאו בכלל בריות הוא ועוד אין יכול להפר מפני שיכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה

רבא אמר לעולם בעל בכלל בריות הוא ומה טעם קאמר מה טעם אין יכול להפר מפני שיכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה

רב נחמן אמר לעולם בעל לאו בכלל בריות הוא והכי קתני נתגרשה יכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה

גלול כלפי מעלה