Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ד בטבת תשפ״ג | 17 ינואר 2023
  • הלימוד החודש מוקדש ע”י קבוצת הדרן בסילבר ספרינג לע”נ ניקי טויס, נחמה בת שמואל צדוק.

  • מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

נדרים פד

הדף היום מוקדש ע”י שקמה כץ “לכבוד בעלי וילדינו הנפלאים. מי יתן שיזכו לחיים של תורה ועשיה.”

הדף היום מוקדש ע”י אבישג אדרי לעילוי נשמת רחל בת נעמי.

רבא הקשה על רב נחמן ממשנה אחרת בפרק שמשם רואים שבעלה כן בכלל הבריות. הקושי כי נפתר כי מבחינים בין שתי המשניות. משנתינו קבעה שאשה שנדרה הנאה מבהריות יכולה ליהנות מלקט שכחה ופאה. אבל לא הזכירו מעשר עני. בתוספתא מוסיפים מעשר עני לרשימה. לכאורה המקורות נראים כסותרים זה את זה. רב יוסף מביא מחלוקת בין תנאים – ר’ אליעזר וחכמים – בעניין החיוב לקרוא שם למעשר עני מפיורת דמאי ומנסה לקשר את המחלוקת למחלוקת בין המשנה והתוספתא. אבל אביי דוחה כי הוא לא רואה את נקודת המחלוקת ביניהם כפי שראה רב יוסף. אם כן, רבא מביא תירוץ אחר שהמשנה והברייתא מתייחסים לשני מקרים שונים של מעשר עני – מי שהפריש מתוך ביתו לבין מי שהפריש בגורן. מהפריש בבית יש לו טובת הנאה לבחור למי לתת ולכן האשה שנדרה הנאה לא יכולה ליהנות. אבל המפריש מהגורן משאיר את זה בשדה ונחשב הפקר כמו לקט, שכחה ופאה. במשנה היו שני דינים לגבי הנודרת הנאה מכהנים/לויים. אפשר לדייק מהרישא שלטובת הנאה אין ערך כספי/ממוני ומהסיפא אפשר לדייק שיש לזה טובת הנאה. רב הושעיה מסביר שכל משפט היא דעתו של מישהו אחר ומביא מחלוקת בין רבי ור’ יוסי בר’ יהודה ונמסה להסביר שנקודת המחלוקת ביניהם זה האם טובת הנאה נחשב ממון או לא.

איתיביה רבא לרב נחמן ובעל לאו בכלל בריות הוא והתנן נטולה אני מן היהודים יפר חלקו ותהא משמשתו ותהא נטולה מן היהודים

ואי אמרת בעל לאו בכלל בריות הוא נדרי עינוי נפש הן ויפר לה לעולם

אימא לך שאני הכא דמוכחא מלתא דעל היתרא קאסרה נפשה

יכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה ולא קתני ובמעשר עני והתניא בברייתא ובמעשר עני

אמר רב יוסף לא קשיא הא רבי אליעזר הא רבנן דתנן רבי אליעזר אומר אין אדם צריך לקרות שם על מעשר עני של דמאי

וחכמים אומרים קורא שם ואין צריך להפריש מאי לאו למאן דאמר ספקו טובל קסבר אית ליה טובת הנאה וכיון דאית ליה טובת הנאה לא מהניא

ולמאן דאמר [אינו] קורא שם קסבר ספקו אינו טובל וכל שספקו אינו טובל לית ליה טובת הנאה ושרי ליה לאיתהנויי

אמר ליה אביי דכולי עלמא ספקו טובל ורבי אליעזר ורבנן בהא קמיפלגי רבי אליעזר סבר לא נחשדו עמי הארץ על מעשר עני כיון דאילו מפקר נכסיה והוי עני ושקל ליה הוא לית ליה פסידא

ורבנן סברי נכסיה לא מפקר איניש דמירתת דלמא זכי בהו איניש אחרינא הלכך נחשדו

רבא אומר כאן במעשר עני המתחלק בתוך הבית דכתיבא ביה נתינה ונתתה ללוי לגר וגו׳ משום הכי אסור ליה לאיתהנויי

כאן במעשר עני המתחלק בתוך הגרנות כיון דכתיב ביה והנחת בשעריך שרי ליה לאיתהנויי

כהנים ולוים נהנין לי יטלו כו׳ אלמא טובת הנאה אינה ממון

אימא סיפא כהנים אלו ולוים אלו נהנין לי יטלו אחרים אבל להני לא אלמא טובת הנאה ממון

אמר רב הושעיא לא קשיא הא רבי והא רבי יוסי ברבי יהודה דתניא הגונב טבלו של חבירו ואכלו משלם לו דמי טבלו דברי רבי רבי יוסי ברבי יהודה אומר אינו משלם אלא דמי חולין שבו מאי לאו בהא קמיפלגי

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י קבוצת הדרן בסילבר ספרינג לע”נ ניקי טויס, נחמה בת שמואל צדוק.

  • מסכת נדרים מוקדשת ע"י אביבה ובני אדלר לכבוד לוריין כהנא, ולע"נ יוסף כהנא ז"ל, ומרים וארי אדלר ז"ל.

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נדרים פד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדרים פד

איתיביה רבא לרב נחמן ובעל לאו בכלל בריות הוא והתנן נטולה אני מן היהודים יפר חלקו ותהא משמשתו ותהא נטולה מן היהודים

ואי אמרת בעל לאו בכלל בריות הוא נדרי עינוי נפש הן ויפר לה לעולם

אימא לך שאני הכא דמוכחא מלתא דעל היתרא קאסרה נפשה

יכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה ולא קתני ובמעשר עני והתניא בברייתא ובמעשר עני

אמר רב יוסף לא קשיא הא רבי אליעזר הא רבנן דתנן רבי אליעזר אומר אין אדם צריך לקרות שם על מעשר עני של דמאי

וחכמים אומרים קורא שם ואין צריך להפריש מאי לאו למאן דאמר ספקו טובל קסבר אית ליה טובת הנאה וכיון דאית ליה טובת הנאה לא מהניא

ולמאן דאמר [אינו] קורא שם קסבר ספקו אינו טובל וכל שספקו אינו טובל לית ליה טובת הנאה ושרי ליה לאיתהנויי

אמר ליה אביי דכולי עלמא ספקו טובל ורבי אליעזר ורבנן בהא קמיפלגי רבי אליעזר סבר לא נחשדו עמי הארץ על מעשר עני כיון דאילו מפקר נכסיה והוי עני ושקל ליה הוא לית ליה פסידא

ורבנן סברי נכסיה לא מפקר איניש דמירתת דלמא זכי בהו איניש אחרינא הלכך נחשדו

רבא אומר כאן במעשר עני המתחלק בתוך הבית דכתיבא ביה נתינה ונתתה ללוי לגר וגו׳ משום הכי אסור ליה לאיתהנויי

כאן במעשר עני המתחלק בתוך הגרנות כיון דכתיב ביה והנחת בשעריך שרי ליה לאיתהנויי

כהנים ולוים נהנין לי יטלו כו׳ אלמא טובת הנאה אינה ממון

אימא סיפא כהנים אלו ולוים אלו נהנין לי יטלו אחרים אבל להני לא אלמא טובת הנאה ממון

אמר רב הושעיא לא קשיא הא רבי והא רבי יוסי ברבי יהודה דתניא הגונב טבלו של חבירו ואכלו משלם לו דמי טבלו דברי רבי רבי יוסי ברבי יהודה אומר אינו משלם אלא דמי חולין שבו מאי לאו בהא קמיפלגי

גלול כלפי מעלה