הדף היומי
-
לימוד החודש מוקדש ע"י אסתר גרוס לע"נ אביה מני גרוס
נדה יג
למרות שעדיף לנשים להרבות בבדיקות, המשנה אומרת שאין לגברים לבדוק את עצמם משום טומאת קרי כי זה יכול לגרום להוצאת שכבת זרע לבטלה. הגמרא מדברת על חומרת באיסור של הוצאת שכבת זרע לבטלה – גם כי זה מונע ממנו להביא ילדים לעולם וגם כי הוא נותן ליצר הרע להתגבר עליו ובכך יכול להוביל בסופו של דבר לעבודה זרה. איך עושים בדיקות על נשים שאינם מסוגלות לבדוק לעצמן? ומה לגבי כהן שרוצה לאכול תרומה אך לא מסוגל לבדוק לעצמו? רב פפא מסיק מהסוגיה שיש איסור לגברים ללבוש מכנסיים אלא אם כן הם מאוד רחבים בגלל שזה יכול לגרות אותו.
פּוֹדְקַסְט: פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'
This post is also available in English
מתני׳ כל היד המרבה לבדוק בנשים משובחת ובאנשים תקצץ
גמ׳ מאי שנא נשים ומאי שנא אנשים נשים לאו בנות הרגשה נינהו משובחות אנשים דבני הרגשה נינהו תקצץ
אי הכי מאי איריא מרבה כי לא מרבה נמי כי קתני מרבה אנשים
תנא במה דברים אמורים לענין שכבת זרע אבל לענין זוב אף הוא משובח כנשים
ואפילו לענין שכבת זרע אם בא לבדוק בצרור או בחרס בודק
ובמטלית לא והתניא בודק עצמו במטלית ובכל דבר שרוצה כדאמר אביי במטלית עבה הכא נמי במטלית עבה
והיכא איתמר דאביי אהא דתנן היה אוכל בתרומה והרגיש שנזדעזעו איבריו אוחז באמתו ובולע את התרומה
אוחז והתניא רבי אליעזר אומר כל האוחז באמתו ומשתין כאילו מביא מבול לעולם אמר אביי במטלית עבה
רבא אמר אפילו תימא במטלית רכה כיון דעקר עקר ואביי חייש דלמא אתי לאוסופי ורבא לא חייש דלמא אתי לאוסופי
ולא והתניא הא למה זה דומה לנותן אצבע בעין שכל זמן שאצבע בעין עין מדמעת וחוזרת ומדמעת
ורבא כל אחמומי והדר אחמומי בשעתיה לא שכיח
גופא רבי אליעזר אומר כל האוחז באמה ומשתין כאילו מביא מבול לעולם אמרו לו לרבי אליעזר והלא נצוצות נתזין על רגליו ונראה ככרות שפכה ונמצא מוציא לעז על בניו שהן ממזרים
אמר להן מוטב שיוציא לעז על בניו שהן ממזרים ואל יעשה עצמו רשע שעה אחת לפני המקום
תניא אידך אמר להן רבי אליעזר לחכמים אפשר יעמוד אדם במקום גבוה וישתין או ישתין בעפר תיחוח ואל יעשה עצמו רשע שעה אחת לפני המקום
הי אמר להו ברישא אילימא קמייתא אמר להו ברישא בתר דאמר להו איסורא הדר אמר להו תקנתא
אלא הא אמר להו ברישא ואמרו ליה אין לו מקום גבוה ועפר תיחוח מאי אמר להן מוטב שיוציא לעז על בניו ואל יעשה עצמו רשע שעה אחת לפני המקום
וכל כך למה מפני שמוציא שכבת זרע לבטלה דאמר רבי יוחנן כל המוציא שכבת זרע לבטלה חייב מיתה שנאמר וירע בעיני ה׳ (את) אשר עשה וימת גם אתו
רבי יצחק ורבי אמי אמרי כאילו שופך דמים שנאמר הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים אל תקרי שוחטי אלא סוחטי
רב אסי אמר כאילו עובד עבודה זרה כתיב הכא תחת כל עץ רענן וכתיב התם על ההרים הרמים ותחת כל עץ רענן
רב יהודה ושמואל הוו קיימי אאיגרא דבי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא אמר ליה רב יהודה לשמואל צריך אני להשתין אמר ליה שיננא אחוז באמתך והשתן לחוץ
היכי עביד הכי והתניא רבי אליעזר אומר כל האוחז באמתו ומשתין כאילו מביא מבול לעולם
אמר אביי עשאו כבולשת דתנן בולשת שנכנס לעיר בשעת שלום חביות פתוחות אסורות סתומות מותרות בשעת מלחמה אלו ואלו מותרות לפי שאין להן פנאי לנסך אלמא דכיון דבעיתי לא אתי לנסוכי הכא נמי כיון דבעיתי לא אתי להרהורי
והכא מאי בעיתותא איכא איבעית אימא ביעתותא דליליא ודאיגרא ואיבעית אימא ביעתותא דרביה ואיבעית אימא ביעתותא דשכינה ואיבעית אימא אימתא דמריה עליה דקרי שמואל עליה אין זה ילוד אשה
ואיבעית אימא נשוי הוה דאמר רב נחמן אם היה נשוי מותר
ואיבעית אימא כי הא אורי ליה דתני אבא בריה דרבי בנימין בר חייא אבל מסייע בביצים מלמטה ואיבעית אימא כי הא אורי ליה דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן גבול יש לו מעטרה ולמטה מותר
מעטרה ולמעלה אסור
אמר רב המקשה עצמו לדעת יהא בנדוי ולימא אסור דקמגרי יצר הרע אנפשיה ורבי אמי אמר נקרא עבריין שכך אומנתו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו לך עבוד עבודה זרה והולך ועובד
איכא דאמרי אמר רבי אמי כל המביא עצמו לידי הרהור אין מכניסין אותו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא כתיב הכא וירע בעיני ה׳ וכתיב התם כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגרך רע
ואמר רבי אלעזר מאי דכתיב ידיכם דמים מלאו אלו המנאפים ביד תנא דבי רבי ישמעאל לא תנאף לא תהא בך ניאוף בין ביד בין ברגל
תנו רבנן הגרים והמשחקין בתינוקות מעכבין את המשיח בשלמא גרים כדרבי חלבו דאמר רבי חלבו קשין גרים לישראל כספחת אלא משחקין בתנוקות מאי היא
אילימא משכב זכור בני סקילה נינהו אלא דרך אברים בני מבול נינהו
אלא דנסיבי קטנות דלאו בנות אולודי נינהו דאמר רבי יוסי אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף שנאמר כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי
באנשים תקצץ איבעיא להו דינא תנן או לטותא תנן דינא תנן כי הא דרב הונא קץ ידא או לטותא תנן
תא שמע דתניא רבי טרפון אומר יד לאמה תקצץ ידו על טבורו אמרו לו ישב לו קוץ בכריסו לא יטלנו אמר להן לא והלא כריסו נבקעת אמר להן מוטב תבקע כריסו ואל ירד לבאר שחת
אי אמרת בשלמא דינא תנן היינו דאמרי והלא כריסו נבקעת אלא אי אמרת לטותא תנן מאי כריסו נבקעת אלא מאי דינא תנן לא סגי דלאו על טבורו
אלא הכי קאמר רבי טרפון כל המכניס ידו למטה מטבורו תקצץ אמרו לו לרבי טרפון ישב לו קוץ בכריסו לא יטלנו אמר להן לא והלא כריסו נבקעת אמר להן מוטב תבקע כריסו ואל ירד לבאר שחת
מתני׳ החרשת והשוטה והסומא ושנטרפה דעתה אם יש להם פקחות מתקנות אותן והן אוכלות בתרומה
גמ׳ חרשת איהי תבדוק לנפשה דתניא אמר רבי חרשת היתה בשכונתינו לא דיה שבודקת לעצמה אלא שחברותיה רואות ומראות לה
התם במדברת ואינה שומעת הכא בשאינה מדברת ואינה שומעת כדתנן חרש שדברו חכמים בכל מקום אינו שומע ואינו מדבר
הסומא איהי תבדוק לנפשה ותיחזי לחבירתה אמר רבי יוסי ברבי חנינא סומא אינה משנה
ושנטרפה דעתה היינו שוטה שנטרפה דעתה מחמת חולי
תנו רבנן כהן שוטה מטבילין אותו ומאכילין אותו תרומה לערב ומשמרין אותו שלא יישן ישן טמא לא ישן טהור
רבי אליעזר ברבי צדוק אומר עושין לו כיס של עור אמרו לו כל שכן שמביא לידי חימום אמר להן לדבריכם שוטה אין לו תקנה
אמרו לו לדברינו ישן טמא לא ישן טהור לדבריך שמא יראה טפה כחרדל ותבלע בכיס
תנא משום רבי אלעזר אמרו עושין לו כיס של מתכת
אמר אביי ושל נחשת כדתניא רבי יהודה אומר רואין אותן גבעולין של אזוב כאילו הן של נחשת
אמר רב פפא שמע מינה מכנסים אסורים והכתיב ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה
ההוא כדתניא מכנסי כהנים למה הן דומין כמין פמלניא של פרשים למעלה עד מתנים למטה עד ירכים ויש להם שנצים ואין להם לא בית הנקב ולא בית הערוה
אמר אביי
-
לימוד החודש מוקדש ע"י אסתר גרוס לע"נ אביה מני גרוס
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
נדה יג
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
מתני׳ כל היד המרבה לבדוק בנשים משובחת ובאנשים תקצץ
גמ׳ מאי שנא נשים ומאי שנא אנשים נשים לאו בנות הרגשה נינהו משובחות אנשים דבני הרגשה נינהו תקצץ
אי הכי מאי איריא מרבה כי לא מרבה נמי כי קתני מרבה אנשים
תנא במה דברים אמורים לענין שכבת זרע אבל לענין זוב אף הוא משובח כנשים
ואפילו לענין שכבת זרע אם בא לבדוק בצרור או בחרס בודק
ובמטלית לא והתניא בודק עצמו במטלית ובכל דבר שרוצה כדאמר אביי במטלית עבה הכא נמי במטלית עבה
והיכא איתמר דאביי אהא דתנן היה אוכל בתרומה והרגיש שנזדעזעו איבריו אוחז באמתו ובולע את התרומה
אוחז והתניא רבי אליעזר אומר כל האוחז באמתו ומשתין כאילו מביא מבול לעולם אמר אביי במטלית עבה
רבא אמר אפילו תימא במטלית רכה כיון דעקר עקר ואביי חייש דלמא אתי לאוסופי ורבא לא חייש דלמא אתי לאוסופי
ולא והתניא הא למה זה דומה לנותן אצבע בעין שכל זמן שאצבע בעין עין מדמעת וחוזרת ומדמעת
ורבא כל אחמומי והדר אחמומי בשעתיה לא שכיח
גופא רבי אליעזר אומר כל האוחז באמה ומשתין כאילו מביא מבול לעולם אמרו לו לרבי אליעזר והלא נצוצות נתזין על רגליו ונראה ככרות שפכה ונמצא מוציא לעז על בניו שהן ממזרים
אמר להן מוטב שיוציא לעז על בניו שהן ממזרים ואל יעשה עצמו רשע שעה אחת לפני המקום
תניא אידך אמר להן רבי אליעזר לחכמים אפשר יעמוד אדם במקום גבוה וישתין או ישתין בעפר תיחוח ואל יעשה עצמו רשע שעה אחת לפני המקום
הי אמר להו ברישא אילימא קמייתא אמר להו ברישא בתר דאמר להו איסורא הדר אמר להו תקנתא
אלא הא אמר להו ברישא ואמרו ליה אין לו מקום גבוה ועפר תיחוח מאי אמר להן מוטב שיוציא לעז על בניו ואל יעשה עצמו רשע שעה אחת לפני המקום
וכל כך למה מפני שמוציא שכבת זרע לבטלה דאמר רבי יוחנן כל המוציא שכבת זרע לבטלה חייב מיתה שנאמר וירע בעיני ה׳ (את) אשר עשה וימת גם אתו
רבי יצחק ורבי אמי אמרי כאילו שופך דמים שנאמר הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים אל תקרי שוחטי אלא סוחטי
רב אסי אמר כאילו עובד עבודה זרה כתיב הכא תחת כל עץ רענן וכתיב התם על ההרים הרמים ותחת כל עץ רענן
רב יהודה ושמואל הוו קיימי אאיגרא דבי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא אמר ליה רב יהודה לשמואל צריך אני להשתין אמר ליה שיננא אחוז באמתך והשתן לחוץ
היכי עביד הכי והתניא רבי אליעזר אומר כל האוחז באמתו ומשתין כאילו מביא מבול לעולם
אמר אביי עשאו כבולשת דתנן בולשת שנכנס לעיר בשעת שלום חביות פתוחות אסורות סתומות מותרות בשעת מלחמה אלו ואלו מותרות לפי שאין להן פנאי לנסך אלמא דכיון דבעיתי לא אתי לנסוכי הכא נמי כיון דבעיתי לא אתי להרהורי
והכא מאי בעיתותא איכא איבעית אימא ביעתותא דליליא ודאיגרא ואיבעית אימא ביעתותא דרביה ואיבעית אימא ביעתותא דשכינה ואיבעית אימא אימתא דמריה עליה דקרי שמואל עליה אין זה ילוד אשה
ואיבעית אימא נשוי הוה דאמר רב נחמן אם היה נשוי מותר
ואיבעית אימא כי הא אורי ליה דתני אבא בריה דרבי בנימין בר חייא אבל מסייע בביצים מלמטה ואיבעית אימא כי הא אורי ליה דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן גבול יש לו מעטרה ולמטה מותר
מעטרה ולמעלה אסור
אמר רב המקשה עצמו לדעת יהא בנדוי ולימא אסור דקמגרי יצר הרע אנפשיה ורבי אמי אמר נקרא עבריין שכך אומנתו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו לך עבוד עבודה זרה והולך ועובד
איכא דאמרי אמר רבי אמי כל המביא עצמו לידי הרהור אין מכניסין אותו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא כתיב הכא וירע בעיני ה׳ וכתיב התם כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגרך רע
ואמר רבי אלעזר מאי דכתיב ידיכם דמים מלאו אלו המנאפים ביד תנא דבי רבי ישמעאל לא תנאף לא תהא בך ניאוף בין ביד בין ברגל
תנו רבנן הגרים והמשחקין בתינוקות מעכבין את המשיח בשלמא גרים כדרבי חלבו דאמר רבי חלבו קשין גרים לישראל כספחת אלא משחקין בתנוקות מאי היא
אילימא משכב זכור בני סקילה נינהו אלא דרך אברים בני מבול נינהו
אלא דנסיבי קטנות דלאו בנות אולודי נינהו דאמר רבי יוסי אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף שנאמר כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי
באנשים תקצץ איבעיא להו דינא תנן או לטותא תנן דינא תנן כי הא דרב הונא קץ ידא או לטותא תנן
תא שמע דתניא רבי טרפון אומר יד לאמה תקצץ ידו על טבורו אמרו לו ישב לו קוץ בכריסו לא יטלנו אמר להן לא והלא כריסו נבקעת אמר להן מוטב תבקע כריסו ואל ירד לבאר שחת
אי אמרת בשלמא דינא תנן היינו דאמרי והלא כריסו נבקעת אלא אי אמרת לטותא תנן מאי כריסו נבקעת אלא מאי דינא תנן לא סגי דלאו על טבורו
אלא הכי קאמר רבי טרפון כל המכניס ידו למטה מטבורו תקצץ אמרו לו לרבי טרפון ישב לו קוץ בכריסו לא יטלנו אמר להן לא והלא כריסו נבקעת אמר להן מוטב תבקע כריסו ואל ירד לבאר שחת
מתני׳ החרשת והשוטה והסומא ושנטרפה דעתה אם יש להם פקחות מתקנות אותן והן אוכלות בתרומה
גמ׳ חרשת איהי תבדוק לנפשה דתניא אמר רבי חרשת היתה בשכונתינו לא דיה שבודקת לעצמה אלא שחברותיה רואות ומראות לה
התם במדברת ואינה שומעת הכא בשאינה מדברת ואינה שומעת כדתנן חרש שדברו חכמים בכל מקום אינו שומע ואינו מדבר
הסומא איהי תבדוק לנפשה ותיחזי לחבירתה אמר רבי יוסי ברבי חנינא סומא אינה משנה
ושנטרפה דעתה היינו שוטה שנטרפה דעתה מחמת חולי
תנו רבנן כהן שוטה מטבילין אותו ומאכילין אותו תרומה לערב ומשמרין אותו שלא יישן ישן טמא לא ישן טהור
רבי אליעזר ברבי צדוק אומר עושין לו כיס של עור אמרו לו כל שכן שמביא לידי חימום אמר להן לדבריכם שוטה אין לו תקנה
אמרו לו לדברינו ישן טמא לא ישן טהור לדבריך שמא יראה טפה כחרדל ותבלע בכיס
תנא משום רבי אלעזר אמרו עושין לו כיס של מתכת
אמר אביי ושל נחשת כדתניא רבי יהודה אומר רואין אותן גבעולין של אזוב כאילו הן של נחשת
אמר רב פפא שמע מינה מכנסים אסורים והכתיב ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה
ההוא כדתניא מכנסי כהנים למה הן דומין כמין פמלניא של פרשים למעלה עד מתנים למטה עד ירכים ויש להם שנצים ואין להם לא בית הנקב ולא בית הערוה
אמר אביי
