Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ח׳ במרחשוון תש״פ | 6 נובמבר 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד באר הכהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכהן ומנוחה שרה ולכבוד בר המצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

נדה יד

המשנה וגמרא דנים בבדיקות שאשה עושה לפני ואחרי תשמיש. למה לא מודאגים שהדם דם ממשהו אחר – כמו כינה? מה אם העד לא היה בדוק מדם לפני שבדקה והכניסה לקופסה ולמחרת הבדיקה מצאה דם? יש דיונים צדדיים לגבי התייחסות תלמיד לרב וגם אם איך קובעים הלכה כשיש מחלוקת בין תלמיד לרב – האם הרב תמיד צודק או האם יש סיבות אחרות שאפשר להעדיף שיטת תלמיד על רבו? מהן הזמנים השונים שאם בדקה לאחר קיום יחסי מין בהפרשי זמנים אלו יש הבדלים להלכה לעניין טומאה וקרבן?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

This post is also available in English

רוכבי גמלים אסורין לאכול בתרומה תניא נמי הכי רוכבי גמלים כולם רשעים הספנים כולם צדיקים

החמרים מהן רשעים מהן צדיקים איכא דאמרי הא דמכף הא דלא מכף ואיכא דאמרי הא דמטרטין הא דלא מטרטין

רבי יהושע בן לוי לייט אמאן דגני אפרקיד איני והאמר רב יוסף פרקדן לא יקרא קרית שמע קרית שמע הוא דלא יקרא הא מגנא שפיר דמי

לענין מגנא כי מצלי שפיר דמי לענין קריאת שמע כי מצלי אסור והא רבי יוחנן מצלי וקרי קריאת שמע שאני רבי יוחנן דבעל בשר הוה

מתני׳ דרך בנות ישראל משמשות בשני עדים אחד לו ואחד לה והצנועות מתקנות שלישי לתקן את הבית

נמצא על שלו טמאין וחייבין קרבן נמצא על שלה אותיום טמאין וחייבין בקרבן נמצא על שלה לאחר זמן טמאין מספק ופטורין מן הקרבן

איזהו אחר זמן כדי שתרד מן המטה ותדיח פניה ואחר כך מטמאה מעת לעת ואינה מטמאה את בועלה רבי עקיבא אומר אף מטמאה את בועלה

מודים חכמים לרבי עקיבא ברואה כתם שמטמאה את בועלה

גמ׳ וניחוש דלמא דם מאכולת הוא אמר רבי זירא אותו מקום בדוק הוא אצל מאכולת ואיכא דאמרי דחוק הוא אצל מאכולת

מאי בינייהו איכא בינייהו דאשתכח מאכולת רצופה להך לישנא דאמר בדוק הוא הא מעלמא אתאי להך לישנא דאמר דחוק הוא אימא שמש רצפה

אתמר בדקה בעד הבדוק לה וטחתו בירכה ולמחר מצאה עליה דם אמר רב טמאה נדה אמר ליה רב שימי בר חייא והא חוששת אמרת לן

איתמר נמי אמר שמואל טמאה נדה וכן מורין בי מדרשא טמאה נדה

אתמר בדקה בעד שאינו בדוק לה והניחתו בקופסא ולמחר מצאה עליו דם אמר רב יוסף כל ימיו של רבי חייא טימא ולעת זקנתו טיהר

איבעיא להו היכי קאמר כל ימיו טימא משום נדה ולעת זקנתו טיהר משום נדה וטימא משום כתם

או דלמא כל ימיו טימא משום כתם ולעת זקנתו טיהר מולא כלום

תא שמע דתניא בדקה בעד שאינו בדוק לה והניחתו בקופסא ולמחר מצאה עליו דם רבי אומר טמאה משום נדה ורבי חייא אמר טמאה משום כתם

אמר לו רבי חייא אי אתה מודה שצריכה כגריס ועוד אמר לו אבל אמר לו אם כן (אתה) אף אתה עשיתו כתם

ורבי סבר בעינן כגריס ועוד לאפוקי מדם מאכולת וכיון דנפק לה מדם מאכולת ודאי מגופה אתא

מאי לאו בזקנותו קאי הא בילדותו טימא משום נדה שמע מינה

משתבח ליה רבי לרבי ישמעאל ברבי יוסי ברבי חמא בר ביסא דאדם גדול הוא אמר לו לכשיבא לידך הביאהו לידי

כי אתא אמר ליה בעי מינאי מילתא בעא מיניה בדקה בעד שאינו בדוק לה והניחתו בקופסא ולמחר מצאה עליו דם מהו

אמר לו כדברי אבא אימא לך או כדברי רבי אימא לך אמר ליה כדברי רבי אימא לי

אמר רבי ישמעאל זהו שאומרין עליו דאדם גדול הוא היאך מניחין דברי הרב ושומעין דברי התלמיד

ורבי חמא בר ביסא סבר רבי ריש מתיבתא הוא ושכיחי רבנן קמיה ומחדדי שמעתתיה

מאי רבי ומאי רבי יוסי אמר רב אדא בר מתנא תנא רבי מטמא ורבי יוסי מטהר

ואמר רבי זירא כשטימא רבי כרבי מאיר וכשטיהר רבי יוסי לעצמו טיהר

דתניא האשה שהיתה עושה צרכיה וראתה דם רבי מאיר אומר אם עומדת טמאה אם יושבת טהורה

רבי יוסי אומר בין כך ובין כך טהורה

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי והא אמר רבי יוסי ברבי חנינא כשטימא רבי מאיר לא טימא אלא משום כתם ואילו רבי משום נדה קאמר אמר ליה אנן הכי קאמרינן כי איתמר ההיא משום נדה איתמר

נמצא על שלה אותיום טמאין וכו׳ תנו רבנן איזהו שיעור וסת משל לשמש ועד שעומדין בצד המשקוף ביציאת שמש נכנס עד

הוי וסת שאמרו לקינוח אבל לא לבדיקה

נמצא על שלה לאחר זמן וכו׳ תנא וחייבין אשם תלוי ותנא דידן מאי טעמא

בעינן חתיכה משתי חתיכות

איזהו אחר זמן וכו׳ ורמינהי איזהו אחר זמן פירש רבי אליעזר ברבי צדוק כדי שתושיט ידה תחת הכר או תחת הכסת ותטול עד ותבדוק בו

אמר רב חסדא מאי אחר אחר אחר

והא קתני עלה נמצא על שלה לאחר זמן טמאין מספק ופטורין מן הקרבן איזהו ׳אחר זמן׳ כדי שתרד מן המטה ותדיח פניה

הכי קאמר איזהו אחר זמן כדי שתושיט ידה לתחת הכר או לתחת הכסת ותטול עד ותבדוק בו וכדי שתרד מן המטה ותדיח את פניה מחלוקת רבי עקיבא וחכמים

והא אחר כך קתני הכי קאמר וזהו אחר כך שנחלקו רבי עקיבא וחכמים

רב אשי אמר אידי ואידי חד שיעורא הוא עד בידה כדי שתרד מן המטה ותדיח את פניה אין עד בידה כדי שתושיט ידה לתחת הכר או לתחת הכסת ותטול עד ותבדוק בו

מיתיבי איזהו אחר זמן דבר זה שאל רבי אלעזר ברבי צדוק לפני חכמים באושא ואמר להם

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד באר הכהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכהן ומנוחה שרה ולכבוד בר המצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נדה יד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדה יד

רוכבי גמלים אסורין לאכול בתרומה תניא נמי הכי רוכבי גמלים כולם רשעים הספנים כולם צדיקים

החמרים מהן רשעים מהן צדיקים איכא דאמרי הא דמכף הא דלא מכף ואיכא דאמרי הא דמטרטין הא דלא מטרטין

רבי יהושע בן לוי לייט אמאן דגני אפרקיד איני והאמר רב יוסף פרקדן לא יקרא קרית שמע קרית שמע הוא דלא יקרא הא מגנא שפיר דמי

לענין מגנא כי מצלי שפיר דמי לענין קריאת שמע כי מצלי אסור והא רבי יוחנן מצלי וקרי קריאת שמע שאני רבי יוחנן דבעל בשר הוה

מתני׳ דרך בנות ישראל משמשות בשני עדים אחד לו ואחד לה והצנועות מתקנות שלישי לתקן את הבית

נמצא על שלו טמאין וחייבין קרבן נמצא על שלה אותיום טמאין וחייבין בקרבן נמצא על שלה לאחר זמן טמאין מספק ופטורין מן הקרבן

איזהו אחר זמן כדי שתרד מן המטה ותדיח פניה ואחר כך מטמאה מעת לעת ואינה מטמאה את בועלה רבי עקיבא אומר אף מטמאה את בועלה

מודים חכמים לרבי עקיבא ברואה כתם שמטמאה את בועלה

גמ׳ וניחוש דלמא דם מאכולת הוא אמר רבי זירא אותו מקום בדוק הוא אצל מאכולת ואיכא דאמרי דחוק הוא אצל מאכולת

מאי בינייהו איכא בינייהו דאשתכח מאכולת רצופה להך לישנא דאמר בדוק הוא הא מעלמא אתאי להך לישנא דאמר דחוק הוא אימא שמש רצפה

אתמר בדקה בעד הבדוק לה וטחתו בירכה ולמחר מצאה עליה דם אמר רב טמאה נדה אמר ליה רב שימי בר חייא והא חוששת אמרת לן

איתמר נמי אמר שמואל טמאה נדה וכן מורין בי מדרשא טמאה נדה

אתמר בדקה בעד שאינו בדוק לה והניחתו בקופסא ולמחר מצאה עליו דם אמר רב יוסף כל ימיו של רבי חייא טימא ולעת זקנתו טיהר

איבעיא להו היכי קאמר כל ימיו טימא משום נדה ולעת זקנתו טיהר משום נדה וטימא משום כתם

או דלמא כל ימיו טימא משום כתם ולעת זקנתו טיהר מולא כלום

תא שמע דתניא בדקה בעד שאינו בדוק לה והניחתו בקופסא ולמחר מצאה עליו דם רבי אומר טמאה משום נדה ורבי חייא אמר טמאה משום כתם

אמר לו רבי חייא אי אתה מודה שצריכה כגריס ועוד אמר לו אבל אמר לו אם כן (אתה) אף אתה עשיתו כתם

ורבי סבר בעינן כגריס ועוד לאפוקי מדם מאכולת וכיון דנפק לה מדם מאכולת ודאי מגופה אתא

מאי לאו בזקנותו קאי הא בילדותו טימא משום נדה שמע מינה

משתבח ליה רבי לרבי ישמעאל ברבי יוסי ברבי חמא בר ביסא דאדם גדול הוא אמר לו לכשיבא לידך הביאהו לידי

כי אתא אמר ליה בעי מינאי מילתא בעא מיניה בדקה בעד שאינו בדוק לה והניחתו בקופסא ולמחר מצאה עליו דם מהו

אמר לו כדברי אבא אימא לך או כדברי רבי אימא לך אמר ליה כדברי רבי אימא לי

אמר רבי ישמעאל זהו שאומרין עליו דאדם גדול הוא היאך מניחין דברי הרב ושומעין דברי התלמיד

ורבי חמא בר ביסא סבר רבי ריש מתיבתא הוא ושכיחי רבנן קמיה ומחדדי שמעתתיה

מאי רבי ומאי רבי יוסי אמר רב אדא בר מתנא תנא רבי מטמא ורבי יוסי מטהר

ואמר רבי זירא כשטימא רבי כרבי מאיר וכשטיהר רבי יוסי לעצמו טיהר

דתניא האשה שהיתה עושה צרכיה וראתה דם רבי מאיר אומר אם עומדת טמאה אם יושבת טהורה

רבי יוסי אומר בין כך ובין כך טהורה

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי והא אמר רבי יוסי ברבי חנינא כשטימא רבי מאיר לא טימא אלא משום כתם ואילו רבי משום נדה קאמר אמר ליה אנן הכי קאמרינן כי איתמר ההיא משום נדה איתמר

נמצא על שלה אותיום טמאין וכו׳ תנו רבנן איזהו שיעור וסת משל לשמש ועד שעומדין בצד המשקוף ביציאת שמש נכנס עד

הוי וסת שאמרו לקינוח אבל לא לבדיקה

נמצא על שלה לאחר זמן וכו׳ תנא וחייבין אשם תלוי ותנא דידן מאי טעמא

בעינן חתיכה משתי חתיכות

איזהו אחר זמן וכו׳ ורמינהי איזהו אחר זמן פירש רבי אליעזר ברבי צדוק כדי שתושיט ידה תחת הכר או תחת הכסת ותטול עד ותבדוק בו

אמר רב חסדא מאי אחר אחר אחר

והא קתני עלה נמצא על שלה לאחר זמן טמאין מספק ופטורין מן הקרבן איזהו ׳אחר זמן׳ כדי שתרד מן המטה ותדיח פניה

הכי קאמר איזהו אחר זמן כדי שתושיט ידה לתחת הכר או לתחת הכסת ותטול עד ותבדוק בו וכדי שתרד מן המטה ותדיח את פניה מחלוקת רבי עקיבא וחכמים

והא אחר כך קתני הכי קאמר וזהו אחר כך שנחלקו רבי עקיבא וחכמים

רב אשי אמר אידי ואידי חד שיעורא הוא עד בידה כדי שתרד מן המטה ותדיח את פניה אין עד בידה כדי שתושיט ידה לתחת הכר או לתחת הכסת ותטול עד ותבדוק בו

מיתיבי איזהו אחר זמן דבר זה שאל רבי אלעזר ברבי צדוק לפני חכמים באושא ואמר להם

גלול כלפי מעלה