הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
נדה טו
יש פירושים שונים לגבי שלושת השלבים השלבים המוזכרים במשנה שבהן אשה רואה דם לאחר תשמיש (במיוחד בין השלב השני לשלישי). הגמרא דנה בשיטות השונות. האם בעל יכול להניח שאשתו טהורה וביחד עם זה, האם היא צריכה לבדוק את עצמה לוודא שהיא טהורה? האם זה שונה אם היה מחוץ לעיר וחוזר? האם זה תלוי אם יש לה וסת או אין לה וסת? איך זה קשור למחלוקת האם וסתות דאורייתא או דרבנן?אם עברו מספיק ימים שהיתה יכולה להיות בנדה ואז לטבול, האם אפשר להניח שהיא עשתה כן? האם זה נכון שאין ספק מוציא מידי ודאי?
פּוֹדְקַסְט: פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'
This post is also available in English
שמא כרבי עקיבא אתם אומרים שמטמאה את בועלה אמרו לו לא שמענו
אמר להם כך פרשו חכמים ביבנה לא שהתה כדי שתרד מן המטה ותדיח את פניה תוך זמן הוא זה וטמאין מספק ופטורין מקרבן וחייבין באשם תלוי
שהתה כדי שתרד מן המטה ותדיח את פניה אחר הזמן הוא זה
וכן כששהתה מעת לעת ומפקידה לפקידה בועלה מטמא משום מגע ואינו מטמא משום בועל רבי עקיבא אומר אף מטמא משום בועל רבי יהודה בנו של רבן יוחנן בן זכאי אומר בעלה נכנס להיכל ומקטיר קטורת
בשלמא לרב חסדא היינו דמטהרי רבנן
אלא לרב אשי אמאי מטהרי רבנן
וכי תימא דאין עד בידה האי עד בידה ואין עד בידה מיבעי ליה קשיא
רבי יהודה בנו של רבן יוחנן בן זכאי אומר בעלה נכנס להיכל ומקטיר קטורת ותיפוק ליה דהוה נוגע במעת לעת שבנדה
הוא דאמר כשמאי דאמר כל הנשים דיין שעתן
ותיפוק ליה דהוה בעל קרי בשלא גמר ביאתו
ומודים חכמים לרבי עקיבא ברואה כתם אמר רב למפרע ורבי מאיר היא
ושמואל אמר מכאן ולהבא ורבנן היא מכאן ולהבא פשיטא
מהו דתימא הואיל ומעת לעת דרבנן וכתמים דרבנן מה מעת לעת לא מטמאה את בועלה אף כתמים לא מטמאה את בועלה קא משמע לן
ואימא הכי נמי התם אין שור שחוט לפניך הכא יש שור שחוט לפניך
וכן אמר ריש לקיש למפרע ורבי מאיר היא רבי יוחנן אמר מכאן ולהבא ורבנן היא
מתני׳ כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן הבאין מן הדרך נשיהן להן בחזקת טהרה
גמ׳ למה ליה למתני הבאין מן הדרך סלקא דעתך אמינא הני מילי היכא דאיתיה במתא דרמיא אנפשה ובדקה אבל היכא דליתא במתא דלא רמיא אנפשה לא קא משמע לן
אמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה והוא שבא ומצאה בתוך ימי עונתה
אמר רב הונא לא שנו אלא שאין לה וסת אבל יש לה וסת אסור לשמש
כלפי לייא אדרבה איפכא מסתברא אין לה וסת אימא חזאי יש לה וסת וסת קביע לה
אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב הונא לא שנו אלא שלא הגיע שעת וסתה אבל הגיע שעת וסתה אסורה קסבר וסתות דאורייתא
רבה בר בר חנה אמר אפילו הגיע שעת וסתה נמי מותרת קסבר וסתות דרבנן
רב אשי מתני הכי אמר רב הונא
לא שנו אלא שאין לה וסת לימים אלא יש לה וסת לימים ולקפיצות כיון דבמעשה תליא מילתא אימא לא קפיץ ולא חזאי אבל יש לה וסת לימים אסורה לשמש
קסבר וסתות דאורייתא
רבה בר בר חנה אמר אפילו יש לה וסת לימים מותרת קסבר וסתות דרבנן
אמר רב שמואל משמיה דרבי יוחנן אשה שיש לה וסת בעלה מחשב ימי וסתה ובא עליה
אמר ליה רב שמואל בר ייבא לרבי אבא אמר רבי יוחנן אפילו ילדה דבזיזא למטבל
אמר ליה אטו ודאי ראתה מי אמר רבי יוחנן אימר דאמר רבי יוחנן ספק ראתה ספק לא ראתה ואם תמצא לומר ראתה אימא טבלה
אבל ודאי ראתה מי יימר דטבלה הוה ליה ספק וודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי
ולא והתניא חבר שמת והניח מגורה מלאה פירות אפילו הן בני יומן הרי הן בחזקת מתוקנין והא הכא ודאי טבל ספק מעושר ספק אינו מעושר וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי
התם ודאי וודאי הוא כדרב חנינא חוזאה דאמר רב חנינא חוזאה חזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן
ואיבעית אימא ספק וספק הוא וכדרבי אושעיא דאמר רבי אושעיא מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר
ואכתי אין ספק מוציא מידי ודאי והתניא מעשה בשפחתו של מסיק אחד ברימון שהטילה נפל לבור ובא כהן והציץ בו לידע אם זכר אם נקבה
ובא מעשה לפני חכמים וטהרוהו מפני שחולדה וברדלס מצויים שם
והא הכא דודאי הטילה נפל ספק גררוהו ספק לא גררוהו וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי
לא תימא הטילה נפל לבור אלא אימא
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
נדה טו
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
שמא כרבי עקיבא אתם אומרים שמטמאה את בועלה אמרו לו לא שמענו
אמר להם כך פרשו חכמים ביבנה לא שהתה כדי שתרד מן המטה ותדיח את פניה תוך זמן הוא זה וטמאין מספק ופטורין מקרבן וחייבין באשם תלוי
שהתה כדי שתרד מן המטה ותדיח את פניה אחר הזמן הוא זה
וכן כששהתה מעת לעת ומפקידה לפקידה בועלה מטמא משום מגע ואינו מטמא משום בועל רבי עקיבא אומר אף מטמא משום בועל רבי יהודה בנו של רבן יוחנן בן זכאי אומר בעלה נכנס להיכל ומקטיר קטורת
בשלמא לרב חסדא היינו דמטהרי רבנן
אלא לרב אשי אמאי מטהרי רבנן
וכי תימא דאין עד בידה האי עד בידה ואין עד בידה מיבעי ליה קשיא
רבי יהודה בנו של רבן יוחנן בן זכאי אומר בעלה נכנס להיכל ומקטיר קטורת ותיפוק ליה דהוה נוגע במעת לעת שבנדה
הוא דאמר כשמאי דאמר כל הנשים דיין שעתן
ותיפוק ליה דהוה בעל קרי בשלא גמר ביאתו
ומודים חכמים לרבי עקיבא ברואה כתם אמר רב למפרע ורבי מאיר היא
ושמואל אמר מכאן ולהבא ורבנן היא מכאן ולהבא פשיטא
מהו דתימא הואיל ומעת לעת דרבנן וכתמים דרבנן מה מעת לעת לא מטמאה את בועלה אף כתמים לא מטמאה את בועלה קא משמע לן
ואימא הכי נמי התם אין שור שחוט לפניך הכא יש שור שחוט לפניך
וכן אמר ריש לקיש למפרע ורבי מאיר היא רבי יוחנן אמר מכאן ולהבא ורבנן היא
מתני׳ כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן הבאין מן הדרך נשיהן להן בחזקת טהרה
גמ׳ למה ליה למתני הבאין מן הדרך סלקא דעתך אמינא הני מילי היכא דאיתיה במתא דרמיא אנפשה ובדקה אבל היכא דליתא במתא דלא רמיא אנפשה לא קא משמע לן
אמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה והוא שבא ומצאה בתוך ימי עונתה
אמר רב הונא לא שנו אלא שאין לה וסת אבל יש לה וסת אסור לשמש
כלפי לייא אדרבה איפכא מסתברא אין לה וסת אימא חזאי יש לה וסת וסת קביע לה
אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב הונא לא שנו אלא שלא הגיע שעת וסתה אבל הגיע שעת וסתה אסורה קסבר וסתות דאורייתא
רבה בר בר חנה אמר אפילו הגיע שעת וסתה נמי מותרת קסבר וסתות דרבנן
רב אשי מתני הכי אמר רב הונא
לא שנו אלא שאין לה וסת לימים אלא יש לה וסת לימים ולקפיצות כיון דבמעשה תליא מילתא אימא לא קפיץ ולא חזאי אבל יש לה וסת לימים אסורה לשמש
קסבר וסתות דאורייתא
רבה בר בר חנה אמר אפילו יש לה וסת לימים מותרת קסבר וסתות דרבנן
אמר רב שמואל משמיה דרבי יוחנן אשה שיש לה וסת בעלה מחשב ימי וסתה ובא עליה
אמר ליה רב שמואל בר ייבא לרבי אבא אמר רבי יוחנן אפילו ילדה דבזיזא למטבל
אמר ליה אטו ודאי ראתה מי אמר רבי יוחנן אימר דאמר רבי יוחנן ספק ראתה ספק לא ראתה ואם תמצא לומר ראתה אימא טבלה
אבל ודאי ראתה מי יימר דטבלה הוה ליה ספק וודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי
ולא והתניא חבר שמת והניח מגורה מלאה פירות אפילו הן בני יומן הרי הן בחזקת מתוקנין והא הכא ודאי טבל ספק מעושר ספק אינו מעושר וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי
התם ודאי וודאי הוא כדרב חנינא חוזאה דאמר רב חנינא חוזאה חזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן
ואיבעית אימא ספק וספק הוא וכדרבי אושעיא דאמר רבי אושעיא מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר
ואכתי אין ספק מוציא מידי ודאי והתניא מעשה בשפחתו של מסיק אחד ברימון שהטילה נפל לבור ובא כהן והציץ בו לידע אם זכר אם נקבה
ובא מעשה לפני חכמים וטהרוהו מפני שחולדה וברדלס מצויים שם
והא הכא דודאי הטילה נפל ספק גררוהו ספק לא גררוהו וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי
לא תימא הטילה נפל לבור אלא אימא
