נדה טז

כמין נפל

והא לידע אם זכר אם נקבה קתני

הכי קאמר ובא כהן והציץ בו לידע אם נפל הפילה אם רוח הפילה ואם תמצי לומר נפל הפילה לידע אם זכר אם נקבה

ואיבעית אימא כיון דחולדה וברדלס מצויים שם ודאי גררוהו

בעו מיניה מרב נחמן וסתות דאורייתא או דרבנן

אמר להו מדאמר הונא חברין משמיה דרב אשה שיש לה וסת והגיע שעת וסתה ולא בדקה ולבסוף ראתה חוששת לוסתה וחוששת לראייתה אלמא וסתות דאורייתא

איכא דאמרי הכי קאמר להו טעמא דראתה הא לא ראתה אין חוששין אלמא וסתות דרבנן

איתמר אשה שיש לה וסת והגיע שעת וסתה ולא בדקה ולבסוף בדקה אמר רב בדקה ומצאת טמאה טמאה טהורה טהורה ושמואל אמר אפילו בדקה ומצאת טהורה נמי טמאה מפני שאורח בזמנו בא

לימא בוסתות קמיפלגי דמר סבר דאורייתא ומר סבר דרבנן

אמר רבי זירא דכולי עלמא וסתות דאורייתא כאן שבדקה עצמה כשיעור וסת כאן שלא בדקה עצמה כשיעור וסת

רב נחמן בר יצחק אמר בוסתות גופייהו קמיפלגי דמר סבר וסתות דאורייתא ומר סבר וסתות דרבנן

אמר רב ששת כתנאי רבי אליעזר אומר טמאה נדה

ורבי יהושע אומר תבדק והני תנאי כי הני תנאי דתניא רבי מאיר אומר טמאה נדה וחכמים אומרים תבדק

אמר אביי אף אנן נמי תנינא דתנן רבי מאיר אומר אם היתה במחבא והגיע שעת וסתה ולא בדקה טהורה שחרדה מסלקת את הדמים טעמא דאיכא חרדה הא ליכא חרדה טמאה אלמא וסתות דאורייתא

לימא הני תנאי בהא נמי פליגי דתניא הרואה דם מחמת מכה אפילו בתוך ימי נדתה טהורה דברי רבן שמעון בן גמליאל

רבי אומר אם יש לה וסת חוששת לוסתה

מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר וסתות דאורייתא ומר סבר וסתות דרבנן

אמר רבינא לא דכולי עלמא וסתות דרבנן והכא במקור מקומו טמא קמיפלגי

רבן שמעון בן גמליאל סבר אשה טהורה ודם טמא דקאתי דרך מקור

ואמר ליה רבי אי חיישת לוסת אשה נמי טמאה ואי לא חיישת לוסת מקור מקומו טהור הוא

מתני׳ בית שמאי אומרים צריכה שני עדים על כל תשמיש ותשמיש או תשמש לאור הנר בית הלל אומרים דיה בשני עדים כל הלילה

גמ׳ תנו רבנן אף על פי שאמרו המשמש מטתו לאור הנר הרי זה מגונה בית שמאי אומרים צריכה שני עדים על כל תשמיש או תשמש לאור הנר ובית הלל אומרים דיה בשני עדים כל הלילה

תניא אמרו להם בית שמאי לבית הלל לדבריכם ליחוש שמא תראה טיפת דם כחרדל בביאה ראשונה ותחפנה שכבת זרע בביאה שניה

אמרו להם בית הלל אף לדבריכם ליחוש עד שהרוק בתוך הפה שמא נימוק והולך לו

אמרו להם לפי שאינו דומה נימוק פעם אחת לנימוק שתי פעמים

תניא אמר רבי יהושע רואה אני את דברי בית שמאי אמרו לו תלמידיו רבי כמה הארכת עלינו אמר להם מוטב שאאריך עליכם בעולם הזה כדי שיאריכו ימיכם לעולם הבא

אמר רבי זירא מדברי כולם נלמד בעל נפש לא יבעול וישנה

רבא אמר בועל ושונה כי תניא ההיא לטהרות

תניא נמי הכי במה דברים אמורים לטהרות אבל לבעלה מותרת ובמה דברים אמורים שהניחה בחזקת טהרה אבל הניחה בחזקת טמאה לעולם היא בחזקתה עד שתאמר לו טהורה אני

אמר רבי אבא אמר רבי חייא בר אשי אמר רב בדקה בעד ואבד אסורה לשמש עד שתבדוק מתקיף לה רבי אילא אילו איתא מי לא משמשה ואף על גב דלא ידעה השתא נמי תשמש

אמר ליה רבא זו מוכיחה קיים וזו אין מוכיחה קיים

אמר רבי יוחנן אסור לאדם שישמש מטתו ביום אמר רב המנונא מאי קרא שנאמר יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר לילה ניתן להריון ויום לא ניתן להריון ריש לקיש אמר מהכא בוזה דרכיו ימות

וריש לקיש האי קרא דרבי יוחנן מאי דריש ביה מבעי ליה לכדדריש רבי חנינא בר פפא דדריש רבי חנינא בר פפא אותו מלאך הממונה על ההריון לילה שמו ונוטל טפה ומעמידה לפני הקדוש ברוך הוא ואומר לפניו רבונו של עולם טפה זו מה תהא עליה גבור או חלש חכם או טיפש עשיר או עני

ואילו רשע או צדיק לא קאמר כדרבי חנינא דאמר רבי חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שנאמר ועתה ישראל מה ה׳ אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה וגו׳

ורבי יוחנן אם כן נכתוב קרא גבר הורה מאי הורה גבר לילה ניתן להריון ויום לא ניתן להריון

ורבי יוחנן האי קרא דריש לקיש מאי דריש ביה מבעי ליה לכדכתיב בספר בן סירא שלשה שנאתי וארבעה לא אהבתי שר הנרגל בבית המשתאות ואמרי לה שר הנרגן ואמרי לה שר הנרגז

והמושיב שבת במרומי קרת והאוחז באמה ומשתין מים והנכנס לבית חבירו פתאום אמר רבי יוחנן ואפילו לביתו

אמר רבי שמעון בן יוחאי ארבעה דברים הקדוש ברוך הוא שונאן ואני איני אוהבן הנכנס לביתו פתאום ואין צריך לומר לבית חבירו והאוחז באמה ומשתין מים