Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ג במרחשון תש״פ | 11 נובמבר 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'ואנה רום וסטיבן גודלברג לזכר נשמת סורה טמה בת חיים וחנקה

נדה יט

איזה צבעים של דמים מטמאים באשה? האם יש דמים שטהורים? דורשים את זה מזקן ממרא. הגמרא עוברת על הדעות השונות  במשנה לגבי צבעים של דמים. הגמרא מגדירה מה זה הצבע אדום שעליו מדובר במשנה.

This post is also available in English

ואינה יודעת מה הפילה רבי יהודה סבר זיל בתר רוב חתיכות ורוב חתיכות של ארבע מיני דמים הויין ורבנן סברי זיל בתר רוב חתיכות לא אמרינן

מתני׳ חמשה דמים טמאים באשה האדום והשחור וכקרן כרכום וכמימי אדמה וכמזוג בית שמאי אומרים אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי ובית הלל מטהרים הירוק עקביא בן מהללאל מטמא וחכמים מטהרין

אמר רבי מאיר אם אינו מטמא משום כתם מטמא משום משקה רבי יוסי אומר לא כך ולא כך

איזהו אדום כדם המכה שחור כחרת עמוק מכן טמא דיהה מכן טהור וכקרן כרכום כברור שבו

וכמימי אדמה מבקעת בית כרם ומיצף מים וכמזוג שני חלקים מים ואחד יין מן היין השרוני

גמ׳ מנלן דאיכא דם טהור באשה דלמא כל דם דאתי מינה טמא

אמר רבי חמא בר יוסף אמר רבי אושעיא אמר קרא כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דם טהור לדם טמא

אלא מעתה בין נגע לנגע הכי נמי בין נגע טמא לנגע טהור וכי תימא הכי נמי נגע טהור מי איכא וכי תימא כלו הפך לבן טהור הוא ההוא בוהק מקרי

אלא בין נגעי אדם לנגעי בתים ולנגעי בגדים וכולן טמאין הכא נמי בין דם נדה לדם זיבה וכולן טמאין

האי מאי בשלמא התם איכא לאפלוגי בנגעי אדם ובפלוגתא דרבי יהושע ורבנן

דתנן אם בהרת קודם לשער לבן טמא ואם שער לבן קודם לבהרת טהור ספק טמא ורבי יהושע אומר כהה ואמר רבה כהה וטהור

בנגעי בתים כי הא פלוגתא דרבי אלעזר ברבי שמעון ורבנן דתנן רבי אלעזר ברבי שמעון אומר לעולם אין הבית טמא עד שיראה כשני גריסין על שני אבנים בשני כותלים בקרן זוית ארכו כשני גריסין ורחבו כגריס

מאי טעמא דרבי אלעזר ברבי שמעון כתיב קיר וכתיב קירות איזהו קיר שהוא כשני קירות הוי אומר זה קרן זוית

בנגעי בגדים בפלוגתא דרבי יונתן בן אבטולמוס ורבנן דתניא רבי יונתן בן אבטולמוס אומר מנין לפריחת בגדים שהיא טהורה

נאמר קרחת וגבחת בבגדים ונאמר קרחת וגבחת באדם

מה להלן פרח בכולו טהור אף כאן נמי פרח בכולו טהור

אלא הכא אי דם טהור ליכא במאי פליגי

וממאי דהני טהורין והני טמאין אמר רבי אבהו דאמר קרא ויראו מואב את המים אדמים כדם למימרא דדם אדום הוא אימא אדום ותו לא

אמר רבי אבהו אמר קרא דמיה דמיה הרי כאן ארבעה

והא אנן חמשה תנן אמר רבי חנינא שחור אדום הוא אלא שלקה

תניא נמי הכי שחור כחרת עמוק מכן טמא דיהה אפילו ככחול טהור ושחור זה לא מתחלתו הוא משחיר אלא כשנעקר הוא משחיר משל לדם מכה לכשנעקר הוא משחיר

בית שמאי אומרים אף כמימי תלתן ולית להו לבית שמאי דמיה דמיה הרי כאן ארבעה

איבעית אימא לית להו ואיבעית אימא אית להו מי לא אמר רבי חנינא שחור אדום הוא אלא שלקה הכי נמי מלקא הוא דלקי

ובית הלל מטהרין היינו תנא קמא

איכא בינייהו

לתלות

הירוק עקביא בן מהללאל מטמא ולית ליה לעקביא דמיה דמיה הרי כאן ארבעה

איבעית אימא לית ליה ואיבעית אימא אית ליה מי לא אמר רבי חנינא שחור אדום הוא אלא שלקה הכא נמי מלקא הוא דלקי

וחכמים מטהרין היינו תנא קמא איכא בינייהו לתלות

אמר רבי מאיר אם אינו מטמא משום כתם כו׳

אמר רבי יוחנן ירד רבי מאיר לשיטת עקביא בן מהללאל וטימא והכי קאמר להו לרבנן נהי דהיכא דקא משכחת כתם ירוק אמנא לא מטמאיתו היכא דקחזיא דם ירוק מגופה תטמא

אי הכי אם אינו מטמא משום כתם מטמא משום משקה משום רואה מבעיא ליה

אלא הכי קאמר להו נהי היכא דקא חזיא דם ירוק מעיקרא לא מטמאיתו היכא דחזיא דם אדום והדר חזיא דם ירוק תטמא מידי דהוה אמשקה זב וזבה

ורבנן דומיא דרוק מה רוק שמתעגל ויוצא אף כל שמתעגל ויוצא לאפוקי האי דאין מתעגל ויוצא אי הכי שפיר קאמרי ליה רבנן לרבי מאיר

אלא הכי קאמר להו להוי כמשקה להכשיר את הזרעים ורבנן בעי דם חללים וליכא אי הכי שפיר קאמרי ליה רבנן לרבי מאיר

אלא הכי קאמר להו אלפוה בגזרה שוה כתיב הכא שלחיך פרדס רמונים וכתיב התם ושלח מים על פני חוצות

ורבנן אדם דן קל וחומר מעצמו ואין אדם דן גזרה שוה מעצמו

רבי יוסי אומר לא כך וכו׳ היינו תנא קמא הא קא משמע לן מאן תנא קמא רבי יוסי וכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם

איזהו אדום כדם המכה מאי כדם המכה אמר רב יהודה אמר שמואל כדם שור שחוט

ולימא כדם שחיטה אי אמר כדם שחיטה הוה אמינא ככולה שחיטה קא משמע לן כדם המכה כתחילת הכאה של סכין

עולא אמר כדם צפור חיה איבעיא להו חיה לאפוקי שחוט או דלמא לאפוקי כחוש תיקו

זעירי אמר רבי חנינא כדם מאכולת של ראש מיתיבי הרגה מאכולת הרי זה תולה בה מאי לאו דכוליה גופה לא דראשה

אמי ורדינאה אמר רבי אבהו כדם אצבע קטנה של יד שנגפה וחייתה וחזרה ונגפה ולא של כל אדם אלא של בחור שלא נשא אשה ועד כמה עד בן עשרים

מיתיבי תולה בבנה ובבעלה בשלמא בבנה משכחת לה אלא בעלה היכי משכחת לה

אמר רב נחמן בר יצחק כגון שנכנסה לחופה ולא נבעלה

רב נחמן אמר כדם הקזה מיתיבי מעשה ותלה רבי מאיר

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'ואנה רום וסטיבן גודלברג לזכר נשמת סורה טמה בת חיים וחנקה

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נדה יט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדה יט

ואינה יודעת מה הפילה רבי יהודה סבר זיל בתר רוב חתיכות ורוב חתיכות של ארבע מיני דמים הויין ורבנן סברי זיל בתר רוב חתיכות לא אמרינן

מתני׳ חמשה דמים טמאים באשה האדום והשחור וכקרן כרכום וכמימי אדמה וכמזוג בית שמאי אומרים אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי ובית הלל מטהרים הירוק עקביא בן מהללאל מטמא וחכמים מטהרין

אמר רבי מאיר אם אינו מטמא משום כתם מטמא משום משקה רבי יוסי אומר לא כך ולא כך

איזהו אדום כדם המכה שחור כחרת עמוק מכן טמא דיהה מכן טהור וכקרן כרכום כברור שבו

וכמימי אדמה מבקעת בית כרם ומיצף מים וכמזוג שני חלקים מים ואחד יין מן היין השרוני

גמ׳ מנלן דאיכא דם טהור באשה דלמא כל דם דאתי מינה טמא

אמר רבי חמא בר יוסף אמר רבי אושעיא אמר קרא כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דם טהור לדם טמא

אלא מעתה בין נגע לנגע הכי נמי בין נגע טמא לנגע טהור וכי תימא הכי נמי נגע טהור מי איכא וכי תימא כלו הפך לבן טהור הוא ההוא בוהק מקרי

אלא בין נגעי אדם לנגעי בתים ולנגעי בגדים וכולן טמאין הכא נמי בין דם נדה לדם זיבה וכולן טמאין

האי מאי בשלמא התם איכא לאפלוגי בנגעי אדם ובפלוגתא דרבי יהושע ורבנן

דתנן אם בהרת קודם לשער לבן טמא ואם שער לבן קודם לבהרת טהור ספק טמא ורבי יהושע אומר כהה ואמר רבה כהה וטהור

בנגעי בתים כי הא פלוגתא דרבי אלעזר ברבי שמעון ורבנן דתנן רבי אלעזר ברבי שמעון אומר לעולם אין הבית טמא עד שיראה כשני גריסין על שני אבנים בשני כותלים בקרן זוית ארכו כשני גריסין ורחבו כגריס

מאי טעמא דרבי אלעזר ברבי שמעון כתיב קיר וכתיב קירות איזהו קיר שהוא כשני קירות הוי אומר זה קרן זוית

בנגעי בגדים בפלוגתא דרבי יונתן בן אבטולמוס ורבנן דתניא רבי יונתן בן אבטולמוס אומר מנין לפריחת בגדים שהיא טהורה

נאמר קרחת וגבחת בבגדים ונאמר קרחת וגבחת באדם

מה להלן פרח בכולו טהור אף כאן נמי פרח בכולו טהור

אלא הכא אי דם טהור ליכא במאי פליגי

וממאי דהני טהורין והני טמאין אמר רבי אבהו דאמר קרא ויראו מואב את המים אדמים כדם למימרא דדם אדום הוא אימא אדום ותו לא

אמר רבי אבהו אמר קרא דמיה דמיה הרי כאן ארבעה

והא אנן חמשה תנן אמר רבי חנינא שחור אדום הוא אלא שלקה

תניא נמי הכי שחור כחרת עמוק מכן טמא דיהה אפילו ככחול טהור ושחור זה לא מתחלתו הוא משחיר אלא כשנעקר הוא משחיר משל לדם מכה לכשנעקר הוא משחיר

בית שמאי אומרים אף כמימי תלתן ולית להו לבית שמאי דמיה דמיה הרי כאן ארבעה

איבעית אימא לית להו ואיבעית אימא אית להו מי לא אמר רבי חנינא שחור אדום הוא אלא שלקה הכי נמי מלקא הוא דלקי

ובית הלל מטהרין היינו תנא קמא

איכא בינייהו

לתלות

הירוק עקביא בן מהללאל מטמא ולית ליה לעקביא דמיה דמיה הרי כאן ארבעה

איבעית אימא לית ליה ואיבעית אימא אית ליה מי לא אמר רבי חנינא שחור אדום הוא אלא שלקה הכא נמי מלקא הוא דלקי

וחכמים מטהרין היינו תנא קמא איכא בינייהו לתלות

אמר רבי מאיר אם אינו מטמא משום כתם כו׳

אמר רבי יוחנן ירד רבי מאיר לשיטת עקביא בן מהללאל וטימא והכי קאמר להו לרבנן נהי דהיכא דקא משכחת כתם ירוק אמנא לא מטמאיתו היכא דקחזיא דם ירוק מגופה תטמא

אי הכי אם אינו מטמא משום כתם מטמא משום משקה משום רואה מבעיא ליה

אלא הכי קאמר להו נהי היכא דקא חזיא דם ירוק מעיקרא לא מטמאיתו היכא דחזיא דם אדום והדר חזיא דם ירוק תטמא מידי דהוה אמשקה זב וזבה

ורבנן דומיא דרוק מה רוק שמתעגל ויוצא אף כל שמתעגל ויוצא לאפוקי האי דאין מתעגל ויוצא אי הכי שפיר קאמרי ליה רבנן לרבי מאיר

אלא הכי קאמר להו להוי כמשקה להכשיר את הזרעים ורבנן בעי דם חללים וליכא אי הכי שפיר קאמרי ליה רבנן לרבי מאיר

אלא הכי קאמר להו אלפוה בגזרה שוה כתיב הכא שלחיך פרדס רמונים וכתיב התם ושלח מים על פני חוצות

ורבנן אדם דן קל וחומר מעצמו ואין אדם דן גזרה שוה מעצמו

רבי יוסי אומר לא כך וכו׳ היינו תנא קמא הא קא משמע לן מאן תנא קמא רבי יוסי וכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם

איזהו אדום כדם המכה מאי כדם המכה אמר רב יהודה אמר שמואל כדם שור שחוט

ולימא כדם שחיטה אי אמר כדם שחיטה הוה אמינא ככולה שחיטה קא משמע לן כדם המכה כתחילת הכאה של סכין

עולא אמר כדם צפור חיה איבעיא להו חיה לאפוקי שחוט או דלמא לאפוקי כחוש תיקו

זעירי אמר רבי חנינא כדם מאכולת של ראש מיתיבי הרגה מאכולת הרי זה תולה בה מאי לאו דכוליה גופה לא דראשה

אמי ורדינאה אמר רבי אבהו כדם אצבע קטנה של יד שנגפה וחייתה וחזרה ונגפה ולא של כל אדם אלא של בחור שלא נשא אשה ועד כמה עד בן עשרים

מיתיבי תולה בבנה ובבעלה בשלמא בבנה משכחת לה אלא בעלה היכי משכחת לה

אמר רב נחמן בר יצחק כגון שנכנסה לחופה ולא נבעלה

רב נחמן אמר כדם הקזה מיתיבי מעשה ותלה רבי מאיר

גלול כלפי מעלה