Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ו בתשרי תש״פ | 25 אוקטובר 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

נדה ב

יש מחלוקת בין שמאי והלל לגבי אשה שרואה דם ועסקה מקודם בטהרות – האם הטהרות שעסקה בהן נטמאות למפרע או לא? ואם כן, ממתי? חכמים פוסקים לא כשמאי ולא כהלל אלא יש להם שיטת ביניים. מה הטעם לשיטות שמאי והלל? הגמרא מביאה משניות שלכאורה מקשות על דעות שמאי והלל (הראשונה על שניהם והשנייה על שמאי). הגמרא מתרצת את הקושיות ואז מקשה משתי המשניות זו על זו.


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

מתני׳ שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן הלל אומר מפקידה לפקידה ואפילו לימים הרבה

וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא מעת לעת ממעטת על יד מפקידה לפקידה ומפקידה לפקידה ממעטת על יד מעת לעת

כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה והמשמשת בעדים הרי זו כפקידה וממעטת על יד מעת לעת ועל יד מפקידה לפקידה

כיצד דיה שעתה היתה יושבת במטה ועסוקה בטהרות ופרשה וראתה היא טמאה והן טהורות

אף על פי שאמרו מטמאה מעת לעת אינה מונה אלא משעה שראתה

גמ׳ מאי טעמיה דשמאי קסבר העמד אשה על חזקתה ואשה בחזקת טהורה עומדת והלל כי אמר העמד דבר על חזקתו היכא דלית ליה ריעותא מגופיה אבל איתתא


כיון דמגופה קחזיא לא אמרינן אוקמה אחזקתה

ומאי שנא ממקוה דתנן מקוה שנמדד ונמצא חסר כל טהרות שנעשו על גביו למפרע בין ברשות הרבים בין ברשות היחיד טמאות

לשמאי קשיא למפרע

להלל קשיא ודאי דאילו מעת לעת שבנדה תולין לא אוכלין ולא שורפין ואילו הכא טומאה ודאי

התם משום דאיכא למימר העמד טמא על חזקתו ואימא לא טבל אדרבה העמד מקוה על חזקתו ואימא לא חסר הרי חסר לפניך

הכא נמי הרי דם לפניך השתא הוא דחזאי הכא נמי השתא הוא דחסר

הכי השתא התם איכא למימר חסר ואתא חסר ואתא הכא מי איכא למימר חזאי ואתא חזאי ואתא ומאי קושיא דלמא הגס הגס חזיתיה

התם איכא תרתי לריעותא הכא איכא חדא לריעותא

ומאי שנא מחבית דתנן היה בודק את החבית להיות מפריש עליה תרומה והולך ואחר כך נמצא חומץ כל שלשה ימים (הראשונים) ודאי

מכאן ואילך ספק קשיא לשמאי

התם משום דאיכא למימר העמד טבל על חזקתו ואימר לא נתקן אדרבה העמד יין על חזקתו ואימר לא החמיץ

הרי החמיץ לפניך הכא נמי הרי דם לפניך השתא הוא דחזאי התם נמי השתא הוא דהחמיץ

הכי השתא התם איכא למימר החמיץ ואתא החמיץ ואתא הכא מי איכא למימר חזאי ואתא חזאי ואתא ומאי קושיא דלמא הגס הגס חזיתיה

התם איכא תרתי לריעותא הכא איכא חדא לריעותא

ורמי חבית אמקוה מאי שנא הכא ודאי ומאי שנא הכא ספק

אמר רבי חנינא מסורא מאן תנא חבית רבי שמעון היא דלגבי מקוה נמי ספקא משוי ליה

דתנן מקוה שנמדד ונמצא חסר כל הטהרות שנעשו על גביו למפרע בין ברשות הרבים בין ברשות היחיד טמאות

רבי שמעון אומר ברשות הרבים טהורות ברשות היחיד תולין


  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נדה ב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדה ב

מתני׳ שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן הלל אומר מפקידה לפקידה ואפילו לימים הרבה

וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא מעת לעת ממעטת על יד מפקידה לפקידה ומפקידה לפקידה ממעטת על יד מעת לעת

כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה והמשמשת בעדים הרי זו כפקידה וממעטת על יד מעת לעת ועל יד מפקידה לפקידה

כיצד דיה שעתה היתה יושבת במטה ועסוקה בטהרות ופרשה וראתה היא טמאה והן טהורות

אף על פי שאמרו מטמאה מעת לעת אינה מונה אלא משעה שראתה

גמ׳ מאי טעמיה דשמאי קסבר העמד אשה על חזקתה ואשה בחזקת טהורה עומדת והלל כי אמר העמד דבר על חזקתו היכא דלית ליה ריעותא מגופיה אבל איתתא


כיון דמגופה קחזיא לא אמרינן אוקמה אחזקתה

ומאי שנא ממקוה דתנן מקוה שנמדד ונמצא חסר כל טהרות שנעשו על גביו למפרע בין ברשות הרבים בין ברשות היחיד טמאות

לשמאי קשיא למפרע

להלל קשיא ודאי דאילו מעת לעת שבנדה תולין לא אוכלין ולא שורפין ואילו הכא טומאה ודאי

התם משום דאיכא למימר העמד טמא על חזקתו ואימא לא טבל אדרבה העמד מקוה על חזקתו ואימא לא חסר הרי חסר לפניך

הכא נמי הרי דם לפניך השתא הוא דחזאי הכא נמי השתא הוא דחסר

הכי השתא התם איכא למימר חסר ואתא חסר ואתא הכא מי איכא למימר חזאי ואתא חזאי ואתא ומאי קושיא דלמא הגס הגס חזיתיה

התם איכא תרתי לריעותא הכא איכא חדא לריעותא

ומאי שנא מחבית דתנן היה בודק את החבית להיות מפריש עליה תרומה והולך ואחר כך נמצא חומץ כל שלשה ימים (הראשונים) ודאי

מכאן ואילך ספק קשיא לשמאי

התם משום דאיכא למימר העמד טבל על חזקתו ואימר לא נתקן אדרבה העמד יין על חזקתו ואימר לא החמיץ

הרי החמיץ לפניך הכא נמי הרי דם לפניך השתא הוא דחזאי התם נמי השתא הוא דהחמיץ

הכי השתא התם איכא למימר החמיץ ואתא החמיץ ואתא הכא מי איכא למימר חזאי ואתא חזאי ואתא ומאי קושיא דלמא הגס הגס חזיתיה

התם איכא תרתי לריעותא הכא איכא חדא לריעותא

ורמי חבית אמקוה מאי שנא הכא ודאי ומאי שנא הכא ספק

אמר רבי חנינא מסורא מאן תנא חבית רבי שמעון היא דלגבי מקוה נמי ספקא משוי ליה

דתנן מקוה שנמדד ונמצא חסר כל הטהרות שנעשו על גביו למפרע בין ברשות הרבים בין ברשות היחיד טמאות

רבי שמעון אומר ברשות הרבים טהורות ברשות היחיד תולין


גלול כלפי מעלה