נדה כג

וילפינן מופנה משני צדדין ולהכי אפניה רחמנא לבהמה משני צדדין כי היכי דלא נגמר מן מופנה מצד אחד

רב אחא בריה דרבא מתני לה משמיה דרבי אלעזר לקולא כל גזרה שוה שאינה מופנה כל עיקר למדין ומשיבין מופנה מצד אחד לרבי ישמעאל למדין ואין משיבין לרבנן למדין ומשיבין מופנה משני צדדין דברי הכל למדין ואין משיבין

ולרבנן מאי איכא בין מופנה מצד אחד לשאינה מופנה כל עיקר

נפקא מינה היכא דמשכחת לה מופנה מצד אחד ושאינה מופנה כל עיקר ולאו להאי אית ליה פירכא ולאו להאי אית ליה פירכא שבקינן שאינה מופנה כל עיקר וגמרינן ממופנה מצד אחד

והכא מאי פירכא איכא משום דאיכא למיפרך מה לאדם שכן מטמא מחיים

וכן אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן היינו טעמא דרבי מאיר הואיל ונאמרה בו יצירה כאדם

אמר ליה רבי אמי אלא מעתה המפלת דמות הר אמו טמאה לידה שנאמר כי הנה יוצר הרים ובורא רוח אמר ליה הר מי קא מפלת אבן היא דקא מפלת ההוא גוש איקרי

אלא מעתה המפלת רוח תהא אמו טמאה לידה הואיל ונאמרה בו בריאה כאדם דכתיב ובורא רוח וכי תימא לא מופנה מדהוה ליה למכתב יוצר הרים ורוח וכתיב ובורא רוח שמע מינה לאפנויי

אמר ליה דנין דברי תורה מדברי תורה ואין דנין דברי תורה מדברי קבלה

(אמר) רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן היינו טעמא דרבי מאיר הואיל ועיניהם דומות כשל אדם

אלא מעתה המפלת דמות נחש תהא אמו טמאה לידה הואיל וגלגל עינו עגולה כשל אדם וכי תימא הכי נמי ליתני נחש

אי תנא נחש הוה אמינא בנחש הוא דפליגי רבנן עליה דרבי מאיר דלא כתיב ביה יצירה אבל בהמה וחיה לא פליגי דכתיבא ביה יצירה

והא גבי מומין קתני לה את שגלגל עינו עגול כשל אדם לא קשיא הא באוכמא הא בציריא

רבי ינאי אמר היינו טעמא דרבי מאיר הואיל ועיניהם הולכות לפניהם כשל אדם והרי עוף דאין עיניו הולכות לפניו וקאמר רבי מאיר דטמא אמר אביי בקריא וקיפופא ובשאר עופות לא

מיתיבי רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר נראין דברי רבי מאיר בבהמה וחיה ודברי חכמים בעופות

מאי עופות אילימא בקריא וקיפופא מאי שנא בהמה וחיה דעיניהן הולכות לפניהן כשל אדם קריא וקיפופא נמי

אלא פשיטא בשאר עופות מכלל דרבי מאיר פליג בשאר עופות

חסורי מיחסרא והכי קתני רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר נראין דברי רבי מאיר בבהמה וחיה והוא הדין לקריא וקיפופא ודברי חכמים בשאר עופות שאף רבי מאיר לא נחלק עמהם אלא בקריא וקיפופא אבל בשאר עופות מודי להו

והתניא אמר רבי אלעזר ברבי צדוק המפלת מין בהמה וחיה לדברי רבי מאיר ולד ולדברי חכמים אינו ולד בעופות תיבדק

למאן תיבדק לאו לדברי רבי מאיר דאמר קריא וקיפופא אין שאר עופות לא

אמר רב אחא בריה דרב איקא לא תיבדק לרבנן דאמרי קריא וקיפופא אין שאר עופות לא

ומאי שנא קריא וקיפופא מבהמה וחיה הואיל ויש להן לסתות כאדם

בעא מיניה רבי ירמיה מרבי זירא לרבי מאיר דאמר בהמה במעי אשה ולד מעליא הוא קבל בה אביה קידושין מהו למאי נפקא מינה לאיתסורי באחותה

למימרא דחיי והאמר רב יהודה אמר רב לא אמרה רבי מאיר אלא הואיל ובמינו מתקיים אמר רב אחא בר יעקב עד כאן הביאו רבי ירמיה לרבי זירא לידי גיחוך ולא גחיך

גופא אמר רב יהודה אמר רב לא אמרה רבי מאיר אלא הואיל ובמינו מתקיים אמר רב ירמיה מדפתי

אף אנן נמי תנינא המפלת כמין בהמה חיה ועוף (ולד מעליא הוא) דברי רבי מאיר וחכמים אומרים עד שיהא בו מצורת אדם

והמפלת סנדל או שליא או שפיר מרוקם והיוצא מחותך הבא אחריו בכור לנחלה ואינו בכור לכהן ואי סלקא דעתך דחיי הבא אחריו בכור לנחלה מי הוי

אמר רבא לעולם דחיי ושאני התם דאמר קרא ראשית אנו מי שלבו דוה עליו יצא זה שאין לבו דוה עליו

בעא מיניה רב אדא בר אהבה מאביי לרבי מאיר דאמר בהמה במעי אשה ולד מעליא הוא אדם במעי בהמה מאי למאי נפקא מיניה לאשתרויי באכילה

ותפשוט ליה מהא דרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן השוחט את הבהמה ומצא בה דמות יונה אסורה באכילה

הכי השתא התם לא פרסות איכא ולא פרסה איכא הכא נהי דפרסות ליכא פרסה מיהא איכא

וחכמים אומרים כל שאין בו כו׳ אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב הכל מודים גופו תייש ופניו אדם אדם גופו אדם ופניו תייש ולא כלום

לא נחלקו אלא שפניו אדם ונברא בעין אחת כבהמה שרבי מאיר אומר מצורת אדם וחכמים אומרים כל צורת אדם

אמר לו לרב ירמיה בר אבא והא איפכא תניא רבי מאיר אומר כל צורת וחכמים אומרים מצורת אמר להו אי תניא תניא

אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רבי יוחנן מצח והגבינים והעינים והלסתות וגבות הזקן עד שיהו כולם כאחד רבא אמר חסא מצח והגבן והעין והלסת וגבת הזקן עד שיהו כולם כאחת

ולא פליגי הא כמאן דאמר כל צורת הא כמאן דאמר מצורת

מיתיבי צורת פנים שאמרו אפילו פרצוף אחד מן הפרצופין חוץ מן האוזן למימרא דמחד נמי סגי

אמר אביי כי תניא ההיא לעכב תניא וכמאן דאמר כל צורת ואיבעית אימא לעולם כמאן דאמר מצורת ומאי אחד אחד אחד

אמר רבא נברא בעין אחת ובירך אחד מן הצד אמו טמאה באמצע אמו טהורה

אמר רבא ושטו נקוב אמו טמאה ושטו אטום אמו טהורה

תנו רבנן המפלת גוף אטום אין אמו טמאה לידה ואיזהו גוף אטום רבי אומר כדי שינטל מן החי וימות

וכמה ינטל מן החי וימות רבי זכאי אומר