Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ט במרחשוון תש״פ | 17 נובמבר 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

נדה כה

מה הדין של שפיר מלא בשר? תוך כדי הדיון, הגמרא מביאה מחלוקת ר’ יהושע וחכמים לגבי שפיר שאינו מרוקם ומנסה להבין באיזה מקרה הם חולקים ועל בסיס מה קבע ר’ יהושע את שיטתו. איך בודקים לראות אם השפיר מרוקם? ואיך יודעים להבדיל בין זכר לנקבה? שמואל היה ידוע כבקי בבדיקת שפירים וידע לקבוע בוודאות אם היה מרוקם או לא. אך לאחרים נתן סימן יותר חיצוני – צמיחת שיער – כי הם לא היה בקיאים כמוהו. מה בדיוק זה סנדל -המוזכר במשנה שנידון כולד – האם יש לו צורת פנים או לא? אם הסנדל תמיד בא עם תאום, מה הנפקא מינה אם נידון אמו כטמאת לידה, הרי הכל אופן היא טמאה לידה?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

This post is also available in English

פרשתבינא דפומבדיתא קאי ליה לאדא דיילא עד פלגיה וכולי עלמא קאי לפרשתבינא דפומבדיתא עד חרציה

שאלו לפני רבי המפלת שפיר מלא בשר מהו אמר להם לא שמעתי

אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי כך אמר אבא מלא דם טמאה נדה מלא בשר טמאה לידה

אמר ליה אילמלי דבר חדש אמרת לנו משום אביך שמענוך עכשיו

מדהא קמייתא כיחידאה קאמר כסומכוס שאמר משום רבי מאיר הא נמי שמא כרבי יהושע אמרה ואין הלכה כרבי יהושע

דתניא המפלת שפיר שאינו מרוקם רבי יהושע אומר ולד וחכמים אומרים אינו ולד

אמר רבי שמעון בן לקיש משום רבי אושעיא מחלוקת בעכור אבל בצלול דברי הכל אינו ולד ורבי יהושע בן לוי אמר בצלול מחלוקת

איבעיא להו בצלול מחלוקת אבל בעכור דברי הכל ולד או דלמא בין בזה ובין בזה מחלוקת תיקו

מיתיבי את זו דרש רבי יהושע בן חנניא ויעש ה׳ אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם מלמד שאין הקדוש ברוך הוא עושה עור לאדם אלא אם כן נוצר

אלמא בעור תליא מילתא לא שנא עכור ולא שנא צלול

אי אמרת בשלמא בצלול מחלוקת היינו דאיצטריך קרא אלא אי אמרת בעכור מחלוקת למה לי קרא סברא בעלמא הוא אלא שמע מינה בצלול מחלוקת שמע מינה

וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מחלוקת בעכור אבל בצלול דברי הכל אינו ולד

איתיביה רבא לרב נחמן אלא אמרו סימן ולד בבהמה דקה טינוף בגסה שליא באשה שפיר ושליא

ואילו שפיר בבהמה לא פטר אי אמרת בשלמא בצלול מחלוקת משום הכי

אשה דרבי בה קרא פטר בה שפיר בבהמה דלא רבי קרא לא פטר בה שפיר

אלא אי אמרת בעכור מחלוקת מכדי סברא הוא מאי שנא אשה ומאי שנא בהמה

מי סברת רבי יהושע מפשט פשיט ליה רבי יהושע ספוקי מספקא ליה ואזיל הכא לחומרא והכא לחומרא

גבי אשה דממונא הוא ספק ממונא לקולא

גבי בהמה דאיסורא הוא דאיכא לגבי גיזה ועבודה ספק איסורא לחומרא הכי נמי גבי אשה ספק טומאה לחומרא

ומי מספקא ליה והא קרא קאמר מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא הוא

אמר ליה רב חנינא בר שלמיא לרב הא רבי הא רבי ישמעאל ברבי יוסי והא רבי אושעיא והא רבי יהושע בן לוי מר כמאן סבירא ליה

אמר ליה אני אומר אחד זה ואחד זה אינה חוששת

ושמואל אמר אחד זה ואחד זה חוששת ואזדא שמואל לטעמיה דכי אתא רב דימי אמר מעולם לא דכו שפיר בנהרדעא לבר מההוא שפירא דאתא לקמיה דשמואל דמנח עליה חוט השערה מהאי גיסא וחזיא מהאי גיסא אמר אם איתא דולד הואי לא הוה זיג כולי האי

ואם היה מרוקם וכו׳ תנו רבנן איזהו שפיר מרוקם אבא שאול אומר תחלת ברייתו מראשו ושתי עיניו כשתי טיפין של זבוב תני רבי חייא מרוחקין זה מזה שני חוטמין כשתי טיפים של זבוב

תני רבי חייא ומקורבין זה לזה ופיו מתוח כחוט השערה וגויתו כעדשה ואם היתה נקבה נדונה כשעורה לארכה

וחתוך ידים ורגלים אין לו ועליו מפורש בקבלה הלא כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני עור ובשר תלבישני ועצמות וגידים תסוככני חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי

ואין בודקין אותו במים שהמים עזין

וטורדין אותו אלא בודקין אותו בשמן שהשמן רך ומצחצחו ואין רואין אלא בחמה

כיצד בודקין אותו כיצד בודקין אותו כדאמרינן אלא במה בודקין אותו לידע אם זכר הוא אם נקבה היא

אבא שאול בר נש ואמרי לה אבא שאול בר רמש אומר מביא קיסם שראשו חלק ומנענע באותו מקום אם מסכסך בידוע שזכר הוא ואם לאו בידוע שנקבה היא

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא מלמטה למעלה אבל מן הצדדין אימא כותלי בית הרחם נינהו

אמר רב אדא בר אהבה תנא אם היתה נקבה נדונה כשעורה סדוקה מתקיף לה רב נחמן ודילמא חוט של ביצים נינהו אמר אביי השתא ביצים גופייהו לא ידיעי חוט של ביצים ידיע

אמר רבי עמרם תנא שתי ירכותיו כשני חוטין של זהורית ואמר רבי עמרם עלה כשל ערב ושני זרועותיו כשני חוטין של זהורית ואמר רבי עמרם עלה כשל שתי

אמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא לא תעביד עובדא עד שישעיר ומי אמר שמואל הכי והאמר שמואל אחת זו ואחת זו חוששת

אמר רב אמי בר שמואל לדידי מפרשא לי מיניה דמר שמואל לחוש חוששת ימי טהרה לא יהבינן לה עד שישעיר

למימרא דמספקא ליה לשמואל והא ההוא שפירא דאתאי לקמיה דמר שמואל אמר הא בר ארבעין וחד יומא וחשיב מיומא דאזלא לטבילה עד ההוא יומא ולא הוה אלא ארבעין יומין

ואמר להו האי בנדה בעל כפתיה ואודי שאני שמואל דרב גובריה

המפלת סנדל וכו׳ תנו רבנן סנדל דומה לדג של ים מתחלתו ולד הוא אלא שנרצף רבן שמעון בן גמליאל אומר סנדל דומה ללשון של שור הגדול משום רבותינו העידו סנדל צריך צורת פנים

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה סנדל צריך צורת פנים אמר רב אדא אמר רב יוסף אמר רבי יצחק סנדל צריך צורת פנים ואפילו מאחוריו משל לאדם שסטר את חבירו והחזיר פניו לאחוריו

בימי רבי ינאי בקשו לטהר את הסנדל שאין לו צורת פנים אמר להם רבי ינאי טיהרתם את הוולדות

והתניא משום רבותינו העידו סנדל צריך צורת פנים אמר רב ביבי בר אביי אמר רבי יוחנן מעדותו של רבי נחוניא נשנית משנה זו אמר רבי זעירא זכה בה רב ביבי בשמעתיה דאנא והוא הוינא יתבינן קמיה דרבי יוחנן כי אמרה להא שמעתא וקדם איהו ואמר וזכה בה

למה הזכירו סנדל והלא אין סנדל שאין עמו ולד

אי דאתילידא נקבה בהדיה הכי נמי הכא במאי עסקינן דאתיליד זכר בהדיה

מהו דתימא הואיל ואמר רב יצחק בר אמי אשה מזרעת תחילה יולדת זכר איש מזריע תחלה יולדת נקבה מדהא זכר הא נמי זכר

קא משמע לן אימא שניהם הזריעו בבת אחת האי זכר והאי נקבה

דבר אחר שאם תלד נקבה לפני שקיעת החמה וסנדל לאחר שקיעת החמה

מונה תחלת נדה לראשון ותחלת נדה לאחרון

סנדל דתנן

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נדה כה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדה כה

פרשתבינא דפומבדיתא קאי ליה לאדא דיילא עד פלגיה וכולי עלמא קאי לפרשתבינא דפומבדיתא עד חרציה

שאלו לפני רבי המפלת שפיר מלא בשר מהו אמר להם לא שמעתי

אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי כך אמר אבא מלא דם טמאה נדה מלא בשר טמאה לידה

אמר ליה אילמלי דבר חדש אמרת לנו משום אביך שמענוך עכשיו

מדהא קמייתא כיחידאה קאמר כסומכוס שאמר משום רבי מאיר הא נמי שמא כרבי יהושע אמרה ואין הלכה כרבי יהושע

דתניא המפלת שפיר שאינו מרוקם רבי יהושע אומר ולד וחכמים אומרים אינו ולד

אמר רבי שמעון בן לקיש משום רבי אושעיא מחלוקת בעכור אבל בצלול דברי הכל אינו ולד ורבי יהושע בן לוי אמר בצלול מחלוקת

איבעיא להו בצלול מחלוקת אבל בעכור דברי הכל ולד או דלמא בין בזה ובין בזה מחלוקת תיקו

מיתיבי את זו דרש רבי יהושע בן חנניא ויעש ה׳ אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם מלמד שאין הקדוש ברוך הוא עושה עור לאדם אלא אם כן נוצר

אלמא בעור תליא מילתא לא שנא עכור ולא שנא צלול

אי אמרת בשלמא בצלול מחלוקת היינו דאיצטריך קרא אלא אי אמרת בעכור מחלוקת למה לי קרא סברא בעלמא הוא אלא שמע מינה בצלול מחלוקת שמע מינה

וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מחלוקת בעכור אבל בצלול דברי הכל אינו ולד

איתיביה רבא לרב נחמן אלא אמרו סימן ולד בבהמה דקה טינוף בגסה שליא באשה שפיר ושליא

ואילו שפיר בבהמה לא פטר אי אמרת בשלמא בצלול מחלוקת משום הכי

אשה דרבי בה קרא פטר בה שפיר בבהמה דלא רבי קרא לא פטר בה שפיר

אלא אי אמרת בעכור מחלוקת מכדי סברא הוא מאי שנא אשה ומאי שנא בהמה

מי סברת רבי יהושע מפשט פשיט ליה רבי יהושע ספוקי מספקא ליה ואזיל הכא לחומרא והכא לחומרא

גבי אשה דממונא הוא ספק ממונא לקולא

גבי בהמה דאיסורא הוא דאיכא לגבי גיזה ועבודה ספק איסורא לחומרא הכי נמי גבי אשה ספק טומאה לחומרא

ומי מספקא ליה והא קרא קאמר מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא הוא

אמר ליה רב חנינא בר שלמיא לרב הא רבי הא רבי ישמעאל ברבי יוסי והא רבי אושעיא והא רבי יהושע בן לוי מר כמאן סבירא ליה

אמר ליה אני אומר אחד זה ואחד זה אינה חוששת

ושמואל אמר אחד זה ואחד זה חוששת ואזדא שמואל לטעמיה דכי אתא רב דימי אמר מעולם לא דכו שפיר בנהרדעא לבר מההוא שפירא דאתא לקמיה דשמואל דמנח עליה חוט השערה מהאי גיסא וחזיא מהאי גיסא אמר אם איתא דולד הואי לא הוה זיג כולי האי

ואם היה מרוקם וכו׳ תנו רבנן איזהו שפיר מרוקם אבא שאול אומר תחלת ברייתו מראשו ושתי עיניו כשתי טיפין של זבוב תני רבי חייא מרוחקין זה מזה שני חוטמין כשתי טיפים של זבוב

תני רבי חייא ומקורבין זה לזה ופיו מתוח כחוט השערה וגויתו כעדשה ואם היתה נקבה נדונה כשעורה לארכה

וחתוך ידים ורגלים אין לו ועליו מפורש בקבלה הלא כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני עור ובשר תלבישני ועצמות וגידים תסוככני חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי

ואין בודקין אותו במים שהמים עזין

וטורדין אותו אלא בודקין אותו בשמן שהשמן רך ומצחצחו ואין רואין אלא בחמה

כיצד בודקין אותו כיצד בודקין אותו כדאמרינן אלא במה בודקין אותו לידע אם זכר הוא אם נקבה היא

אבא שאול בר נש ואמרי לה אבא שאול בר רמש אומר מביא קיסם שראשו חלק ומנענע באותו מקום אם מסכסך בידוע שזכר הוא ואם לאו בידוע שנקבה היא

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא מלמטה למעלה אבל מן הצדדין אימא כותלי בית הרחם נינהו

אמר רב אדא בר אהבה תנא אם היתה נקבה נדונה כשעורה סדוקה מתקיף לה רב נחמן ודילמא חוט של ביצים נינהו אמר אביי השתא ביצים גופייהו לא ידיעי חוט של ביצים ידיע

אמר רבי עמרם תנא שתי ירכותיו כשני חוטין של זהורית ואמר רבי עמרם עלה כשל ערב ושני זרועותיו כשני חוטין של זהורית ואמר רבי עמרם עלה כשל שתי

אמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא לא תעביד עובדא עד שישעיר ומי אמר שמואל הכי והאמר שמואל אחת זו ואחת זו חוששת

אמר רב אמי בר שמואל לדידי מפרשא לי מיניה דמר שמואל לחוש חוששת ימי טהרה לא יהבינן לה עד שישעיר

למימרא דמספקא ליה לשמואל והא ההוא שפירא דאתאי לקמיה דמר שמואל אמר הא בר ארבעין וחד יומא וחשיב מיומא דאזלא לטבילה עד ההוא יומא ולא הוה אלא ארבעין יומין

ואמר להו האי בנדה בעל כפתיה ואודי שאני שמואל דרב גובריה

המפלת סנדל וכו׳ תנו רבנן סנדל דומה לדג של ים מתחלתו ולד הוא אלא שנרצף רבן שמעון בן גמליאל אומר סנדל דומה ללשון של שור הגדול משום רבותינו העידו סנדל צריך צורת פנים

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה סנדל צריך צורת פנים אמר רב אדא אמר רב יוסף אמר רבי יצחק סנדל צריך צורת פנים ואפילו מאחוריו משל לאדם שסטר את חבירו והחזיר פניו לאחוריו

בימי רבי ינאי בקשו לטהר את הסנדל שאין לו צורת פנים אמר להם רבי ינאי טיהרתם את הוולדות

והתניא משום רבותינו העידו סנדל צריך צורת פנים אמר רב ביבי בר אביי אמר רבי יוחנן מעדותו של רבי נחוניא נשנית משנה זו אמר רבי זעירא זכה בה רב ביבי בשמעתיה דאנא והוא הוינא יתבינן קמיה דרבי יוחנן כי אמרה להא שמעתא וקדם איהו ואמר וזכה בה

למה הזכירו סנדל והלא אין סנדל שאין עמו ולד

אי דאתילידא נקבה בהדיה הכי נמי הכא במאי עסקינן דאתיליד זכר בהדיה

מהו דתימא הואיל ואמר רב יצחק בר אמי אשה מזרעת תחילה יולדת זכר איש מזריע תחלה יולדת נקבה מדהא זכר הא נמי זכר

קא משמע לן אימא שניהם הזריעו בבת אחת האי זכר והאי נקבה

דבר אחר שאם תלד נקבה לפני שקיעת החמה וסנדל לאחר שקיעת החמה

מונה תחלת נדה לראשון ותחלת נדה לאחרון

סנדל דתנן

גלול כלפי מעלה