Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ג במרחשוון תש״פ | 21 נובמבר 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד באר הכהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכהן ומנוחה שרה ולכבוד בר המצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

נדה כט

מחלוקת ר’ אלעזר ור’ יוחנן לגבי היוצא מחותך – אם יצא ראשו, האם כבר נחשב לידה או צריך רוב גופו. הגמרא דנה בבסיס למחלוקת ביניהם והקשר (אם קיים) בין דבריהם לדברי שמואל ביציאת ראשו בנפל. המפלת ולא יודעת מה הפילה, חוששת לזכר ולנקבה. הגמרא מביאה מאמר של ר’ יהושע בין לוי באשה שהפילה ולא יודעת מה הפילה – דנים בה כודאי הפילה ולד ולא נפל מדין רוב. הגמרא מקשה עליו מהמשנה וממקורות אחרים. רבין אמר שר’ יוסי בר’ חנינא הקשה עליו ממקרה של אשה שטועה אבל לא הבין את הקושי. הגמרא מסבירה את המקרה ממנו הקשה, מה היתה קושייתו ולמה רבין חשב שזה אינו קושייה. הגמרא גם מסבירה את המקרה בברייתא – שהאשה לא יודעת מתי ילדה ובמקרה שלא ראתה דם בשלושת השבועות הראשונות ואז כל שבוע לסירוגין רואה דם – בליל מותרת לבעלה ויש מחלוקת כמה פעמים היא צריכה לטבול. הבסיס למחלוקת זה האם טבילה בזמנה מצוה או לא. מתחילים להסביר למה בית שמאי מחייבים אותה לטבול פעמים!!


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

This post is also available in English

לחלק בין ערך איש לערך אשה

יצא מחותך או מסורס וכו׳ אמר רבי אלעזר אפילו הראש עמהן

ורבי יוחנן אמר לא שנו אלא שאין הראש עמהן אבל הראש עמהן הראש פוטר

לימא בדשמואל קמיפלגי דאמר שמואל אין הראש פוטר בנפלים

בשלם דכולי עלמא לא פליגי כי פליגי במחותך דמר סבר בשלם הוא דקחשיב במחותך לא קחשיב ומר סבר במחותך נמי חשיב

לישנא אחרינא טעמא דיצא מחותך או מסורס הא כתקנו הראש פוטר תרוייהו לית להו דשמואל דאמר שמואל אין הראש פוטר בנפלים

איכא דמתני לה להא שמעתתא באפי נפשה אמר רבי אלעזר אין הראש כרוב אברים ורבי יוחנן אמר הראש כרוב אברים וקמיפלגי בדשמואל

תנן יצא מחותך או מסורס משיצא רובו הרי הוא כילוד מדקאמר מסורס מכלל דמחותך כתקנו וקאמר משיצא רובו הרי זה כילוד קשיא לרבי יוחנן

אמר לך רבי יוחנן אימא יצא מחותך ומסורס

והא או קתני הכי קאמר יצא מחותך או שלם וזה וזה מסורס משיצא רובו הרי זה כילוד

אמר רב פפא כתנאי יצא מחותך או מסורס משיצא רובו הרי הוא כילוד רבי יוסי אומר משיצא כתקנו מאי קאמר

אמר רב פפא הכי קאמר יצא מחותך ומסורס משיצא רובו הרי הוא כילוד הא כתקנו הראש פוטר רבי יוסי אומר משיצא רובו כתקנו

מתקיף לה רב זביד מכלל דבמסורס רובו נמי לא פוטר הא קיימא לן דרובו ככולו

אלא אמר רב זביד הכי קאמר יצא מחותך ומסורס משיצא רובו הרי זה כילוד הא כתקנו הראש פוטר רבי יוסי אומר משיצא כתקנו לחיים

תניא נמי הכי יצא מחותך (או) מסורס משיצא רובו הרי זה כילוד הא כתקנו הראש פוטר רבי יוסי אומר משיצא כתקנו לחיים

ואיזהו כתקנו לחיים משיצא רוב ראשו ואיזהו רוב ראשו רבי יוסי אומר משיצאו צדעיו אבא חנן משום רבי יהושע אומר משיצא פדחתו ויש אומרים משיראו קרני ראשו

מתני׳ המפלת ואין ידוע מהו תשב לזכר ולנקבה אין ידוע אם ולד היה אם לאו תשב לזכר ולנקבה ולנדה

גמ׳ אמר רבי יהושע בן לוי עברה נהר והפילה מביאה קרבן ונאכל הלך אחר רוב נשים ורוב נשים ולד מעליא ילדן

תנן אין ידוע אם ולד היה תשב לזכר ולנקבה ולנדה אמאי תשב לנדה לימא הלך אחר רוב נשים ורוב נשים ולד מעליא ילדן

מתניתין בשלא הוחזקה עוברה וכי קאמר רבי יהושע בן לוי כשהוחזקה עוברה

תא שמע בהמה שיצאה מלאה ובאה ריקנית הבא אחריו בכור מספק

ואמאי הלך אחר רוב בהמות ורוב בהמות ולד מעליא ילדן והאי פשוט הוא

אמר רבינא משום דאיכא למימר רוב בהמות יולדות דבר הפוטר מבכורה ומעוטן יולדות דבר שאינו פוטר מבכורה וכל היולדות מטנפות וזו הואיל ולא טנפה אתרע לה רובא

אי כל היולדות מטנפות הא מדלא מטנפה בכור מעליא הוא אלא אימא רוב יולדות מטנפות וזו הואיל ולא טנפה אתרע לה רובא

כי אתא רבין אמר מתיב רבי יוסי ברבי חנינא טועה ולא ידענא מאי תיובתא מאי היא דתניא

אשה שיצתה מלאה ובאה ריקנית והביאה לפנינו שלשה שבועין טהורין ועשרה שבועות אחד טמא ואחד טהור

משמשת לאור שלשים וחמש ומטבילין אותה תשעים וחמש טבילות דברי בית שמאי ובית הלל אומרים שלשים וחמש רבי יוסי ברבי יהודה אומר דיה לטבילה שתהא באחרונה

בשלמא שבוע ראשון לא משמשת אימר יולדת זכר היא שבוע שני אימר יולדת נקבה היא

שבוע שלישי אימר יולדת נקבה בזוב היא

אלא שבוע רביעי אף על גב דקא חזיא דם תשמש דהא דם טהור הוא לאו משום דלא אזלינן בתר רובא

אלא מאי לא ידענא מאי תיובתא אימר הרחיקה לידתה

הך שבוע חמישי דטהור הוא תשמש

הך שבוע רביעי כל יומא ויומא מספקין בסוף לידה ובתחלת נדה ועשרין ותמניא גופיה אימר תחלת נדה היא ובעיא למיתב שבעה לנדתה

בעשרים וחד תשמש

רבי שמעון היא דאמר אסור לעשות כן שמא תבא לידי ספק לאורתא תשמש כשראתה בערב

ומטבילין אותה תשעים וחמש טבילות שבוע קמא מטבילין אותה בלילותא אימר יולדת זכר היא

שבוע שני מטבילין אותה בלילותא אימר יולדת נקבה היא ביממא אימר יולדת זכר בזוב היא

שבוע שלישי מטבילין לה ביממא אימר יולדת נקבה בזוב היא

בלילותא בית שמאי לטעמייהו דאמרי טבולת יום ארוך בעי טבילה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד באר הכהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכהן ומנוחה שרה ולכבוד בר המצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נדה כט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדה כט

לחלק בין ערך איש לערך אשה

יצא מחותך או מסורס וכו׳ אמר רבי אלעזר אפילו הראש עמהן

ורבי יוחנן אמר לא שנו אלא שאין הראש עמהן אבל הראש עמהן הראש פוטר

לימא בדשמואל קמיפלגי דאמר שמואל אין הראש פוטר בנפלים

בשלם דכולי עלמא לא פליגי כי פליגי במחותך דמר סבר בשלם הוא דקחשיב במחותך לא קחשיב ומר סבר במחותך נמי חשיב

לישנא אחרינא טעמא דיצא מחותך או מסורס הא כתקנו הראש פוטר תרוייהו לית להו דשמואל דאמר שמואל אין הראש פוטר בנפלים

איכא דמתני לה להא שמעתתא באפי נפשה אמר רבי אלעזר אין הראש כרוב אברים ורבי יוחנן אמר הראש כרוב אברים וקמיפלגי בדשמואל

תנן יצא מחותך או מסורס משיצא רובו הרי הוא כילוד מדקאמר מסורס מכלל דמחותך כתקנו וקאמר משיצא רובו הרי זה כילוד קשיא לרבי יוחנן

אמר לך רבי יוחנן אימא יצא מחותך ומסורס

והא או קתני הכי קאמר יצא מחותך או שלם וזה וזה מסורס משיצא רובו הרי זה כילוד

אמר רב פפא כתנאי יצא מחותך או מסורס משיצא רובו הרי הוא כילוד רבי יוסי אומר משיצא כתקנו מאי קאמר

אמר רב פפא הכי קאמר יצא מחותך ומסורס משיצא רובו הרי הוא כילוד הא כתקנו הראש פוטר רבי יוסי אומר משיצא רובו כתקנו

מתקיף לה רב זביד מכלל דבמסורס רובו נמי לא פוטר הא קיימא לן דרובו ככולו

אלא אמר רב זביד הכי קאמר יצא מחותך ומסורס משיצא רובו הרי זה כילוד הא כתקנו הראש פוטר רבי יוסי אומר משיצא כתקנו לחיים

תניא נמי הכי יצא מחותך (או) מסורס משיצא רובו הרי זה כילוד הא כתקנו הראש פוטר רבי יוסי אומר משיצא כתקנו לחיים

ואיזהו כתקנו לחיים משיצא רוב ראשו ואיזהו רוב ראשו רבי יוסי אומר משיצאו צדעיו אבא חנן משום רבי יהושע אומר משיצא פדחתו ויש אומרים משיראו קרני ראשו

מתני׳ המפלת ואין ידוע מהו תשב לזכר ולנקבה אין ידוע אם ולד היה אם לאו תשב לזכר ולנקבה ולנדה

גמ׳ אמר רבי יהושע בן לוי עברה נהר והפילה מביאה קרבן ונאכל הלך אחר רוב נשים ורוב נשים ולד מעליא ילדן

תנן אין ידוע אם ולד היה תשב לזכר ולנקבה ולנדה אמאי תשב לנדה לימא הלך אחר רוב נשים ורוב נשים ולד מעליא ילדן

מתניתין בשלא הוחזקה עוברה וכי קאמר רבי יהושע בן לוי כשהוחזקה עוברה

תא שמע בהמה שיצאה מלאה ובאה ריקנית הבא אחריו בכור מספק

ואמאי הלך אחר רוב בהמות ורוב בהמות ולד מעליא ילדן והאי פשוט הוא

אמר רבינא משום דאיכא למימר רוב בהמות יולדות דבר הפוטר מבכורה ומעוטן יולדות דבר שאינו פוטר מבכורה וכל היולדות מטנפות וזו הואיל ולא טנפה אתרע לה רובא

אי כל היולדות מטנפות הא מדלא מטנפה בכור מעליא הוא אלא אימא רוב יולדות מטנפות וזו הואיל ולא טנפה אתרע לה רובא

כי אתא רבין אמר מתיב רבי יוסי ברבי חנינא טועה ולא ידענא מאי תיובתא מאי היא דתניא

אשה שיצתה מלאה ובאה ריקנית והביאה לפנינו שלשה שבועין טהורין ועשרה שבועות אחד טמא ואחד טהור

משמשת לאור שלשים וחמש ומטבילין אותה תשעים וחמש טבילות דברי בית שמאי ובית הלל אומרים שלשים וחמש רבי יוסי ברבי יהודה אומר דיה לטבילה שתהא באחרונה

בשלמא שבוע ראשון לא משמשת אימר יולדת זכר היא שבוע שני אימר יולדת נקבה היא

שבוע שלישי אימר יולדת נקבה בזוב היא

אלא שבוע רביעי אף על גב דקא חזיא דם תשמש דהא דם טהור הוא לאו משום דלא אזלינן בתר רובא

אלא מאי לא ידענא מאי תיובתא אימר הרחיקה לידתה

הך שבוע חמישי דטהור הוא תשמש

הך שבוע רביעי כל יומא ויומא מספקין בסוף לידה ובתחלת נדה ועשרין ותמניא גופיה אימר תחלת נדה היא ובעיא למיתב שבעה לנדתה

בעשרים וחד תשמש

רבי שמעון היא דאמר אסור לעשות כן שמא תבא לידי ספק לאורתא תשמש כשראתה בערב

ומטבילין אותה תשעים וחמש טבילות שבוע קמא מטבילין אותה בלילותא אימר יולדת זכר היא

שבוע שני מטבילין אותה בלילותא אימר יולדת נקבה היא ביממא אימר יולדת זכר בזוב היא

שבוע שלישי מטבילין לה ביממא אימר יולדת נקבה בזוב היא

בלילותא בית שמאי לטעמייהו דאמרי טבולת יום ארוך בעי טבילה

גלול כלפי מעלה