Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ז בתשרי תש״פ | 26 אוקטובר 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

נדה ג

הגמרא מביאה שתי דרכים להבין המחלוקת בין ר’ שמעון וחכמים בעניין מקווה. הגמרא מביאה עוד הסברים למחלוקת שמאי והלל ודנה בהבדלים ביניהם.


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

ושניהם לא למדוה אלא מסוטה

רבנן סברי כי סוטה מה סוטה ספק היא ועשאוה כודאי הכא נמי ספק ועשאוה כודאי

אי מסוטה אימא כי סוטה מה סוטה ברשות הרבים טהור הכא נמי ברשות הרבים טהור

הכי השתא התם משום סתירה הוא וסתירה ברשות הרבים ליכא הכא משום חסר הוא מה לי חסר ברשות הרבים מה לי חסר ברשות היחיד

וכי תימא הא כל ספק טומאה ברשות הרבים טהור כיון דאיכא תרתי לריעותא כודאי טומאה דמי

ורבי שמעון סבר כי סוטה מה סוטה ברשות הרבים טהור הכא נמי ברשות הרבים טהור

אי מסוטה אימא כי סוטה מה סוטה ברשות היחיד טמאה ודאי הכא נמי ברשות היחיד טמאה ודאי

הכי השתא התם יש רגלים לדבר שהרי קינא לה ונסתרה הכא מאי רגלים לדבר איכא

ואי בעית אימא היינו טעמא דרבי שמעון גמר סוף טומאה מתחלת טומאה

מה תחלת טומאה ספק נגע ספק לא נגע ברשות הרבים טהור אף סוף טומאה ספק טבל ספק לא טבל ברשות הרבים טהור

ורבנן הכי השתא התם גברא בחזקת טהרה קאי מספקא לא מחתינן ליה לטומאה הכא גברא בחזקת טומאה קאי מספקא לא מפקינן ליה מטומאתו

ומאי שנא ממבוי דתנן השרץ שנמצא במבוי מטמא למפרע עד שיאמר בדקתי את המבוי הזה ולא היה בו שרץ או עד שעת הכיבוד

התם נמי כיון דאיכא שרצים דגופיה ושרצים דאתו מעלמא כתרתי לריעותא דמי

ואי בעית אימא היינו טעמא דשמאי הואיל ואשה מרגשת בעצמה והלל כסבורה הרגשת מי רגלים היא

ולשמאי האיכא ישנה ישנה נמי אגב צערה מיתערא מידי דהוה אהרגשת מי רגלים

והאיכא שוטה מודה שמאי בשוטה הא כל הנשים קתני כל הנשים פקחות

וליתני נשים לאפוקי מדרבי אליעזר דאמר רבי אליעזר ארבע נשים ותו לא קא משמע לן כל הנשים

והאיכא כתמים לימא תנן כתמים דלא כשמאי אמר אביי מודה שמאי בכתמים מאי טעמא בצפור לא נתעסקה בשוק של טבחים לא עברה האי דם מהיכא אתי

אי בעית אימא היינו טעמיה דשמאי דאם איתא דהוה דם מעיקרא הוה אתי והלל כותלי בית הרחם העמידוהו ושמאי כותלי בית הרחם לא מוקמי דם

משמשת במוך מאי איכא למימר אמר אביי מודה שמאי במשמשת במוך

רבא אמר מוך נמי אגב זיעה מכויץ כויץ ומודה רבא במוך דחוק

ומאי איכא בין הני לישני להאיך לישנא

איכא בינייהו למרמי חבית ומקוה ומבוי להאיך לישנא איכא למרמינהו להני לישני ליכא למרמי

ומאי איכא בין האי לישנא להאיך לישנא לאביי איכא מוך

לרבא איכא מוך דחוק

תניא כי האי לישנא דאם איתא דהוה דם מעיקרא הוה אתי אמר לו הלל לשמאי אי אתה מודה בקופה שנשתמשו בה טהרות בזוית זו ונמצא שרץ בזוית אחרת שטהרות הראשונות טמאות אמר לו אבל

ומה הפרש בין זו לזו לזו יש לה שולים לזו אין לה שולים

רבא אמר טעמא דשמאי משום בטול פריה ורביה תניא נמי הכי אמר לו שמאי להלל אם כן בטלת בנות ישראל מפריה ורביה

ומאן דתני האי לישנא הא תניא כי האיך לישנא דאם איתא דהוה דם מעיקרא הוה אתי התם הלל הוא דקטעי הוא סבר טעמא דשמאי דאם איתא דהוה דם מעיקרא הוה אתי וקא מקשי ליה קופה

ואמר ליה שמאי טעמא דידי משום בטול פריה ורביה ולמאי דקטעית נמי דקמקשית קופה לזו יש לה שולים ולזו אין לה שולים

ולמאן דתני האי לישנא הא תניא כי האיך לישנא משום בטול פריה ורביה

הכי קאמר ליה הלל לשמאי אין טעמא קאמרת דאם איתא דהוה דם מעיקרא הוה אתי ומיהו עשה סייג לדבריך דמאי שנא מכל התורה כולה דעבדינן סייג

אמר ליה אם כן בטלת בנות ישראל מפריה ורביה והלל מפריה ורביה מי קאמינא לטהרות הוא דקאמינא

ושמאי לטהרות נמי לא דאם כן לבו נוקפו ופורש

(שולים בדוקין מכוסין בזוית סימן) איתמר קופה שנשתמשו בה טהרות בזוית זו ונמצא שרץ בזוית אחרת חזקיה אמר טהרות הראשונות טהורות רבי יוחנן אמר טהרות הראשונות טמאות והא (בית) שמאי והלל מודו בקופה דטהרות הראשונות טמאות

כי מודו שמאי והלל בקופה שיש לה שולים כי פליגי חזקיה ורבי יוחנן בקופה שאין לה שולים

אין לה שולים מאי טעמא דרבי יוחנן אין לה שולים ויש לה אוגנים

והתניא המדלה עשרה דליים מים בזה אחר זה ונמצא שרץ באחד מהן הוא טמא וכולן טהורין ואמר ריש לקיש משום רבי ינאי לא שנו אלא שאין לה אוגנים אבל יש לה אוגנים כולן טמאין

לימא חזקיה לית ליה דרבי ינאי מיא שרקי פירי לא שרקי

אי נמי מיא לא קפיד עלייהו פירי קפיד עלייהו

ואי בעית אימא כי מודו שמאי והלל בקופה שאינה בדוקה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נדה ג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדה ג

ושניהם לא למדוה אלא מסוטה

רבנן סברי כי סוטה מה סוטה ספק היא ועשאוה כודאי הכא נמי ספק ועשאוה כודאי

אי מסוטה אימא כי סוטה מה סוטה ברשות הרבים טהור הכא נמי ברשות הרבים טהור

הכי השתא התם משום סתירה הוא וסתירה ברשות הרבים ליכא הכא משום חסר הוא מה לי חסר ברשות הרבים מה לי חסר ברשות היחיד

וכי תימא הא כל ספק טומאה ברשות הרבים טהור כיון דאיכא תרתי לריעותא כודאי טומאה דמי

ורבי שמעון סבר כי סוטה מה סוטה ברשות הרבים טהור הכא נמי ברשות הרבים טהור

אי מסוטה אימא כי סוטה מה סוטה ברשות היחיד טמאה ודאי הכא נמי ברשות היחיד טמאה ודאי

הכי השתא התם יש רגלים לדבר שהרי קינא לה ונסתרה הכא מאי רגלים לדבר איכא

ואי בעית אימא היינו טעמא דרבי שמעון גמר סוף טומאה מתחלת טומאה

מה תחלת טומאה ספק נגע ספק לא נגע ברשות הרבים טהור אף סוף טומאה ספק טבל ספק לא טבל ברשות הרבים טהור

ורבנן הכי השתא התם גברא בחזקת טהרה קאי מספקא לא מחתינן ליה לטומאה הכא גברא בחזקת טומאה קאי מספקא לא מפקינן ליה מטומאתו

ומאי שנא ממבוי דתנן השרץ שנמצא במבוי מטמא למפרע עד שיאמר בדקתי את המבוי הזה ולא היה בו שרץ או עד שעת הכיבוד

התם נמי כיון דאיכא שרצים דגופיה ושרצים דאתו מעלמא כתרתי לריעותא דמי

ואי בעית אימא היינו טעמא דשמאי הואיל ואשה מרגשת בעצמה והלל כסבורה הרגשת מי רגלים היא

ולשמאי האיכא ישנה ישנה נמי אגב צערה מיתערא מידי דהוה אהרגשת מי רגלים

והאיכא שוטה מודה שמאי בשוטה הא כל הנשים קתני כל הנשים פקחות

וליתני נשים לאפוקי מדרבי אליעזר דאמר רבי אליעזר ארבע נשים ותו לא קא משמע לן כל הנשים

והאיכא כתמים לימא תנן כתמים דלא כשמאי אמר אביי מודה שמאי בכתמים מאי טעמא בצפור לא נתעסקה בשוק של טבחים לא עברה האי דם מהיכא אתי

אי בעית אימא היינו טעמיה דשמאי דאם איתא דהוה דם מעיקרא הוה אתי והלל כותלי בית הרחם העמידוהו ושמאי כותלי בית הרחם לא מוקמי דם

משמשת במוך מאי איכא למימר אמר אביי מודה שמאי במשמשת במוך

רבא אמר מוך נמי אגב זיעה מכויץ כויץ ומודה רבא במוך דחוק

ומאי איכא בין הני לישני להאיך לישנא

איכא בינייהו למרמי חבית ומקוה ומבוי להאיך לישנא איכא למרמינהו להני לישני ליכא למרמי

ומאי איכא בין האי לישנא להאיך לישנא לאביי איכא מוך

לרבא איכא מוך דחוק

תניא כי האי לישנא דאם איתא דהוה דם מעיקרא הוה אתי אמר לו הלל לשמאי אי אתה מודה בקופה שנשתמשו בה טהרות בזוית זו ונמצא שרץ בזוית אחרת שטהרות הראשונות טמאות אמר לו אבל

ומה הפרש בין זו לזו לזו יש לה שולים לזו אין לה שולים

רבא אמר טעמא דשמאי משום בטול פריה ורביה תניא נמי הכי אמר לו שמאי להלל אם כן בטלת בנות ישראל מפריה ורביה

ומאן דתני האי לישנא הא תניא כי האיך לישנא דאם איתא דהוה דם מעיקרא הוה אתי התם הלל הוא דקטעי הוא סבר טעמא דשמאי דאם איתא דהוה דם מעיקרא הוה אתי וקא מקשי ליה קופה

ואמר ליה שמאי טעמא דידי משום בטול פריה ורביה ולמאי דקטעית נמי דקמקשית קופה לזו יש לה שולים ולזו אין לה שולים

ולמאן דתני האי לישנא הא תניא כי האיך לישנא משום בטול פריה ורביה

הכי קאמר ליה הלל לשמאי אין טעמא קאמרת דאם איתא דהוה דם מעיקרא הוה אתי ומיהו עשה סייג לדבריך דמאי שנא מכל התורה כולה דעבדינן סייג

אמר ליה אם כן בטלת בנות ישראל מפריה ורביה והלל מפריה ורביה מי קאמינא לטהרות הוא דקאמינא

ושמאי לטהרות נמי לא דאם כן לבו נוקפו ופורש

(שולים בדוקין מכוסין בזוית סימן) איתמר קופה שנשתמשו בה טהרות בזוית זו ונמצא שרץ בזוית אחרת חזקיה אמר טהרות הראשונות טהורות רבי יוחנן אמר טהרות הראשונות טמאות והא (בית) שמאי והלל מודו בקופה דטהרות הראשונות טמאות

כי מודו שמאי והלל בקופה שיש לה שולים כי פליגי חזקיה ורבי יוחנן בקופה שאין לה שולים

אין לה שולים מאי טעמא דרבי יוחנן אין לה שולים ויש לה אוגנים

והתניא המדלה עשרה דליים מים בזה אחר זה ונמצא שרץ באחד מהן הוא טמא וכולן טהורין ואמר ריש לקיש משום רבי ינאי לא שנו אלא שאין לה אוגנים אבל יש לה אוגנים כולן טמאין

לימא חזקיה לית ליה דרבי ינאי מיא שרקי פירי לא שרקי

אי נמי מיא לא קפיד עלייהו פירי קפיד עלייהו

ואי בעית אימא כי מודו שמאי והלל בקופה שאינה בדוקה

גלול כלפי מעלה