Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ג׳ בכסלו תש״פ | 1 דצמבר 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'ואנה רום וסטיבן גודלברג לזכר נשמת סורה טמה בת חיים וחנקה

נדה לט

המשנה קובעת שאשה בימי זיבתה בחזקת טהורה. הגמרא מביאה דעות שונות להבין את המשמעות של החזקה – לאיזה עניין היא נחשבת טהורה? הפירוש האחרון הסבירה שאי אפשר לקבוע וסת בימי זיבתה. רב פפא שואל – על אף שאי אפשר לקבוע וסת, אבל האם צריכים לחשוש לקבלת מחזור בימי זיבתה אם היום שהיא אמורה לראות יבוא בימי זיבתה? הוא מנסה לענות על שאלתו אבל רב הונא דוחה את הוכחתו.

This post is also available in English

ישבה לה ולא בדקה שגגה נאנסה הזידה ולא בדקה טהורה

הגיע שעת וסתה ולא בדקה הרי זו טמאה רבי מאיר אומר אם היתה במחבא והגיע שעת וסתה ולא בדקה הרי זו טהורה מפני שחרדה מסלקת את הדמים

אבל ימי הזב והזבה ושומרת יום כנגד יום הרי אלו בחזקת טומאה

גמ׳ למאי הלכתא אמר רב יהודה לומר שאינה צריכה בדיקה והא מדקתני סיפא ישבה ולא בדקה מכלל דלכתחלה בעיא בדיקה

סיפא אתאן לימי נדה והכי קאמר כל אחד עשר בחזקת טהרה ולא בעיא בדיקה אבל בימי נדתה בעיא בדיקה ישבה ולא בדקה שגגה נאנסה הזידה ולא בדקה טהורה

רב חסדא אמר לא צריכא אלא לרבי מאיר דאמר אשה שאין לה וסת אסורה לשמש הני מילי בימי נדתה אבל בימי זיבתה בחזקת טהרה קיימא

אי הכי אמאי אמר רבי מאיר יוציא ולא יחזיר עולמית דלמא אתיא לקלקולא בימי נדה

הא מדקתני סיפא הגיע שעת וסתה ולא בדקה מכלל דבאשה שיש לה וסת עסקינן חסורי מחסרא והכי קתני כל אחד עשר בחזקת טהרה ושריא לבעלה ובימי נדה אסורה

במה דברים אמורים באשה שאין לה וסת אבל יש לה וסת מותרת וצריכה בדיקה ישבה ולא בדקה שגגה נאנסה הזידה ולא בדקה טהורה הגיע שעת וסתה ולא בדקה טמאה

הא מדסיפא רבי מאיר רישא לאו רבי מאיר כולה רבי מאיר היא והכי קאמר אם לא היתה במחבא והגיע שעת וסתה ולא בדקה טמאה שרבי מאיר אומר אם היתה במחבא והגיע שעת וסתה ולא בדקה טהורה שחרדה מסלקת את הדמים

רבא אמר לומר שאינה מטמאה מעת לעת

מיתיבי הנדה והזבה והשומרת יום כנגד יום והיולדת כולן מטמאות מעת לעת תיובתא

רב הונא בר חייא אמר שמואל לומר שאינה קובעת לה וסת בתוך ימי זיבתה אמר רב יוסף לא שמיע לי הא שמעתתא

אמר ליה אביי את אמרת ניהלן ואהא אמרת לן היתה למודה להיות רואה יום חמשה עשר (יום) ושינתה ליום עשרים זה וזה אסורין לשמש שינתה פעמים ליום עשרים זה וזה אסורין

ואמרת לן עלה אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנא אלא חמשה עשר לטבילתה שהן עשרים ושנים לראיתה דהתם בימי נדתה קאי לה אבל חמשה עשר לראיתה דבימי זיבתה קאי לא קבעה

אמר רב פפא אמריתא לשמעתא קמיה רב יהודה מדסקרתא מקבע לא קבעה מיחש מהו דניחוש לה

אישתיק ולא אמר ליה ולא מידי אמר רב פפא נחזי אנן היתה למודה להיות רואה ליום חמשה עשר ושינתה ליום עשרים זה וזה אסורין

ואמר רב יהודה אמר שמואל לא שנא אלא חמשה עשר לטבילתה שהן עשרים ושנים לראייתה

ושינתה ליום עשרים ושבעה דכי הדרי ואתו עשרין ותרתי קיימא לה בתוך ימי זיבתה וקתני זה וזה אסורין אלמא דחיישינן לה

וקסבר רב פפא עשרין ותרתין מעשרין ותרתין מנינן נדה ופתחה מעשרין ושבעה מנינן

אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא ממאי דלמא עשרין ותרתין נמי מעשרין ושבעה מנינן דכי הדרי ואתו עשרין ותרתין קיימא לה בתוך ימי נדותה

והכי נמי מסתברא דאי לא תימא הכי האי תרנגולתא דרמיא יומא וכבשה יומא ורמיא יומא וכבשה יומא וכבשה תרי יומי ורמיא חד יומא

כי הדרה נקטה כדלקמיה נקטה או כדמעיקרא נקטה על כרחך כדלקמיה נקטה

אמר ליה רב פפא אלא הא דאמר ריש לקיש אשה קובעת לה וסת בתוך ימי זיבתה ואין אשה קובעת לה וסת בתוך ימי נדותה ורבי יוחנן אמר אשה קובעת לה וסת בתוך ימי נדותה היכי דמי

לאו כגון דחזאי ריש ירחא וחמשא בירחא וריש ירחא וחמשא בירחא והשתא חזאי בחמשא בירחא ובריש ירחא לא חזאי

וקאמר אשה קובעת לה וסת בתוך ימי נדותה אלמא מריש ירחא מנינא

אמר ליה לא הכי אמר רבי יוחנן כגון דחזאי ריש ירחא וריש ירחא ועשרין וחמשה בירחא וריש ירחא דאמרינן דמי יתירי הוא דאתוספו בה

וכן כי אתא רבין וכל נחותי ימא אמרוה כרב הונא בריה דרב יהושע

הדרן עלך בנות כותים

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'ואנה רום וסטיבן גודלברג לזכר נשמת סורה טמה בת חיים וחנקה

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נדה לט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדה לט

ישבה לה ולא בדקה שגגה נאנסה הזידה ולא בדקה טהורה

הגיע שעת וסתה ולא בדקה הרי זו טמאה רבי מאיר אומר אם היתה במחבא והגיע שעת וסתה ולא בדקה הרי זו טהורה מפני שחרדה מסלקת את הדמים

אבל ימי הזב והזבה ושומרת יום כנגד יום הרי אלו בחזקת טומאה

גמ׳ למאי הלכתא אמר רב יהודה לומר שאינה צריכה בדיקה והא מדקתני סיפא ישבה ולא בדקה מכלל דלכתחלה בעיא בדיקה

סיפא אתאן לימי נדה והכי קאמר כל אחד עשר בחזקת טהרה ולא בעיא בדיקה אבל בימי נדתה בעיא בדיקה ישבה ולא בדקה שגגה נאנסה הזידה ולא בדקה טהורה

רב חסדא אמר לא צריכא אלא לרבי מאיר דאמר אשה שאין לה וסת אסורה לשמש הני מילי בימי נדתה אבל בימי זיבתה בחזקת טהרה קיימא

אי הכי אמאי אמר רבי מאיר יוציא ולא יחזיר עולמית דלמא אתיא לקלקולא בימי נדה

הא מדקתני סיפא הגיע שעת וסתה ולא בדקה מכלל דבאשה שיש לה וסת עסקינן חסורי מחסרא והכי קתני כל אחד עשר בחזקת טהרה ושריא לבעלה ובימי נדה אסורה

במה דברים אמורים באשה שאין לה וסת אבל יש לה וסת מותרת וצריכה בדיקה ישבה ולא בדקה שגגה נאנסה הזידה ולא בדקה טהורה הגיע שעת וסתה ולא בדקה טמאה

הא מדסיפא רבי מאיר רישא לאו רבי מאיר כולה רבי מאיר היא והכי קאמר אם לא היתה במחבא והגיע שעת וסתה ולא בדקה טמאה שרבי מאיר אומר אם היתה במחבא והגיע שעת וסתה ולא בדקה טהורה שחרדה מסלקת את הדמים

רבא אמר לומר שאינה מטמאה מעת לעת

מיתיבי הנדה והזבה והשומרת יום כנגד יום והיולדת כולן מטמאות מעת לעת תיובתא

רב הונא בר חייא אמר שמואל לומר שאינה קובעת לה וסת בתוך ימי זיבתה אמר רב יוסף לא שמיע לי הא שמעתתא

אמר ליה אביי את אמרת ניהלן ואהא אמרת לן היתה למודה להיות רואה יום חמשה עשר (יום) ושינתה ליום עשרים זה וזה אסורין לשמש שינתה פעמים ליום עשרים זה וזה אסורין

ואמרת לן עלה אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנא אלא חמשה עשר לטבילתה שהן עשרים ושנים לראיתה דהתם בימי נדתה קאי לה אבל חמשה עשר לראיתה דבימי זיבתה קאי לא קבעה

אמר רב פפא אמריתא לשמעתא קמיה רב יהודה מדסקרתא מקבע לא קבעה מיחש מהו דניחוש לה

אישתיק ולא אמר ליה ולא מידי אמר רב פפא נחזי אנן היתה למודה להיות רואה ליום חמשה עשר ושינתה ליום עשרים זה וזה אסורין

ואמר רב יהודה אמר שמואל לא שנא אלא חמשה עשר לטבילתה שהן עשרים ושנים לראייתה

ושינתה ליום עשרים ושבעה דכי הדרי ואתו עשרין ותרתי קיימא לה בתוך ימי זיבתה וקתני זה וזה אסורין אלמא דחיישינן לה

וקסבר רב פפא עשרין ותרתין מעשרין ותרתין מנינן נדה ופתחה מעשרין ושבעה מנינן

אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא ממאי דלמא עשרין ותרתין נמי מעשרין ושבעה מנינן דכי הדרי ואתו עשרין ותרתין קיימא לה בתוך ימי נדותה

והכי נמי מסתברא דאי לא תימא הכי האי תרנגולתא דרמיא יומא וכבשה יומא ורמיא יומא וכבשה יומא וכבשה תרי יומי ורמיא חד יומא

כי הדרה נקטה כדלקמיה נקטה או כדמעיקרא נקטה על כרחך כדלקמיה נקטה

אמר ליה רב פפא אלא הא דאמר ריש לקיש אשה קובעת לה וסת בתוך ימי זיבתה ואין אשה קובעת לה וסת בתוך ימי נדותה ורבי יוחנן אמר אשה קובעת לה וסת בתוך ימי נדותה היכי דמי

לאו כגון דחזאי ריש ירחא וחמשא בירחא וריש ירחא וחמשא בירחא והשתא חזאי בחמשא בירחא ובריש ירחא לא חזאי

וקאמר אשה קובעת לה וסת בתוך ימי נדותה אלמא מריש ירחא מנינא

אמר ליה לא הכי אמר רבי יוחנן כגון דחזאי ריש ירחא וריש ירחא ועשרין וחמשה בירחא וריש ירחא דאמרינן דמי יתירי הוא דאתוספו בה

וכן כי אתא רבין וכל נחותי ימא אמרוה כרב הונא בריה דרב יהושע

הדרן עלך בנות כותים

גלול כלפי מעלה