Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ד׳ בכסלו תש״פ | 2 דצמבר 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'ואנה רום וסטיבן גודלברג לזכר נשמת סורה טמה בת חיים וחנקה

נדה מ

האם יוצא דופן נידון כלידה רגילה לעניין דמי לידה וקרבן – תנא קמא אומרים שלא ור’ שמעון אומר שכן. הגמרא מביאה את המקור לשיטותיהם ודנה בהם. ר’ יוחנן אומר שגם לר’ שמעון, כשמדובר בבהמה שמביאים לקרבן, יוצא דופן אינו נחשב ללידה רגילה ואי אפשר להקריבו. הלכה זו לומדים מגזירה שווה מבכור בהמה. למה לומדים משם ולא מגזירה שווה ללידת אדם? הגמרא מנסה לחזק את דברי ר’ יוחנן מברייתא.

This post is also available in English

מתני׳ יוצא דופן אין יושבין עליו ימי טומאה וימי טהרה ואין חייבין עליו קרבן רבי שמעון אומר הרי זה כילוד

כל הנשים מטמאות בבית החיצון שנאמר דם יהיה זבה בבשרה אבל הזב ובעל קרי אינן מטמאין עד שתצא טומאתן לחוץ

היה אוכל בתרומה והרגיש שנזדעזעו אבריו אוחז באמה ובולע את התרומה ומטמאין בכל שהוא אפילו כעין החרדל ובפחות מכן

גמ׳ אמר רבי מני בר פטיש מאי טעמייהו דרבנן אמר קרא אשה כי תזריע וילדה זכר עד שתלד במקום שהיא מזרעת

ורבי שמעון ההיא דאפילו לא ילדה אלא כעין שהזריעה אמו טמאה לידה

ורבי שמעון מאי טעמיה אמר ריש לקיש אמר קרא תלד לרבות יוצא דופן

ורבנן האי מבעי ליה לרבות טומטום ואנדרוגינוס דסלקא דעתך אמינא זכר ונקבה כתיב זכר ודאי נקבה ודאית ולא טומטום ואנדרוגינוס קא משמע לן

ורבי שמעון נפקא ליה מדתני בר ליואי דתני בר ליואי לבן לבן מכל מקום לבת לבת מכל מקום

ורבנן האי מבעי ליה לחייב על כל בן ובן ולחייב על כל בת ובת

ורבי שמעון נפקא ליה מדתני תנא קמיה דרב ששת זאת תורת הילדת מלמד שמביאה קרבן אחד על ולדות הרבה יכול תביא על לידה ועל זיבה כאחת

אלא יולדת דאכלה דם ויולדת דאכלה חלב בחד קרבן תסגי לה

אלא יכול תביא על לידה שלפני מלאת ועל לידה שלאחר מלאת כאחת תלמוד לומר זאת ורבנן אף על גב דכתיב זאת איצטריך לבן או לבת

סלקא דעתך אמינא בתרי עיבורי (דחד הוי נפל) אבל בחד עבורא כגון יהודה וחזקיה בני רבי חייא אימר בחד קרבן סגי לה קא משמע לן

אמר רבי יוחנן ומודה רבי שמעון בקדשים שאינו קדוש מאי טעמא גמר לידה לידה מבכור מה התם פטר רחם אף כאן פטר רחם

ולגמר לידה לידה מאדם מה התם יוצא דופן אף כאן יוצא דופן

מסתברא מבכור הוה ליה למילף שכן אמו מאמו אדרבה מאדם הוה ליה למילף שכן פשוט מפשוט

אלא מבכור הוה ליה למילף שכן אם בהמת קדשים פגול נותר וטמא

אדרבה מאדם הוה ליה למילף שכן פשוט זכר קדוש במתנה הנך נפישן

אמר רב חייא בריה דרב הונא משמיה דרבא תניא דמסייע ליה לרבי יוחנן רבי יהודה אומר זאת תורת העלה היא העלה הרי אלו שלשה מיעוטין

פרט לנשחטה בלילה ושנשפך דמה ושיצא דמה חוץ לקלעים שאם עלתה תרד

רבי שמעון אומר עלה אין לי אלא עולה כשרה מנין לרבות שנשחטה בלילה ושנשפך דמה ושיצא דמה חוץ לקלעים והלן והיוצא והטמא והנותר ושנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו

ושקבלו פסולין וזרקו את דמן והנתנין למעלה שנתנן למטה והנתנין למטה שנתנן למעלה והנתנין בחוץ שנתנן בפנים והנתנין בפנים שנתנן בחוץ והפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן מנין

תלמוד לומר זאת תורת העלה ריבה תורה אחת לכל העולין שאם עלו לא ירדו

יכול שאני מרבה את הרובע והנרבע והמוקצה והנעבד ואתנן והמחיר והכלאים והטרפה ויוצא דופן תלמוד לומר זאת

ומה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'ואנה רום וסטיבן גודלברג לזכר נשמת סורה טמה בת חיים וחנקה

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נדה מ

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדה מ

מתני׳ יוצא דופן אין יושבין עליו ימי טומאה וימי טהרה ואין חייבין עליו קרבן רבי שמעון אומר הרי זה כילוד

כל הנשים מטמאות בבית החיצון שנאמר דם יהיה זבה בבשרה אבל הזב ובעל קרי אינן מטמאין עד שתצא טומאתן לחוץ

היה אוכל בתרומה והרגיש שנזדעזעו אבריו אוחז באמה ובולע את התרומה ומטמאין בכל שהוא אפילו כעין החרדל ובפחות מכן

גמ׳ אמר רבי מני בר פטיש מאי טעמייהו דרבנן אמר קרא אשה כי תזריע וילדה זכר עד שתלד במקום שהיא מזרעת

ורבי שמעון ההיא דאפילו לא ילדה אלא כעין שהזריעה אמו טמאה לידה

ורבי שמעון מאי טעמיה אמר ריש לקיש אמר קרא תלד לרבות יוצא דופן

ורבנן האי מבעי ליה לרבות טומטום ואנדרוגינוס דסלקא דעתך אמינא זכר ונקבה כתיב זכר ודאי נקבה ודאית ולא טומטום ואנדרוגינוס קא משמע לן

ורבי שמעון נפקא ליה מדתני בר ליואי דתני בר ליואי לבן לבן מכל מקום לבת לבת מכל מקום

ורבנן האי מבעי ליה לחייב על כל בן ובן ולחייב על כל בת ובת

ורבי שמעון נפקא ליה מדתני תנא קמיה דרב ששת זאת תורת הילדת מלמד שמביאה קרבן אחד על ולדות הרבה יכול תביא על לידה ועל זיבה כאחת

אלא יולדת דאכלה דם ויולדת דאכלה חלב בחד קרבן תסגי לה

אלא יכול תביא על לידה שלפני מלאת ועל לידה שלאחר מלאת כאחת תלמוד לומר זאת ורבנן אף על גב דכתיב זאת איצטריך לבן או לבת

סלקא דעתך אמינא בתרי עיבורי (דחד הוי נפל) אבל בחד עבורא כגון יהודה וחזקיה בני רבי חייא אימר בחד קרבן סגי לה קא משמע לן

אמר רבי יוחנן ומודה רבי שמעון בקדשים שאינו קדוש מאי טעמא גמר לידה לידה מבכור מה התם פטר רחם אף כאן פטר רחם

ולגמר לידה לידה מאדם מה התם יוצא דופן אף כאן יוצא דופן

מסתברא מבכור הוה ליה למילף שכן אמו מאמו אדרבה מאדם הוה ליה למילף שכן פשוט מפשוט

אלא מבכור הוה ליה למילף שכן אם בהמת קדשים פגול נותר וטמא

אדרבה מאדם הוה ליה למילף שכן פשוט זכר קדוש במתנה הנך נפישן

אמר רב חייא בריה דרב הונא משמיה דרבא תניא דמסייע ליה לרבי יוחנן רבי יהודה אומר זאת תורת העלה היא העלה הרי אלו שלשה מיעוטין

פרט לנשחטה בלילה ושנשפך דמה ושיצא דמה חוץ לקלעים שאם עלתה תרד

רבי שמעון אומר עלה אין לי אלא עולה כשרה מנין לרבות שנשחטה בלילה ושנשפך דמה ושיצא דמה חוץ לקלעים והלן והיוצא והטמא והנותר ושנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו

ושקבלו פסולין וזרקו את דמן והנתנין למעלה שנתנן למטה והנתנין למטה שנתנן למעלה והנתנין בחוץ שנתנן בפנים והנתנין בפנים שנתנן בחוץ והפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן מנין

תלמוד לומר זאת תורת העלה ריבה תורה אחת לכל העולין שאם עלו לא ירדו

יכול שאני מרבה את הרובע והנרבע והמוקצה והנעבד ואתנן והמחיר והכלאים והטרפה ויוצא דופן תלמוד לומר זאת

ומה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו

גלול כלפי מעלה