Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ה׳ בכסלו תש״פ | 3 דצמבר 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'ואנה רום וסטיבן גודלברג לזכר נשמת סורה טמה בת חיים וחנקה

נדה מא

האם באמת יש הוכחה מהברייתא לדברי ר’ יוחנן שר’ שמעון לא מחשיב לידת בהמה כלידה לעניין קרבן? איך מתייחסים לדמים שיוצאים עם או לפני לידה קיסרי? הגמרא מביאה ברייתא בעניין ולא בטוח אם מדובר על דם שיוצא דרך דופן או דם שיוצא דרך רחם? יש שלושה פירושים שונים לקטע השני של הברייתא. מה נחשב בית החיצון – האיזור בתוך הגוף של האשה שברגע שמגיע דם לשם האשה טמאה? האם הדין הזה תקף גם לפולטת שכבת זרע? או האם זה כמו טומאת קרי – מטמא אותה רק כשיוצא החוצה?

This post is also available in English

אחר שריבה הכתוב ומיעט אמרת מרבה אני את אלו שהיה פסולן בקדש ומוציא אני את אלו שלא היה פסולן בקדש

קתני מיהת יוצא דופן דלא מאי לאו יוצא דופן דקדשים אמר רב הונא בריה דרב נתן לא יוצא דופן דבכור

בכור מפטר רחם נפקא

אלא מאי דקדשים מאמו אמו נפקא

האי מאי אי אמרת בשלמא דקדשים היינו דאצריכי תרי קראי חד לבהמת חולין דאוליד דרך דופן ואקדשה

וחד לבהמת קדשים דאוליד דרך דופן וקסבר ולדות קדשים בהוייתן הן קדושים אלא אי אמרת דבכור מפטר רחם נפקא

הכי נמי מסתברא מדקתני הרובע והנרבע והמוקצה והנעבד והכלאים

הני מהכא נפקא מהתם נפקא מן הבהמה להוציא הרובע והנרבע מן הבקר להוציא את הנעבד מן הצאן להוציא את המוקצה ומן הצאן להוציא את הנוגח

ותו כלאים מהכא נפקא מהתם נפקא שור או כשב או עז שור פרט לכלאים או עז פרט לנדמה

אלא אצטריכו תרי קראי חד לבהמת חולין וחד לבהמת קדשים הכא נמי איצטריך תרי קראי

תנו רבנן המקשה שלשה ימים ויצא ולד דרך דופן הרי זו יולדת בזוב ורבי שמעון אומר אין זו יולדת בזוב ודם היוצא משם טמא ורבי שמעון מטהר

בשלמא רישא רבי שמעון לטעמיה ורבנן לטעמייהו אלא סיפא במאי פליגי אמר רבינא כגון שיצא ולד דרך דופן

ודם דרך רחם ואזדא רבי שמעון לטעמיה ורבנן לטעמייהו

מתקיף לה רב יוסף חדא דהיינו רישא ועוד משם מקום ולד משמע

אלא אמר רב יוסף כגון שיצא ולד ודם דרך דופן

ובמקור מקומו טמא קמיפלגי מר סבר מקור מקומו טמא ומר סבר מקור מקומו טהור

אמר ריש לקיש לדברי המטמא בדם מטמא באשה לדברי המטהר בדם מטהר באשה ורבי יוחנן אמר אף לדברי המטמא בדם מטהר באשה

ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מנין שאין אשה טמאה עד שיצא מדוה דרך ערותה שנאמר ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה את מקורה הערה מלמד שאין אשה טמאה עד שיצא מדוה דרך ערותה

אמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה מקור שנעקר ונפל לארץ טמאה שנאמר יען השפך נחשתך ותגלה ערותך

למאי אילימא לטומאת שבעה דם אמר רחמנא ולא חתיכה אלא לטומאת ערב

אמר רבי יוחנן מקור שהזיע כשתי טיפי מרגליות טמאה למאי אילימא לטומאת שבעה חמשה דמים טמאין באשה ותו לא אלא לטומאת ערב ודווקא תרתי אבל חדא אימא מעלמא אתיא

כל הנשים מטמאין בבית החיצון הי ניהו בית החיצון אמר ריש לקיש כל שתינוקת יושבת ונראת

אמר ליה רבי יוחנן אותו מקום גלוי הוא אצל שרץ אלא אמר רבי יוחנן עד בין השינים

איבעיא להו בין השינים כלפנים או כלחוץ תא שמע דתני רבי זכאי עד בין השינים בין השינים עצמן כלפנים

במתניתא תנא מקום דישה מאי מקום דישה אמר רב יהודה מקום שהשמש דש

תנו רבנן בבשרה מלמד שמטמאה בפנים כבחוץ ואין לי אלא נדה זבה מנין תלמוד לומר זבה בבשרה

פולטת שכבת זרע מנין תלמוד לומר יהיה ורבי שמעון אומר דיה כבועלה מה בועלה אינו מטמא עד שתצא טומאה לחוץ אף היא אינה מטמאה עד שתצא טומאתה לחוץ

וסבר רבי שמעון דיה כבועלה והתניא ורחצו במים וטמאו עד הערב אמר רבי שמעון וכי מה בא זה ללמדנו אם לענין נוגע בשכבת זרע הרי כבר נאמר למטה או איש

אלא מפני שטומאת בית הסתרים היא וטומאת בית הסתרים אינה מטמאה אלא שגזרת הכתוב הוא

לא קשיא כאן במשמשת כאן בפולטת

פולטת תיפוק ליה דהא שמשה בשטבלה לשמושה

למימרא דמשמשת בטומאת ערב סגי לה והא אמר רבא משמשת כל שלשה ימים אסורה לאכול בתרומה שאי אפשר לה שלא תפלוט

הכא במאי עסקינן שהטבילוה במטה מכלל דכי קאמר רבא דאזלה איהי בכרעה וטבלה דילמא בהדי דקאזלה שדיתא

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'ואנה רום וסטיבן גודלברג לזכר נשמת סורה טמה בת חיים וחנקה

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נדה מא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדה מא

אחר שריבה הכתוב ומיעט אמרת מרבה אני את אלו שהיה פסולן בקדש ומוציא אני את אלו שלא היה פסולן בקדש

קתני מיהת יוצא דופן דלא מאי לאו יוצא דופן דקדשים אמר רב הונא בריה דרב נתן לא יוצא דופן דבכור

בכור מפטר רחם נפקא

אלא מאי דקדשים מאמו אמו נפקא

האי מאי אי אמרת בשלמא דקדשים היינו דאצריכי תרי קראי חד לבהמת חולין דאוליד דרך דופן ואקדשה

וחד לבהמת קדשים דאוליד דרך דופן וקסבר ולדות קדשים בהוייתן הן קדושים אלא אי אמרת דבכור מפטר רחם נפקא

הכי נמי מסתברא מדקתני הרובע והנרבע והמוקצה והנעבד והכלאים

הני מהכא נפקא מהתם נפקא מן הבהמה להוציא הרובע והנרבע מן הבקר להוציא את הנעבד מן הצאן להוציא את המוקצה ומן הצאן להוציא את הנוגח

ותו כלאים מהכא נפקא מהתם נפקא שור או כשב או עז שור פרט לכלאים או עז פרט לנדמה

אלא אצטריכו תרי קראי חד לבהמת חולין וחד לבהמת קדשים הכא נמי איצטריך תרי קראי

תנו רבנן המקשה שלשה ימים ויצא ולד דרך דופן הרי זו יולדת בזוב ורבי שמעון אומר אין זו יולדת בזוב ודם היוצא משם טמא ורבי שמעון מטהר

בשלמא רישא רבי שמעון לטעמיה ורבנן לטעמייהו אלא סיפא במאי פליגי אמר רבינא כגון שיצא ולד דרך דופן

ודם דרך רחם ואזדא רבי שמעון לטעמיה ורבנן לטעמייהו

מתקיף לה רב יוסף חדא דהיינו רישא ועוד משם מקום ולד משמע

אלא אמר רב יוסף כגון שיצא ולד ודם דרך דופן

ובמקור מקומו טמא קמיפלגי מר סבר מקור מקומו טמא ומר סבר מקור מקומו טהור

אמר ריש לקיש לדברי המטמא בדם מטמא באשה לדברי המטהר בדם מטהר באשה ורבי יוחנן אמר אף לדברי המטמא בדם מטהר באשה

ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מנין שאין אשה טמאה עד שיצא מדוה דרך ערותה שנאמר ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה את מקורה הערה מלמד שאין אשה טמאה עד שיצא מדוה דרך ערותה

אמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה מקור שנעקר ונפל לארץ טמאה שנאמר יען השפך נחשתך ותגלה ערותך

למאי אילימא לטומאת שבעה דם אמר רחמנא ולא חתיכה אלא לטומאת ערב

אמר רבי יוחנן מקור שהזיע כשתי טיפי מרגליות טמאה למאי אילימא לטומאת שבעה חמשה דמים טמאין באשה ותו לא אלא לטומאת ערב ודווקא תרתי אבל חדא אימא מעלמא אתיא

כל הנשים מטמאין בבית החיצון הי ניהו בית החיצון אמר ריש לקיש כל שתינוקת יושבת ונראת

אמר ליה רבי יוחנן אותו מקום גלוי הוא אצל שרץ אלא אמר רבי יוחנן עד בין השינים

איבעיא להו בין השינים כלפנים או כלחוץ תא שמע דתני רבי זכאי עד בין השינים בין השינים עצמן כלפנים

במתניתא תנא מקום דישה מאי מקום דישה אמר רב יהודה מקום שהשמש דש

תנו רבנן בבשרה מלמד שמטמאה בפנים כבחוץ ואין לי אלא נדה זבה מנין תלמוד לומר זבה בבשרה

פולטת שכבת זרע מנין תלמוד לומר יהיה ורבי שמעון אומר דיה כבועלה מה בועלה אינו מטמא עד שתצא טומאה לחוץ אף היא אינה מטמאה עד שתצא טומאתה לחוץ

וסבר רבי שמעון דיה כבועלה והתניא ורחצו במים וטמאו עד הערב אמר רבי שמעון וכי מה בא זה ללמדנו אם לענין נוגע בשכבת זרע הרי כבר נאמר למטה או איש

אלא מפני שטומאת בית הסתרים היא וטומאת בית הסתרים אינה מטמאה אלא שגזרת הכתוב הוא

לא קשיא כאן במשמשת כאן בפולטת

פולטת תיפוק ליה דהא שמשה בשטבלה לשמושה

למימרא דמשמשת בטומאת ערב סגי לה והא אמר רבא משמשת כל שלשה ימים אסורה לאכול בתרומה שאי אפשר לה שלא תפלוט

הכא במאי עסקינן שהטבילוה במטה מכלל דכי קאמר רבא דאזלה איהי בכרעה וטבלה דילמא בהדי דקאזלה שדיתא

גלול כלפי מעלה