Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ג בכסלו תש״פ | 11 דצמבר 2019
  • ה לימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד בר הכוהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכוהן ומנוחה שרה ולכבוד הבר מצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

נדה מט

בעקבות המשנה הקודמת שעסקה בצמיחת שדיים ושערות בילדה – האם אפשר שאחד יבוא בלי השני, המשנה מביאה כמה מקרים שונים שבהם אם יש דבר אחד בהכרח יש את השני אבל אם יש את הדבר השני, לא בהכרח יש את הדבר הראשון. הנושאים הם: כלים עם נקב שמשקים יכולים להיכנס ולצאת ממנו, אבר (אצבע יתירה) שיש בו עצם וציפורן, כלים שראויים לטומאת מדרס של זב וגם לטמאת מת, ודיינים שכשרים לדון דיני ממונות ודיני נפשות.


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

This post is also available in English

ואיבעית אימא רבי שמעון ולאחר הפרק ולית ליה חזקה דרבא

מפני שאמרו אפשר כו׳ הא תו למה לי הא תנא ליה רישא

וכי תימא משום דקא בעי למסתמה כרבנן פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים

מהו דתימא מסתברא טעמא דרבי מאיר דקא מסייע ליה קראי קא משמע לן ואיבעית אימא משום דקא בעי למתני כיוצא בו

מתני׳ כיוצא בו כל כלי חרס שהוא מכניס מוציא ויש שמוציא ואינו מכניס

כל אבר שיש בו צפורן יש בו עצם ויש שיש בו עצם ואין בו צפורן

כל המטמא מדרס מטמא טמא מת ויש שמטמא טמא מת ואינו מטמא מדרס

גמ׳ מכניס פסול למי חטאת ופסול משום גסטרא מוציא כשר למי חטאת ופסול משום גסטרא

אמר רב אסי שונין כלי חרס שיעורו בכונס משקה ולא אמרו מוציא משקה אלא לענין גסטרא בלבד מאי טעמא אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן לפי שאין אומרים הבא גסטרא לגסטרא

תנו רבנן כיצד בודקין כלי חרס לידע אם ניקב בכונס משקה אם לאו יביא עריבה מלאה מים ונותן קדרה לתוכה אם כנסה בידוע שכונס משקה ואם לאו בידוע שמוציא משקה

רבי יהודה אומר כופף אזני קדרה לתוכה ומציף עליה מים ואם כונס בידוע שכונס משקה ואם לאו בידוע שמוציא משקה

או שופתה על גבי האור אם האור מעמידה בידוע שמוציא משקה ואם לאו בידוע שמכניס משקה

רבי יוסי אומר אף לא שופתה על גבי האור מפני שהאור מעמידה אלא שופתה על גבי הרמץ אם רמץ מעמידה בידוע שמוציא משקה ואם לאו בידוע שכונס משקה היה טורד טיפה אחר טיפה בידוע שכונס משקה

מאי איכא בין תנא קמא לרבי יהודה אמר עולא כינוס על ידי הדחק איכא בינייהו

כל אבר שיש בו צפורן וכו׳ יש בו צפורן מטמא במגע ובמשא ובאהל יש בו עצם ואין בו צפורן מטמא במגע ובמשא ואינו מטמא באהל

אמר רב חסדא דבר זה רבינו הגדול אמרו המקום יהיה בעזרו אצבע יתרה שיש בו עצם ואין בו צפורן מטמא במגע ובמשא ואינו מטמא באהל

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן וכשאינה נספרת על גב היד

כל המטמא מדרס וכו׳ כל דחזי למדרס מטמא טמא מת

ויש שמטמא טמא מת ואין מטמא מדרס לאתויי מאי לאתויי סאה ותרקב

דתניא והיושב על הכלי יכול כפה סאה וישב עליה או תרקב וישב עליו יהא טמא

תלמוד לומר אשר ישב עליו הזב מי שמיוחד לישיבה יצא זה שאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו

מתני׳ כל הראוי לדון דיני נפשות ראוי לדון דיני ממונות ויש שראוי לדון דיני ממונות ואינו ראוי לדון דיני נפשות

גמ׳ אמר רב יהודה לאתויי ממזר

תנינא חדא זימנא הכל כשרין לדון דיני ממונות ואין הכל כשרין לדון דיני נפשות והוינן בה לאתויי מאי ואמר רב יהודה לאתויי ממזר חדא לאתויי גר וחדא לאתויי ממזר

וצריכי דאי אשמעינן גר משום דראוי לבא בקהל אבל ממזר דאין ראוי לבא בקהל אימא לא

ואי אשמעינן ממזר משום דקאתי מטפה כשרה אבל גר דקאתי מטפה פסולה אימא לא צריכא

מתני׳ כל הכשר לדון כשר להעיד ויש שכשר להעיד ואינו כשר לדון

גמ׳ לאתויי מאי אמר רבי יוחנן לאתויי סומא באחת מעיניו ומני

  • ה לימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד בר הכוהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכוהן ומנוחה שרה ולכבוד הבר מצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נדה מט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדה מט

ואיבעית אימא רבי שמעון ולאחר הפרק ולית ליה חזקה דרבא

מפני שאמרו אפשר כו׳ הא תו למה לי הא תנא ליה רישא

וכי תימא משום דקא בעי למסתמה כרבנן פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים

מהו דתימא מסתברא טעמא דרבי מאיר דקא מסייע ליה קראי קא משמע לן ואיבעית אימא משום דקא בעי למתני כיוצא בו

מתני׳ כיוצא בו כל כלי חרס שהוא מכניס מוציא ויש שמוציא ואינו מכניס

כל אבר שיש בו צפורן יש בו עצם ויש שיש בו עצם ואין בו צפורן

כל המטמא מדרס מטמא טמא מת ויש שמטמא טמא מת ואינו מטמא מדרס

גמ׳ מכניס פסול למי חטאת ופסול משום גסטרא מוציא כשר למי חטאת ופסול משום גסטרא

אמר רב אסי שונין כלי חרס שיעורו בכונס משקה ולא אמרו מוציא משקה אלא לענין גסטרא בלבד מאי טעמא אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן לפי שאין אומרים הבא גסטרא לגסטרא

תנו רבנן כיצד בודקין כלי חרס לידע אם ניקב בכונס משקה אם לאו יביא עריבה מלאה מים ונותן קדרה לתוכה אם כנסה בידוע שכונס משקה ואם לאו בידוע שמוציא משקה

רבי יהודה אומר כופף אזני קדרה לתוכה ומציף עליה מים ואם כונס בידוע שכונס משקה ואם לאו בידוע שמוציא משקה

או שופתה על גבי האור אם האור מעמידה בידוע שמוציא משקה ואם לאו בידוע שמכניס משקה

רבי יוסי אומר אף לא שופתה על גבי האור מפני שהאור מעמידה אלא שופתה על גבי הרמץ אם רמץ מעמידה בידוע שמוציא משקה ואם לאו בידוע שכונס משקה היה טורד טיפה אחר טיפה בידוע שכונס משקה

מאי איכא בין תנא קמא לרבי יהודה אמר עולא כינוס על ידי הדחק איכא בינייהו

כל אבר שיש בו צפורן וכו׳ יש בו צפורן מטמא במגע ובמשא ובאהל יש בו עצם ואין בו צפורן מטמא במגע ובמשא ואינו מטמא באהל

אמר רב חסדא דבר זה רבינו הגדול אמרו המקום יהיה בעזרו אצבע יתרה שיש בו עצם ואין בו צפורן מטמא במגע ובמשא ואינו מטמא באהל

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן וכשאינה נספרת על גב היד

כל המטמא מדרס וכו׳ כל דחזי למדרס מטמא טמא מת

ויש שמטמא טמא מת ואין מטמא מדרס לאתויי מאי לאתויי סאה ותרקב

דתניא והיושב על הכלי יכול כפה סאה וישב עליה או תרקב וישב עליו יהא טמא

תלמוד לומר אשר ישב עליו הזב מי שמיוחד לישיבה יצא זה שאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו

מתני׳ כל הראוי לדון דיני נפשות ראוי לדון דיני ממונות ויש שראוי לדון דיני ממונות ואינו ראוי לדון דיני נפשות

גמ׳ אמר רב יהודה לאתויי ממזר

תנינא חדא זימנא הכל כשרין לדון דיני ממונות ואין הכל כשרין לדון דיני נפשות והוינן בה לאתויי מאי ואמר רב יהודה לאתויי ממזר חדא לאתויי גר וחדא לאתויי ממזר

וצריכי דאי אשמעינן גר משום דראוי לבא בקהל אבל ממזר דאין ראוי לבא בקהל אימא לא

ואי אשמעינן ממזר משום דקאתי מטפה כשרה אבל גר דקאתי מטפה פסולה אימא לא צריכא

מתני׳ כל הכשר לדון כשר להעיד ויש שכשר להעיד ואינו כשר לדון

גמ׳ לאתויי מאי אמר רבי יוחנן לאתויי סומא באחת מעיניו ומני

גלול כלפי מעלה