Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ד בכסלו תש״פ | 12 דצמבר 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

נדה נ

יש אנשים שכשרים להעיד אבל לא כשרים לדון – סומא באחת מעיניו. אבל יש על זה ויכוח. האם נשים כשרים לדון? יש מאכלים שמטמאים טומאת אוכלים אבל לא חייבים במעשרות. יש שחייבים במעשרות אבל לא חייבים בפאה. הגמרא מביאה אמירה של ר’ יוחנן בעניין טומאת אוכלים – ומשם לומדים שמחשבת חיבור לא נחשב מחשבה – רק לאחר שתולשים. רבא מוכיח ממשנה בטהרות אבל דוחים הוכחתו. הגמרא מביאה מחלוקת בברייתא בקשר למחשבה בנבלת עוף טהור ומבררת באיזה מקרה בדיוק הם חולקים.


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

This post is also available in English

רבי מאיר היא דתניא היה רבי מאיר אומר מה תלמוד לומר על פיהם יהיה כל ריב וכל נגע וכי מה ענין ריבים אצל נגעים מקיש ריבים לנגעים מה נגעים ביום דכתיב וביום הראות בו אף ריבים ביום

ומה נגעים שלא בסומא דכתיב לכל מראה עיני הכהן אף ריבים שלא בסומא ומקיש נגעים לריבים מה ריבים שלא בקרובים אף נגעים שלא בקרובים

אי מה ריבים בשלשה אף נגעים בשלשה ודין הוא ממונו בשלשה גופו לא כל שכן תלמוד לומר והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים הא למדת שאפילו כהן אחד רואה את הנגעים

ההוא סמיא דהוה בשבבותיה דרבי יוחנן דהוה קדיין דינא ולא קאמר ליה ולא מידי היכי עביד הכי והאמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה

ותנן כל הכשר לדון כשר להעיד ויש כשר להעיד ואין כשר לדון ואמרינן לאתויי מאי ואמר רבי יוחנן לאתויי סומא באחת מעיניו

רבי יוחנן סתמא אחרינא אשכח דתנן דיני ממונות דנין ביום וגומרין בלילה

ומאי אולמיה דהאי סתמא מהאי סתמא איבעית אימא סתמא דרבים עדיף ואיבעית אימא משום דקתני לה גבי הלכתא דדיני

מתני׳ כל שחייב במעשרות מטמא טומאת אוכלין ויש שמטמא טומאת אוכלין ואינו חייב במעשרות

גמ׳ לאתויי מאי לאתויי בשר ודגים וביצים

מתני׳ כל שחייב בפאה חייב במעשרות ויש שחייב במעשרות ואינו חייב בפאה

גמ׳ לאתויי מאי לאתויי תאנה וירק שאינו חייב בפאה דתנן כלל אמרו בפאה כל שהוא אוכל ונשמר וגידולו מן הארץ ולקיטתו כאחד ומכניסו לקיום חייב בפאה

אוכל למעוטי ספיחי סטים וקוצה ונשמר למעוטי הפקר וגידולו מן הארץ למעוטי כמהים ופטריות ולקיטתו כאחד למעוטי תאנה ומכניסו לקיום למעוטי ירק

ואילו גבי מעשר תנן כל שהוא אוכל ונשמר וגידולו מן הארץ חייב במעשרות ואילו לקיטתו כאחד ומכניסו לקיום לא קתני

אם היו בהם שומים ובצלין חייבין דתנן מלבנות בצלים שבין הירק רבי יוסי אומר פאה מכל אחת ואחת וחכמים אומרים מאחת על הכל

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן עולשין שזרען מתחילה לבהמה ונמלך עליהן לאדם

צריכות מחשבה לכשיתלשו קסבר מחשבת חבור לא שמה מחשבה

אמר רבא אף אנן נמי תנינא שלשה עשר דברים נאמרו בנבלת עוף טהור וזה אחד מהן צריכה מחשבה ואינה צריכה הכשר אלמא מחשבת חיים לא שמה מחשבה הכא נמי מחשבת חבור לא שמה מחשבה

רבי זירא אמר הכא בגוזל שנפל מן הרום עסקינן דלא הוה קמן דלחשוב עליה

אמר ליה אביי תרנגולת שביבנה מאי איכא למימר אמר ליה תרנגול ברא הוה

אחיכו עליה תרנגול ברא עוף טמא הוא ועוף טמא מי קמטמא אמר להו אביי גברא רבה אמר מילתא לא תחיכו עליה בתרנגולת שמרדה ומאי ברא דאיבראי ממרה

רב פפא אמר תרנגולתא דאגמא הואי רב פפא לטעמיה דאמר רב פפא תרנגול דאגמא אסור תרנגולתא דאגמא שריא

וסימניך עמוני ולא עמונית דרש מרימר תרנגולתא דאגמא אסירא חזיוה רבנן דדרסה ואכלה והיינו גירותא

תנו רבנן גוזל שנפל לגת וחשב עליו להעלותו לכותי טמא לכלב טהור רבי יוחנן בן נורי אומר אף לכלב טמא

אמר רבי יוחנן בן נורי קל וחומר אם מטמא טומאה חמורה שלא במחשבה לא יטמא טומאה קלה שלא במחשבה

אמרו לו לא אם אמרת בטומאה חמורה שכן אינה יורדת לכך תאמר בטומאה קלה שכן יורדת לכך

אמר להן תרנגולת שביבנה תוכיח שיורדת לכך וטמאוה שלא במחשבה אמרו לו משם ראיה כותים היו שם וחשבו עליה לאכילה

במאי עסקינן אילימא בכרכים למה לה מחשבה והתנן נבלת בהמה טהורה בכל מקום ונבלת עוף טהור והחלב בכרכים אין צריכין לא מחשבה ולא הכשר

אלא בכפרים ומי איכא למאן דאמר דלא בעיא מחשבה והתנן נבלת בהמה טמאה בכל מקום ונבלת עוף טהור בכפרים צריכה מחשבה ואינה צריכה הכשר

אמר רבי זעירא בר חנינא לעולם בכרך וגתו מאסתו ועשאתו ככפר

אמר רבי יוחנן בן נורי קל וחומר אם מטמאה טומאה חמורה שלא במחשבה לא תטמא טומאה קלה שלא במחשבה

אמרו לו לא אם אמרת בטומאה חמורה שכן אינה יורדת לכך

מאי אינה יורדת לכך אמר רבא הכי קאמרי ליה לא אם אמרת

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נדה נ

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדה נ

רבי מאיר היא דתניא היה רבי מאיר אומר מה תלמוד לומר על פיהם יהיה כל ריב וכל נגע וכי מה ענין ריבים אצל נגעים מקיש ריבים לנגעים מה נגעים ביום דכתיב וביום הראות בו אף ריבים ביום

ומה נגעים שלא בסומא דכתיב לכל מראה עיני הכהן אף ריבים שלא בסומא ומקיש נגעים לריבים מה ריבים שלא בקרובים אף נגעים שלא בקרובים

אי מה ריבים בשלשה אף נגעים בשלשה ודין הוא ממונו בשלשה גופו לא כל שכן תלמוד לומר והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים הא למדת שאפילו כהן אחד רואה את הנגעים

ההוא סמיא דהוה בשבבותיה דרבי יוחנן דהוה קדיין דינא ולא קאמר ליה ולא מידי היכי עביד הכי והאמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה

ותנן כל הכשר לדון כשר להעיד ויש כשר להעיד ואין כשר לדון ואמרינן לאתויי מאי ואמר רבי יוחנן לאתויי סומא באחת מעיניו

רבי יוחנן סתמא אחרינא אשכח דתנן דיני ממונות דנין ביום וגומרין בלילה

ומאי אולמיה דהאי סתמא מהאי סתמא איבעית אימא סתמא דרבים עדיף ואיבעית אימא משום דקתני לה גבי הלכתא דדיני

מתני׳ כל שחייב במעשרות מטמא טומאת אוכלין ויש שמטמא טומאת אוכלין ואינו חייב במעשרות

גמ׳ לאתויי מאי לאתויי בשר ודגים וביצים

מתני׳ כל שחייב בפאה חייב במעשרות ויש שחייב במעשרות ואינו חייב בפאה

גמ׳ לאתויי מאי לאתויי תאנה וירק שאינו חייב בפאה דתנן כלל אמרו בפאה כל שהוא אוכל ונשמר וגידולו מן הארץ ולקיטתו כאחד ומכניסו לקיום חייב בפאה

אוכל למעוטי ספיחי סטים וקוצה ונשמר למעוטי הפקר וגידולו מן הארץ למעוטי כמהים ופטריות ולקיטתו כאחד למעוטי תאנה ומכניסו לקיום למעוטי ירק

ואילו גבי מעשר תנן כל שהוא אוכל ונשמר וגידולו מן הארץ חייב במעשרות ואילו לקיטתו כאחד ומכניסו לקיום לא קתני

אם היו בהם שומים ובצלין חייבין דתנן מלבנות בצלים שבין הירק רבי יוסי אומר פאה מכל אחת ואחת וחכמים אומרים מאחת על הכל

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן עולשין שזרען מתחילה לבהמה ונמלך עליהן לאדם

צריכות מחשבה לכשיתלשו קסבר מחשבת חבור לא שמה מחשבה

אמר רבא אף אנן נמי תנינא שלשה עשר דברים נאמרו בנבלת עוף טהור וזה אחד מהן צריכה מחשבה ואינה צריכה הכשר אלמא מחשבת חיים לא שמה מחשבה הכא נמי מחשבת חבור לא שמה מחשבה

רבי זירא אמר הכא בגוזל שנפל מן הרום עסקינן דלא הוה קמן דלחשוב עליה

אמר ליה אביי תרנגולת שביבנה מאי איכא למימר אמר ליה תרנגול ברא הוה

אחיכו עליה תרנגול ברא עוף טמא הוא ועוף טמא מי קמטמא אמר להו אביי גברא רבה אמר מילתא לא תחיכו עליה בתרנגולת שמרדה ומאי ברא דאיבראי ממרה

רב פפא אמר תרנגולתא דאגמא הואי רב פפא לטעמיה דאמר רב פפא תרנגול דאגמא אסור תרנגולתא דאגמא שריא

וסימניך עמוני ולא עמונית דרש מרימר תרנגולתא דאגמא אסירא חזיוה רבנן דדרסה ואכלה והיינו גירותא

תנו רבנן גוזל שנפל לגת וחשב עליו להעלותו לכותי טמא לכלב טהור רבי יוחנן בן נורי אומר אף לכלב טמא

אמר רבי יוחנן בן נורי קל וחומר אם מטמא טומאה חמורה שלא במחשבה לא יטמא טומאה קלה שלא במחשבה

אמרו לו לא אם אמרת בטומאה חמורה שכן אינה יורדת לכך תאמר בטומאה קלה שכן יורדת לכך

אמר להן תרנגולת שביבנה תוכיח שיורדת לכך וטמאוה שלא במחשבה אמרו לו משם ראיה כותים היו שם וחשבו עליה לאכילה

במאי עסקינן אילימא בכרכים למה לה מחשבה והתנן נבלת בהמה טהורה בכל מקום ונבלת עוף טהור והחלב בכרכים אין צריכין לא מחשבה ולא הכשר

אלא בכפרים ומי איכא למאן דאמר דלא בעיא מחשבה והתנן נבלת בהמה טמאה בכל מקום ונבלת עוף טהור בכפרים צריכה מחשבה ואינה צריכה הכשר

אמר רבי זעירא בר חנינא לעולם בכרך וגתו מאסתו ועשאתו ככפר

אמר רבי יוחנן בן נורי קל וחומר אם מטמאה טומאה חמורה שלא במחשבה לא תטמא טומאה קלה שלא במחשבה

אמרו לו לא אם אמרת בטומאה חמורה שכן אינה יורדת לכך

מאי אינה יורדת לכך אמר רבא הכי קאמרי ליה לא אם אמרת

גלול כלפי מעלה