Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ז בכסלו תש״פ | 15 דצמבר 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'ואנה רום וסטיבן גודלברג לזכר נשמת סורה טמה בת חיים וחנקה

נדה נג

Study Guide Nidda 53 דף נלווה נדה נג

מחלוקת בין ר’ יהודה בן אגרא וחמכים באשה שרואה כתם של שני גריסים ועוד – האם צריכים לחשוש שמא ראתה בין השמשות של יום אחד ואם כן, זה יכול להיות ראייה של זבה גדולה אפילו שאין בו שלושה גריסים (כי ראייה בין השמשות נחשב כראייה של שני ימים). בגלל שרבי פוסק כאחד במקרה שבדקה וכשאחד במקרה שלא בדקה, הגמרא מנסה להבין את המקרה של בדקה/לא בדקה ובכל להבין באיזה מקרה חולקים. ההסברים שניתנים גורמים לסתירות בתוך דברי רבי עצמו וגם בין ברייתא זו לברייתא אחרת שממנו יש סתירה בדברי ר’ יהודה בן אגרא. ההבנות גם קושות להבנת מחלוקת אחרת בין ר’ יהודה ור’ יוסי בהגדרת הזמן בין השמשות. אשה שרואה כתם – האם היא נחשבת טמאה למפרע גם עצמה וגם לעניין קדשים שנגעה בהם? אם כן, למתי חוזרים? מה הדין לגבי אשה שראוה כתם ואז רואה דם? האם זה משנה אם זה תוף 24 שעות או האם זה חייב להיות באותו יום? האם אשה שנטמאה משום כתם צריכה לעשות הפסק טהרה כמו אשה שרואה דם? אשה שרואה דם בין השמשות ביום שמסיים תקופה מסויימת ומתחילה תקופה חדשה (כמו בין זבה לנדה או בין דם טוהר לדם טמא) נחשבת מקולקלת לגבי ספירתה וצריכה לחשוש לימי נדה וזבה עד שחוזרת למחזור רגיל. ר’ יהושע סובר שיש בעיות כאלה גם בנשים רגילות ולא רק במקרים נדירים שכאלה.

This post is also available in English

אמר רבי נראין דברי רבי יהודה בן אגרא בשלא בדקה ודברי חכמים בשבדקה

מאי בדקה ומאי לא בדקה אמר רבא אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקאמרי הכא במאי עסקינן כגון שבדקה עצמה ולא בדקה חלוקה ואף עצמה לא בדקה אלא בין השמשות דרבי יהודה ובבין השמשות דרבי יוסי לא בדקה

דרבנן סברי בבין השמשות דרבי יוסי ליליא הוא והא בדקה בבין השמשות דרבי יהודה ורבי יוסי לטעמיה דאמר בין השמשות ספיקא הוי

ואמינא להו אנא אילמלי ידיה בעיניה כל בין השמשות יפה אתם אומרים עכשיו שמא עם סלוק ידיה ראתה ואמרו לי כי קאמרינן כשנתנה ידיה בעיניה כל בין השמשות

אמר רבי נראין דברי רבי יהודה בן אגרא כשלא בדקה מאי לא בדקה

אילימא דבדקה בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי מכלל דרבי יהודה סבר אף על גב דבדקה בתרוייהו חיישא הא בדקה

אלא פשיטא דלא בדקה לא בדרבי יהודה ולא בדרבי יוסי אבל בדקה בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי לא חיישא

אלמא בין השמשות דרבי יוסי לרבי ליליא הוא אימא סיפא ודברי חכמים כשבדקה מאי בדקה

אילימא דבדקה בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי מכלל דרבנן סברי אף על גב דלא בדקה בתרוייהו לא חיישינן הא לא בדקה

אלא פשיטא דבדקה בין בדרבי יהודה ובין בדרבי יוסי אבל בדקה בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי חיישינן

אלמא בין השמשות דרבי יוסי לרבי ספקא הוי קשיא דרבי אדרבי

הכי קאמר נראין דברי רבי יהודה בן אגרא לרבנן דלא בדקה כלל לא בדרבי יהודה ולא בדרבי יוסי שאף חכמים לא נחלקו עליו אלא דבדקה בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי אבל היכא דלא בדקה כלל מודו ליה

ורמינהו הרואה כתם לראיה מרובה חוששת לראיה מועטת אינה חוששת זו דברי רבי יהודה בן אגרא שאמר משום רבי יוסי

אמר רבי אני שמעתי ממנו שאחת זו ואחת זו חוששת ומן הטעם הזה אמר לי ומה אילו נדה שלא הפרישה בטהרה מן המנחה ולמעלה לא תהא בחזקת טמאה ונראין דבריו כשבדקה

מאי בדקה אילימא דבדקה בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי מכלל דרבי יהודה בן אגרא סבר אף על גב דלא בדקה לא בדרבי יהודה ולא בדרבי יוסי לא חיישא והא לא בדקה

אלא פשיטא דבדקה בין בדרבי יהודה ובין בדרבי יוסי מכלל דרבי יהודה בן אגרא סבר בדקה בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי לא חיישא

אלמא בין השמשות דרבי יוסי לרבי יהודה בן אגרא ליליא הוא קשיא דרבי יהודה בן אגרא אדרבי יהודה בן אגרא

בשלמא בלא רבי לא קשיא התם דבדקה בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי הכא דבדקה נמי בדרבי יהודה ובדרבי יוסי אלא בדרבי קשיא

תרי תנאי ואליבא דרבי יהודה בן אגרא האי תנא סבר שלים בין השמשות דרבי יהודה

והדר חייל בין השמשות דרבי יוסי והאי תנא סבר בין השמשות דרבי יוסי מישך שייך בדרבי יהודה

תנו רבנן הרואה כתם מטמאה עצמה וקדשים למפרע דברי רבי

רבי שמעון בן אלעזר אומר קדשים מטמאה עצמה אינה מטמאה שלא יהא כתמה חמור מראייתה

והא מצינו כתמה חמור מראייתה לענין קדשים

אלא תני הכי רבי שמעון בן אלעזר אומר אף קדשים אינה מטמאה שלא יהא כתמה חמור מראייתה לכל דבר

תנו רבנן ראתה כתם ואחר כך ראתה דם תולה כתמה בראייתה מעת לעת דברי רבי

רבי שמעון בן אלעזר אומר יומו אמר רבי נראין דבריו מדברי שהוא מתקנה ואני מעוותה

מתקנה עוותי מעוית לה אמר רבינא איפוך

רב נחמן אמר לעולם לא תיפוך שהוא מתקן הלכותיה לידי זיבה

ואני מעוות הלכותיה לידי זיבה

בעי מיניה רבי זירא מרבי אסי כתמים צריכין הפסק טהרה או לא אשתיק ולא אמר ליה ולא מידי

זימנין אשכחיה דיתיב וקאמר תולה כתמה בראייתה מעת לעת דברי רבי

אמר ריש לקיש והוא שבדקה ורבי יוחנן אמר אף על פי שלא בדקה

אמר ליה מכלל דכתמים צריכין הפסקת טהרה אמר ליה אין והא זימנין סגיאין בעא מינך ולא אמרת ולא מידי דלמא אגב שיטפך אתיא לך אמר ליה אין אגב שיטפאי אתיא לי

מתני׳ הרואה יום אחד עשר בין השמשות תחלת נדה וסוף נדה תחלת זיבה וסוף זיבה

יום ארבעים לזכר ויום שמונים לנקבה בין השמשות לכולן הרי אלו טועות

אמר רבי יהושע עד שאתם מתקנים את השוטות באו ותקנו את הפקחות

גמ׳ תחלת נדה וסוף נדה תחלת נדה וסוף זיבה היא

אמר רב חסדא הכי קאמר הרואה יום אחד עשר בין השמשות תחילת נדה וסוף זיבה

ובשביעי לנדתה סוף נדה ותחלת זיבה

אמר רבי יהושע עד שאתם מתקנין את השוטות כו׳ הני

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'ואנה רום וסטיבן גודלברג לזכר נשמת סורה טמה בת חיים וחנקה

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נדה נג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדה נג

אמר רבי נראין דברי רבי יהודה בן אגרא בשלא בדקה ודברי חכמים בשבדקה

מאי בדקה ומאי לא בדקה אמר רבא אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקאמרי הכא במאי עסקינן כגון שבדקה עצמה ולא בדקה חלוקה ואף עצמה לא בדקה אלא בין השמשות דרבי יהודה ובבין השמשות דרבי יוסי לא בדקה

דרבנן סברי בבין השמשות דרבי יוסי ליליא הוא והא בדקה בבין השמשות דרבי יהודה ורבי יוסי לטעמיה דאמר בין השמשות ספיקא הוי

ואמינא להו אנא אילמלי ידיה בעיניה כל בין השמשות יפה אתם אומרים עכשיו שמא עם סלוק ידיה ראתה ואמרו לי כי קאמרינן כשנתנה ידיה בעיניה כל בין השמשות

אמר רבי נראין דברי רבי יהודה בן אגרא כשלא בדקה מאי לא בדקה

אילימא דבדקה בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי מכלל דרבי יהודה סבר אף על גב דבדקה בתרוייהו חיישא הא בדקה

אלא פשיטא דלא בדקה לא בדרבי יהודה ולא בדרבי יוסי אבל בדקה בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי לא חיישא

אלמא בין השמשות דרבי יוסי לרבי ליליא הוא אימא סיפא ודברי חכמים כשבדקה מאי בדקה

אילימא דבדקה בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי מכלל דרבנן סברי אף על גב דלא בדקה בתרוייהו לא חיישינן הא לא בדקה

אלא פשיטא דבדקה בין בדרבי יהודה ובין בדרבי יוסי אבל בדקה בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי חיישינן

אלמא בין השמשות דרבי יוסי לרבי ספקא הוי קשיא דרבי אדרבי

הכי קאמר נראין דברי רבי יהודה בן אגרא לרבנן דלא בדקה כלל לא בדרבי יהודה ולא בדרבי יוסי שאף חכמים לא נחלקו עליו אלא דבדקה בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי אבל היכא דלא בדקה כלל מודו ליה

ורמינהו הרואה כתם לראיה מרובה חוששת לראיה מועטת אינה חוששת זו דברי רבי יהודה בן אגרא שאמר משום רבי יוסי

אמר רבי אני שמעתי ממנו שאחת זו ואחת זו חוששת ומן הטעם הזה אמר לי ומה אילו נדה שלא הפרישה בטהרה מן המנחה ולמעלה לא תהא בחזקת טמאה ונראין דבריו כשבדקה

מאי בדקה אילימא דבדקה בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי מכלל דרבי יהודה בן אגרא סבר אף על גב דלא בדקה לא בדרבי יהודה ולא בדרבי יוסי לא חיישא והא לא בדקה

אלא פשיטא דבדקה בין בדרבי יהודה ובין בדרבי יוסי מכלל דרבי יהודה בן אגרא סבר בדקה בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי לא חיישא

אלמא בין השמשות דרבי יוסי לרבי יהודה בן אגרא ליליא הוא קשיא דרבי יהודה בן אגרא אדרבי יהודה בן אגרא

בשלמא בלא רבי לא קשיא התם דבדקה בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי הכא דבדקה נמי בדרבי יהודה ובדרבי יוסי אלא בדרבי קשיא

תרי תנאי ואליבא דרבי יהודה בן אגרא האי תנא סבר שלים בין השמשות דרבי יהודה

והדר חייל בין השמשות דרבי יוסי והאי תנא סבר בין השמשות דרבי יוסי מישך שייך בדרבי יהודה

תנו רבנן הרואה כתם מטמאה עצמה וקדשים למפרע דברי רבי

רבי שמעון בן אלעזר אומר קדשים מטמאה עצמה אינה מטמאה שלא יהא כתמה חמור מראייתה

והא מצינו כתמה חמור מראייתה לענין קדשים

אלא תני הכי רבי שמעון בן אלעזר אומר אף קדשים אינה מטמאה שלא יהא כתמה חמור מראייתה לכל דבר

תנו רבנן ראתה כתם ואחר כך ראתה דם תולה כתמה בראייתה מעת לעת דברי רבי

רבי שמעון בן אלעזר אומר יומו אמר רבי נראין דבריו מדברי שהוא מתקנה ואני מעוותה

מתקנה עוותי מעוית לה אמר רבינא איפוך

רב נחמן אמר לעולם לא תיפוך שהוא מתקן הלכותיה לידי זיבה

ואני מעוות הלכותיה לידי זיבה

בעי מיניה רבי זירא מרבי אסי כתמים צריכין הפסק טהרה או לא אשתיק ולא אמר ליה ולא מידי

זימנין אשכחיה דיתיב וקאמר תולה כתמה בראייתה מעת לעת דברי רבי

אמר ריש לקיש והוא שבדקה ורבי יוחנן אמר אף על פי שלא בדקה

אמר ליה מכלל דכתמים צריכין הפסקת טהרה אמר ליה אין והא זימנין סגיאין בעא מינך ולא אמרת ולא מידי דלמא אגב שיטפך אתיא לך אמר ליה אין אגב שיטפאי אתיא לי

מתני׳ הרואה יום אחד עשר בין השמשות תחלת נדה וסוף נדה תחלת זיבה וסוף זיבה

יום ארבעים לזכר ויום שמונים לנקבה בין השמשות לכולן הרי אלו טועות

אמר רבי יהושע עד שאתם מתקנים את השוטות באו ותקנו את הפקחות

גמ׳ תחלת נדה וסוף נדה תחלת נדה וסוף זיבה היא

אמר רב חסדא הכי קאמר הרואה יום אחד עשר בין השמשות תחילת נדה וסוף זיבה

ובשביעי לנדתה סוף נדה ותחלת זיבה

אמר רבי יהושע עד שאתם מתקנין את השוטות כו׳ הני

גלול כלפי מעלה