הדף היומי
נדה נד
הגמרא מביאה המון מקרים שונים לגבי אשה עם וסת שמדממת כל יום שני או כל שני ימים מדממת ושני ימים לא מדממת וכו’ – כמה ימים כל אשה יכול להיות עם בעלה? האם דם נדה ועוד דברים שמטמאים מטמאים לח ויבש או רק לח? האם דם נדה מטמא משכב או מושב?
פּוֹדְקַסְט: פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'
This post is also available in English
שוטות נינהו טועות נינהו אלא תני טועות
דתניא יום אחד טמא ויום אחד טהור משמשת שמיני ולילו עמו
וארבעה לילות מתוך שמונה עשר יום ואם היתה רואה מבערב אינה משמשת אלא שמיני בלבד
שני ימים טמאין ושני ימים טהורין משמשת שמיני ושנים עשר וששה עשר ועשרים
ותשמש נמי בתשסר אמר רב ששת זאת אומרת גרגרן דתנן אסור
רב אשי אמר נהי דחד עשר לא בעי שימור עשירי מיהא בעי שימור
שלשה ימים טמאין ושלשה ימים טהורין משמשת שני ימים ושוב אינה משמשת לעולם
ארבעה ימים טמאים וארבעה ימים טהורין משמשת יום אחד ושוב אינה משמשת לעולם
חמשה ימים טמאים וחמשה ימים טהורין משמשת שלשה ימים ושוב אינה משמשת לעולם ששה ימים טמאין וששה ימים טהורין משמשת חמשה ימים ושוב אינה משמשת לעולם
שבעה ימים טמאין ושבעה ימים טהורין משמשת רביע ימיה מתוך עשרים ושמונה ימים
שמונה ימים טמאין ושמונה ימים טהורין משמשת חמשה עשר יום מתוך ארבעים ושמונה
הרי ארביסר הוו
אמר רב אדא בר יצחק זאת אומרת ימי נדתה שאין רואה בהן עולין לספירת זיבתה דאיבעיא להו
ימי לידה שאינה רואה בהן מהו שיעלו לספירת זיבתה
אמר רב כהנא תא שמע ראתה שנים ולשלישי הפילה ואינה יודעת מה הפילה
הרי זו ספק זיבה ספק לידה
מביאה קרבן ואינו נאכל וימי לידתה שאין רואה בהן עולין לה לספירת זיבתה
אמר רב פפא שאני התם כיון דאיכא למימר יולדת זכר היא וכל הני שבעה יתירי דקיהבינן לה סלקי לה לספירת זיבתה
אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא ביולדת זכר איכא לספוקי ביולדת נקבה ליכא לספוקי אלא לאו שמע מינה עולין שמע מינה
תשעה ימים טמאין ותשעה ימים טהורין משמשת שמונה ימים מתוך שמונה עשר
עשרה ימים טמאין ועשרה ימים טהורים ימי שמושה כימי זיבתה וכן למאה וכן לאלף
הדרן עלך בא סימן
מתני׳ דם הנדה ובשר המת מטמאין לחין ומטמאין יבשין אבל הזוב והניע והרוק והשרץ והנבלה והשכבת זרע מטמאין לחין ואין מטמאין יבשין ואם יכולין להשרות ולחזור לכמות שהן מטמאין לחין ומטמאין יבשין
וכמה היא שרייתן בפושרין מעת לעת רבי יוסי אומר בשר המת יבש ואינו יכול להשרות ולחזור לכמות שהיה טהור
גמ׳ מנא הני מילי אמר חזקיה דאמר קרא והדוה בנדתה מדוה כמותה מה היא מטמאה אף מדוה מטמאה
אשכחן לח יבש מנלן אמר רבי יצחק אמר קרא יהיה בהויתו יהא
ואימא הני מילי בלח ונעשה יבש יבש מעיקרו מנלן ותו הא דתנן המפלת כמין קליפה כמין עפר כמין שערה כמין יבחושין אדומים תטיל למים אם נמוחו טמא מנלן יהיה רבויא הוא
אי מה היא עושה משכב ומושב לטמא אדם ולטמא בגדים אף דמה נמי עושה משכב ומושב לטמא אדם ולטמא בגדים אטו דמה בר משכב ומושב הוא
ולטעמיך אבן מנוגעת בת משכב ומושב היא דאיצטריך קרא למעוטי דתניא יכול תהא אבן מנוגעת עושה משכב ומושב לטמא אדם לטמא בגדים
ודין הוא ומה זב שאינו מטמא בביאה עושה משכב ומושב לטמא אדם לטמא בגדים אבן מנוגעת שמטמאה בביאה אינו דין שמטמאה משכב ומושב לטמא אדם לטמא בגדים
תלמוד לומר הזב הזב ולא אבן מנוגעת טעמא דמעטיה קרא הא לאו הכי מטמאה
ומינה לאו מי אמרת הזב ולא אבן מנוגעת הכי נמי אמר קרא אשר היא יושבת עליו היא ולא דמה
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
נדה נד
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
שוטות נינהו טועות נינהו אלא תני טועות
דתניא יום אחד טמא ויום אחד טהור משמשת שמיני ולילו עמו
וארבעה לילות מתוך שמונה עשר יום ואם היתה רואה מבערב אינה משמשת אלא שמיני בלבד
שני ימים טמאין ושני ימים טהורין משמשת שמיני ושנים עשר וששה עשר ועשרים
ותשמש נמי בתשסר אמר רב ששת זאת אומרת גרגרן דתנן אסור
רב אשי אמר נהי דחד עשר לא בעי שימור עשירי מיהא בעי שימור
שלשה ימים טמאין ושלשה ימים טהורין משמשת שני ימים ושוב אינה משמשת לעולם
ארבעה ימים טמאים וארבעה ימים טהורין משמשת יום אחד ושוב אינה משמשת לעולם
חמשה ימים טמאים וחמשה ימים טהורין משמשת שלשה ימים ושוב אינה משמשת לעולם ששה ימים טמאין וששה ימים טהורין משמשת חמשה ימים ושוב אינה משמשת לעולם
שבעה ימים טמאין ושבעה ימים טהורין משמשת רביע ימיה מתוך עשרים ושמונה ימים
שמונה ימים טמאין ושמונה ימים טהורין משמשת חמשה עשר יום מתוך ארבעים ושמונה
הרי ארביסר הוו
אמר רב אדא בר יצחק זאת אומרת ימי נדתה שאין רואה בהן עולין לספירת זיבתה דאיבעיא להו
ימי לידה שאינה רואה בהן מהו שיעלו לספירת זיבתה
אמר רב כהנא תא שמע ראתה שנים ולשלישי הפילה ואינה יודעת מה הפילה
הרי זו ספק זיבה ספק לידה
מביאה קרבן ואינו נאכל וימי לידתה שאין רואה בהן עולין לה לספירת זיבתה
אמר רב פפא שאני התם כיון דאיכא למימר יולדת זכר היא וכל הני שבעה יתירי דקיהבינן לה סלקי לה לספירת זיבתה
אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא ביולדת זכר איכא לספוקי ביולדת נקבה ליכא לספוקי אלא לאו שמע מינה עולין שמע מינה
תשעה ימים טמאין ותשעה ימים טהורין משמשת שמונה ימים מתוך שמונה עשר
עשרה ימים טמאין ועשרה ימים טהורים ימי שמושה כימי זיבתה וכן למאה וכן לאלף
הדרן עלך בא סימן
מתני׳ דם הנדה ובשר המת מטמאין לחין ומטמאין יבשין אבל הזוב והניע והרוק והשרץ והנבלה והשכבת זרע מטמאין לחין ואין מטמאין יבשין ואם יכולין להשרות ולחזור לכמות שהן מטמאין לחין ומטמאין יבשין
וכמה היא שרייתן בפושרין מעת לעת רבי יוסי אומר בשר המת יבש ואינו יכול להשרות ולחזור לכמות שהיה טהור
גמ׳ מנא הני מילי אמר חזקיה דאמר קרא והדוה בנדתה מדוה כמותה מה היא מטמאה אף מדוה מטמאה
אשכחן לח יבש מנלן אמר רבי יצחק אמר קרא יהיה בהויתו יהא
ואימא הני מילי בלח ונעשה יבש יבש מעיקרו מנלן ותו הא דתנן המפלת כמין קליפה כמין עפר כמין שערה כמין יבחושין אדומים תטיל למים אם נמוחו טמא מנלן יהיה רבויא הוא
אי מה היא עושה משכב ומושב לטמא אדם ולטמא בגדים אף דמה נמי עושה משכב ומושב לטמא אדם ולטמא בגדים אטו דמה בר משכב ומושב הוא
ולטעמיך אבן מנוגעת בת משכב ומושב היא דאיצטריך קרא למעוטי דתניא יכול תהא אבן מנוגעת עושה משכב ומושב לטמא אדם לטמא בגדים
ודין הוא ומה זב שאינו מטמא בביאה עושה משכב ומושב לטמא אדם לטמא בגדים אבן מנוגעת שמטמאה בביאה אינו דין שמטמאה משכב ומושב לטמא אדם לטמא בגדים
תלמוד לומר הזב הזב ולא אבן מנוגעת טעמא דמעטיה קרא הא לאו הכי מטמאה
ומינה לאו מי אמרת הזב ולא אבן מנוגעת הכי נמי אמר קרא אשר היא יושבת עליו היא ולא דמה
