Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ג בכסלו תש״פ | 21 דצמבר 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

נדה נט

הגמרא ממשיכה לעסוק בשיעור כתמים של כגריס ושואלת אם יכול להיות מקרים שבו יש יותר מגריס ועדיין יהיה אפשר לתלות במאכולת. מהן הדינים אם מוצאים דם בתוך השתן – האם זה תלוי אם היא התשינה בעמידה או בישיבה? מה אם נמצא דם בתוך דלי ששם השתינו גם איש וגם אשה – האם זה ספק ספיקא והיא טהורה? האם יש יותר סיכוי שבא ממנה? האם זה תלוי אם היא עמדה או ישבה כשהשתינה?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

This post is also available in English

היו עליה טיפי דמים למטה וטיפי דמים למעלה תולה בעליון עד כגריס מאי לאו כגריס מלמטה לא כגריס מלמעלה

איתמר נמצא עליה כגריס ועוד ואותו עוד רצופה בו מאכולת רבי חנינא אומר טמאה רבי ינאי אומר טהורה רבי חנינא אומר טמאה כי תליא בכגריס בכגריס ועוד לא תליא

רבי ינאי אומר טהורה הני מילי היכא דלא רצופה בו מאכולת אבל היכא דרצופה בו מאכולת מוכחא מילתא דהאי ועוד דם מאכולת הוא פש ליה כגריס כיון דבעלמא תליא הכא נמי תליא

בעי רבי ירמיה נתעסקה בכגריס ונמצא עליה בכגריס ועוד מהו תבעי לרבי חנינא תבעי לרבי ינאי

תבעי לרבי חנינא עד כאן לא קאמר רבי חנינא התם טמאה אלא דלא נתעסקה אבל הכא דנתעסקה תליא או דלמא אפילו לרבי ינאי דאמר טהורה הני מילי היכא דרצופה בו מאכולת אבל היכא דאין רצופה בו מאכולת לא תליא

תא שמע נתעסקה באדום אין תולה בה שחור במועט אין תולה בו מרובה היכי דמי לאו כי האי גוונא

לא כגון דנתעסקה בכגריס ונמצא עליה שני גריסין ועוד אי הכי מאי למימרא

מהו דתימא שקול כגריס צפור שדי בי מצעי זיל הכא ליכא שיעורא זיל הכא ליכא שיעורא קא משמע לן

אמר רבא נמצא עליה מין אחד תולה בו כמה מינין מיתיבי נתעסקה באדום אין תולה בו שחור נתעסקה שאני

איכא דאמרי אמר רבא נתעסקה במין אחד תולה בו כמה מינין מיתיבי נתעסקה באדום אין תולה בו שחור כי קאמר רבא דאתעסקה בתרנגולת דאית בה כמה מיני דמא

מעשה באשה [וכו׳] והתניא לא אמרו חכמים את הדבר להקל אלא להחמיר

אמר רבינא לא להקל על דברי תורה אלא להחמיר על דברי תורה וכתמים עצמן דרבנן

עד שהוא נתון איבעיא להו מי פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר ברבי צדוק או לא

תא שמע כתם ארוך מצטרף טפין טפין אין מצטרפין מני אי רבי אליעזר ברבי צדוק למה לי צירוף האמר משוך כל שהוא טמא

אלא לאו רבנן שמע מינה פליגי לא לעולם רבי אליעזר ברבי צדוק וכי אמר רבי אליעזר ברבי צדוק בעד אבל בכתם לא

תא שמע דאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר ברבי צדוק הלכה מכלל דפליגי שמע מינה

הדרן עלך הרואה כתם


מתני׳ האשה שהיא עושה צרכיה וראתה דם רבי מאיר אומר אם עומדת טמאה ואם יושבת טהורה רבי יוסי אומר בין כך ובין כך טהורה

איש ואשה שעשו צרכיהן לתוך הספל ונמצא דם על המים רבי יוסי מטהר ורבי שמעון מטמא שאין דרך האיש להוציא דם אלא שחזקת דמים מן האשה

גמ׳ מאי שנא עומדת דאמרינן מי רגלים הדור למקור ואייתי דם יושבת נמי נימא מי רגלים הדור למקור ואייתי דם

אמר שמואל במזנקת מזנקת נמי דלמא בתר דתמו מיא אתא דם

אמר רבי אבא ביושבת על שפת הספל ומזנקת בתוך הספל ונמצא דם בתוך הספל דאם איתא דבתר דתמו מיא אתא על שפת הספל איבעי ליה לאשתכוחי

אמר שמואל ואמרי לה אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי וכן אורי ליה רבי אבא לקלא הלכה כרבי יוסי

איש ואשה [וכו׳] איבעיא להו איש ואשה עומדין מה לי אמר רבי מאיר

כי אמר רבי מאיר בחד ספקא אבל בספק ספקא לא מטמא או דלמא לא שנא

אמר ריש לקיש היא היא ממאי מדלא קתני רבי מאיר ורבי יוסי מטהרין

אי הכי השתא רבי מאיר בספק ספקא מטמא בחד ספקא מיבעיא להודיעך כחו דרבי יוסי דאפילו בחד ספקא מטהר

ואדמיפלגי בחד ספק להודיעך כחו דרבי יוסי ליפלגו בספק ספקא להודיעך כחו דרבי מאיר כח דהיתרא עדיף ליה

ורבי יוחנן אמר כי קאמר רבי מאיר בחד ספקא אבל בספק ספקא לא אמר אם כן ליתני רבי מאיר ורבי יוסי מטהרין אין הכי נמי ואיידי דסליק מרבי יוסי פתח בדרבי יוסי

ורבי יוסי בחד ספקא מטהר בספק ספקא מיבעיא מהו דתימא הני מילי דיעבד אבל לכתחלה לא קא משמע לן

תניא כוותיה דרבי יוחנן איש ואשה שעשו צרכיהן לתוך הספל ונמצא דם על המים רבי מאיר ורבי יוסי מטהרין ורבי שמעון מטמא

איבעיא להו אשה יושבת מה לי אמר רבי שמעון כי אמר רבי שמעון בעומדת דדחיק לה עלמא אבל יושבת לא או דלמא לא שנא

תא שמע דתניא יושבת תולה עומדת אינה תולה דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר בין כך ובין כך תולה רבי שמעון אומר בין כך ובין כך אינה תולה

איבעיא להו איש ואשה יושבין מה לי אמר רבי שמעון כי אמר רבי שמעון עומדת דדחיק לה עלמא ויושבת דחד ספק אבל בספק ספקא לא אמר או דלמא לא שנא

תא שמע כיון דאמר רבי שמעון חזקת דמים מן האשה לא שנא עומדין ולא שנא יושבין

מתני׳ השאילה חלוקה לנכרית או לנדה הרי זו תולה בה

שלש נשים שלבשו חלוק אחד או שישבו על ספסל אחד ונמצא עליו דם כולן טמאות

ישבו על ספסל של אבן או על האיצטבא של מרחץ רבי נחמיה מטהר שהיה רבי נחמיה אומר כל דבר שאינו מקבל טומאה אינו מקבל כתמים

גמ׳ אמר רב בנכרית


  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נדה נט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדה נט

היו עליה טיפי דמים למטה וטיפי דמים למעלה תולה בעליון עד כגריס מאי לאו כגריס מלמטה לא כגריס מלמעלה

איתמר נמצא עליה כגריס ועוד ואותו עוד רצופה בו מאכולת רבי חנינא אומר טמאה רבי ינאי אומר טהורה רבי חנינא אומר טמאה כי תליא בכגריס בכגריס ועוד לא תליא

רבי ינאי אומר טהורה הני מילי היכא דלא רצופה בו מאכולת אבל היכא דרצופה בו מאכולת מוכחא מילתא דהאי ועוד דם מאכולת הוא פש ליה כגריס כיון דבעלמא תליא הכא נמי תליא

בעי רבי ירמיה נתעסקה בכגריס ונמצא עליה בכגריס ועוד מהו תבעי לרבי חנינא תבעי לרבי ינאי

תבעי לרבי חנינא עד כאן לא קאמר רבי חנינא התם טמאה אלא דלא נתעסקה אבל הכא דנתעסקה תליא או דלמא אפילו לרבי ינאי דאמר טהורה הני מילי היכא דרצופה בו מאכולת אבל היכא דאין רצופה בו מאכולת לא תליא

תא שמע נתעסקה באדום אין תולה בה שחור במועט אין תולה בו מרובה היכי דמי לאו כי האי גוונא

לא כגון דנתעסקה בכגריס ונמצא עליה שני גריסין ועוד אי הכי מאי למימרא

מהו דתימא שקול כגריס צפור שדי בי מצעי זיל הכא ליכא שיעורא זיל הכא ליכא שיעורא קא משמע לן

אמר רבא נמצא עליה מין אחד תולה בו כמה מינין מיתיבי נתעסקה באדום אין תולה בו שחור נתעסקה שאני

איכא דאמרי אמר רבא נתעסקה במין אחד תולה בו כמה מינין מיתיבי נתעסקה באדום אין תולה בו שחור כי קאמר רבא דאתעסקה בתרנגולת דאית בה כמה מיני דמא

מעשה באשה [וכו׳] והתניא לא אמרו חכמים את הדבר להקל אלא להחמיר

אמר רבינא לא להקל על דברי תורה אלא להחמיר על דברי תורה וכתמים עצמן דרבנן

עד שהוא נתון איבעיא להו מי פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר ברבי צדוק או לא

תא שמע כתם ארוך מצטרף טפין טפין אין מצטרפין מני אי רבי אליעזר ברבי צדוק למה לי צירוף האמר משוך כל שהוא טמא

אלא לאו רבנן שמע מינה פליגי לא לעולם רבי אליעזר ברבי צדוק וכי אמר רבי אליעזר ברבי צדוק בעד אבל בכתם לא

תא שמע דאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר ברבי צדוק הלכה מכלל דפליגי שמע מינה

הדרן עלך הרואה כתם


מתני׳ האשה שהיא עושה צרכיה וראתה דם רבי מאיר אומר אם עומדת טמאה ואם יושבת טהורה רבי יוסי אומר בין כך ובין כך טהורה

איש ואשה שעשו צרכיהן לתוך הספל ונמצא דם על המים רבי יוסי מטהר ורבי שמעון מטמא שאין דרך האיש להוציא דם אלא שחזקת דמים מן האשה

גמ׳ מאי שנא עומדת דאמרינן מי רגלים הדור למקור ואייתי דם יושבת נמי נימא מי רגלים הדור למקור ואייתי דם

אמר שמואל במזנקת מזנקת נמי דלמא בתר דתמו מיא אתא דם

אמר רבי אבא ביושבת על שפת הספל ומזנקת בתוך הספל ונמצא דם בתוך הספל דאם איתא דבתר דתמו מיא אתא על שפת הספל איבעי ליה לאשתכוחי

אמר שמואל ואמרי לה אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי וכן אורי ליה רבי אבא לקלא הלכה כרבי יוסי

איש ואשה [וכו׳] איבעיא להו איש ואשה עומדין מה לי אמר רבי מאיר

כי אמר רבי מאיר בחד ספקא אבל בספק ספקא לא מטמא או דלמא לא שנא

אמר ריש לקיש היא היא ממאי מדלא קתני רבי מאיר ורבי יוסי מטהרין

אי הכי השתא רבי מאיר בספק ספקא מטמא בחד ספקא מיבעיא להודיעך כחו דרבי יוסי דאפילו בחד ספקא מטהר

ואדמיפלגי בחד ספק להודיעך כחו דרבי יוסי ליפלגו בספק ספקא להודיעך כחו דרבי מאיר כח דהיתרא עדיף ליה

ורבי יוחנן אמר כי קאמר רבי מאיר בחד ספקא אבל בספק ספקא לא אמר אם כן ליתני רבי מאיר ורבי יוסי מטהרין אין הכי נמי ואיידי דסליק מרבי יוסי פתח בדרבי יוסי

ורבי יוסי בחד ספקא מטהר בספק ספקא מיבעיא מהו דתימא הני מילי דיעבד אבל לכתחלה לא קא משמע לן

תניא כוותיה דרבי יוחנן איש ואשה שעשו צרכיהן לתוך הספל ונמצא דם על המים רבי מאיר ורבי יוסי מטהרין ורבי שמעון מטמא

איבעיא להו אשה יושבת מה לי אמר רבי שמעון כי אמר רבי שמעון בעומדת דדחיק לה עלמא אבל יושבת לא או דלמא לא שנא

תא שמע דתניא יושבת תולה עומדת אינה תולה דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר בין כך ובין כך תולה רבי שמעון אומר בין כך ובין כך אינה תולה

איבעיא להו איש ואשה יושבין מה לי אמר רבי שמעון כי אמר רבי שמעון עומדת דדחיק לה עלמא ויושבת דחד ספק אבל בספק ספקא לא אמר או דלמא לא שנא

תא שמע כיון דאמר רבי שמעון חזקת דמים מן האשה לא שנא עומדין ולא שנא יושבין

מתני׳ השאילה חלוקה לנכרית או לנדה הרי זו תולה בה

שלש נשים שלבשו חלוק אחד או שישבו על ספסל אחד ונמצא עליו דם כולן טמאות

ישבו על ספסל של אבן או על האיצטבא של מרחץ רבי נחמיה מטהר שהיה רבי נחמיה אומר כל דבר שאינו מקבל טומאה אינו מקבל כתמים

גמ׳ אמר רב בנכרית


גלול כלפי מעלה