הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
נדה סב
אם יש כתם, האם יש דרכים לדעת אם זה דם או לא? אם מכבסים בשבע סמנין ספציפיים, וזה יורד, סימן שזה דם ואם לא, סימן שזה צבע. אחרי שהכתם יורד אפילו אם לא יורד באופן מלא, אפשר לטבול לטהרו כי הכתם מבוטל ומה שנשאר נחשב טומאה בלועה. מהן שבעת הסמנין והאם חשוב הסדר? אם הכתם לא יורד, אבל מנסים לכבס שנית וזה יורד, האם הטהרות שהשתמש בהם בין הכביסות טמאות? האם עצם הכיבוס השניה הוכיח שהוא הקפיד על הכתם והתייחס כאילו זה דם? למי שסובר שהפקדה שלו רלונטית, על בסיס מה סובר כך? מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש לגבי טומאה בלועה שאינה מטמאה – האם זה כולל טומאה שיכול לצאת על ידי הדחק? האם זה משנה אם הדבר הוא בלוע הוא טומאה מדאורייתא (כמו מעיינות הזב) או דרבנן כמו מקשים טמאים רגילים שמטמאים כלים מדרבנן בלבד? ר' יוחנן מביא שלוש קושיות נגד ריש לקיש וריש לקיש מקשה על ר' יוחנן קושיה אחת. כדי לענות על הקושי נגד ר' יונחן, רב פפא מסביר בדיוק באיזה מקרים הם חולקים ומה כל אחד סובר.
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'
This post is also available in English
קמוניא ואשלג
הטבילו ועשה על גביו טהרות העביר עליו שבעה סמנין ולא עבר הרי זה צבע הטהרות טהורות ואינו צריך להטביל עבר או שדיהה הרי זה כתם והטהרות טמאות וצריך להטביל
איזהו רוק תפל כל שלא טעם כלום מי גריסין לעיסת גריסין של פול חלוקת נפש מי רגלים שהחמיצו
וצריך לכסכס שלש פעמים לכל אחד ואחד העבירן שלא כסדרן או שהעביר שבעה סמנין כאחת לא עשה ולא כלום
גמ׳ תנא נתר אלכסנדרית ולא נתר אנטפטרית
בורית אמר רב יהודה זה אהלא והתניא הבורית והאהל אלא מאי בורית כבריתא
ורמינהי הוסיפו עליהן הלביצין והלעונין הבורית והאהל ואי בורית כבריתא מי אית ליה שביעית והתנן זה הכלל כל שיש לו עיקר יש לו שביעית וכל שאין לו עיקר אין לו שביעית אלא מאי בורית אהלא והתניא הבורית והאהל תרי גווני אהלא
קמוניא אמר רב יהודה שלוף דוץ ואשלג אמר שמואל שאלתינהו לנחותי ימא ואמרו אשלגא שמיה ומשתכח ביני נקבי מרגניתא ומפקי לה ברמצא דפרזלא
הטבילו ועשה [כו׳] תנו רבנן העביר עליו שבעה סמנין ולא עבר צפון ועבר טהרותיו טמאות
צפון צבע נמי מעבר אלא העביר עליו ששה סמנין ולא עבר העביר עליו צפון ועבר טהרותיו טמאות שאם העביר שביעי מתחילה שמא עבר
תניא אידך העביר עליו שבעה סמנין ולא עבר שנאן ועבר טהרותיו טהורות
אמר רבי זירא לא שנו אלא הטהרות שנעשו בין תכבוסת ראשונה לשניה אבל טהרות שנעשו אחר תכבוסת שניה טהרותיו טמאות שהרי הקפיד עליו ועבר
אמר ליה רבי אבא לרב אשי מידי בקפידא תליא מילתא
אמר ליה אין דתניא רבי חייא אומר דם הנדה ודאי מעביר עליו שבעה סמנין ומבטלו
ואמאי הא דם נדה הוא אלמא בקפידא תליא מילתא הכי נמי בקפידא תליא מילתא
תנן התם חרסין שנשתמש בהן זב שבלעו משקין ונפלו לאויר התנור והוסק התנור התנור טמא שסוף משקה לצאת
אמר ריש לקיש לא שנו אלא משקין קלים אבל משקין חמורין טמא אף על פי שלא הוסק התנור רבי יוחנן אמר אחד משקין קלין ואחד משקין חמורין אם הוסק התנור אין אי לא לא
איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש הטבילו ועשה על גביו טהרות והעביר עליו שבעה סמנין ולא עבר הרי זה צבע וטהרותיו טהורות ואין צריך להטביל
אמר ליה הנח לכתמים דרבנן
והתני רבי חייא דם הנדה ודאי מעביר עליו שבעה סמנין ומבטלו
אמר ליה רבי לא שנה רבי חייא מנא ליה
איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש רביעית דם שנבלע בבית הבית טמא ואמרי לה הבית טהור ולא פליגי הא בכלים דמעיקרא הא בכלים דבסוף
נבלעה בכסות אם מתכבסת ויוצא ממנה רביעית דם טמאה ואם לאו טהורה
אמר רב כהנא מקולי רביעיות שנו כאן שאני דם תבוסה דרבנן
איתיביה ריש לקיש לרבי יוחנן כל הבלוע שאינו יכול לצאת טהור הא יכול לצאת טמא ואף על גב דלא נפיק
אמר רב פפא כל היכא דאין יכול לצאת ולא הקפיד עליו דברי הכל טהור יכול לצאת והקפיד עליו דברי הכל טמא
כי פליגי דיכול לצאת ולא הקפיד עליו מר סבר כיון דיכול לצאת אף על גב דלא הקפיד עליו ומר סבר אף על גב דיכול לצאת
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
נדה סב
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
קמוניא ואשלג
הטבילו ועשה על גביו טהרות העביר עליו שבעה סמנין ולא עבר הרי זה צבע הטהרות טהורות ואינו צריך להטביל עבר או שדיהה הרי זה כתם והטהרות טמאות וצריך להטביל
איזהו רוק תפל כל שלא טעם כלום מי גריסין לעיסת גריסין של פול חלוקת נפש מי רגלים שהחמיצו
וצריך לכסכס שלש פעמים לכל אחד ואחד העבירן שלא כסדרן או שהעביר שבעה סמנין כאחת לא עשה ולא כלום
גמ׳ תנא נתר אלכסנדרית ולא נתר אנטפטרית
בורית אמר רב יהודה זה אהלא והתניא הבורית והאהל אלא מאי בורית כבריתא
ורמינהי הוסיפו עליהן הלביצין והלעונין הבורית והאהל ואי בורית כבריתא מי אית ליה שביעית והתנן זה הכלל כל שיש לו עיקר יש לו שביעית וכל שאין לו עיקר אין לו שביעית אלא מאי בורית אהלא והתניא הבורית והאהל תרי גווני אהלא
קמוניא אמר רב יהודה שלוף דוץ ואשלג אמר שמואל שאלתינהו לנחותי ימא ואמרו אשלגא שמיה ומשתכח ביני נקבי מרגניתא ומפקי לה ברמצא דפרזלא
הטבילו ועשה [כו׳] תנו רבנן העביר עליו שבעה סמנין ולא עבר צפון ועבר טהרותיו טמאות
צפון צבע נמי מעבר אלא העביר עליו ששה סמנין ולא עבר העביר עליו צפון ועבר טהרותיו טמאות שאם העביר שביעי מתחילה שמא עבר
תניא אידך העביר עליו שבעה סמנין ולא עבר שנאן ועבר טהרותיו טהורות
אמר רבי זירא לא שנו אלא הטהרות שנעשו בין תכבוסת ראשונה לשניה אבל טהרות שנעשו אחר תכבוסת שניה טהרותיו טמאות שהרי הקפיד עליו ועבר
אמר ליה רבי אבא לרב אשי מידי בקפידא תליא מילתא
אמר ליה אין דתניא רבי חייא אומר דם הנדה ודאי מעביר עליו שבעה סמנין ומבטלו
ואמאי הא דם נדה הוא אלמא בקפידא תליא מילתא הכי נמי בקפידא תליא מילתא
תנן התם חרסין שנשתמש בהן זב שבלעו משקין ונפלו לאויר התנור והוסק התנור התנור טמא שסוף משקה לצאת
אמר ריש לקיש לא שנו אלא משקין קלים אבל משקין חמורין טמא אף על פי שלא הוסק התנור רבי יוחנן אמר אחד משקין קלין ואחד משקין חמורין אם הוסק התנור אין אי לא לא
איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש הטבילו ועשה על גביו טהרות והעביר עליו שבעה סמנין ולא עבר הרי זה צבע וטהרותיו טהורות ואין צריך להטביל
אמר ליה הנח לכתמים דרבנן
והתני רבי חייא דם הנדה ודאי מעביר עליו שבעה סמנין ומבטלו
אמר ליה רבי לא שנה רבי חייא מנא ליה
איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש רביעית דם שנבלע בבית הבית טמא ואמרי לה הבית טהור ולא פליגי הא בכלים דמעיקרא הא בכלים דבסוף
נבלעה בכסות אם מתכבסת ויוצא ממנה רביעית דם טמאה ואם לאו טהורה
אמר רב כהנא מקולי רביעיות שנו כאן שאני דם תבוסה דרבנן
איתיביה ריש לקיש לרבי יוחנן כל הבלוע שאינו יכול לצאת טהור הא יכול לצאת טמא ואף על גב דלא נפיק
אמר רב פפא כל היכא דאין יכול לצאת ולא הקפיד עליו דברי הכל טהור יכול לצאת והקפיד עליו דברי הכל טמא
כי פליגי דיכול לצאת ולא הקפיד עליו מר סבר כיון דיכול לצאת אף על גב דלא הקפיד עליו ומר סבר אף על גב דיכול לצאת
