Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ז בכסלו תש״פ | 25 דצמבר 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

נדה סג

הגמרא ממשיכה לפרש מהן בדיוק רוק תפל, מי רגלים שהחמיצו, וכו'. האם חשוב שתן של מי, איך השאירו את השתן? המשנה מדברת על הדינים של אשה שקובעת וסת הגוף. בכמה פעמים קובעים וסת קבוע בוסת הגוף? האם יש הבדל בין וסתות הגוף שונים? האם יש הבדל בין קביעת וסת הגוף לקביעת וסת של ימים. האם יש וסת לשעה מסויימת? כמה זמן צריך לפרוש – וסת שלימה? רק בשעה שרגילה לראות? ר' יוסי ור' יהודה דנים בנושא. האם צריך לפרוש בעונה קודמת לוסתה? אשה שיש לה וסת קבוע – צריך לעקור אותו בג' פעמים שהיא לא רואה.


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

This post is also available in English

אם הקפיד עליו אין אי לא לא

איזהו רוק תפל תנא כל שלא טעם כלום מבערב סבר רב פפא קמיה דרבא למימר כמאן דאמר לא טעם מידי באורתא אמר ליה רבא מי קתני בערב מבערב קתני לאפוקי היכא דקדים ואכיל

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן איזהו רוק תפל כל שעבר עליו חצות לילה ובשינה למימרא דבשינה תליא מילתא והתנן ישן כל היום אין זה רוק תפל ניעור כל הלילה הרי זה רוק תפל התם במתנמנם

היכי דמי מתנמנם אמר רב אשי נים ולא נים תיר ולא תיר דקרו ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא וכי מדכרו ליה מדכר

תנא השכים ושנה פרקו אין זה רוק תפל ועד כמה אמר רב יהודה בר שילא אמר רב אשי אמר רבי אלעזר כל שיצא רוב דבורו של שלש שעות

מי גריסין לעיסת גריסין של פול וכו׳ לימא מסייע ליה לריש לקיש דאמר ריש לקיש רוק תפל צריך שיהא עם כל אחד ואחד דלמא הבלא דפומא מעלי

מתניתין דלא כרבי יהודה דתניא רבי יהודה אומר מי גריסין רותח ועובר שיתן לתוכו מלח

מאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא אמר רב נחמן בר יצחק דאמר קרא וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי אביי אמר מהכא והוא עבר לפניהם ואיבעית אימא מהכא ויעבר מלכם לפניהם וה׳ בראשם

מי רגלים שהחמיצו תנא כמה חימוצן שלשה ימים

אמר רבי יוחנן כל שיעורי חכמים בכתמים צריך שיעור לשיעורן דילד או דזקן דאיש או דאשה מכוסים או מגולים בימות החמה או בימות הגשמים

וצריך לכסכס שלש פעמים בעי רבי ירמיה אמטויי ואתויי חד או דלמא אמטויי ואתויי תרתי מאי תיקו

העבירן שלא כסדרן תנו רבנן הקדים שניים לראשונים תני חדא שניים עלו לו ראשונים לא עלו לו ותניא אידך ראשונים עלו לו שניים לא עלו לו

אמר אביי אידי ואידי שניים עלו לו ולא ראשונים ומאי ראשונים ראשונים לכסדרן ושניים להעברתן

מתני׳ כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה ואלו הן הוסתות מפהקת ומעטשת וחוששת בפי כריסה ובשפולי מעיה ושופעת וכמין צמרמורות אוחזין אותה וכן כיוצא בהן וכל שקבעה לה שלשה פעמים הרי זה וסת

גמ׳ תנינא חדא זימנא כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה התם בוסתות דיומי הכא בוסתות דגופא

כדקתני אלו הן וסתות היתה מפהקת מעטשת וחוששת בפי כריסה ובשפולי מעיה ושופעת

שופעת הא שפעה ואזלא אמר עולא בריה דרב עלאי


בשופעת דם טמא מתוך דם טהור

וכמין צמרמורות וכו׳ וכן כיוצא בהן לאתויי מאי אמר רבה בר עולא לאתויי אשה שראשה כבד עליה ואבריה כבדים עליה ורותתת וגוסה

אמר רב הונא בר חייא אמר שמואל הרי אמרו לימים שנים לוסתות אחת למה שלא מנו חכמים שלשה

למה שלא מנו חכמים לאתויי מאי אמר רב יוסף לאתויי ראשה כבד עליה ואבריה כבדין עליה ורותתת וגוסה אמר ליה אביי מאי קא משמע לן מתניתין היא דהא פרשה רבה בר עולא אלא אמר אביי לאתויי אכלה שום וראתה ואכלה בצלים וראתה כססה פלפלים וראתה

אמר רב יוסף לא שמיע לי הא שמעתא

אמר ליה אביי את אמריתה ניהלן ואהא אמריתה ניהלן היתה למודה להיות רואה יום חמשה עשר ושינתה ליום עשרים זה וזה אסורין שלש פעמים ליום עשרים הותר יום חמשה עשר וקבעה לה יום עשרים שאין אשה קובעת לה וסת עד שתקבענה שלש פעמים

ואמרת לן עלה אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי רבן גמליאל בר רבי שאמר משום רבן שמעון בן גמליאל אבל חכמים אומרים ראתה אינה צריכה לא לשנות ולא לשלש

ואמרינן לך לשנות אמרת לן לשלש מיבעיא ואמרת לן לשנות בוסתות לשלש בימים

ונימא זו דברי רבן שמעון בן גמליאל הא קא משמע לן שמואל דרבן גמליאל ברבי כרבן שמעון בן גמליאל סבירא ליה

מתני׳ היתה למודה להיות רואה בתחלת הוסתות כל הטהרות שעשתה בתוך הוסתות טמאות בסוף הוסתות כל הטהרות שעשתה בתוך הוסתות טהורות

רבי יוסי אומר אף ימים ושעות וסתות היתה למודה להיות רואה עם הנץ החמה אינה אסורה אלא עם הנץ החמה רבי יהודה אומר כל היום שלה

גמ׳ תנא כיצד אמר רבי יוסי ימים ושעות וסתות היתה למודה להיות רואה מיום עשרים ליום עשרים ומשש שעות לשש שעות הגיע יום עשרים ולא ראתה אסורה לשמש כל שש שעות ראשונות דברי רבי יהודה ורבי יוסי מתיר עד שש שעות וחוששת בשש שעות

עברו שש שעות ולא ראתה אסורה לשמש כל היום כולו דברי רבי יהודה ורבי יוסי מתיר מן המנחה ולמעלה

היתה למודה והתניא רבי יהודה אומר כל הלילה שלה

לא קשיא הא דרגילה לראות בתחלת יממא והא דרגילה לראות בסוף ליליא

תני חדא רבי יהודה אוסרה לפני וסתה ומתירה לאחר וסתה ותניא אידך אוסרה לאחר וסתה ומתירה לפני וסתה

ולא קשיא הא דרגילה למחזי בסוף ליליא הא דרגילה למחזי בתחלת יממא

אמר רבא הלכה כרבי יהודה ומי אמר רבא הכי והתניא והזרתם את בני ישראל מטומאתם מכאן אמר רבי ירמיה אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לוסתן

וכמה אמר רבא עונה מאי לאו עונה אחריתי לא אותה עונה

ותרתי למה לי צריכא דאי אשמועינן הא הוה אמינא הני מילי לטהרות אבל לבעלה לא קא משמע לן

ואי מההיא הוה אמינא סמוך לוסתה עונה אחריתי קא משמע לן אותה עונה

מתני׳ היתה למודה להיות רואה יום חמשה עשר ושינתה להיות רואה ליום עשרים זה וזה אסורין שינתה פעמים ליום עשרים זה וזה אסורין

שינתה שלש פעמים ליום עשרים הותר חמשה עשר וקבעה לה יום עשרים שאין אשה קובעת לה וסת עד שתקבענה שלש פעמים ואינה מטהרת מן הוסת עד שתעקר ממנה שלש פעמים


  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נדה סג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדה סג

אם הקפיד עליו אין אי לא לא

איזהו רוק תפל תנא כל שלא טעם כלום מבערב סבר רב פפא קמיה דרבא למימר כמאן דאמר לא טעם מידי באורתא אמר ליה רבא מי קתני בערב מבערב קתני לאפוקי היכא דקדים ואכיל

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן איזהו רוק תפל כל שעבר עליו חצות לילה ובשינה למימרא דבשינה תליא מילתא והתנן ישן כל היום אין זה רוק תפל ניעור כל הלילה הרי זה רוק תפל התם במתנמנם

היכי דמי מתנמנם אמר רב אשי נים ולא נים תיר ולא תיר דקרו ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא וכי מדכרו ליה מדכר

תנא השכים ושנה פרקו אין זה רוק תפל ועד כמה אמר רב יהודה בר שילא אמר רב אשי אמר רבי אלעזר כל שיצא רוב דבורו של שלש שעות

מי גריסין לעיסת גריסין של פול וכו׳ לימא מסייע ליה לריש לקיש דאמר ריש לקיש רוק תפל צריך שיהא עם כל אחד ואחד דלמא הבלא דפומא מעלי

מתניתין דלא כרבי יהודה דתניא רבי יהודה אומר מי גריסין רותח ועובר שיתן לתוכו מלח

מאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא אמר רב נחמן בר יצחק דאמר קרא וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי אביי אמר מהכא והוא עבר לפניהם ואיבעית אימא מהכא ויעבר מלכם לפניהם וה׳ בראשם

מי רגלים שהחמיצו תנא כמה חימוצן שלשה ימים

אמר רבי יוחנן כל שיעורי חכמים בכתמים צריך שיעור לשיעורן דילד או דזקן דאיש או דאשה מכוסים או מגולים בימות החמה או בימות הגשמים

וצריך לכסכס שלש פעמים בעי רבי ירמיה אמטויי ואתויי חד או דלמא אמטויי ואתויי תרתי מאי תיקו

העבירן שלא כסדרן תנו רבנן הקדים שניים לראשונים תני חדא שניים עלו לו ראשונים לא עלו לו ותניא אידך ראשונים עלו לו שניים לא עלו לו

אמר אביי אידי ואידי שניים עלו לו ולא ראשונים ומאי ראשונים ראשונים לכסדרן ושניים להעברתן

מתני׳ כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה ואלו הן הוסתות מפהקת ומעטשת וחוששת בפי כריסה ובשפולי מעיה ושופעת וכמין צמרמורות אוחזין אותה וכן כיוצא בהן וכל שקבעה לה שלשה פעמים הרי זה וסת

גמ׳ תנינא חדא זימנא כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה התם בוסתות דיומי הכא בוסתות דגופא

כדקתני אלו הן וסתות היתה מפהקת מעטשת וחוששת בפי כריסה ובשפולי מעיה ושופעת

שופעת הא שפעה ואזלא אמר עולא בריה דרב עלאי


בשופעת דם טמא מתוך דם טהור

וכמין צמרמורות וכו׳ וכן כיוצא בהן לאתויי מאי אמר רבה בר עולא לאתויי אשה שראשה כבד עליה ואבריה כבדים עליה ורותתת וגוסה

אמר רב הונא בר חייא אמר שמואל הרי אמרו לימים שנים לוסתות אחת למה שלא מנו חכמים שלשה

למה שלא מנו חכמים לאתויי מאי אמר רב יוסף לאתויי ראשה כבד עליה ואבריה כבדין עליה ורותתת וגוסה אמר ליה אביי מאי קא משמע לן מתניתין היא דהא פרשה רבה בר עולא אלא אמר אביי לאתויי אכלה שום וראתה ואכלה בצלים וראתה כססה פלפלים וראתה

אמר רב יוסף לא שמיע לי הא שמעתא

אמר ליה אביי את אמריתה ניהלן ואהא אמריתה ניהלן היתה למודה להיות רואה יום חמשה עשר ושינתה ליום עשרים זה וזה אסורין שלש פעמים ליום עשרים הותר יום חמשה עשר וקבעה לה יום עשרים שאין אשה קובעת לה וסת עד שתקבענה שלש פעמים

ואמרת לן עלה אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי רבן גמליאל בר רבי שאמר משום רבן שמעון בן גמליאל אבל חכמים אומרים ראתה אינה צריכה לא לשנות ולא לשלש

ואמרינן לך לשנות אמרת לן לשלש מיבעיא ואמרת לן לשנות בוסתות לשלש בימים

ונימא זו דברי רבן שמעון בן גמליאל הא קא משמע לן שמואל דרבן גמליאל ברבי כרבן שמעון בן גמליאל סבירא ליה

מתני׳ היתה למודה להיות רואה בתחלת הוסתות כל הטהרות שעשתה בתוך הוסתות טמאות בסוף הוסתות כל הטהרות שעשתה בתוך הוסתות טהורות

רבי יוסי אומר אף ימים ושעות וסתות היתה למודה להיות רואה עם הנץ החמה אינה אסורה אלא עם הנץ החמה רבי יהודה אומר כל היום שלה

גמ׳ תנא כיצד אמר רבי יוסי ימים ושעות וסתות היתה למודה להיות רואה מיום עשרים ליום עשרים ומשש שעות לשש שעות הגיע יום עשרים ולא ראתה אסורה לשמש כל שש שעות ראשונות דברי רבי יהודה ורבי יוסי מתיר עד שש שעות וחוששת בשש שעות

עברו שש שעות ולא ראתה אסורה לשמש כל היום כולו דברי רבי יהודה ורבי יוסי מתיר מן המנחה ולמעלה

היתה למודה והתניא רבי יהודה אומר כל הלילה שלה

לא קשיא הא דרגילה לראות בתחלת יממא והא דרגילה לראות בסוף ליליא

תני חדא רבי יהודה אוסרה לפני וסתה ומתירה לאחר וסתה ותניא אידך אוסרה לאחר וסתה ומתירה לפני וסתה

ולא קשיא הא דרגילה למחזי בסוף ליליא הא דרגילה למחזי בתחלת יממא

אמר רבא הלכה כרבי יהודה ומי אמר רבא הכי והתניא והזרתם את בני ישראל מטומאתם מכאן אמר רבי ירמיה אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לוסתן

וכמה אמר רבא עונה מאי לאו עונה אחריתי לא אותה עונה

ותרתי למה לי צריכא דאי אשמועינן הא הוה אמינא הני מילי לטהרות אבל לבעלה לא קא משמע לן

ואי מההיא הוה אמינא סמוך לוסתה עונה אחריתי קא משמע לן אותה עונה

מתני׳ היתה למודה להיות רואה יום חמשה עשר ושינתה להיות רואה ליום עשרים זה וזה אסורין שינתה פעמים ליום עשרים זה וזה אסורין

שינתה שלש פעמים ליום עשרים הותר חמשה עשר וקבעה לה יום עשרים שאין אשה קובעת לה וסת עד שתקבענה שלש פעמים ואינה מטהרת מן הוסת עד שתעקר ממנה שלש פעמים


גלול כלפי מעלה