Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ג׳ בטבת תש״פ | 31 דצמבר 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

נדה סט

רב אמר שהפרישה בטהרה בשלישי שלה סופרתו לשבעה נקיים – הגמרא מנסה להבין במה מדובר ומציעה פירושים אחרים. לפי המסקנה יוצאת שלפי רב לא צריך ידיעה תחילה כדי לספור שבעה נקיים. האם באמת יש שיטה כזו? זב ואחרים שמתו מטמאים אבן מסמא אפילו לאחר מיתה מחשש שמא יתעלפו ואנשים יחשבו שמתו. אבל גזירה זו לא תקף לעובדת כוכבים על אף שלרבנן דנים בו כזב.


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

This post is also available in English

לרבי אליעזר מהו תחלתן וסופן בעינן והכא תחלתן איכא סופן ליכא או דילמא תחלתן אף על גב שאין סופן

אמר רב היא היא תחלתן אף על פי שאין סופן ורבי חנינא אמר תחלתן וסופן בעינן הכא תחלתן איכא סופן ליכא

מיתיבי ושוין בזב ובזבה שבדקו עצמן יום ראשון ויום שמיני ומצאו טהור שאין להם אלא שמיני בלבד מאן שוין לאו רבי אליעזר ורבי יהושע

לא רבי יהושע ורבי עקיבא

אמר רב ששת אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב נדה שהפרישה בטהרה בשלישי שלה סופרתו למנין שבעה נקיים

נדה ספירה למה לה אלא אימא זבה שהפרישה בטהרה בשלישי שלה סופרתו למנין שבעה נקיים

אמר ליה רב ששת לרב ירמיה בר אבא רב ככותאי אמרה לשמעתיה דאמרי יום שפוסקת בו סופרתו למנין שבעה

כי קאמר רב לבר משלישי בר משלישי פשיטא לא צריכא כגון דלא בדקה עד שביעי

ואשמועינן התם תחלתן אף על פי שאין סופן והכא קא משמע לן סופן אף על פי שאין תחלתן

דמהו דתימא תחלתן אף על פי שאין סופן הוא דאמרינן דאוקמינהו אחזקייהו אבל סופן אף על פי שאין תחלתן לא קא משמע לן

איני והא כי אתא רבין אמר מתיב רבי יוסי ברבי חנינא טועה

ולא ידענא מאי תיובתיה דקיימא לן שבוע קמא דאתיא לקמן בלילותא מטבלינן לה ביממא לא מטבלינן לה

ואי סלקא דעתך לא בעינן ספורין לפנינו ביממא נמי נטבלינה דילמא יולדת זכר בזוב היא ועבדה לה ספורין אלא לאו שמע מינה בעינן ספורין בפנינו

ולאו מי אוקימנא כרבי עקיבא דאמר בעינן ספורין לפנינו

ומנא תימרא דלרבנן לא בעינן ספורין לפנינו דתנן טועה שאמרה יום אחד טמא ראיתי מטבילין אותה תשע טבילות

שבע לנדה ותרי לזיבה בין השמשות טמא ראיתי מטבילין אותה אחת עשרה טבילות

אחת עשרה מאי עבידתייהו אמר רב ירמיה מדפתי כגון שבאת לפנינו בין השמשות

והויין תמני לנדה ותלת לזיבה

לא ראיתי כל עיקר מטבילין אותה חמש עשרה טבילות אמר רבא האי דינא דלא דינא דייני בגלחי דאית ליה תורא לירעי חד יומא דלית ליה תורא לירעי תרי יומי

אתרמי להו יתמא בר ארמלתא יהבי ליה תורי אזל נכסינהו אמר להו דאית ליה תורא לשקול חד משכא דלית ליה תורא לשקול תרי משכי אמרי ליה מאי האי דקאמרת אמר להו סוף דינא כתחלת דינא תחלת דינא לאו מאן דלית ליה עדיף סוף דינא נמי מאן דלית ליה עדיף

הכא נמי ומה היכא דאמרה ראיתי סגי לה אי בתשע טבילות אי באחת עשרה טבילות היכא דקאמרה איהי לא ראיתי בעיא חמש עשרה טבילות

אלא אימא הכי ראיתי ואיני יודע כמה ראיתי אי בימי נדה ראיתי או בימי זיבה ראיתי מטבילין אותה חמש עשרה טבילות אתאי קמן ביממא יהבינן לה שב לנדה

ותמני לזיבה אתאי קמן בלילותא יהבינן לה תמני לנדה ושב לזיבה

זיבה תמני בעיא אלא אידי ואידי שב לנדה ותמני לזיבה

בלילותא תמני לנדה בעי

זיבה דפסיקא ליה דלא שנא כי אתיא קמן ביממא לא שנא כי אתיא קמן בליליא חשיב לה נדה דלא פסיקא ליה דכי אתיא קמן בלילותא בעי תמני ביממא לא קבעי תמני לא קחשיב לה

ואי סלקא דעתך ספורין לפנינו בעינן כל הני טבילות למה לי תספור שב והדר תטבול אלא לאו שמע מינה רבנן היא דאמרי לא בעינן ספורין לפנינו

אמר ליה רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי לאו תרוצי קמתרצינן לה תריץ ואימא הכי ספרתי ואיני יודעת כמה ספרתי אם בימי נדה ספרתי ואם בימי זיבה ספרתי מטבילין אותה חמש עשרה טבילות

ספרתי ואיני יודעת כמה ספרתי חד יומא מיהא אי אפשר דלא ספרה חסרה לה טבילה

אלא אימא איני יודעת אם ספרתי אם לא ספרתי

מתני׳ הזב והזבה והנדה והיולדת והמצורע שמתו מטמאין במשא עד שימוק הבשר גוי שמת טהור מלטמא

בית שמאי אומרים כל הנשים מתות נדות ובית הלל אומרים אין נדה אלא שמתה נדה

גמ׳ מאי במשא אילימא במשא ממש אטו כל מת מי לא מטמא במשא

אלא מאי במשא באבן מסמא

דכתיב והתית אבן חדא ושמת על פם גבא

מאי טעמא אמר רב גזרה שמא יתעלפה

תנא משום רבי אליעזר אמרו עד שיבקע כריסו

גוי שמת [כו׳] תניא אמר רבי מפני מה אמרו גוי שמת טהור מלטמא במשא לפי שאין טומאתו מחיים מדברי תורה אלא מדברי סופרים

תנו רבנן שנים עשר דברים שאלו אנשי אלכסנדריא את רבי יהושע בן חיננא שלשה דברי חכמה שלשה דברי הגדה שלשה דברי בורות שלשה דברי דרך ארץ

שלשה דברי חכמה הזב והזבה והנדה והיולדת והמצורע שמתו עד מתי מטמאין במשא אמר להן עד שימוק הבשר

בת משולחת מה היא לכהן

מי אמרינן קל וחומר ומה אלמנה לכהן גדול שאין איסורה שוה בכל בנה פגום זו שאיסורה שוה בכל אינו דין שבנה פגום או דילמא מה לאלמנה לכהן גדול שהיא עצמה מתחללת

אמר להן

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נדה סט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדה סט

לרבי אליעזר מהו תחלתן וסופן בעינן והכא תחלתן איכא סופן ליכא או דילמא תחלתן אף על גב שאין סופן

אמר רב היא היא תחלתן אף על פי שאין סופן ורבי חנינא אמר תחלתן וסופן בעינן הכא תחלתן איכא סופן ליכא

מיתיבי ושוין בזב ובזבה שבדקו עצמן יום ראשון ויום שמיני ומצאו טהור שאין להם אלא שמיני בלבד מאן שוין לאו רבי אליעזר ורבי יהושע

לא רבי יהושע ורבי עקיבא

אמר רב ששת אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב נדה שהפרישה בטהרה בשלישי שלה סופרתו למנין שבעה נקיים

נדה ספירה למה לה אלא אימא זבה שהפרישה בטהרה בשלישי שלה סופרתו למנין שבעה נקיים

אמר ליה רב ששת לרב ירמיה בר אבא רב ככותאי אמרה לשמעתיה דאמרי יום שפוסקת בו סופרתו למנין שבעה

כי קאמר רב לבר משלישי בר משלישי פשיטא לא צריכא כגון דלא בדקה עד שביעי

ואשמועינן התם תחלתן אף על פי שאין סופן והכא קא משמע לן סופן אף על פי שאין תחלתן

דמהו דתימא תחלתן אף על פי שאין סופן הוא דאמרינן דאוקמינהו אחזקייהו אבל סופן אף על פי שאין תחלתן לא קא משמע לן

איני והא כי אתא רבין אמר מתיב רבי יוסי ברבי חנינא טועה

ולא ידענא מאי תיובתיה דקיימא לן שבוע קמא דאתיא לקמן בלילותא מטבלינן לה ביממא לא מטבלינן לה

ואי סלקא דעתך לא בעינן ספורין לפנינו ביממא נמי נטבלינה דילמא יולדת זכר בזוב היא ועבדה לה ספורין אלא לאו שמע מינה בעינן ספורין בפנינו

ולאו מי אוקימנא כרבי עקיבא דאמר בעינן ספורין לפנינו

ומנא תימרא דלרבנן לא בעינן ספורין לפנינו דתנן טועה שאמרה יום אחד טמא ראיתי מטבילין אותה תשע טבילות

שבע לנדה ותרי לזיבה בין השמשות טמא ראיתי מטבילין אותה אחת עשרה טבילות

אחת עשרה מאי עבידתייהו אמר רב ירמיה מדפתי כגון שבאת לפנינו בין השמשות

והויין תמני לנדה ותלת לזיבה

לא ראיתי כל עיקר מטבילין אותה חמש עשרה טבילות אמר רבא האי דינא דלא דינא דייני בגלחי דאית ליה תורא לירעי חד יומא דלית ליה תורא לירעי תרי יומי

אתרמי להו יתמא בר ארמלתא יהבי ליה תורי אזל נכסינהו אמר להו דאית ליה תורא לשקול חד משכא דלית ליה תורא לשקול תרי משכי אמרי ליה מאי האי דקאמרת אמר להו סוף דינא כתחלת דינא תחלת דינא לאו מאן דלית ליה עדיף סוף דינא נמי מאן דלית ליה עדיף

הכא נמי ומה היכא דאמרה ראיתי סגי לה אי בתשע טבילות אי באחת עשרה טבילות היכא דקאמרה איהי לא ראיתי בעיא חמש עשרה טבילות

אלא אימא הכי ראיתי ואיני יודע כמה ראיתי אי בימי נדה ראיתי או בימי זיבה ראיתי מטבילין אותה חמש עשרה טבילות אתאי קמן ביממא יהבינן לה שב לנדה

ותמני לזיבה אתאי קמן בלילותא יהבינן לה תמני לנדה ושב לזיבה

זיבה תמני בעיא אלא אידי ואידי שב לנדה ותמני לזיבה

בלילותא תמני לנדה בעי

זיבה דפסיקא ליה דלא שנא כי אתיא קמן ביממא לא שנא כי אתיא קמן בליליא חשיב לה נדה דלא פסיקא ליה דכי אתיא קמן בלילותא בעי תמני ביממא לא קבעי תמני לא קחשיב לה

ואי סלקא דעתך ספורין לפנינו בעינן כל הני טבילות למה לי תספור שב והדר תטבול אלא לאו שמע מינה רבנן היא דאמרי לא בעינן ספורין לפנינו

אמר ליה רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי לאו תרוצי קמתרצינן לה תריץ ואימא הכי ספרתי ואיני יודעת כמה ספרתי אם בימי נדה ספרתי ואם בימי זיבה ספרתי מטבילין אותה חמש עשרה טבילות

ספרתי ואיני יודעת כמה ספרתי חד יומא מיהא אי אפשר דלא ספרה חסרה לה טבילה

אלא אימא איני יודעת אם ספרתי אם לא ספרתי

מתני׳ הזב והזבה והנדה והיולדת והמצורע שמתו מטמאין במשא עד שימוק הבשר גוי שמת טהור מלטמא

בית שמאי אומרים כל הנשים מתות נדות ובית הלל אומרים אין נדה אלא שמתה נדה

גמ׳ מאי במשא אילימא במשא ממש אטו כל מת מי לא מטמא במשא

אלא מאי במשא באבן מסמא

דכתיב והתית אבן חדא ושמת על פם גבא

מאי טעמא אמר רב גזרה שמא יתעלפה

תנא משום רבי אליעזר אמרו עד שיבקע כריסו

גוי שמת [כו׳] תניא אמר רבי מפני מה אמרו גוי שמת טהור מלטמא במשא לפי שאין טומאתו מחיים מדברי תורה אלא מדברי סופרים

תנו רבנן שנים עשר דברים שאלו אנשי אלכסנדריא את רבי יהושע בן חיננא שלשה דברי חכמה שלשה דברי הגדה שלשה דברי בורות שלשה דברי דרך ארץ

שלשה דברי חכמה הזב והזבה והנדה והיולדת והמצורע שמתו עד מתי מטמאין במשא אמר להן עד שימוק הבשר

בת משולחת מה היא לכהן

מי אמרינן קל וחומר ומה אלמנה לכהן גדול שאין איסורה שוה בכל בנה פגום זו שאיסורה שוה בכל אינו דין שבנה פגום או דילמא מה לאלמנה לכהן גדול שהיא עצמה מתחללת

אמר להן

גלול כלפי מעלה