Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

א׳ במרחשוון תש״פ | 30 אוקטובר 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

נדה ז

עיסה שמוכנה כבר להפריש חלה, דינה כחלה לעניין ספק טומאה. הגמרא מקשה ממקרה של מעת לעת בחולין שנעשו על טהרת התרומה ששם אין ספק טומאה נוהגת – כי הגמרא מניחה שחילון הטבולים לחלה (שכבר אפשר להפריש מהם חלה) שווים לחולין שנעשו על טהרת התרומה. הגמרא מביאה שני תירוצים. ר’ אליעזר בן הורקנוס ור’ יהושע חולקים לגבי איזה נשים דיין שעתן. למה העדיפו שיטת ר’ אליעזר אבל רק פסקו כמותו רק לאחר מיתתו? מהן ההגדרות של ארבעת הנשים שעליהם דיבר ר’ אליעזר? באיזה מקרים אחרים פוסקים ר’ אליעזר?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

וחלתה תלויה לא אוכלין ולא שורפין באיזה ספק אמרו בספק חלה מאי ספק חלה

אביי ורבא דאמרי תרוייהו שלא תאמר בהוכחות שנינו כמו שני שבילין דהתם חולין גרידא נמי מטמו

אלא בנשען דתנן זב וטהור שהיו פורקין מן החמור או טוענין בזמן שמשאן כבד טמא משאן קל טהור וכולן טהורין לבני הכנסת וטמאין לתרומה

וחולין הטבולין לחלה כחלה דמו והתניא אשה שהיא טבולת יום לשה את העיסה וקוצה הימנה חלתה ומניחתה בכפישה או באנחותא ומקפת וקורא לה שם

מפני שהוא שלישי ושלישי טהור בחולין ואי אמרת חולין הטבולין לחלה כחלה דמו הא טמיתנהו

אמר אביי כל שודאי מטמא חולין גזרו על ספקו משום חולין הטבולין לחלה והאי טבול יום כיון דלא מטמא ודאי חולין לא גזרו עליו משום חולין הטבולין לחלה

והא מעת לעת שבנדה דודאי מטמא חולין ולא גזרו על ספקה משום חולין הטבולין לחלה

דאמר מר קבלה מיניה רב שמואל בר רב יצחק בחולין שנעשו על טהרת קדש ולא בחולין שנעשו על טהרת תרומה

התם לא פתיכא בהו תרומה הכא פתיכא בהו תרומה

ואיבעית אימא הנח מעת לעת דרבנן

מתני׳ רבי אליעזר אומר ארבע נשים דיין שעתן בתולה מעוברת מניקה וזקינה אמר רבי יהושע אני לא שמעתי אלא בתולה

אבל הלכה כרבי אליעזר

איזו היא בתולה כל שלא ראתה דם מימיה אף על פי שנשואה מעוברת משיודע עוברה מניקה עד שתגמול את בנה נתנה בנה למניקה גמלתו או מת רבי מאיר אומר מטמאה מעת לעת וחכמים אומרים דיה שעתה

איזוהי זקנה כל שעברו עליה שלש עונות סמוך לזקנתה רבי אליעזר אומר כל אשה שעברו עליה שלש עונות דיה שעתה רבי יוסי אומר מעוברת ומניקה שעברו עליהן שלש עונות דיין שעתן

ובמה אמר דיה שעתה בראייה ראשונה אבל בשניה מטמאה מעת לעת ואם ראתה הראשונה מאונס אף השניה דיה שעתה

גמ׳ תניא אמר לו רבי אליעזר לרבי יהושע אתה לא שמעת אני שמעתי אתה לא שמעת אלא אחת ואני שמעתי הרבה

אין אומרים למי שלא ראה את החדש יבא ויעיד אלא למי שראהו כל ימיו של רבי אליעזר היו עושין כרבי יהושע לאחר פטירתו של רבי אליעזר החזיר רבי יהושע את הדבר ליושנו

כרבי אליעזר בחייו מאי טעמא לא משום דרבי אליעזר שמותי הוא וסבר אי עבדינן כוותיה בחדא עבדינן כוותיה באחרנייתא

ומשום כבודו דרבי אליעזר לא מצינן מחינן בהו לאחר פטירתו של רבי אליעזר דמצינו מחינן בהו החזיר את הדבר ליושנו

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר בארבע חדא דאמרן

ואידך המקשה כמה תשפה ותהא זבה מעת לעת דברי רבי אליעזר והלכה כדבריו

ואידך הזב והזבה שבדקו עצמן יום ראשון ומצאו טהור יום שביעי ומצאו טהור ושאר הימים לא בדקו רבי אליעזר אומר הרי אלו בחזקת טהרה רבי יהושע אומר אין להן אלא יום הראשון ויום השביעי בלבד

רבי עקיבא אומר אין להם אלא יום שביעי בלבד ותניא רבי שמעון ורבי יוסי אומרים נראין דברי רבי אליעזר מדברי רבי יהושע ודברי רבי עקיבא מדברי כולן אבל הלכה כרבי אליעזר

ואידך דתנן אחורי כלים שנטמאו במשקין רבי אליעזר אומר מטמאין את המשקין ואין פוסלין את האוכלין מטמאין את המשקין ואפילו דחולין ואין פוסלין את האוכלין ואפילו דתרומה רבי יהושע אומר מטמאין את המשקין ופוסלין את האוכלין

אמר רבי יהושע קל וחומר ומה טבול יום שאין מטמא משקה חולין פוסל אוכלי תרומה אחורי כלים שמטמא משקה חולין אינו דין שפוסל אוכלי תרומה

ורבי אליעזר אחורי כלים דרבנן וטבול יום דאורייתא ורבנן מדאורייתא לא עבדינן קל וחומר דמדאורייתא אין אוכל מטמא כלי ואין משקה מטמא כלי

ורבנן הוא דגזור גזרה משום משקין דזב וזבה משקין דעלולין לקבל טומאה גזרו בהו רבנן אוכלין דאין עלולין לקבל טומאה לא גזרו בהו רבנן

ומאי שנא אחורי כלים דנקט משום דקילי דתנן כלי שנטמא מאחוריו במשקין אחוריו טמא תוכו אזנו אוגנו ידיו טהורין נטמא תוכו כולו טמא

מאי קא משמע לן שמואל בכולהו תנן הלכתא

וכי תימא אחורי כלים קא משמע לן דלא תנן ולימא הלכה כרבי אליעזר באחורי כלים אלא הא קא משמע לן שאין למדין הלכה מפי תלמוד

ותו ליכא והאיכא דתנן רבי אליעזר אומר

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נדה ז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדה ז

וחלתה תלויה לא אוכלין ולא שורפין באיזה ספק אמרו בספק חלה מאי ספק חלה

אביי ורבא דאמרי תרוייהו שלא תאמר בהוכחות שנינו כמו שני שבילין דהתם חולין גרידא נמי מטמו

אלא בנשען דתנן זב וטהור שהיו פורקין מן החמור או טוענין בזמן שמשאן כבד טמא משאן קל טהור וכולן טהורין לבני הכנסת וטמאין לתרומה

וחולין הטבולין לחלה כחלה דמו והתניא אשה שהיא טבולת יום לשה את העיסה וקוצה הימנה חלתה ומניחתה בכפישה או באנחותא ומקפת וקורא לה שם

מפני שהוא שלישי ושלישי טהור בחולין ואי אמרת חולין הטבולין לחלה כחלה דמו הא טמיתנהו

אמר אביי כל שודאי מטמא חולין גזרו על ספקו משום חולין הטבולין לחלה והאי טבול יום כיון דלא מטמא ודאי חולין לא גזרו עליו משום חולין הטבולין לחלה

והא מעת לעת שבנדה דודאי מטמא חולין ולא גזרו על ספקה משום חולין הטבולין לחלה

דאמר מר קבלה מיניה רב שמואל בר רב יצחק בחולין שנעשו על טהרת קדש ולא בחולין שנעשו על טהרת תרומה

התם לא פתיכא בהו תרומה הכא פתיכא בהו תרומה

ואיבעית אימא הנח מעת לעת דרבנן

מתני׳ רבי אליעזר אומר ארבע נשים דיין שעתן בתולה מעוברת מניקה וזקינה אמר רבי יהושע אני לא שמעתי אלא בתולה

אבל הלכה כרבי אליעזר

איזו היא בתולה כל שלא ראתה דם מימיה אף על פי שנשואה מעוברת משיודע עוברה מניקה עד שתגמול את בנה נתנה בנה למניקה גמלתו או מת רבי מאיר אומר מטמאה מעת לעת וחכמים אומרים דיה שעתה

איזוהי זקנה כל שעברו עליה שלש עונות סמוך לזקנתה רבי אליעזר אומר כל אשה שעברו עליה שלש עונות דיה שעתה רבי יוסי אומר מעוברת ומניקה שעברו עליהן שלש עונות דיין שעתן

ובמה אמר דיה שעתה בראייה ראשונה אבל בשניה מטמאה מעת לעת ואם ראתה הראשונה מאונס אף השניה דיה שעתה

גמ׳ תניא אמר לו רבי אליעזר לרבי יהושע אתה לא שמעת אני שמעתי אתה לא שמעת אלא אחת ואני שמעתי הרבה

אין אומרים למי שלא ראה את החדש יבא ויעיד אלא למי שראהו כל ימיו של רבי אליעזר היו עושין כרבי יהושע לאחר פטירתו של רבי אליעזר החזיר רבי יהושע את הדבר ליושנו

כרבי אליעזר בחייו מאי טעמא לא משום דרבי אליעזר שמותי הוא וסבר אי עבדינן כוותיה בחדא עבדינן כוותיה באחרנייתא

ומשום כבודו דרבי אליעזר לא מצינן מחינן בהו לאחר פטירתו של רבי אליעזר דמצינו מחינן בהו החזיר את הדבר ליושנו

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר בארבע חדא דאמרן

ואידך המקשה כמה תשפה ותהא זבה מעת לעת דברי רבי אליעזר והלכה כדבריו

ואידך הזב והזבה שבדקו עצמן יום ראשון ומצאו טהור יום שביעי ומצאו טהור ושאר הימים לא בדקו רבי אליעזר אומר הרי אלו בחזקת טהרה רבי יהושע אומר אין להן אלא יום הראשון ויום השביעי בלבד

רבי עקיבא אומר אין להם אלא יום שביעי בלבד ותניא רבי שמעון ורבי יוסי אומרים נראין דברי רבי אליעזר מדברי רבי יהושע ודברי רבי עקיבא מדברי כולן אבל הלכה כרבי אליעזר

ואידך דתנן אחורי כלים שנטמאו במשקין רבי אליעזר אומר מטמאין את המשקין ואין פוסלין את האוכלין מטמאין את המשקין ואפילו דחולין ואין פוסלין את האוכלין ואפילו דתרומה רבי יהושע אומר מטמאין את המשקין ופוסלין את האוכלין

אמר רבי יהושע קל וחומר ומה טבול יום שאין מטמא משקה חולין פוסל אוכלי תרומה אחורי כלים שמטמא משקה חולין אינו דין שפוסל אוכלי תרומה

ורבי אליעזר אחורי כלים דרבנן וטבול יום דאורייתא ורבנן מדאורייתא לא עבדינן קל וחומר דמדאורייתא אין אוכל מטמא כלי ואין משקה מטמא כלי

ורבנן הוא דגזור גזרה משום משקין דזב וזבה משקין דעלולין לקבל טומאה גזרו בהו רבנן אוכלין דאין עלולין לקבל טומאה לא גזרו בהו רבנן

ומאי שנא אחורי כלים דנקט משום דקילי דתנן כלי שנטמא מאחוריו במשקין אחוריו טמא תוכו אזנו אוגנו ידיו טהורין נטמא תוכו כולו טמא

מאי קא משמע לן שמואל בכולהו תנן הלכתא

וכי תימא אחורי כלים קא משמע לן דלא תנן ולימא הלכה כרבי אליעזר באחורי כלים אלא הא קא משמע לן שאין למדין הלכה מפי תלמוד

ותו ליכא והאיכא דתנן רבי אליעזר אומר

גלול כלפי מעלה