Skip to content

הדף היומי

ינואר 3, 2020 | ו׳ בטבת תש״פ

נדה עב

מה הסטטוס של אשה שדיממה ביום י"א של זבה. עד כמה היא דומה לאשה ששומרת יום כנגד יום ביום בי"ב? מהי מחלוקת בית שמאי ובית הלל? לאחר טבילתה ביום י"ב, אם שימשה או התעסקה בטהרות, מה המצב? האם זה תלוי אם היא מדממת או לא בהמשך אותו היום? אם אשה ראתה ביום העשירי, האם היא שומרת יום כנגד יום – כי אין אפשרות להגיד לזבה גדולה. מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש.

This post is also available in English

ובית הלל אומרים פטורים מן הקרבן

טבלה ביום של אחריו ושמשה את ביתה ואחר כך ראתה בית שמאי אומרים מטמאין משכב ומושב ופטורין מן הקרבן

ובית הלל אומרים הרי זה גרגרן ומודים ברואה בתוך אחד עשר יום וטבלה לערב ושמשה שמטמאין משכב ומושב וחייבין בקרבן

טבלה ביום של אחריו ושמשה הרי זה תרבות רעה ומגען ובעילתן תלויין

גמ׳ תנו רבנן ושוין בטובלת לילה לזבה שאינה טבילה ושוין ברואה בתוך אחד עשר יום וטבלה לערב ושמשה שמטמאה משכב ומושב וחייבין בקרבן

לא נחלקו אלא ביום אחד עשר יום שבית שמאי אומרים מטמאין משכב ומושב וחייבין בקרבן ובית הלל פוטרין מקרבן

אמרו להן בית שמאי לבית הלל מאי שנא יום אחד עשר מיום תוך אחד עשר אם שיוה לו לטומאה לא ישוה לו לקרבן

אמרו להן בית הלל לבית שמאי לא אם אמרת בתוך אחד עשר יום שכן יום שלאחריו מצטרף עמו לזיבה תאמרו ביום אחד עשר שאין יום שלאחריו שנצטרף עמו לזיבה

אמרו להם בית שמאי השוו מדותיכם אם שיוה לו לטומאה ישוה לו לקרבן ואם לא שיוה לו לקרבן לא ישוה לו לטומאה

אמרו להם בית הלל אם הביאנוהו לידי טומאה להחמיר לא נביאהו לידי קרבן להקל

ועוד מדבריכם אתם נושכין שאתם אומרין טבלה יום שלאחריו ושמשה ואחר כך ראתה מטמא משכב ומושב ופטורה מן הקרבן אף אתם השוו מדותיכם אם שיוה לו לטומאה ישוה לו לקרבן

ואם לא שיוה לו לקרבן לא ישוה לו לטומאה אלא להחמיר ולא להקל הכא נמי להחמיר ולא להקל

אמר רב הונא משכבה ומושבה שבשני בית שמאי מטמאין אף על פי שטבלה אף על פי שלא ראתה מאי טעמא כיון דאילו חזיא מטמאה השתא נמי מטמיא

אמר רב יוסף מאי קא משמע לן תנינא טבלה יום שלאחריו ושמשה את ביתה ואחר כך ראתה בית שמאי אומרים מטמאה משכבות ומושבות ופטורה מן הקרבן

אמר רב כהנא ראתה שאני

אמר רב יוסף וכי ראתה מאי הוי ראייה דנדה היא

אמר ליה אביי לרב יוסף רב כהנא הכי קא קשיא ליה בשלמא היכא דראתה גזרינן ראייה דנדה אטו ראייה דזבה אלא היכא דלא ראתה מאי נגזר בה

ועוד תנן הרואה ראייה אחת של זוב בית שמאי אומרים כשומרת יום כנגד יום ובית הלל אומרים כבעל קרי

ותניא המסיט את הראייה בית שמאי אומרים תולין ובית הלל מטהרין

משכבות ומושבות שבין ראייה ראשונה לראייה שנייה בית שמאי תולין ובית הלל מטהרין

וקתני רישא הרואה ראייה אחת של זוב בית שמאי אומרים כשומרת יום כנגד יום אלמא שומרת יום כנגד יום לבית שמאי תולין

לא תימא שומרת יום כנגד יום אלא אימא כבועל שומרת יום כנגד יום

מאי שנא איהו דלא מטמא משכב ומושב ומאי שנא איהי דמטמיא ליה

איהו דלא שכיחי ביה דמים לא גזור ביה רבנן איהי דשכיחי בה דמים גזור בה רבנן

ומאי שנא משכב ומושב דמטמיא ליה ומאי שנא בועל דלא מטמיא ליה

משכב ומושב דשכיח מטמיא ליה בועל דלא שכיח לא מטמיא

תנן טבלה יום שלאחריו ושמשה הרי זו תרבות רעה

מגען ובעילתן תלויין מאי לאו דברי הכל היא

לא בית הלל היא דתניא אמר להם רבי יהודה לבית הלל וכי לזו אתם קורין תרבות רעה והלא לא נתכוון זה אלא לבעול את הנדה נדה סלקא דעתך

אלא אימא לבעול את הזבה זבה סלקא דעתך אלא אימא לבעול שומרת יום כנגד יום

איתמר עשירי רבי יוחנן אמר עשירי כתשיעי מה תשיעי בעי שימור אף עשירי בעי שימור

ריש לקיש אמר עשירי כאחד עשר מה אחד עשר לא בעי שימור אף עשירי לא בעי שימור

איכא דמתני לה אהא אמר לו רבי אלעזר בן עזריה לרבי עקיבא אפילו אתה מרבה בשמן [בשמן] כל היום כולו איני שומע לך אלא חצי לוג שמן לתודה ורביעית יין לנזיר ואחד עשר יום שבין נדה לנדה הלכה למשה מסיני

מאי הלכה רבי יוחנן אמר הלכה אחד עשר ריש לקיש אומר הלכות אחד עשר

רבי יוחנן אמר הלכה אחד עשר אחד עשר הוא דלא בעי שימור הא לאחריני עביד שימור וריש לקיש אמר הלכות אחד עשר לא אחד עשר בעי שימור ולא שימור לעשירי הוי

הני הלכות נינהו הני קראי נינהו דתניא יכול הרואה שלשה ימים בתחילת נדה רצופים תהא זבה

ומה אני מקיים אשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה ברואה יום אחד (אבל הרואה שלשה ימים בתחילה תהיה זבה) תלמוד לומר

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

נדה עב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

נדה עב

ובית הלל אומרים פטורים מן הקרבן

טבלה ביום של אחריו ושמשה את ביתה ואחר כך ראתה בית שמאי אומרים מטמאין משכב ומושב ופטורין מן הקרבן

ובית הלל אומרים הרי זה גרגרן ומודים ברואה בתוך אחד עשר יום וטבלה לערב ושמשה שמטמאין משכב ומושב וחייבין בקרבן

טבלה ביום של אחריו ושמשה הרי זה תרבות רעה ומגען ובעילתן תלויין

גמ׳ תנו רבנן ושוין בטובלת לילה לזבה שאינה טבילה ושוין ברואה בתוך אחד עשר יום וטבלה לערב ושמשה שמטמאה משכב ומושב וחייבין בקרבן

לא נחלקו אלא ביום אחד עשר יום שבית שמאי אומרים מטמאין משכב ומושב וחייבין בקרבן ובית הלל פוטרין מקרבן

אמרו להן בית שמאי לבית הלל מאי שנא יום אחד עשר מיום תוך אחד עשר אם שיוה לו לטומאה לא ישוה לו לקרבן

אמרו להן בית הלל לבית שמאי לא אם אמרת בתוך אחד עשר יום שכן יום שלאחריו מצטרף עמו לזיבה תאמרו ביום אחד עשר שאין יום שלאחריו שנצטרף עמו לזיבה

אמרו להם בית שמאי השוו מדותיכם אם שיוה לו לטומאה ישוה לו לקרבן ואם לא שיוה לו לקרבן לא ישוה לו לטומאה

אמרו להם בית הלל אם הביאנוהו לידי טומאה להחמיר לא נביאהו לידי קרבן להקל

ועוד מדבריכם אתם נושכין שאתם אומרין טבלה יום שלאחריו ושמשה ואחר כך ראתה מטמא משכב ומושב ופטורה מן הקרבן אף אתם השוו מדותיכם אם שיוה לו לטומאה ישוה לו לקרבן

ואם לא שיוה לו לקרבן לא ישוה לו לטומאה אלא להחמיר ולא להקל הכא נמי להחמיר ולא להקל

אמר רב הונא משכבה ומושבה שבשני בית שמאי מטמאין אף על פי שטבלה אף על פי שלא ראתה מאי טעמא כיון דאילו חזיא מטמאה השתא נמי מטמיא

אמר רב יוסף מאי קא משמע לן תנינא טבלה יום שלאחריו ושמשה את ביתה ואחר כך ראתה בית שמאי אומרים מטמאה משכבות ומושבות ופטורה מן הקרבן

אמר רב כהנא ראתה שאני

אמר רב יוסף וכי ראתה מאי הוי ראייה דנדה היא

אמר ליה אביי לרב יוסף רב כהנא הכי קא קשיא ליה בשלמא היכא דראתה גזרינן ראייה דנדה אטו ראייה דזבה אלא היכא דלא ראתה מאי נגזר בה

ועוד תנן הרואה ראייה אחת של זוב בית שמאי אומרים כשומרת יום כנגד יום ובית הלל אומרים כבעל קרי

ותניא המסיט את הראייה בית שמאי אומרים תולין ובית הלל מטהרין

משכבות ומושבות שבין ראייה ראשונה לראייה שנייה בית שמאי תולין ובית הלל מטהרין

וקתני רישא הרואה ראייה אחת של זוב בית שמאי אומרים כשומרת יום כנגד יום אלמא שומרת יום כנגד יום לבית שמאי תולין

לא תימא שומרת יום כנגד יום אלא אימא כבועל שומרת יום כנגד יום

מאי שנא איהו דלא מטמא משכב ומושב ומאי שנא איהי דמטמיא ליה

איהו דלא שכיחי ביה דמים לא גזור ביה רבנן איהי דשכיחי בה דמים גזור בה רבנן

ומאי שנא משכב ומושב דמטמיא ליה ומאי שנא בועל דלא מטמיא ליה

משכב ומושב דשכיח מטמיא ליה בועל דלא שכיח לא מטמיא

תנן טבלה יום שלאחריו ושמשה הרי זו תרבות רעה

מגען ובעילתן תלויין מאי לאו דברי הכל היא

לא בית הלל היא דתניא אמר להם רבי יהודה לבית הלל וכי לזו אתם קורין תרבות רעה והלא לא נתכוון זה אלא לבעול את הנדה נדה סלקא דעתך

אלא אימא לבעול את הזבה זבה סלקא דעתך אלא אימא לבעול שומרת יום כנגד יום

איתמר עשירי רבי יוחנן אמר עשירי כתשיעי מה תשיעי בעי שימור אף עשירי בעי שימור

ריש לקיש אמר עשירי כאחד עשר מה אחד עשר לא בעי שימור אף עשירי לא בעי שימור

איכא דמתני לה אהא אמר לו רבי אלעזר בן עזריה לרבי עקיבא אפילו אתה מרבה בשמן [בשמן] כל היום כולו איני שומע לך אלא חצי לוג שמן לתודה ורביעית יין לנזיר ואחד עשר יום שבין נדה לנדה הלכה למשה מסיני

מאי הלכה רבי יוחנן אמר הלכה אחד עשר ריש לקיש אומר הלכות אחד עשר

רבי יוחנן אמר הלכה אחד עשר אחד עשר הוא דלא בעי שימור הא לאחריני עביד שימור וריש לקיש אמר הלכות אחד עשר לא אחד עשר בעי שימור ולא שימור לעשירי הוי

הני הלכות נינהו הני קראי נינהו דתניא יכול הרואה שלשה ימים בתחילת נדה רצופים תהא זבה

ומה אני מקיים אשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה ברואה יום אחד (אבל הרואה שלשה ימים בתחילה תהיה זבה) תלמוד לומר

הצטרפי לקהילת הלומדות של הדרן ובואי ללמוד גמרא עם עוד נשים באזור מגורייך

Scroll To Top