Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

י״ז באדר תשפ״א | 1 מרץ 2021

פסחים ק

הדף היום מוקדש ע"י קרול רובינסון וארט גולד "בהוכרה לה' ששמר על קרול בניתוח שעברה שבוע שעבר, ושאיפשר לרופאים לטפל בה. גם בהוכרה לחברתנו ומורתינו הרבנית פרבר ומשפחת הדרן שהעניקו לנו חום,אהבה ותמיכה."

הגמרא קובעת סופית שהמשנה כשיטת ר' יוסי בלבד, כפי שתרץ רב הונא. יוצא שר' יוסי מסכים עם ר' יהודה בערב פסח שאיו לאכול מן המנחה. הגמרא מקשה על זה מאמירה אחרת שמשם נשמע שר' יוסי ור' יהודה חולקים גם בערב פסח. הגמרא מסבירה שאמירה זו מתייחסת למחלוקת שלהם בעניין אחר – אם מתחילים סעודה מוקדם יותר ביום וזה נמשך, האם חייבים להפסיק את הסעודה ולקדש מיד או מסיימים לאכול ואז בסוף עוקרים שלחמן, מברכים ברכת המזון ומקדשים? קבעו הלכה כר' יוסי בסיפור מעניין שבו הוא לא הסכים שיחמירו כדעת ר' יהודה. שמואל קובע דעה אמצעית שפורס מפה ומקדש. עניין של פריסת מפה זה גם רלוונטי כל שבת אם מביאים את האוכל (או אפילו הלחם) לשלחן לפני קידוש, כי שמופיע בסיפור ובברייתא בגמרא. הגמרא מביאה שתי ברייתות שעוסקים במחלוקת ר' יוסי ור' יהודה בעניין איסור אכילה בערבי שבתות ומפרש אותם.

דילמא משבשתא היא

אמר ליה מרימר ואיתימא רב יימר אנא איקלעי לפירקיה דרב פנחס בריה דרב אמי וקם תנא ותני קמיה וקיבלה מיניה אי הכי קשיא אלא מחוורתא כדרב הונא

ולרב הונא מי ניחא והאמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן ואיתימא אמר רבי אבהו אמר רבי יוסי בר רבי חנינא הלכה כרבי יהודה בערב הפסח והלכה כרבי יוסי בערב שבת

הלכה כרבי יהודה בערב הפסח מכלל דפליג רבי יוסי בתרוייהו

לא הלכה מכלל דפליגי בהפסקה

דתניא מפסיקין לשבתות דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר אין מפסיקין

ומעשה ברבן שמעון בן גמליאל [ורבי יהודה] ורבי יוסי שהיו מסובין בעכו וקדש עליהם היום אמר ליה רבן שמעון בן גמליאל לרבי יוסי ברבי רצונך נפסיק וניחוש לדברי יהודה חבירנו

אמר לו בכל יום ויום אתה מחבב דבריי לפני רבי יהודה ועכשיו אתה מחבב דברי רבי יהודה בפני הגם לכבוש את המלכה עמי בבית

אמר ליה אם כן לא נפסיק שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות אמרו לא זזו משם עד שקבעו הלכה כרבי יוסי:

אמר רב יהודה אמר שמואל אין הלכה לא כרבי יהודה ולא כרבי יוסי אלא פורס מפה ומקדש איני והא אמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל כשם שמפסיקין לקידוש

כך מפסיקין להבדלה מאי מפסיקין לאו לעקירת שולחן לא למפה

רבה בר רב הונא איקלע לבי ריש גלותא אייתו תכא קמיה פרס מפה וקידש תניא נמי הכי (ושוין) שאין מביאין את השולחן אלא אם כן קידש ואם הביא פורס מפה ומקדש

תני חדא שוין שאין מתחילין ותניא אידך שוין שמתחילין בשלמא הא דתניא שוין שאין מתחילין משכחת לה בערב הפסח

אלא הא דתניא שוין שמתחילין אימת אי נימא בערב שבת הא מיפלג פליגי לא קשיא כאן קודם תשעה כאן לאחר תשעה

אותם בני אדם שקידשו בבית הכנסת אמר רב ידי יין לא יצאו ידי קידוש יצאו ושמואל אמר

להעמיק בדף

קידוש קלאב

באיזה "קידוש-קלאב" אתן? – דף משלהן 55

דיני קידוש: מה יותר חשוב קידוש של ערב שבת או הקידוש של שבת בבוקר? קידוש/מצוות עשה שהזמן גרמא/חיוב בקידוש חמוטל ושירה עם הרינג וויסקי צוללת למצוות קידוש:

דף משלהן פרק 54 עם שירה וחמוטל על פסח שני והזדמנות שניה

הזדמנות שניה – דף משלהן 54 – על פסח שני עם שירה וחמוטל

פסח שני- היכולת לתקן. מה ההבדל בין פסח ראשון לפסח שני? פסח שני/תיקון/הזדמנות שניה – לעצמנו? לאחרים? חמוטל ושירה בודקות מאיפה צץ פסח שני  

פסחים ק

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים ק

דילמא משבשתא היא

אמר ליה מרימר ואיתימא רב יימר אנא איקלעי לפירקיה דרב פנחס בריה דרב אמי וקם תנא ותני קמיה וקיבלה מיניה אי הכי קשיא אלא מחוורתא כדרב הונא

ולרב הונא מי ניחא והאמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן ואיתימא אמר רבי אבהו אמר רבי יוסי בר רבי חנינא הלכה כרבי יהודה בערב הפסח והלכה כרבי יוסי בערב שבת

הלכה כרבי יהודה בערב הפסח מכלל דפליג רבי יוסי בתרוייהו

לא הלכה מכלל דפליגי בהפסקה

דתניא מפסיקין לשבתות דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר אין מפסיקין

ומעשה ברבן שמעון בן גמליאל [ורבי יהודה] ורבי יוסי שהיו מסובין בעכו וקדש עליהם היום אמר ליה רבן שמעון בן גמליאל לרבי יוסי ברבי רצונך נפסיק וניחוש לדברי יהודה חבירנו

אמר לו בכל יום ויום אתה מחבב דבריי לפני רבי יהודה ועכשיו אתה מחבב דברי רבי יהודה בפני הגם לכבוש את המלכה עמי בבית

אמר ליה אם כן לא נפסיק שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות אמרו לא זזו משם עד שקבעו הלכה כרבי יוסי:

אמר רב יהודה אמר שמואל אין הלכה לא כרבי יהודה ולא כרבי יוסי אלא פורס מפה ומקדש איני והא אמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל כשם שמפסיקין לקידוש

כך מפסיקין להבדלה מאי מפסיקין לאו לעקירת שולחן לא למפה

רבה בר רב הונא איקלע לבי ריש גלותא אייתו תכא קמיה פרס מפה וקידש תניא נמי הכי (ושוין) שאין מביאין את השולחן אלא אם כן קידש ואם הביא פורס מפה ומקדש

תני חדא שוין שאין מתחילין ותניא אידך שוין שמתחילין בשלמא הא דתניא שוין שאין מתחילין משכחת לה בערב הפסח

אלא הא דתניא שוין שמתחילין אימת אי נימא בערב שבת הא מיפלג פליגי לא קשיא כאן קודם תשעה כאן לאחר תשעה

אותם בני אדם שקידשו בבית הכנסת אמר רב ידי יין לא יצאו ידי קידוש יצאו ושמואל אמר

Scroll To Top