Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

י״ח באדר תשפ״א | 2 מרץ 2021

פסחים קא

הדף היום מוקדש ע"י ג'ואנה רום "בהוקרה לדי גיטל על המנהיגות ויצירתיות שלה ביצירת ספר מתכונים לפסח נפלא עם תרומות מתכונים מתלמידי דף יומי מסביב העולם. יישר כח!"  

היתה מנהג לקדש בבתי כנסיות – האם יוצאים ידי קידוש או לא? האם צריכים לברך שוב  בורא פרי הגפן אם רוצים לשתות יין כשחוזרים הביתה? יש מחלוקת בין רב, שמואל ור' יוחנן. שמואל פוסק שלא יצאו ידי קידוש כי צריך קידוש במקום סעודה. מה נחשב "במקום" – האם שני מקומות באותו בית? האם חייב להיות באותו מפלס בבית? מה נחשב "סעודה"? אם לא יוצאים ידי קידוש, למה קידשו בבית הכנסת. ואם כן יצאו, למה מקדשים גם בבית? מביאים סיפורים שמתוכם רואים שרב הונא ורבה פסקו כשמואל. ר' יוחנן טוען שלא רק ידי קידוש אלא גם ידי יין יוצאים ידי חובה (ולא צריכים לברך על יין בבית שוב). הגמרא מקשה עליו מברייתא והקושי נשאר. בברייתא שהובאה כקושי על ר' יוחנן מופיע דין – שינוי מקום צריך לברך. הגמרא מביאה דברי רב הונא ורב חסדא שמצמצמים דברי ברייתא אלו. ומביאה קושיות על שניהם.

אף ידי קידוש לא יצאו אלא לרב למה ליה לקדושי בביתיה כדי להוציא בניו ובני ביתו

ושמואל למה לי לקדושי בבי כנישתא לאפוקי אורחים ידי חובתן דאכלו ושתו וגנו בבי כנישתא

ואזדא שמואל לטעמיה דאמר שמואל אין קידוש אלא במקום סעודה סבור מינה הני מילי מבית לבית אבל ממקום למקום בחד ביתא לא

אמר להו רב ענן בר תחליפא זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דשמואל ונחית מאיגרא לארעא והדר מקדש

ואף רב הונא סבר אין קידוש אלא במקום סעודה דרב הונא קדיש ואיתעקרא ליה שרגא ועיילי ליה למניה לבי גנניה דרבה בריה דהוה שרגא וקדיש וטעים מידי אלמא קסבר אין קידוש אלא במקום סעודה

ואף רבה סבר אין קידוש אלא במקום סעודה דאמר אביי כי הוינא בי מר כי הוה מקדש אמר לן טעימו מידי דילמא אדאזליתו לאושפיזא מתעקרא לכו שרגא ולא מקדש לכו בבית אכילה ובקידושא דהכא לא נפקיתו דאין קידוש אלא במקום סעודה

איני והאמר אביי כל מילי דמר הוה עביד כרב לבר מהני תלת דעביד כשמואל מתירין מבגד לבגד ומדליקין מנר לנר

והלכה כרבי שמעון בגרירה דתניא רבי שמעון אומר גורר אדם מטה כסא וספסל בשבת ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ

כחומרי דרב הוה עביד כקולי דרב לא הוה עביד

ורבי יוחנן אמר אף ידי יין נמי יצאו ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דאמר רבי חנין בר אביי אמר רבי פדת אמר רבי יוחנן אחד שינוי יין

ואחד שינוי מקום אין צריך לברך מיתיבי שינוי מקום צריך לברך שינוי יין אין צריך לברך תיובתא דרבי יוחנן תיובתא

יתיב רב אידי בר אבין קמיה דרב חסדא ויתיב רב חסדא וקאמר משמיה דרב הונא הא דאמרת שינוי מקום צריך לברך לא שנו אלא מבית לבית אבל ממקום למקום לא

אמר ליה רב אידי בר אבין הכי תנינא ליה במתניתא דבי רב הינק ואמרי ליה במתניתא דבי בר הינק כוותיך ואלא רב הונא מתניתא קא משמע לן רב הונא מתניתא לא שמיע ליה

ותו יתיב רב חסדא וקאמר משמיה דנפשיה הא דאמרת שינוי מקום צריך לברך לא אמרן אלא בדברים שאין טעונין ברכה לאחריהן במקומן

אבל דברים הטעונין ברכה לאחריהן במקומן אין צריך לברך מאי טעמא לקיבעא קמא הדר ורב ששת אמר אחד זה ואחד זה צריך לברך

מיתיבי בני חבורה שהיו מסובין לשתות ועקרו רגליהן לצאת לקראת חתן או לקראת כלה כשהן יוצאין אין טעונין ברכה למפרע כשהן חוזרין אין טעונין ברכה לכתחלה

במה דברים אמורים שהניחו שם זקן או חולה אבל לא הניחו שם לא זקן ולא חולה כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע כשהן חוזרין טעונין ברכה לכתחלה

מדקתני עקרו רגליהן מכלל דבדברים הטעונין ברכה לאחריהן במקומן עסקינן וטעמא דהניחו שם זקן או חולה הוא דכשהן יוצאין אין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין אין טעונין ברכה לכתחלה

אבל לא הניחו שם זקן או חולה כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין טעונין ברכה לכתחלה קשיא לרב חסדא

אמר רב נחמן בר יצחק

להעמיק בדף

קידוש קלאב

באיזה "קידוש-קלאב" אתן? – דף משלהן 55

דיני קידוש: מה יותר חשוב קידוש של ערב שבת או הקידוש של שבת בבוקר? קידוש/מצוות עשה שהזמן גרמא/חיוב בקידוש חמוטל ושירה עם הרינג וויסקי צוללת למצוות קידוש:

דף משלהן פרק 54 עם שירה וחמוטל על פסח שני והזדמנות שניה

הזדמנות שניה – דף משלהן 54 – על פסח שני עם שירה וחמוטל

פסח שני- היכולת לתקן. מה ההבדל בין פסח ראשון לפסח שני? פסח שני/תיקון/הזדמנות שניה – לעצמנו? לאחרים? חמוטל ושירה בודקות מאיפה צץ פסח שני  

פסחים קא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים קא

אף ידי קידוש לא יצאו אלא לרב למה ליה לקדושי בביתיה כדי להוציא בניו ובני ביתו

ושמואל למה לי לקדושי בבי כנישתא לאפוקי אורחים ידי חובתן דאכלו ושתו וגנו בבי כנישתא

ואזדא שמואל לטעמיה דאמר שמואל אין קידוש אלא במקום סעודה סבור מינה הני מילי מבית לבית אבל ממקום למקום בחד ביתא לא

אמר להו רב ענן בר תחליפא זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דשמואל ונחית מאיגרא לארעא והדר מקדש

ואף רב הונא סבר אין קידוש אלא במקום סעודה דרב הונא קדיש ואיתעקרא ליה שרגא ועיילי ליה למניה לבי גנניה דרבה בריה דהוה שרגא וקדיש וטעים מידי אלמא קסבר אין קידוש אלא במקום סעודה

ואף רבה סבר אין קידוש אלא במקום סעודה דאמר אביי כי הוינא בי מר כי הוה מקדש אמר לן טעימו מידי דילמא אדאזליתו לאושפיזא מתעקרא לכו שרגא ולא מקדש לכו בבית אכילה ובקידושא דהכא לא נפקיתו דאין קידוש אלא במקום סעודה

איני והאמר אביי כל מילי דמר הוה עביד כרב לבר מהני תלת דעביד כשמואל מתירין מבגד לבגד ומדליקין מנר לנר

והלכה כרבי שמעון בגרירה דתניא רבי שמעון אומר גורר אדם מטה כסא וספסל בשבת ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ

כחומרי דרב הוה עביד כקולי דרב לא הוה עביד

ורבי יוחנן אמר אף ידי יין נמי יצאו ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דאמר רבי חנין בר אביי אמר רבי פדת אמר רבי יוחנן אחד שינוי יין

ואחד שינוי מקום אין צריך לברך מיתיבי שינוי מקום צריך לברך שינוי יין אין צריך לברך תיובתא דרבי יוחנן תיובתא

יתיב רב אידי בר אבין קמיה דרב חסדא ויתיב רב חסדא וקאמר משמיה דרב הונא הא דאמרת שינוי מקום צריך לברך לא שנו אלא מבית לבית אבל ממקום למקום לא

אמר ליה רב אידי בר אבין הכי תנינא ליה במתניתא דבי רב הינק ואמרי ליה במתניתא דבי בר הינק כוותיך ואלא רב הונא מתניתא קא משמע לן רב הונא מתניתא לא שמיע ליה

ותו יתיב רב חסדא וקאמר משמיה דנפשיה הא דאמרת שינוי מקום צריך לברך לא אמרן אלא בדברים שאין טעונין ברכה לאחריהן במקומן

אבל דברים הטעונין ברכה לאחריהן במקומן אין צריך לברך מאי טעמא לקיבעא קמא הדר ורב ששת אמר אחד זה ואחד זה צריך לברך

מיתיבי בני חבורה שהיו מסובין לשתות ועקרו רגליהן לצאת לקראת חתן או לקראת כלה כשהן יוצאין אין טעונין ברכה למפרע כשהן חוזרין אין טעונין ברכה לכתחלה

במה דברים אמורים שהניחו שם זקן או חולה אבל לא הניחו שם לא זקן ולא חולה כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע כשהן חוזרין טעונין ברכה לכתחלה

מדקתני עקרו רגליהן מכלל דבדברים הטעונין ברכה לאחריהן במקומן עסקינן וטעמא דהניחו שם זקן או חולה הוא דכשהן יוצאין אין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין אין טעונין ברכה לכתחלה

אבל לא הניחו שם זקן או חולה כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין טעונין ברכה לכתחלה קשיא לרב חסדא

אמר רב נחמן בר יצחק

Scroll To Top