Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

י״ט באדר תשפ״א | 3 מרץ 2021

פסחים קב

הדף היום מוקדש לרפואה שלמה ליהודית בת אלי שמחה נחמא ולבנימין זאב בן חיה מרים.

הגמרא מביאה ברייתא שמקשה על שיטת רב חסדא שסובר שאם אכל סעודת קבע ומשנה מקום, הרי לא צריך לברך ברכה אחרונה כשיוצא ולא ברכה ראשונה במקרה החדש. בברייתא מופיע שזה רק בתנאי שמשאיר אנשים בסעודה במקום הראשון. הגמרא מתרצת שהברייתא כפי שיטת ר' יהודה ורב חסדא עומד בשיטת חכמים ומביאים ברייתא שבה חולקים בעניין הזה. מנסים להביא את הברייתא הזאת כקושי על ר' יוחנן שאומר ששינוי מקום אין צריך לברך ומתרצים את הקושי. הגמרא חוזרת לעניין סעודה שנמשך לתוך שבת, האם צריכים להפסיק ולברך או לא? ר' יהודה אומר שכן ור' יוסי אומר שלא. לר' יוסי, מביאים שני כוסות ומברכים על ברכת המזון בראשון וקידוש על השני. למה לא אומרים את שניהם על כוס אחד? בגלל שאין עושים מצוות חבילות חבילות. הגמרא מקשה על זה מכך שיש מצבים שאומרים קידוש והבדלה על כוס אחד. ולאחר שמנסים לתרץ בכייון אחד ולא מצליחים, מתרצים שיש הבדל בין קידוש והבדלה שהם בעצם חלק מאותה מצווה לבין ברכת המזון וקידוש שהם שני דברים נפרדים.

 

מאן תנא עקירות

רבי יהודה דתניא חברים שהיו מסובין ועקרו רגליהם לילך לבית הכנסת או לבית המדרש כשהן יוצאין אין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין אין טעונין ברכה לכתחלה אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בזמן שהניחו שם מקצת חברים אבל לא הניחו שם מקצת חברים כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין טעונין ברכה לכתחלה

אלא טעמא דבדברים הטעונין ברכה לאחריהן במקומן דכשהן יוצאין אין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין אין טעונין ברכה לכתחלה אבל דברים שאין טעונין ברכה לאחריהן במקומן אפילו לרבנן כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין טעונין ברכה לכתחילה

לימא תיהוי תיובתא דרבי יוחנן ולאו מי אותביניה חדא זימנא נימא מהא נמי תיהוי תיובתא

אמר לך רבי יוחנן הוא הדין דאפילו דברים שאין טעונין ברכה לאחריהם במקומן נמי אין צריכין לברך והא דקתני עקרו רגליהן להודיעך כחו דרבי יהודה

דאפילו דברים שטעונין ברכה לאחריהן במקומן טעמא דהניחו מקצת חברים אבל לא הניחו מקצת חברים כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין טעונין ברכה לכתחלה

תניא כוותיה דרב חסדא חברים שהיו מסובין לשתות יין ועקרו רגליהן וחזרו אין צריכין לברך

תנו רבנן בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום מביאין לו כוס של יין ואומר עליו קדושת היום ושני אומר עליו ברכת המזון דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר אוכל והולך עד שתחשך

גמרו כוס ראשון מברך עליו ברכת המזון והשני אומר עליו קדושת היום אמאי ונימרינהו לתרוייהו אחדא כסא

אמר רב הונא אמר רב ששת אין אומרים שתי קדושות על כוס אחד מאי טעמא אמר רב נחמן בר יצחק לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות

ולא והא תניא הנכנס לביתו במוצאי שבת מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים ואחר כך אומר הבדלה על הכוס ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו אין לו שאני

והא יום טוב שחל להיות אחר השבת דאית ליה ואמר רב יקנה

אמרי מדלא אמר זמן מכלל דבשביעי של פסח עסקינן דכל מאי דהוה ליה אכיל ליה ולית ליה

והא יום טוב ראשון דאית ליה ואמר אביי יקזנה ורבא אמר יקנהז

אלא הבדלה וקידוש חדא מילתא היא ברכת המזון וקידוש תרי מילי נינהו:

גופא יום טוב שחל להיות אחר השבת רב אמר יקנה ושמואל אמר ינהק

להעמיק בדף

קידוש קלאב

באיזה "קידוש-קלאב" אתן? – דף משלהן 55

דיני קידוש: מה יותר חשוב קידוש של ערב שבת או הקידוש של שבת בבוקר? קידוש/מצוות עשה שהזמן גרמא/חיוב בקידוש חמוטל ושירה עם הרינג וויסקי צוללת למצוות קידוש:

דף משלהן פרק 54 עם שירה וחמוטל על פסח שני והזדמנות שניה

הזדמנות שניה – דף משלהן 54 – על פסח שני עם שירה וחמוטל

פסח שני- היכולת לתקן. מה ההבדל בין פסח ראשון לפסח שני? פסח שני/תיקון/הזדמנות שניה – לעצמנו? לאחרים? חמוטל ושירה בודקות מאיפה צץ פסח שני  

פסחים קב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים קב

מאן תנא עקירות

רבי יהודה דתניא חברים שהיו מסובין ועקרו רגליהם לילך לבית הכנסת או לבית המדרש כשהן יוצאין אין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין אין טעונין ברכה לכתחלה אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בזמן שהניחו שם מקצת חברים אבל לא הניחו שם מקצת חברים כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין טעונין ברכה לכתחלה

אלא טעמא דבדברים הטעונין ברכה לאחריהן במקומן דכשהן יוצאין אין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין אין טעונין ברכה לכתחלה אבל דברים שאין טעונין ברכה לאחריהן במקומן אפילו לרבנן כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין טעונין ברכה לכתחילה

לימא תיהוי תיובתא דרבי יוחנן ולאו מי אותביניה חדא זימנא נימא מהא נמי תיהוי תיובתא

אמר לך רבי יוחנן הוא הדין דאפילו דברים שאין טעונין ברכה לאחריהם במקומן נמי אין צריכין לברך והא דקתני עקרו רגליהן להודיעך כחו דרבי יהודה

דאפילו דברים שטעונין ברכה לאחריהן במקומן טעמא דהניחו מקצת חברים אבל לא הניחו מקצת חברים כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין טעונין ברכה לכתחלה

תניא כוותיה דרב חסדא חברים שהיו מסובין לשתות יין ועקרו רגליהן וחזרו אין צריכין לברך

תנו רבנן בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום מביאין לו כוס של יין ואומר עליו קדושת היום ושני אומר עליו ברכת המזון דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר אוכל והולך עד שתחשך

גמרו כוס ראשון מברך עליו ברכת המזון והשני אומר עליו קדושת היום אמאי ונימרינהו לתרוייהו אחדא כסא

אמר רב הונא אמר רב ששת אין אומרים שתי קדושות על כוס אחד מאי טעמא אמר רב נחמן בר יצחק לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות

ולא והא תניא הנכנס לביתו במוצאי שבת מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים ואחר כך אומר הבדלה על הכוס ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו אין לו שאני

והא יום טוב שחל להיות אחר השבת דאית ליה ואמר רב יקנה

אמרי מדלא אמר זמן מכלל דבשביעי של פסח עסקינן דכל מאי דהוה ליה אכיל ליה ולית ליה

והא יום טוב ראשון דאית ליה ואמר אביי יקזנה ורבא אמר יקנהז

אלא הבדלה וקידוש חדא מילתא היא ברכת המזון וקידוש תרי מילי נינהו:

גופא יום טוב שחל להיות אחר השבת רב אמר יקנה ושמואל אמר ינהק

Scroll To Top