הדף היומי
פסחים קה
הדף היום מוקדש ע”י קרולין בן ארי לזכר אמה דפני רודז (דפנה דבורה בת אברהם וחנה) ביארצייט הרביעי שלה.
באיזו דרכים שונה כניסת שבת (קידוש) מצאת שבת (הבדלה)? האם הדין של הפסקת סעודה היא אותו דין? האם אסור לאכול ולשתות קודם שמבדילים כמו שאסור לפני שמקדשים? אם שכחו קידוש בליל שבת, האם אפשר לקדש בשבת? רב נחמן בר יצחק אומר שכן והגמרא מביאה כמה קושיות על דעתו ממקורות אחרים. תוף כדי הדיון, מצטטים ברייתא ומאותה ברייתא מסיקה הגמרא שמונה הלכות/דעות שבעל הברייתא תמך בהם.
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
קשיא לעולא אמר לך עולא הא נמי כברכת המצות דמיא ברכת המצות מאי טעמא משום דהודאה היא הא נמי הודאה היא
רב חנניא בר שלמיא ותלמידי דרב הוו יתבי בסעודתא וקאי עלייהו רב המנונא סבא אמרו ליה זיל חזי אי מקדיש יומא נפסיק וניקבעיה לשבתא אמר להו לא צריכיתו שבתא קבעה נפשה
דאמר רב כשם שהשבת קובעת למעשר כך שבת קובעת לקידוש
סבור מינה כי היכי דקבעה לקידוש כך קבעה להבדלה אמר להו רב עמרם הכי אמר רב לקידוש קובעת ולא להבדלה קובעת
והני מילי לענין מיפסק דלא מפסקינן אבל אתחולי לא מתחלינן ומיפסק נמי לא אמרן אלא באכילה אבל בשתיה לא
ושתיה נמי לא אמרן אלא בחמרא ושיכרא אבל מיא לית לן בה
ופליגא דרב הונא דרב הונא חזייה לההוא גברא דשתה מיא קודם הבדלה אמר ליה לא מיסתפי מר מאסכרה דתנא משמיה דרבי עקיבא כל הטועם כלום קודם שיבדיל מיתתו באסכרה רבנן דבי רב אשי לא קפדי אמיא
בעא מיניה רבינא מרב נחמן בר יצחק מי שלא קידש בערב שבת מהו שיקדש והולך כל היום כולו אמר ליה מדאמרי בני רבי חייא מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל השבת כולו הכא נמי מי שלא קידש בערב שבת מקדש והולך כל היום כולו
איתיביה לילי שבת ולילי יום טוב יש בהן קדושה על הכוס ויש בהן הזכרה בברכת המזון שבת ויום טוב אין בהם קדושה על הכוס ויש בהן הזכרה בברכת המזון
ואי סלקא דעתך מי שלא קידש בערב שבת מקדש והולך כל היום כולו שבת ויום טוב נמי משכחת להו דיש בהן קדושה על הכוס דאי לא קידש מאורתא מקדש למחר אמר ליה דאי לא קתני
איתיביה כבוד יום וכבוד לילה כבוד יום קודם ואם אין לו אלא כוס אחד אומר עליו
קידוש היום מפני שקידוש היום קודם לכבוד יום (וכבוד לילה) ואם איתא לישבקיה עד למחר וליעביד ביה תרתי אמר ליה חביבה מצוה בשעתה
ומי אמרינן חביבה מצוה בשעתה והא תניא הנכנס לביתו במוצאי שבת מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים ואחר כך אומר הבדלה על הכוס ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו עד לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו ולא אמרינן חביבה מצוה בשעתה
אמר ליה אנא לא חכימאה אנא ולא חוזאה אנא ולא יחידאה אנא אלא גמרנא וסדרנא אנא וכן מורין בבי מדרשא כוותי שאני לן בין עיולי יומא לאפוקי יומא עיולי יומא כל כמה דמקדמינן ליה עדיף ומחבבינן ליה אפוקי יומא מאחרינן ליה כי היכי דלא ליהוי עלן כטונא
שמע מינה מיהא מתניתא תמני שמע מינה המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס
ושמע מינה ברכה טעונה כוס ושמע מינה כוס של ברכה צריך שיעור
ושמע מינה המברך צריך שיטעום ושמע מינה טעמו פגמו ושמע מינה טעם מבדיל
להעמיק בדף
המסר של חז”ל: אין מקום למחזר קדושה, וגם לא חוויות
בליבו של דיון על שימוש חוזר בכוס קידוש או הבדלה, מלמדת אותנו הגמרא להתחשב בכבודן של מצוות, ושל בני אדם פסחים דף קה ע”ב – קו ע”א בתוך דיון בשאלה האם הכלל “חביבה מצווה בשעתה” נכון גם לגבי ברכות (כגון קידוש והבדלה), מובאת ברייתא שאומרת: הנכנס לביתו במוצאי שבת מברך על היין ועל המאור (“בורא…
פסחים קה
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
קשיא לעולא אמר לך עולא הא נמי כברכת המצות דמיא ברכת המצות מאי טעמא משום דהודאה היא הא נמי הודאה היא
רב חנניא בר שלמיא ותלמידי דרב הוו יתבי בסעודתא וקאי עלייהו רב המנונא סבא אמרו ליה זיל חזי אי מקדיש יומא נפסיק וניקבעיה לשבתא אמר להו לא צריכיתו שבתא קבעה נפשה
דאמר רב כשם שהשבת קובעת למעשר כך שבת קובעת לקידוש
סבור מינה כי היכי דקבעה לקידוש כך קבעה להבדלה אמר להו רב עמרם הכי אמר רב לקידוש קובעת ולא להבדלה קובעת
והני מילי לענין מיפסק דלא מפסקינן אבל אתחולי לא מתחלינן ומיפסק נמי לא אמרן אלא באכילה אבל בשתיה לא
ושתיה נמי לא אמרן אלא בחמרא ושיכרא אבל מיא לית לן בה
ופליגא דרב הונא דרב הונא חזייה לההוא גברא דשתה מיא קודם הבדלה אמר ליה לא מיסתפי מר מאסכרה דתנא משמיה דרבי עקיבא כל הטועם כלום קודם שיבדיל מיתתו באסכרה רבנן דבי רב אשי לא קפדי אמיא
בעא מיניה רבינא מרב נחמן בר יצחק מי שלא קידש בערב שבת מהו שיקדש והולך כל היום כולו אמר ליה מדאמרי בני רבי חייא מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל השבת כולו הכא נמי מי שלא קידש בערב שבת מקדש והולך כל היום כולו
איתיביה לילי שבת ולילי יום טוב יש בהן קדושה על הכוס ויש בהן הזכרה בברכת המזון שבת ויום טוב אין בהם קדושה על הכוס ויש בהן הזכרה בברכת המזון
ואי סלקא דעתך מי שלא קידש בערב שבת מקדש והולך כל היום כולו שבת ויום טוב נמי משכחת להו דיש בהן קדושה על הכוס דאי לא קידש מאורתא מקדש למחר אמר ליה דאי לא קתני
איתיביה כבוד יום וכבוד לילה כבוד יום קודם ואם אין לו אלא כוס אחד אומר עליו
קידוש היום מפני שקידוש היום קודם לכבוד יום (וכבוד לילה) ואם איתא לישבקיה עד למחר וליעביד ביה תרתי אמר ליה חביבה מצוה בשעתה
ומי אמרינן חביבה מצוה בשעתה והא תניא הנכנס לביתו במוצאי שבת מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים ואחר כך אומר הבדלה על הכוס ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו עד לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו ולא אמרינן חביבה מצוה בשעתה
אמר ליה אנא לא חכימאה אנא ולא חוזאה אנא ולא יחידאה אנא אלא גמרנא וסדרנא אנא וכן מורין בבי מדרשא כוותי שאני לן בין עיולי יומא לאפוקי יומא עיולי יומא כל כמה דמקדמינן ליה עדיף ומחבבינן ליה אפוקי יומא מאחרינן ליה כי היכי דלא ליהוי עלן כטונא
שמע מינה מיהא מתניתא תמני שמע מינה המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס
ושמע מינה ברכה טעונה כוס ושמע מינה כוס של ברכה צריך שיעור
ושמע מינה המברך צריך שיטעום ושמע מינה טעמו פגמו ושמע מינה טעם מבדיל
