פסחים קו

ושמע מינה אומר שתי קדושות על כוס אחד ושמע מינה בית שמאי היא ואליבא דרבי יהודה

רב אשי אמר טעמו פגמו וכוס של ברכה צריך שיעור חדא מילתא היא

והכי קאמר מאי טעמא טעמו פגמו משום דכוס של ברכה צריך שיעור

רבי יעקב בר אידי קפיד אחצבא פגימא רב אידי בר שישא קפיד אכסא פגימא מר בר רב אשי קפיד אפילו אחביתא פגימתא

תנו רבנן זכור את יום השבת לקדשו זוכרהו על היין אין לי אלא ביום בלילה מנין תלמוד לומר זכור את יום השבת לקדשו

בלילה מנין אדרבה עיקר קדושא בלילה הוא קדיש דכי קדיש תחלת יומא בעי לקידושי ותו בלילה מנין תלמוד לומר זכור את יום תנא מיהדר אלילה וקא נסיב ליה קרא דיממא

הכי קאמר זכור את יום השבת לקדשו זוכרהו על היין בכניסתו אין לי אלא בלילה ביום מנין תלמוד לומר זכור את יום השבת

ביום מאי מברך אמר רב יהודה בורא פרי הגפן רב אשי איקלע למחוזא אמרו ליה ליקדיש לן מר קידושא רבה הבו ליה

סבר מאי ניהו קידושא רבה אמר מכדי כל הברכות כולן בורא פרי הגפן אמרי ברישא אמר בורא פרי הגפן ואגיד ביה חזייה לההוא סבא דגחין ושתי קרי אנפשיה החכם עיניו בראשו

אמרי בני רבי חייא מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך בכל השבת כולו ועד כמה אמר רבי זירא עד רביעי בשבת

כי הא דיתיב רבי זירא קמיה דרב אסי ואמרי לה רב אסי קמיה דרבי יוחנן ויתיב וקאמר לענין גיטין חדא בשבתא תרי ותלתא בתר שבתא ארבע וחמשא ומעלי יומא קמי שבתא

אמר רבי יעקב בר אידי אבל לא על האור

אמר רב ברונא אמר רב

הנוטל ידיו לא יקדש אמר להו רב יצחק בר שמואל בר מרתא אכתי לא נח נפשיה דרב שכחנינהו לשמעתתיה זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב זימנין דחביבא עליה ריפתא מקדש אריפתא זימנין דחביבא ליה חמרא מקדש אחמרא

אמר רב הונא אמר רב טעם אינו מקדש בעא מיניה רב חנא בר חיננא מרב הונא טעם מהו שיבדיל אמר ליה אני אומר טעם מבדיל ורב אסי אמר טעם אינו מבדיל

רב ירמיה בר אבא איקלע לבי רב אסי אישתלי וטעים מידי הבו ליה כסא ואבדיל אמרה ליה דביתהו והא מר לא עביד הכי אמר לה שבקיה כרביה סבירא ליה

אמר רב יוסף אמר שמואל טעם אינו מקדש טעם אינו מבדיל ורבה אמר רב נחמן אמר שמואל טעם מקדש וטעם מבדיל