Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ט״ז בכסלו תשפ״א | 2 דצמבר 2020

פסחים יא – לגזור או לא לגזור?

הדף היום מוקדש ע"י רחלי מנדלסון לע"נ אמה שושנה שפיץ ז"ל בשלוש שנים לפטירתה.

ר' יהודה לא מתיר לבדוק חמץ בזמן איסור אכילת חמץ שמא יאכל את החמץ. מה ההבדל בין זה לאכילת חדש לאחר הקרבת העומר שהיו מוכרים קמח וקלי בשוק מיד לאחר ההקרבה – איך הכינו את הקמח וקלי ולא חששו שמא יאכל? הגמרא מביאה שלושה תירוצים ומקשה עליהם ממקורות אחרים. עיקר הסוגיה מתמקדת בשאלה מתי גוזרים ומתי לא גוזרים. גם שיטת חכמים קשה שלא גוזרים בפסח בבדיקת חמץ אבל כן גורזים במקומות אחרים. מתי חל איסור אכילת אכילת חמץ בליל פסח? ומתי חיוב שריפת חמץ? הגמרא מביאה משנה בסנהדרין מ ששם מדברים על מה נחשב לעדות הכחשה ומה לא. עד כמה אנו מניחים שאנשים טועים ובאמת לא מכחישים זה את זה? יש מחלוקת במשנה שם בין ר' מאיר לר' יהודה ואביי מפרש מה הבסיס למחלוקת.

 

 

שלא ברצון חכמים (הן עושין) דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר ברצון חכמים היו עושין ולא קא גזר רבי יהודה דילמא אתי למיכל מיניה אמר רבא שאני חדש מתוך שלא התרת לו אלא על ידי קטוף הוא זכור

אמר ליה אביי תינח בשעת קטיפה טחינה והרקדה מאי איכא למימר הא לא קשיא טחינה ברחיא דיד הרקדה על גבי נפה

אלא הא דתנן קוצרין בית השלחים ושבעמקים אבל לא גודשין ואוקימנא כרבי יהודה מאי איכא למימר

אלא אמר אביי חדש בדיל מיניה חמץ לא בדיל מיניה

אמר רבא דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא דרבנן אדרבנן לא קשיא

דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא כדשנינן דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא הוא עצמו מחזר עליו לשורפו מיכל קאכיל מיניה

רב אשי אמר דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא קמח וקלי תנן

הא דרב אשי בדותא היא התינח מקלי ואילך מעיקרא עד קלי מאי איכא למימר

וכי תימא על ידי קיטוף כדרבא אלא קוצרין בית השלחין ושבעמקים ואוקימנא כרבי יהודה מאי איכא למימר אלא דרב אשי בדותא היא

וכל היכא דלא בדיל מיניה מי גזר רבי יהודה

והתנן לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן ויתננה בצד הנר בשביל שתהא מנטפת ואפילו היא של חרס

ורבי יהודה מתיר התם משום חומרא דשבת מבדל בדילי

ורמי דשבת אשבת דתניא חבל דלי שנפסק לא יהא קושרו אלא עונבו רבי יהודה אומר כורך עליו פונדא או פסקיא ובלבד שלא יענבנו

קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא דרבנן אדרבנן

דרבנן אדרבנן לא קשיא שמן בשמן מיחלף עניבה בקשירה לא מיחלף

דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא טעמא דרבי יהודה לאו משום דגזר עניבה אטו קשירה אלא משום דקסבר עניבה גופה קשירה היא

ורמי רבנן אדרבנן דתנן קושרין דלי בפסקיא אבל לא בחבל ורבי יהודה מתיר חבל דמאי אילימא חבל דעלמא ורבי יהודה מתיר קשר של קיימא הוא דודאי אתי לבטולי

אלא פשיטא דגרדי

וגזרו רבנן חבל דגרדי אטו חבל דעלמא אין חבל בחבל מיחלף עניבה בקשירה לא מיחלפא

וכל היכא דבדיל מיניה לא גזר רבי יהודה והתניא בכור שאחזו דם אפילו הוא מת אין מקיזין לו דם דברי רבי יהודה

וחכמים אומרים יקיז ובלבד שלא יטיל בו מום התם מתוך שאדם בהול

על ממונו אמרינן אי שרית ליה במקום שאין עושין בו מום אתי למעבד במקום שעושין בו מום

ורבנן כל שכן דאי לא שרית ליה כלל אתי למעבד

ומי אמרינן לרבי יהודה אדם בהול על ממונו והתנן רבי יהודה אומר אין (מקדרין) הבהמה ביום טוב מפני שהוא עושה חבורה אבל מקרצפין וחכמים אומרים אין מקדרין אף אין מקרצפין

ותניא איזהו קידור ואיזהו קרצוף קידור קטנים ועושין חבורה קרצוף גדולים ואין עושין חבורה

התם דאי שביק ליה מיית אמרינן אדם בהול על ממונו הכא אי שביק ליה צערא בעלמא הוא לא אמרינן אדם בהול על ממונו

ורבי יהודה מאי שנא גבי חמץ דגזר ומאי שנא גבי קרצוף דלא גזר לחם בלחם מיחלף קידור בקרצוף לא מיחלף:

מתני׳ רבי מאיר אומר אוכלים כל חמש ושורפין בתחלת שש רבי יהודה אומר אוכלין כל ארבע ותולין כל חמש ושורפין בתחלת שש

ועוד אמר רבי יהודה שתי חלות של תודה פסולות מונחות על גב האיצטבא כל זמן שמונחות כל העם אוכלין ניטלה אחת תולין לא אוכלין ולא שורפין ניטלו שתיהן התחילו כל העם שורפין

רבן גמליאל אומר חולין נאכלין כל ארבע ותרומה כל חמש ושורפין בתחלת שש:

גמ׳ תנן התם אחד אומר בשנים בחדש ואחד אומר בשלשה עדותן קיימת

שזה יודע בעבורו של חדש וזה אינו יודע בעבורו של חדש

אחד אומר בשלשה ואחד אומר בחמשה עדותן בטלה אחד אומר בשתי שעות ואחד אומר בשלש שעות עדותן קיימת אחד אומר בשלש ואחד אומר בחמש עדותן בטלה דברי רבי מאיר

רבי יהודה אומר עדותן קיימת אחד אומר בחמש ואחד אומר בשבע עדותן בטלה שבחמש חמה במזרח ובשבע חמה במערב

אמר אביי כשתמצא לומר לדברי רבי מאיר אין אדם טועה ולא כלום לדברי רבי יהודה אדם טועה חצי שעה לדברי רבי מאיר אין אדם טועה ולא כלום מעשה כי הוה במיפק תרתי ומעייל תלת והא דקאמר שתים בסוף שתים והא דקאמר שלש בתחלת שלש

לדברי רבי יהודה אדם טועה חצי שעה מעשה כי הוה בפלגא דארבע הוה והאי דקאמר שלש בסוף שלש וקטעי פלגא דשעתא לקמיה והאי דקאמר חמש בתחלת חמש וקטעי פלגא דשעתא לאחוריה

איכא דאמרי אמר אביי כשתמצא לומר לדברי רבי מאיר אדם טועה משהו לדברי רבי יהודה אדם טועה שעה ומשהו לדברי רבי מאיר אדם טועה משהו מעשה כי הוה או בסוף שתים הוה או בתחלת שלש וחד מינייהו טועה משהו לדברי רבי יהודה אדם טועה שעה ומשהו מעשה כי הוה או בסוף שלש או בתחלת חמש

להעמיק בדף

דיני נפשות גפ"ת 40

בדיני נפשות הולכים לפי הרוב!? – גפ"ת 40

המשנה מספרת לנו שאנשים טועים בשעות. הגמרא מספרת לנו שאנשים גם טועים בתאריכים. אבל האם נקבל עדות על רצח במקרה בו עד אחד אמר שהרג בשני בחודש. והעד השני אומר שהרג בשלישי בו? הסוגיה אומרת שכן! הולכים בנפשות אחר הרוב! והרי זה פלא! בנפשות הולכים אחר הרוב? הצטרפו אלינו ללמוד את הפתרון של תוספות לשאלה…

פסחים יא – לגזור או לא לגזור?

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים יא – לגזור או לא לגזור?

שלא ברצון חכמים (הן עושין) דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר ברצון חכמים היו עושין ולא קא גזר רבי יהודה דילמא אתי למיכל מיניה אמר רבא שאני חדש מתוך שלא התרת לו אלא על ידי קטוף הוא זכור

אמר ליה אביי תינח בשעת קטיפה טחינה והרקדה מאי איכא למימר הא לא קשיא טחינה ברחיא דיד הרקדה על גבי נפה

אלא הא דתנן קוצרין בית השלחים ושבעמקים אבל לא גודשין ואוקימנא כרבי יהודה מאי איכא למימר

אלא אמר אביי חדש בדיל מיניה חמץ לא בדיל מיניה

אמר רבא דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא דרבנן אדרבנן לא קשיא

דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא כדשנינן דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא הוא עצמו מחזר עליו לשורפו מיכל קאכיל מיניה

רב אשי אמר דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא קמח וקלי תנן

הא דרב אשי בדותא היא התינח מקלי ואילך מעיקרא עד קלי מאי איכא למימר

וכי תימא על ידי קיטוף כדרבא אלא קוצרין בית השלחין ושבעמקים ואוקימנא כרבי יהודה מאי איכא למימר אלא דרב אשי בדותא היא

וכל היכא דלא בדיל מיניה מי גזר רבי יהודה

והתנן לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן ויתננה בצד הנר בשביל שתהא מנטפת ואפילו היא של חרס

ורבי יהודה מתיר התם משום חומרא דשבת מבדל בדילי

ורמי דשבת אשבת דתניא חבל דלי שנפסק לא יהא קושרו אלא עונבו רבי יהודה אומר כורך עליו פונדא או פסקיא ובלבד שלא יענבנו

קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא דרבנן אדרבנן

דרבנן אדרבנן לא קשיא שמן בשמן מיחלף עניבה בקשירה לא מיחלף

דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא טעמא דרבי יהודה לאו משום דגזר עניבה אטו קשירה אלא משום דקסבר עניבה גופה קשירה היא

ורמי רבנן אדרבנן דתנן קושרין דלי בפסקיא אבל לא בחבל ורבי יהודה מתיר חבל דמאי אילימא חבל דעלמא ורבי יהודה מתיר קשר של קיימא הוא דודאי אתי לבטולי

אלא פשיטא דגרדי

וגזרו רבנן חבל דגרדי אטו חבל דעלמא אין חבל בחבל מיחלף עניבה בקשירה לא מיחלפא

וכל היכא דבדיל מיניה לא גזר רבי יהודה והתניא בכור שאחזו דם אפילו הוא מת אין מקיזין לו דם דברי רבי יהודה

וחכמים אומרים יקיז ובלבד שלא יטיל בו מום התם מתוך שאדם בהול

על ממונו אמרינן אי שרית ליה במקום שאין עושין בו מום אתי למעבד במקום שעושין בו מום

ורבנן כל שכן דאי לא שרית ליה כלל אתי למעבד

ומי אמרינן לרבי יהודה אדם בהול על ממונו והתנן רבי יהודה אומר אין (מקדרין) הבהמה ביום טוב מפני שהוא עושה חבורה אבל מקרצפין וחכמים אומרים אין מקדרין אף אין מקרצפין

ותניא איזהו קידור ואיזהו קרצוף קידור קטנים ועושין חבורה קרצוף גדולים ואין עושין חבורה

התם דאי שביק ליה מיית אמרינן אדם בהול על ממונו הכא אי שביק ליה צערא בעלמא הוא לא אמרינן אדם בהול על ממונו

ורבי יהודה מאי שנא גבי חמץ דגזר ומאי שנא גבי קרצוף דלא גזר לחם בלחם מיחלף קידור בקרצוף לא מיחלף:

מתני׳ רבי מאיר אומר אוכלים כל חמש ושורפין בתחלת שש רבי יהודה אומר אוכלין כל ארבע ותולין כל חמש ושורפין בתחלת שש

ועוד אמר רבי יהודה שתי חלות של תודה פסולות מונחות על גב האיצטבא כל זמן שמונחות כל העם אוכלין ניטלה אחת תולין לא אוכלין ולא שורפין ניטלו שתיהן התחילו כל העם שורפין

רבן גמליאל אומר חולין נאכלין כל ארבע ותרומה כל חמש ושורפין בתחלת שש:

גמ׳ תנן התם אחד אומר בשנים בחדש ואחד אומר בשלשה עדותן קיימת

שזה יודע בעבורו של חדש וזה אינו יודע בעבורו של חדש

אחד אומר בשלשה ואחד אומר בחמשה עדותן בטלה אחד אומר בשתי שעות ואחד אומר בשלש שעות עדותן קיימת אחד אומר בשלש ואחד אומר בחמש עדותן בטלה דברי רבי מאיר

רבי יהודה אומר עדותן קיימת אחד אומר בחמש ואחד אומר בשבע עדותן בטלה שבחמש חמה במזרח ובשבע חמה במערב

אמר אביי כשתמצא לומר לדברי רבי מאיר אין אדם טועה ולא כלום לדברי רבי יהודה אדם טועה חצי שעה לדברי רבי מאיר אין אדם טועה ולא כלום מעשה כי הוה במיפק תרתי ומעייל תלת והא דקאמר שתים בסוף שתים והא דקאמר שלש בתחלת שלש

לדברי רבי יהודה אדם טועה חצי שעה מעשה כי הוה בפלגא דארבע הוה והאי דקאמר שלש בסוף שלש וקטעי פלגא דשעתא לקמיה והאי דקאמר חמש בתחלת חמש וקטעי פלגא דשעתא לאחוריה

איכא דאמרי אמר אביי כשתמצא לומר לדברי רבי מאיר אדם טועה משהו לדברי רבי יהודה אדם טועה שעה ומשהו לדברי רבי מאיר אדם טועה משהו מעשה כי הוה או בסוף שתים הוה או בתחלת שלש וחד מינייהו טועה משהו לדברי רבי יהודה אדם טועה שעה ומשהו מעשה כי הוה או בסוף שלש או בתחלת חמש

Scroll To Top