Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ב׳ בניסן תשפ״א | 15 מרץ 2021

פסחים קיד

הדף היום מוקדש ע"י טובה ודוד קסטנבאום לזכר סבתה של טובה, יהודית בת ראובן פנחס וחיה גוציה ז"ל. "היא הייתה אשת חיל, הבובי הכי טובה, ועם הכנסת אורחים בלתי פוסקת. וע"י יהודית רובינסון. "יום הולדת שמח לשרה וברכה! שרה, את מורה ודודה נפלאה, וברכה, את מצילה חולי קורונה ובו-זמנית דודה נפלאה! שניכם לימדתם אותי כ"כ הרבה.

המשנה מתארת ​​שכוס היין הראשונה מוזגת לקידוש. בית הלל ובית שמאי מתווכחים איזו ברכה של קידוש מגיעה קודם – זו על היין או על קדושת החג. ניתנים הסברים לתמיכה בכל דעה. המשנה הבאה מתארת ​​אילו מאכלים אחרים הם הביאו לשולחן – תחילה ירק שהם יטבלו ואז היו מביאים מצה, חזרת, חרוסת ושני מאכלים מבושלים. האם חרוסת מצווה או לא? כאשר המקדש עדיין עמד, היו מביאים את בשר קרבן הפסח. ריש לקיש מדייק מהמשנה שמצוות צריכות כוונה. אך לא כולם מסכימים איתו ומנסים להוכיח אחרת. מה מטרת השני תבשילין ובאיזה תבשילים השתמשו? איזו ברכה מברכים על הירק הנאכל לכרפס ואיזו ברכה מברכים על הירק הנאכל כמרור?

רבי יצחק בן אחא דשמעתא הוא רבי יצחק בן פנחס דאגדתא וסימניך (שמעו נא אחיי ורעיי)

אמר רבא בר בר חנה אמר רבי יוחנן משמיה דרבי יהודה ברבי אילעי אכול בצל ושב בצל ולא תיכול אווזין ותרנגולין ויהא לבך רודף עליך פחות ממיכלך וממשתיך ותוסיף על דירתך

כי אתא עולא אמר מתלא מתלין במערבא דאכיל אליתא טשי בעליתא דאכיל קקולי אקיקלי דמתא שכיב:

מתני׳ מזגו לו כוס ראשון בית שמאי אומרים מברך על היום ואחר כך מברך על היין ובית הלל אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על היום:

גמ׳ תנו רבנן דברים שבין בית שמאי ובית הלל בסעודה בית שמאי אומרים מברך על היום ואחר כך מברך על היין מפני שהיום גורם ליין שיבא וכבר קידש היום ועדיין יין לא בא

ובית הלל אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על היום מפני שהיין גורם לקידוש שתאמר דבר אחר ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם והילכתא כדברי בית הלל

מאי דבר אחר וכי תימא התם תרתי והכא חדא הכא נמי תרתי נינהו תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם

והלכה כדברי בית הלל פשיטא דהא נפיק בת קול איבעית אימא קודם בת קול

ואי בעית אימא לאחר בת קול ורבי יהושע היא דאמר אין משגיחין בבת קול:

מתני׳ הביאו לפניו מטבל בחזרת עד שמגיע לפרפרת הפת הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת ושני תבשילין אף על פי שאין חרוסת מצוה רבי אליעזר (בן) צדוק אומר מצוה ובמקדש היו מביאין לפניו גופו של פסח:

גמ׳ אמר ריש לקיש זאת אומרת מצות צריכות כוונה כיון דלא בעידן חיובא דמרור הוא דאכיל ליה בבורא פרי האדמה הוא דאכיל ליה ודילמא לא איכוון למרור הלכך בעי למהדר לאטבולי לשם מרור דאי סלקא דעתך מצוה לא בעיא כוונה למה לך תרי טיבולי והא טביל ליה חדא זימנא

ממאי דילמא לעולם מצות אין צריכות כוונה ודקאמרת תרי טיבולי למה לי כי היכי דליהוי היכירא לתינוקות

וכי תימא אם כן לישמעינן שאר ירקות אי אשמעינן שאר ירקות הוה אמינא היכא דאיכא שאר ירקות הוא דבעינן תרי טיבולי אבל חזרת לחודא לא בעי תרי טיבולי קמשמע לן דאפילו חזרת בעינן תרי טיבולי כי היכי דליהוי ביה היכירא לתינוקות

ועוד תניא אכלן דמאי יצא אכלן בלא מתכוין יצא אכלן לחצאין יצא

ובלבד שלא ישהא בין אכילה לחבירתה יותר מכדי אכילת פרס

תנאי היא דתניא רבי יוסי אומר אף על פי שטיבל בחזרת מצוה להביא לפניו חזרת וחרוסת ושני תבשילין

ואכתי ממאי דילמא קסבר רבי יוסי מצות אין צריכות כוונה והאי דבעינן תרי טיבולי כי היכי דתיהוי היכירא לתינוקות אם כן מאי מצוה

מאי שני תבשילין אמר רב הונא סילקא וארוזא רבא הוה מיהדר אסילקא וארוזא הואיל ונפיק מפומיה דרב הונא

אמר רב אשי שמע מינה דרב הונא לית דחייש להא דרבי יוחנן בן נורי דתניא רבי יוחנן בן נורי אומר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח

חזקיה אמר אפילו דג וביצה שעליו רב יוסף אמר צריך שני מיני בשר אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה רבינא אמר אפילו גרמא ובישולא

פשיטא היכא דאיכא שאר ירקות מברך אשאר ירקות בורא פרי האדמה ואכיל והדר מברך על אכילת מרור ואכיל

היכא דליכא אלא חסא מאי אמר רב הונא מברך מעיקרא אמרור בורא פרי האדמה ואכיל ולבסוף מברך עליה על אכילת מרור ואכיל

להעמיק בדף

maxresdefault

ארבע כוסות – דף משלהן 57

 כמה זה באמת ארבע כוסות? מה עושה מי שקשה לו לשתות יין? דיני ארבע כוסות, ארבע כוסות/יין אדום/מיץ ענבים/ליל הסדר אדום? לבן? איזה יין אתן שותות בפסח? ואיך מתמודדים עם 4 כוסות? וולוג אחרון ומבוסם למסכת פסחים

פסחים קיד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים קיד

רבי יצחק בן אחא דשמעתא הוא רבי יצחק בן פנחס דאגדתא וסימניך (שמעו נא אחיי ורעיי)

אמר רבא בר בר חנה אמר רבי יוחנן משמיה דרבי יהודה ברבי אילעי אכול בצל ושב בצל ולא תיכול אווזין ותרנגולין ויהא לבך רודף עליך פחות ממיכלך וממשתיך ותוסיף על דירתך

כי אתא עולא אמר מתלא מתלין במערבא דאכיל אליתא טשי בעליתא דאכיל קקולי אקיקלי דמתא שכיב:

מתני׳ מזגו לו כוס ראשון בית שמאי אומרים מברך על היום ואחר כך מברך על היין ובית הלל אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על היום:

גמ׳ תנו רבנן דברים שבין בית שמאי ובית הלל בסעודה בית שמאי אומרים מברך על היום ואחר כך מברך על היין מפני שהיום גורם ליין שיבא וכבר קידש היום ועדיין יין לא בא

ובית הלל אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על היום מפני שהיין גורם לקידוש שתאמר דבר אחר ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם והילכתא כדברי בית הלל

מאי דבר אחר וכי תימא התם תרתי והכא חדא הכא נמי תרתי נינהו תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם

והלכה כדברי בית הלל פשיטא דהא נפיק בת קול איבעית אימא קודם בת קול

ואי בעית אימא לאחר בת קול ורבי יהושע היא דאמר אין משגיחין בבת קול:

מתני׳ הביאו לפניו מטבל בחזרת עד שמגיע לפרפרת הפת הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת ושני תבשילין אף על פי שאין חרוסת מצוה רבי אליעזר (בן) צדוק אומר מצוה ובמקדש היו מביאין לפניו גופו של פסח:

גמ׳ אמר ריש לקיש זאת אומרת מצות צריכות כוונה כיון דלא בעידן חיובא דמרור הוא דאכיל ליה בבורא פרי האדמה הוא דאכיל ליה ודילמא לא איכוון למרור הלכך בעי למהדר לאטבולי לשם מרור דאי סלקא דעתך מצוה לא בעיא כוונה למה לך תרי טיבולי והא טביל ליה חדא זימנא

ממאי דילמא לעולם מצות אין צריכות כוונה ודקאמרת תרי טיבולי למה לי כי היכי דליהוי היכירא לתינוקות

וכי תימא אם כן לישמעינן שאר ירקות אי אשמעינן שאר ירקות הוה אמינא היכא דאיכא שאר ירקות הוא דבעינן תרי טיבולי אבל חזרת לחודא לא בעי תרי טיבולי קמשמע לן דאפילו חזרת בעינן תרי טיבולי כי היכי דליהוי ביה היכירא לתינוקות

ועוד תניא אכלן דמאי יצא אכלן בלא מתכוין יצא אכלן לחצאין יצא

ובלבד שלא ישהא בין אכילה לחבירתה יותר מכדי אכילת פרס

תנאי היא דתניא רבי יוסי אומר אף על פי שטיבל בחזרת מצוה להביא לפניו חזרת וחרוסת ושני תבשילין

ואכתי ממאי דילמא קסבר רבי יוסי מצות אין צריכות כוונה והאי דבעינן תרי טיבולי כי היכי דתיהוי היכירא לתינוקות אם כן מאי מצוה

מאי שני תבשילין אמר רב הונא סילקא וארוזא רבא הוה מיהדר אסילקא וארוזא הואיל ונפיק מפומיה דרב הונא

אמר רב אשי שמע מינה דרב הונא לית דחייש להא דרבי יוחנן בן נורי דתניא רבי יוחנן בן נורי אומר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח

חזקיה אמר אפילו דג וביצה שעליו רב יוסף אמר צריך שני מיני בשר אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה רבינא אמר אפילו גרמא ובישולא

פשיטא היכא דאיכא שאר ירקות מברך אשאר ירקות בורא פרי האדמה ואכיל והדר מברך על אכילת מרור ואכיל

היכא דליכא אלא חסא מאי אמר רב הונא מברך מעיקרא אמרור בורא פרי האדמה ואכיל ולבסוף מברך עליה על אכילת מרור ואכיל

Scroll To Top