Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ח׳ בניסן תשפ״א | 21 מרץ 2021

פסחים קכ

הדף היום מוקדש ע"י לכבוד סבינה ויצמן לכבוד בעלה מיכאל צ'יימבר, "בן אהוב, אח, בעל, ואב – שמעודד אותי בכל מיני דברים. אני מודה לקב"ה על שברך אותי במתנה של האיש הנפלא הזה."

האם אסור לאכול אחרי מצת אפיקומן? ישנן שתי גרסאות שונות של מה שמואל אמר על כך. הגמרא מביאה משנה ועוד ברייתא להקשות/לתמוך בכל קריאה. לפי הגרסה הראשונה, המשנה מובאת כקושי והברייתא לתמיכה ולהיפך לגרסה השנייה. כל תמיכה/קושי נדחית מכיוון שניתן לפרש את המקור באופן שונה. האם מצוות אכילת מצה ומרור לאחר חורבן בית המקדש היא ציווי מדאורייתא או מדרבנן? יש ויכוח בעניין מצה, בעוד שכולם מסכימים כי מרור הוא מדרבנן. מביאים פסוקים שממנו למד כל אחד את דעתו. אם כמה מחברי החבורה (קבוצת אנשים שאוכלים את הקרבן ביחד) נרדמים, האם הם יכולים להמשיך לאכול את הבשר כשהם מתעוררים? מה אם כולם נרדמים? האם יש הבדל בין אם הם נמנמו או נפלו לשינה עמוקה? עד מתי אפשר לאכול את בשר קרבן הפסח? רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא חלוקים ביניהם – האם חצות או עלות השחר? כל אחד מהם לומד את ההלכה מפסוק אחר בתורה ומסביר את פסוקו של השני באופן אחר.

בראשונה לא לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא בראשונה דקאכיל לתיאבון אבל באחרונה דילמא אתי למיכל אכילה גסה אימא לא קא משמע לן

מר זוטרא מתני הכי אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל מפטירין אחר המצה אפיקומן נימא מסייע ליה אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן אחר הפסח דלא אבל אחר מצה מפטירין

לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא אחר מצה דלא נפיש טעמיה אבל לאחר פסח אימא לא קא משמע לן

מיתיבי הסופגנין והדובשנין והאיסקריטין אדם ממלא כריסו מהן ובלבד שיאכל (אכילת) כזית מצה באחרונה באחרונה אין בראשונה לא

לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא בראשונה דקאכיל לתיאבון אבל באחרונה דאתי למיכלה אכילה גסה אימא לא קא משמע לן:

אמר רבא מצה בזמן הזה דאורייתא ומרור דרבנן ומאי שנא מרור דכתיב על מצות ומרורים בזמן דאיכא פסח יש מרור ובזמן דליכא פסח ליכא מרור

מצה נמי הא כתיב על מצות ומרורים מצה מיהדר הדר ביה קרא בערב תאכלו מצות ורב אחא בר יעקב אמר אחד זה ואחד זה דרבנן

אלא הכתיב בערב תאכלו מצות ההיא מיבעי ליה לטמא ושהיה בדרך רחוקה דסלקא דעתך אמינא כיון דפסח לא אכלי מצה ומרור נמי לא ניכול קא משמע לן

ורבא אמר לך טמא ושהיה בדרך רחוקה לא צריך קרא דלא גרעי מערל ובן נכר דתניא כל ערל לא יאכל בו בו אינו אוכל אבל אוכל במצה ומרור

ואידך כתיב בהאי וכתיב בהאי וצריכי

תניא כוותיה דרבא ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה׳ אלהיך מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות

מאי טעמא הוי דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא

יכול אף לילה הראשון רשות תלמוד לומר על מצות ומרורים יאכלוהו

אין לי אלא בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית המקדש קיים מנין תלמוד לומר בערב תאכלו מצות הכתוב קבעו חובה:

מתני׳ ישנו מקצתן יאכלו כולן לא יאכלו

רבי יוסי אומר נתנמנמו יאכלו נרדמו לא יאכלו הפסח אחר חצות מטמא את הידים הפגול והנותר מטמאין את הידים:

גמ׳ רבי יוסי אומר נתנמנמו יאכלו נרדמו לא יאכלו היכי דמי נתנמנם אמר רב אשי נים ולא נים תיר ולא תיר כגון דקרי ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא וכי מדכרו ליה מדכר

אביי הוה יתיב קמיה דרבה חזא דקא נמנם אמר ליה מינם קא נאים מר אמר ליה מינומי קא מנמנם ותנן נתנמנמו יאכלו נרדמו לא יאכלו:

הפסח אחר חצות מטמא את הידים וכו׳: אלמא מחצות הוה ליה נותר מאן תנא

אמר רב יוסף רבי אלעזר בן עזריה הוא דתניא ואכלו את הבשר בלילה הזה רבי אלעזר בן עזריה אומר נאמר כאן בלילה הזה ונאמר להלן ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה

מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות

אמר לו רבי עקיבא והלא נאמר חפזון עד שעת חפזון

אם כן מה תלמוד לומר בלילה יכול יהא נאכל כקדשים ביום תלמוד לומר בלילה בלילה הוא נאכל ואינו נאכל ביום

ורבי עקיבא האי הזה מאי עביד ליה מיבעי ליה למעוטי לילה אחר הוא דאתא סלקא דעתך אמינא הואיל ופסח קדשים קלים ושלמים קדשים קלים מה שלמים נאכלים לשני ימים ולילה אחד אף פסח

אוקים לילות במקום ימים ויהא נאכל לשני לילות ויום אחד כתב רחמנא הזה

ורבי אלעזר בן עזריה אמר לך מלא תותירו עד בקר נפקא הא

ורבי עקיבא אמר לך אי לא כתב רחמנא הזה הוה אמינא מאי בקר בקר שני ורבי אלעזר אמר לך כל היכא דכתב בקר בקר ראשון הוא

אמר רבא אכל מצה בזמן הזה אחר חצות לרבי אלעזר בן עזריה לא יצא ידי חובתו פשיטא דכיון דאיתקש לפסח כפסח דמי

מהו דתימא הא אפקיה קרא מהיקישא קמשמע לן דכי אהדריה קרא למילתא קמייתא אהדריה:

הפיגול והנותר מטמא את הידים וכו׳: רב הונא ורב חסדא חד אמר משום חשדי כהונה וחד אמר משום עצלי כהונה חד אמר כזית וחד אמר כביצה

להעמיק בדף

where

איפה את #לומדת_דףיומי? – סרטון תמונות מסיום פסחים

אורלי גולדקלנג Orly Goldclang

פסח, מצה ומרור: המרכיבים החיוניים לעם ישראל

הבחירה בנו כעם סגולה, לחם העוני שמסמל את ראשיתה של החירות והמרורים שבנו את עמוד השדרה שלנו פסחים דף קכ ע"א אמר רבא: "מצה בזמן הזה דאורייתא, מרור דרבנן", כלומר באין מקדש להקריב בו את קורבן הפסח, מצוות אכילת מצה בליל הסדר היא עדיין חובה מהתורה ואכילת מרור מתקנת חכמים בלבד. שואלת הגמרא: מה ההבדל…

פסחים קכ

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים קכ

בראשונה לא לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא בראשונה דקאכיל לתיאבון אבל באחרונה דילמא אתי למיכל אכילה גסה אימא לא קא משמע לן

מר זוטרא מתני הכי אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל מפטירין אחר המצה אפיקומן נימא מסייע ליה אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן אחר הפסח דלא אבל אחר מצה מפטירין

לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא אחר מצה דלא נפיש טעמיה אבל לאחר פסח אימא לא קא משמע לן

מיתיבי הסופגנין והדובשנין והאיסקריטין אדם ממלא כריסו מהן ובלבד שיאכל (אכילת) כזית מצה באחרונה באחרונה אין בראשונה לא

לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא בראשונה דקאכיל לתיאבון אבל באחרונה דאתי למיכלה אכילה גסה אימא לא קא משמע לן:

אמר רבא מצה בזמן הזה דאורייתא ומרור דרבנן ומאי שנא מרור דכתיב על מצות ומרורים בזמן דאיכא פסח יש מרור ובזמן דליכא פסח ליכא מרור

מצה נמי הא כתיב על מצות ומרורים מצה מיהדר הדר ביה קרא בערב תאכלו מצות ורב אחא בר יעקב אמר אחד זה ואחד זה דרבנן

אלא הכתיב בערב תאכלו מצות ההיא מיבעי ליה לטמא ושהיה בדרך רחוקה דסלקא דעתך אמינא כיון דפסח לא אכלי מצה ומרור נמי לא ניכול קא משמע לן

ורבא אמר לך טמא ושהיה בדרך רחוקה לא צריך קרא דלא גרעי מערל ובן נכר דתניא כל ערל לא יאכל בו בו אינו אוכל אבל אוכל במצה ומרור

ואידך כתיב בהאי וכתיב בהאי וצריכי

תניא כוותיה דרבא ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה׳ אלהיך מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות

מאי טעמא הוי דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא

יכול אף לילה הראשון רשות תלמוד לומר על מצות ומרורים יאכלוהו

אין לי אלא בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית המקדש קיים מנין תלמוד לומר בערב תאכלו מצות הכתוב קבעו חובה:

מתני׳ ישנו מקצתן יאכלו כולן לא יאכלו

רבי יוסי אומר נתנמנמו יאכלו נרדמו לא יאכלו הפסח אחר חצות מטמא את הידים הפגול והנותר מטמאין את הידים:

גמ׳ רבי יוסי אומר נתנמנמו יאכלו נרדמו לא יאכלו היכי דמי נתנמנם אמר רב אשי נים ולא נים תיר ולא תיר כגון דקרי ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא וכי מדכרו ליה מדכר

אביי הוה יתיב קמיה דרבה חזא דקא נמנם אמר ליה מינם קא נאים מר אמר ליה מינומי קא מנמנם ותנן נתנמנמו יאכלו נרדמו לא יאכלו:

הפסח אחר חצות מטמא את הידים וכו׳: אלמא מחצות הוה ליה נותר מאן תנא

אמר רב יוסף רבי אלעזר בן עזריה הוא דתניא ואכלו את הבשר בלילה הזה רבי אלעזר בן עזריה אומר נאמר כאן בלילה הזה ונאמר להלן ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה

מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות

אמר לו רבי עקיבא והלא נאמר חפזון עד שעת חפזון

אם כן מה תלמוד לומר בלילה יכול יהא נאכל כקדשים ביום תלמוד לומר בלילה בלילה הוא נאכל ואינו נאכל ביום

ורבי עקיבא האי הזה מאי עביד ליה מיבעי ליה למעוטי לילה אחר הוא דאתא סלקא דעתך אמינא הואיל ופסח קדשים קלים ושלמים קדשים קלים מה שלמים נאכלים לשני ימים ולילה אחד אף פסח

אוקים לילות במקום ימים ויהא נאכל לשני לילות ויום אחד כתב רחמנא הזה

ורבי אלעזר בן עזריה אמר לך מלא תותירו עד בקר נפקא הא

ורבי עקיבא אמר לך אי לא כתב רחמנא הזה הוה אמינא מאי בקר בקר שני ורבי אלעזר אמר לך כל היכא דכתב בקר בקר ראשון הוא

אמר רבא אכל מצה בזמן הזה אחר חצות לרבי אלעזר בן עזריה לא יצא ידי חובתו פשיטא דכיון דאיתקש לפסח כפסח דמי

מהו דתימא הא אפקיה קרא מהיקישא קמשמע לן דכי אהדריה קרא למילתא קמייתא אהדריה:

הפיגול והנותר מטמא את הידים וכו׳: רב הונא ורב חסדא חד אמר משום חשדי כהונה וחד אמר משום עצלי כהונה חד אמר כזית וחד אמר כביצה

Scroll To Top