Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

י״ח בכסלו תשפ״א | 4 דצמבר 2020

פסחים יג

השיעור היום מוקדש ע"י פרי רוזנפלד לזכר אימה, טובה בודק רוזנפלד. המסירות שלה ליהדות וללימוד כדרך חיים ממשיכה לעורר השראה. וגם ע"י אוני ואנדי שיפמילר לכבוד אימו של אנדי שעלתה לארץ אתמול. ושבו בנים לגבולם! מזל טוב!

רב פסק כר' יהודה בעניין שעות איסור אכילת חמץ בערב פסח. הגמרא מקשה – למה לא פסק כר' מאיר כשיש סתם משנה כמותו או כרבן גמליאל ששיטתו שיטת פשרה? הגמרא מביאה עוד מקור להראות שרב פסק כר' יהודה אבל אי אפשר להכריע משם. ואז מביאים סיוע לפסיקתו. הגמרא מסבירה ביתר בירור את מנהג הנחת חלות פסולות באיצטבא – איפה בדיוק שמו? למה היו פסולות? האם באמת היו פסולות? מה המנהג האחר שהיו עושים בירושלים כדי להראות לעם מתי חל איסור אכילת חמץ?

בתוך הנץ החמה בגילוייא הוה קאי וזהרורי בעלמא הוא דחזא קא משמע לן

אמר רב נחמן אמר רב הלכה כרבי יהודה אמר ליה רבא לרב נחמן ונימא מר הלכה כרבי מאיר דסתם לן תנא כוותיה

דתנן כל שעה שמותר לאכול מאכיל

ההיא לאו סתמא הוא משום דקשיא מותר

ונימא מר הלכה כרבן גמליאל דהוה ליה מכריע אמר ליה רבן גמליאל לאו מכריע הוא טעם דנפשיה קאמר

ואיבעית אימא רב דאמר כי האי תנא דתניא ארבעה עשר שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת ושורפין תרומות טמאות תלויות וטהורות ומשיירין מן הטהורות מזון שתי סעודות כדי לאכול עד ארבע שעות דברי רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא שאמר משום רבי יהושע

אמרו לו טהורות לא ישרפו שמא ימצאו להן אוכלין אמר להן כבר בקשו ולא מצאו אמרו לו שמא חוץ לחומה לנו

אמר להם לדבריכם אף תלויות לא ישרפו שמא יבא אליהו ויטהרם אמרו לו כבר מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים מפני הטורח

אמרו לא זזו משם עד שקבעו הלכה כרבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא שאמר משום רבי יהושע

מאי לאו אפילו לאכול אמר רב פפא משמיה דרבא לא לבער

ואף רבי סבר להא דרב נחמן דאמר רבין בר רב אדא מעשה באדם אחד שהפקיד דיסקיא מלאה חמץ אצל יוחנן חקוקאה ונקבוה עכברים והיה חמץ מבצבץ ויוצא ובא לפני רבי שעה ראשונה אמר לו המתן שניה אמר לו המתן שלישית אמר לו המתן רביעית אמר לו המתן חמישית אמר לו צא ומוכרה בשוק

מאי לאו לגוים כרבי יהודה אמר רב יוסף לא לישראל כרבי מאיר אמר ליה אביי אי לישראל נישקליה לנפשיה

משום חשדא דתניא גבאי צדקה שאין להם עניים לחלק פורטין לאחרים ואין פורטין לעצמן

גבאי תמחוי שאין להם עניים לחלק מוכרין לאחרים ואין מוכרין לעצמן משום שנאמר והייתם נקיים מה׳ ומישראל

אמר ליה רב אדא בר מתנה לרב יוסף בפירוש אמרת לן צא ומוכרן לגוים כרבי יהודה

אמר רב יוסף כמאן אזלא הא שמעתא דרבי כרבן שמעון בן גמליאל דתנן המפקיד פירות אצל חבירו אפילו הן אבודין לא יגע בהן רבן שמעון בן גמליאל אומר מוכרן בבית דין מפני השבת אבידה

אמר ליה אביי ולאו איתמר עלה אמר רבה בר בר חנה אמר רב יוחנן לא שנו אלא

בכדי חסרונן אבל יותר מכדי חסרונן מוכרן בבית דין וכל שכן הכא דהא פסידי לגמרי:

ועוד אמר רבי יהודה שתי חלות כו׳: תני תנא קמיה דרב יהודה על גב האיצטבא אמר ליה וכי להצניען הוא צריך תני על גג האיצטבא

אמר רחבא אמר רבי יהודה הר הבית סטיו כפול היה תניא נמי הכי הר הבית סטיו כפול היה רבי יהודה אומר איסטוונית היתה נקראת סטיו לפנים מסטיו:

פסולות וכו׳: אמאי פסולות אמר רבי חנינא מתוך שהיו מרובות נפסלות בלינה דתניא אין מביאין תודה בחג המצות מפני חמץ שבה

פשיטא אמר רב אדא בר אהבה הכא בארבעה עשר עסקינן וקסבר אין מביאין קדשים לבית הפסול

וכולי עלמא בשלשה עשר מייתי להו ומתוך שהן מרובות נפסלות בלינה

משום רבי ינאי אמרו כשירות היו ואלא אמאי קרי להו פסולות שלא נשחט עליהן הזבח ונשחוט שאבד הזבח

ונייתי זבח אחר ונשחוט דאמר זו תודה וזו לחמה וכדרבה דאמר רבה אבד הלחם מביא לחם אחר אבדה תודה אין מביא תודה אחרת מאי טעמא לחם גלל תודה ואין תודה גלל לחם

וניפרקינהו ונפקינהו לחולין אלא לעולם שנשחט עליהן הזבח ונשפך הדם

וכמאן כרבי דאמר רבי שני דברים המתירין מעלין זה בלא זה דתניא כבשי עצרת אין מקדשין את הלחם אלא בשחיטה כיצד שחטן לשמן וזרק דמן לשמן קידש הלחם

שחטן שלא לשמן וזרק דמן שלא לשמן לא קידש הלחם שחטן לשמן וזרק דמן שלא לשמן לחם קדוש ואינו קדוש דברי רבי

רבי אלעזר ברבי שמעון אומר לעולם אינו קדוש הלחם עד שישחוט לשמן ויזרוק דמן לשמן

אפילו תימא רבי אלעזר ברבי שמעון הכא במאי עסקינן כגון שנתקבל הדם בכוס ונשפך

ורבי אלעזר ברבי שמעון סבר ליה כאבוה דאמר כל העומד לזרוק כזרוק דמי

תנא משום רבי אלעזר אמרו כשירות היו כל זמן שמונחות כל העם אוכלין ניטלה אחת מהן תולין לא אוכלין ולא שורפין ניטלו שתיהן התחילו כולן שורפין

תניא אבא שאול אומר

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

פסחים יג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים יג

בתוך הנץ החמה בגילוייא הוה קאי וזהרורי בעלמא הוא דחזא קא משמע לן

אמר רב נחמן אמר רב הלכה כרבי יהודה אמר ליה רבא לרב נחמן ונימא מר הלכה כרבי מאיר דסתם לן תנא כוותיה

דתנן כל שעה שמותר לאכול מאכיל

ההיא לאו סתמא הוא משום דקשיא מותר

ונימא מר הלכה כרבן גמליאל דהוה ליה מכריע אמר ליה רבן גמליאל לאו מכריע הוא טעם דנפשיה קאמר

ואיבעית אימא רב דאמר כי האי תנא דתניא ארבעה עשר שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת ושורפין תרומות טמאות תלויות וטהורות ומשיירין מן הטהורות מזון שתי סעודות כדי לאכול עד ארבע שעות דברי רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא שאמר משום רבי יהושע

אמרו לו טהורות לא ישרפו שמא ימצאו להן אוכלין אמר להן כבר בקשו ולא מצאו אמרו לו שמא חוץ לחומה לנו

אמר להם לדבריכם אף תלויות לא ישרפו שמא יבא אליהו ויטהרם אמרו לו כבר מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים מפני הטורח

אמרו לא זזו משם עד שקבעו הלכה כרבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא שאמר משום רבי יהושע

מאי לאו אפילו לאכול אמר רב פפא משמיה דרבא לא לבער

ואף רבי סבר להא דרב נחמן דאמר רבין בר רב אדא מעשה באדם אחד שהפקיד דיסקיא מלאה חמץ אצל יוחנן חקוקאה ונקבוה עכברים והיה חמץ מבצבץ ויוצא ובא לפני רבי שעה ראשונה אמר לו המתן שניה אמר לו המתן שלישית אמר לו המתן רביעית אמר לו המתן חמישית אמר לו צא ומוכרה בשוק

מאי לאו לגוים כרבי יהודה אמר רב יוסף לא לישראל כרבי מאיר אמר ליה אביי אי לישראל נישקליה לנפשיה

משום חשדא דתניא גבאי צדקה שאין להם עניים לחלק פורטין לאחרים ואין פורטין לעצמן

גבאי תמחוי שאין להם עניים לחלק מוכרין לאחרים ואין מוכרין לעצמן משום שנאמר והייתם נקיים מה׳ ומישראל

אמר ליה רב אדא בר מתנה לרב יוסף בפירוש אמרת לן צא ומוכרן לגוים כרבי יהודה

אמר רב יוסף כמאן אזלא הא שמעתא דרבי כרבן שמעון בן גמליאל דתנן המפקיד פירות אצל חבירו אפילו הן אבודין לא יגע בהן רבן שמעון בן גמליאל אומר מוכרן בבית דין מפני השבת אבידה

אמר ליה אביי ולאו איתמר עלה אמר רבה בר בר חנה אמר רב יוחנן לא שנו אלא

בכדי חסרונן אבל יותר מכדי חסרונן מוכרן בבית דין וכל שכן הכא דהא פסידי לגמרי:

ועוד אמר רבי יהודה שתי חלות כו׳: תני תנא קמיה דרב יהודה על גב האיצטבא אמר ליה וכי להצניען הוא צריך תני על גג האיצטבא

אמר רחבא אמר רבי יהודה הר הבית סטיו כפול היה תניא נמי הכי הר הבית סטיו כפול היה רבי יהודה אומר איסטוונית היתה נקראת סטיו לפנים מסטיו:

פסולות וכו׳: אמאי פסולות אמר רבי חנינא מתוך שהיו מרובות נפסלות בלינה דתניא אין מביאין תודה בחג המצות מפני חמץ שבה

פשיטא אמר רב אדא בר אהבה הכא בארבעה עשר עסקינן וקסבר אין מביאין קדשים לבית הפסול

וכולי עלמא בשלשה עשר מייתי להו ומתוך שהן מרובות נפסלות בלינה

משום רבי ינאי אמרו כשירות היו ואלא אמאי קרי להו פסולות שלא נשחט עליהן הזבח ונשחוט שאבד הזבח

ונייתי זבח אחר ונשחוט דאמר זו תודה וזו לחמה וכדרבה דאמר רבה אבד הלחם מביא לחם אחר אבדה תודה אין מביא תודה אחרת מאי טעמא לחם גלל תודה ואין תודה גלל לחם

וניפרקינהו ונפקינהו לחולין אלא לעולם שנשחט עליהן הזבח ונשפך הדם

וכמאן כרבי דאמר רבי שני דברים המתירין מעלין זה בלא זה דתניא כבשי עצרת אין מקדשין את הלחם אלא בשחיטה כיצד שחטן לשמן וזרק דמן לשמן קידש הלחם

שחטן שלא לשמן וזרק דמן שלא לשמן לא קידש הלחם שחטן לשמן וזרק דמן שלא לשמן לחם קדוש ואינו קדוש דברי רבי

רבי אלעזר ברבי שמעון אומר לעולם אינו קדוש הלחם עד שישחוט לשמן ויזרוק דמן לשמן

אפילו תימא רבי אלעזר ברבי שמעון הכא במאי עסקינן כגון שנתקבל הדם בכוס ונשפך

ורבי אלעזר ברבי שמעון סבר ליה כאבוה דאמר כל העומד לזרוק כזרוק דמי

תנא משום רבי אלעזר אמרו כשירות היו כל זמן שמונחות כל העם אוכלין ניטלה אחת מהן תולין לא אוכלין ולא שורפין ניטלו שתיהן התחילו כולן שורפין

תניא אבא שאול אומר

Scroll To Top