Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

י״ט בכסלו תשפ״א | 5 דצמבר 2020

פסחים יד

הדף היום מוקדש ע"י שירה פלג לכבוד אריאל פלג "מזל טוב על שהתקבלת למחקרי המטולוגיה/אונקולוגיה ותודה שהכרת לי את הדרן ודחפת אותי ללמוד."

המשנה מספרת בשם ר' חנינא סגן הכהנים ור' עקיבא שבימי המקדש היו שורפים דברים טמאים עם דברים אחרים שהיו טמאים ברמה גבוהה יותר של תרומה ולא חששו להוספת טומאה שיחול על הראשון כשזה בא במגע עם השני. באיזה מקרים מדובר? ומה החידוש של המקרה שהביא כל אחד מהם? איך דברי ר' חנינא תואמים את הברייתא שבה כתוב שאוכל לא מטמא אוכל? הגמרא מביאה ארבעה תירוצים.האם אפשר לדייק מדברי ר' עקיבא שמשקים טמאים דברים אחרים מדאורייתא? כשר' מאיר אמר במשנה שמדבריהם ששורפים תרומה טהורה (חמץ) עם תרומה טמאה בערב פסח, מדבריהם של מי?

שתי פרות היו חורשות בהר המשחה כל זמן ששתיהן חורשות כל העם אוכלין ניטלת אחת מהן תולין לא אוכלין ולא שורפין ניטלו שתיהן התחילו כל העם שורפין:

מתני׳ רבי חנינא סגן הכהנים אומר מימיהם של כהנים לא נמנעו מלשרוף את הבשר שנטמא בוולד הטומאה עם הבשר שנטמא באב הטומאה אף על פי שמוסיפין טומאה על טומאתו

הוסיף רבי עקיבא ואמר מימיהם של כהנים לא נמנעו מלהדליק את השמן שנפסל בטבול יום בנר שנטמא בטמא מת אף על פי שמוסיפין טומאה על טומאתו

אמר רבי מאיר מדבריהם למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח אמר רבי יוסי אינה היא המדה

ומודים רבי אליעזר ורבי יהושע ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה על מה נחלקו על התלויה ועל הטמאה שרבי אליעזר אומר תשרף זו לעצמה וזו לעצמה ורבי יהושע אומר שתיהן כאחת:

גמ׳ מכדי בשר שנטמא בוולד הטומאה מאי הוי שני כי שריף ליה בהדי בשר שנטמא באב הטומאה מאי הוי שני

שני ושני הוא מאי מוסיף לו טומאה על טומאתו איכא

אמר רב יהודה הכא בוולד וולד עסקינן דהוי ליה שלישי וקסבר שלישי מותר לעשותו שני

והא אין אוכל מטמא אוכל דתניא יכול יהא אוכל מטמא אוכל תלמוד לומר וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא הוא טמא ואין עושה כיוצא בו טמא

הניחא לאביי דאמר לא שנו אלא בחולין אבל בתרומה וקדשים עושה כיוצא בו

ולרב אדא בר אהבה משמיה דרבא נמי דאמר לא שנו אלא חולין ותרומה אבל בקדשים עושה כיוצא בהן שפיר

אלא לרבינא משמיה דרבא דאמר מקרא מלא דיבר הכתוב לא שנא חולין לא שנא תרומה לא שנא קדשים אינו עושה כיוצא בו מאי איכא למימר

הכא במאי עסקינן דאיכא משקין בהדי בשר דקא מיטמא מחמת משקין

אי הכי האי עם הבשר שנטמא באב הטומאה עם הבשר ומשקין מיבעי ליה אלא נהי דאין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא מדרבנן מיהו מטמא:

הוסיף רבי עקיבא מימיהן של כהנים לא נמנעו מלהדליק כו׳: מכדי שמן שנפסל בטבול יום מאי הוי שלישי וכי מדליק ליה בנר שנטמא בטמא מת מאי הוי שני

מאי קא משמע לן שלישי מותר לעשותו שני היינו הך אמר רב יהודה הכא בנר של מתכת עסקינן דרחמנא אמר

בחלל חרב חרב הרי הוא כחלל והויא ליה אב הטומאה וקסבר שלישי מותר לעשותו ראשון

ומאי דוחקיה דרב יהודה לאוקמיה בנר של מתכת נוקמיה בנר של חרס

ומאי הוסיף דאילו התם טמא וטמא ואילו הכא פסול וטמא

אמר רבא מתניתין קשיתיה מאי איריא דתני נר שנטמא בטמא מת ניתני שנטמא בשרץ

אלא איזהו דבר שחלוקה טומאתו בין טומאת מת לשרץ הוי אומר זה מתכת

אמר רבא שמע מינה קסבר רבי עקיבא טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא דאי סלקא דעתך דרבנן מכדי האי נר מאי קא מהניא להאי שמן אי לאיפסולי גופיה הא פסיל וקאי

ממאי דילמא לטמא אחרים מדרבנן אי מדרבנן מאי איריא באב הטומאה אפילו בראשון ושני נמי תחלה הוי

דתנן כל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה חוץ מטבול יום

אלא שמע מינה דאורייתא היא:

אמר רבי מאיר מדבריהם למדנו וכו׳: מדבריהם דמאן אילימא מדברי רבי חנינא סגן הכהנים מי דמי התם טמא וטמא הכא טהור וטמא

ואלא מדברי רבי עקיבא מי דמי התם פסול וטמא הכא טהור וטמא

נימא קסבר רבי מאיר מתניתין באב הטומאה דאורייתא וולד הטומאה דרבנן דמדאורייתא טהור מעליא

להעמיק בדף

מסכת פסחים

"בין קודש לחול אני חי" – מאת יעל לדרר שחק

בס"ד מסכת פסחים, פרק ראשון, דפים יד – כ הימים האחרונים מעט מאתגרים בשבילי, לאחר תאונה קלה שהשביתה אותי קלות, וכך בעודי מחכה לצאת מהבית ככל בני האדם, נזכרתי בדיני הטומאה ה"מפחידים" כל כך רבים מקרב הלומדים והלומדות דף יומי החדשים והחדשות כמוני (ואולי גם כמה מן הוותיקים), שמסכת פסחים דנה בה בפרק ראשון מדף…

פסחים יד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים יד

שתי פרות היו חורשות בהר המשחה כל זמן ששתיהן חורשות כל העם אוכלין ניטלת אחת מהן תולין לא אוכלין ולא שורפין ניטלו שתיהן התחילו כל העם שורפין:

מתני׳ רבי חנינא סגן הכהנים אומר מימיהם של כהנים לא נמנעו מלשרוף את הבשר שנטמא בוולד הטומאה עם הבשר שנטמא באב הטומאה אף על פי שמוסיפין טומאה על טומאתו

הוסיף רבי עקיבא ואמר מימיהם של כהנים לא נמנעו מלהדליק את השמן שנפסל בטבול יום בנר שנטמא בטמא מת אף על פי שמוסיפין טומאה על טומאתו

אמר רבי מאיר מדבריהם למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח אמר רבי יוסי אינה היא המדה

ומודים רבי אליעזר ורבי יהושע ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה על מה נחלקו על התלויה ועל הטמאה שרבי אליעזר אומר תשרף זו לעצמה וזו לעצמה ורבי יהושע אומר שתיהן כאחת:

גמ׳ מכדי בשר שנטמא בוולד הטומאה מאי הוי שני כי שריף ליה בהדי בשר שנטמא באב הטומאה מאי הוי שני

שני ושני הוא מאי מוסיף לו טומאה על טומאתו איכא

אמר רב יהודה הכא בוולד וולד עסקינן דהוי ליה שלישי וקסבר שלישי מותר לעשותו שני

והא אין אוכל מטמא אוכל דתניא יכול יהא אוכל מטמא אוכל תלמוד לומר וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא הוא טמא ואין עושה כיוצא בו טמא

הניחא לאביי דאמר לא שנו אלא בחולין אבל בתרומה וקדשים עושה כיוצא בו

ולרב אדא בר אהבה משמיה דרבא נמי דאמר לא שנו אלא חולין ותרומה אבל בקדשים עושה כיוצא בהן שפיר

אלא לרבינא משמיה דרבא דאמר מקרא מלא דיבר הכתוב לא שנא חולין לא שנא תרומה לא שנא קדשים אינו עושה כיוצא בו מאי איכא למימר

הכא במאי עסקינן דאיכא משקין בהדי בשר דקא מיטמא מחמת משקין

אי הכי האי עם הבשר שנטמא באב הטומאה עם הבשר ומשקין מיבעי ליה אלא נהי דאין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא מדרבנן מיהו מטמא:

הוסיף רבי עקיבא מימיהן של כהנים לא נמנעו מלהדליק כו׳: מכדי שמן שנפסל בטבול יום מאי הוי שלישי וכי מדליק ליה בנר שנטמא בטמא מת מאי הוי שני

מאי קא משמע לן שלישי מותר לעשותו שני היינו הך אמר רב יהודה הכא בנר של מתכת עסקינן דרחמנא אמר

בחלל חרב חרב הרי הוא כחלל והויא ליה אב הטומאה וקסבר שלישי מותר לעשותו ראשון

ומאי דוחקיה דרב יהודה לאוקמיה בנר של מתכת נוקמיה בנר של חרס

ומאי הוסיף דאילו התם טמא וטמא ואילו הכא פסול וטמא

אמר רבא מתניתין קשיתיה מאי איריא דתני נר שנטמא בטמא מת ניתני שנטמא בשרץ

אלא איזהו דבר שחלוקה טומאתו בין טומאת מת לשרץ הוי אומר זה מתכת

אמר רבא שמע מינה קסבר רבי עקיבא טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא דאי סלקא דעתך דרבנן מכדי האי נר מאי קא מהניא להאי שמן אי לאיפסולי גופיה הא פסיל וקאי

ממאי דילמא לטמא אחרים מדרבנן אי מדרבנן מאי איריא באב הטומאה אפילו בראשון ושני נמי תחלה הוי

דתנן כל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה חוץ מטבול יום

אלא שמע מינה דאורייתא היא:

אמר רבי מאיר מדבריהם למדנו וכו׳: מדבריהם דמאן אילימא מדברי רבי חנינא סגן הכהנים מי דמי התם טמא וטמא הכא טהור וטמא

ואלא מדברי רבי עקיבא מי דמי התם פסול וטמא הכא טהור וטמא

נימא קסבר רבי מאיר מתניתין באב הטומאה דאורייתא וולד הטומאה דרבנן דמדאורייתא טהור מעליא

Scroll To Top