Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

כ״ג בכסלו תשפ״א | 9 דצמבר 2020

פסחים יח

יש מחלוקת תנאים שהופיע בפסחים טז. לפי ר' יהודה, משקים מטמאים הכל מדאורייתא אבל האמוראים הסיקו שר' יהודה חזר זו. באיזה עניין חזר בו ר' יהודה? האם חזר בו רק מכך שמשקים לא מטמאים כלים אבל מטמאים אוכלים? מנסים להוכיח ממשנה במסכת פרה ט:ה במי חטאת ששתתה בהמה ששם ר' יהודה מיקל ומכאן שאין משקים מטמאים אוכלים מדאורייתא. אבל דוחים את ההוכחה כי אפשר להסביר שהחלטתו לגבי הפרה זה בגלל סיבות אחרות. דנים בשיטת ר' יוסי שמשקים מטמאים אוכלים מדאורייתא. הוא כנראה דורש יטמא כר' עקיבא שדרש יטמא כמו שכתוב יטמא – יעביר טומאה למשהו אחר. ר' עקיבא דרש יטמא כדי ללמד שאוכל שני יכול לטמא שלישי גם בחולין. מניין לר' יוסי שטומאת משקים  מעביר רק טומאה רק לאוכלים ולא למשקים? מניין לר' עקיבא שאוכל מטמא משקין אבל לא אוכל אחר? מאיפה דורשים שאוכל לא יכול לטמא אוכל וכנ"ל לגבי משקים (אין עושה כיוצא בו)? אם ר' יוסי דרש יטמא כר' עקיבא, איך אומר רבא שר' יוסי לא סבר כר' עקיבא ור' עקיבא לא סבר כר' יוסי?

בטלו במעיה ואי סלקא דעתך מכלים הוא דהדר ביה אבל באוכלין כרבי יוסי ורבי שמעון סבירא ליה אמאי בטלו במעיה לגמרי

נהי דטומאה חמורה לא מטמאו טומאה קלה מיהא ניטמאו

מאי בטלו במעיה נמי בטלו מטומאה חמורה אבל טומאה קלה מטמאו מכלל דתנא קמא סבר טומאה חמורה נמי מטמאו הא בשרה טמא קתני

כולה רבי יהודה היא וחסורי מיחסרא והכי קתני פרה ששתתה מי חטאת בשרה טמא במה דברים אמורים טומאה קלה אבל טומאה חמורה לא שרבי יהודה אומר בטלו במעיה

רב אשי אמר לעולם בטלו במעיה לגמרי משום דהוה ליה משקה סרוח

רבי יוסי ורבי שמעון אומרים לאוכלין טמאין לכלים טהורים אמר רבה בר בר חנה אמר ריש לקיש רבי יוסי בשיטת רבי עקיבא רבו אמרה דדריש יטמא יטמא

דתנן בו ביום דרש רבי עקיבא וכל כלי חרש אשר יפל מהם וגו׳ אינו אומר טמא אלא יטמא יטמא אחרים לימד על ככר שני שעושה שלישי בחולין

והכא היכי דריש וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא יטמא לטמא טומאת אוכלין אתה אומר לטמא טומאת אוכלין או אינו אלא לטמא טומאת משקין אמרת לא כך היה

מאי לא כך היה אמר רב פפא לא מצינו טומאה שעושה כיוצא בה

רבינא אמר מגופיה דקרא נמי לא מצית אמרת יטמא לטמא טומאת משקין דאי סלקא דעתך יטמא דסיפא לטמא טומאת משקין יטמא דרישא נמי לטמא טומאת משקין ניערבינהו וניכתבינהו מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא

תרי יטמא למה לי אלא יטמא דרישא לטמא טומאת משקין יטמא דסיפא לטמא טומאת אוכלין

ואימא לטמא את הכלים ולאו קל וחומר הוא ומה כלי שמטמא משקה אין מטמא כלי משקין הבאין מחמת כלי אינו דין שלא יטמאו את הכלים

ואימא כי לא מטמאו משקין הבאין מחמת כלי אבל משקין הבאין מחמת שרץ הכי נמי דמטמאו משקין הבאין מחמת שרץ מי כתיבי

ולאו מקל וחומר קאתי ומה משקין הבאין מחמת כלי מטמאין משקין הבאין מחמת שרץ לא כל שכן

דיו לבא מן הדין להיות כנדון

יטמא דרישא היכי דריש מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא יטמא לטמא את המשקין אתה אומר לטמא את המשקין או אינו אלא לטמא את הכלי

אמרת קל וחומר ומה משקה שמטמא אוכל אינו מטמא כלי אוכל שאין מטמא אוכל אינו דין שלא יטמא כלי הא מה אני מקיים יטמא לטמא את המשקין שהן עלולין לקבל טומאה

מאי איריא משקין משום דעלולין לקבל טומאה תיפוק ליה משום דליכא מידי אחרינא

הכי קאמר וכי תימא אוכל חמור דמטמא משקין ניטמייה לכלי ההוא חומרא דמשקין הוא משום דמשקין עלולין לקבל טומאה

ומה היא עלילתן שמקבלין טומאה שלא בהכשר

יטמא דאין עושה כיוצא בה מהכא נפקא מהתם נפקא וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא הוא טמא ואין עושה טומאה כיוצא בה חד במשקין הבאין מחמת שרץ וחד במשקין הבאין מחמת כלי

וצריכי דאי אשמועינן במשקין הבאין מחמת כלי משום דלא חמירי אבל במשקין הבאין מחמת שרץ דחמירי אימא עושה טומאה כיוצא בה

ולשמעינן משקין הבאין מחמת שרץ וכל שכן משקין הבאין מחמת כלי מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא

אמר ליה רבינא לרב אשי והא אמר רבא לא רבי יוסי סבר כרבי עקיבא

ולא רבי עקיבא סבר כרבי יוסי

אמר ליה רבי יוסי בשיטת רבי עקיבא רבו אמרה וליה לא סבירא ליה

אמר ליה רב אשי לרב כהנא בשלמא רבי יוסי לא סבר לה כרבי עקיבא דתניא אמר רבי יוסי מניין לרביעי בקודש שהוא פסול

ודין הוא ומה מחוסר כפורים שמותר בתרומה פסול בקודש שלישי שפסול בתרומה אינו דין שיעשה רביעי בקודש

ולמדנו שלישי בקודש מן התורה ורביעי מקל וחומר

שלישי מן התורה דכתיב והבשר אשר יגע

להעמיק בדף

מסכת פסחים

"בין קודש לחול אני חי" – מאת יעל לדרר שחק

בס"ד מסכת פסחים, פרק ראשון, דפים יד – כ הימים האחרונים מעט מאתגרים בשבילי, לאחר תאונה קלה שהשביתה אותי קלות, וכך בעודי מחכה לצאת מהבית ככל בני האדם, נזכרתי בדיני הטומאה ה"מפחידים" כל כך רבים מקרב הלומדים והלומדות דף יומי החדשים והחדשות כמוני (ואולי גם כמה מן הוותיקים), שמסכת פסחים דנה בה בפרק ראשון מדף…

פסחים יח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים יח

בטלו במעיה ואי סלקא דעתך מכלים הוא דהדר ביה אבל באוכלין כרבי יוסי ורבי שמעון סבירא ליה אמאי בטלו במעיה לגמרי

נהי דטומאה חמורה לא מטמאו טומאה קלה מיהא ניטמאו

מאי בטלו במעיה נמי בטלו מטומאה חמורה אבל טומאה קלה מטמאו מכלל דתנא קמא סבר טומאה חמורה נמי מטמאו הא בשרה טמא קתני

כולה רבי יהודה היא וחסורי מיחסרא והכי קתני פרה ששתתה מי חטאת בשרה טמא במה דברים אמורים טומאה קלה אבל טומאה חמורה לא שרבי יהודה אומר בטלו במעיה

רב אשי אמר לעולם בטלו במעיה לגמרי משום דהוה ליה משקה סרוח

רבי יוסי ורבי שמעון אומרים לאוכלין טמאין לכלים טהורים אמר רבה בר בר חנה אמר ריש לקיש רבי יוסי בשיטת רבי עקיבא רבו אמרה דדריש יטמא יטמא

דתנן בו ביום דרש רבי עקיבא וכל כלי חרש אשר יפל מהם וגו׳ אינו אומר טמא אלא יטמא יטמא אחרים לימד על ככר שני שעושה שלישי בחולין

והכא היכי דריש וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא יטמא לטמא טומאת אוכלין אתה אומר לטמא טומאת אוכלין או אינו אלא לטמא טומאת משקין אמרת לא כך היה

מאי לא כך היה אמר רב פפא לא מצינו טומאה שעושה כיוצא בה

רבינא אמר מגופיה דקרא נמי לא מצית אמרת יטמא לטמא טומאת משקין דאי סלקא דעתך יטמא דסיפא לטמא טומאת משקין יטמא דרישא נמי לטמא טומאת משקין ניערבינהו וניכתבינהו מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא

תרי יטמא למה לי אלא יטמא דרישא לטמא טומאת משקין יטמא דסיפא לטמא טומאת אוכלין

ואימא לטמא את הכלים ולאו קל וחומר הוא ומה כלי שמטמא משקה אין מטמא כלי משקין הבאין מחמת כלי אינו דין שלא יטמאו את הכלים

ואימא כי לא מטמאו משקין הבאין מחמת כלי אבל משקין הבאין מחמת שרץ הכי נמי דמטמאו משקין הבאין מחמת שרץ מי כתיבי

ולאו מקל וחומר קאתי ומה משקין הבאין מחמת כלי מטמאין משקין הבאין מחמת שרץ לא כל שכן

דיו לבא מן הדין להיות כנדון

יטמא דרישא היכי דריש מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא יטמא לטמא את המשקין אתה אומר לטמא את המשקין או אינו אלא לטמא את הכלי

אמרת קל וחומר ומה משקה שמטמא אוכל אינו מטמא כלי אוכל שאין מטמא אוכל אינו דין שלא יטמא כלי הא מה אני מקיים יטמא לטמא את המשקין שהן עלולין לקבל טומאה

מאי איריא משקין משום דעלולין לקבל טומאה תיפוק ליה משום דליכא מידי אחרינא

הכי קאמר וכי תימא אוכל חמור דמטמא משקין ניטמייה לכלי ההוא חומרא דמשקין הוא משום דמשקין עלולין לקבל טומאה

ומה היא עלילתן שמקבלין טומאה שלא בהכשר

יטמא דאין עושה כיוצא בה מהכא נפקא מהתם נפקא וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא הוא טמא ואין עושה טומאה כיוצא בה חד במשקין הבאין מחמת שרץ וחד במשקין הבאין מחמת כלי

וצריכי דאי אשמועינן במשקין הבאין מחמת כלי משום דלא חמירי אבל במשקין הבאין מחמת שרץ דחמירי אימא עושה טומאה כיוצא בה

ולשמעינן משקין הבאין מחמת שרץ וכל שכן משקין הבאין מחמת כלי מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא

אמר ליה רבינא לרב אשי והא אמר רבא לא רבי יוסי סבר כרבי עקיבא

ולא רבי עקיבא סבר כרבי יוסי

אמר ליה רבי יוסי בשיטת רבי עקיבא רבו אמרה וליה לא סבירא ליה

אמר ליה רב אשי לרב כהנא בשלמא רבי יוסי לא סבר לה כרבי עקיבא דתניא אמר רבי יוסי מניין לרביעי בקודש שהוא פסול

ודין הוא ומה מחוסר כפורים שמותר בתרומה פסול בקודש שלישי שפסול בתרומה אינו דין שיעשה רביעי בקודש

ולמדנו שלישי בקודש מן התורה ורביעי מקל וחומר

שלישי מן התורה דכתיב והבשר אשר יגע

Scroll To Top