Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

כ״ז בכסלו תשפ״א | 13 דצמבר 2020

פסחים כב

הדף היום מוקדש על ידי נעמי אקסמן לזכר נשמת אמה, שרה יונגר ז"ל. סופי פרנקנטל לכבוד אמא, עופרה. "המסירות הצנועה שלך כלפי לימוד תורה מעוררת בי המון השראה, והחוכמה האינסופית שלך ומסירות שלך לערכים היא כח שמנחה את משפחתינו. שה' ייתן לך כח להמשיך את הלימוד שלך. אוהב אותך אמא! חג שמח!"

חזקיה ור' אבהו לומדים בדרכים שונות מניין לומדים שחמ בפסח אסור בהנאה. הגמרא מביאה כמה קושיות נגד שיטת ר' אבהו שכל פעם שכתוב בתורה "לא יאכל" זה כולל איסור הנאה אלא אם כן כתוב שמותר בהנאה. מקשים מגיד הנשה, מדם, ואבר מן החי שכתוב לא לאכול ומותרים בהנאה. הגמרא גם מביאה קושיות נגד שתי השיטות משור הנסקל וערלה ומתרצת.

אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך לכלב כל איסורין שבתורה ורבי מאיר אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך לכלב חולין שנשחטו בעזרה

ואידך חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא היא

מתיב רבי יצחק נפחא והרי גיד הנשה דרחמנא אמר על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה ותנן שולח אדם ירך לגוי וגיד הנשה בתוכו מפני שמקומו ניכר

קסבר רבי אבהו כשהותרה נבילה היא וחלבה וגידה הותרה הניחא למאן דאמר יש בגידין בנותן טעם אלא למאן דאמר אין בגידין בנותן טעם מאי איכא למימר

מאן שמעת ליה דאמר אין בגידין בנותן טעם רבי שמעון דתניא האוכל מגיד הנשה של בהמה טמאה רבי יהודה מחייב שתים ורבי שמעון פוטר

רבי שמעון הכי נמי דאסר בהנאה דתניא גיד הנשה מותר בהנאה דברי רבי יהודה ורבי שמעון אוסר

והרי דם דרחמנא אמר כל נפש מכם לא תאכל דם ותנן אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון ונמכרין לגננין לזבל ומועלין בו

שאני דם דאיתקש למים דכתיב לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים מה מים מותרין אף דם מותר

ואימא כמים המתנסכים על גבי המזבח אמר רבי אבהו כמים רוב מים מידי רוב מים כתיב אלא אמר רב אשי כמים הנשפכין ולא כמים הניסכין

ואימא כמים הנשפכין לפני עבודה זרה התם נמי ניסוך איקרי דכתיב ישתו יין נסיכם

ולחזקיה למאי הלכתא איתקש דם למים לכדרבי חייא בר אבא דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מנין לדם קדשים שאינו מכשיר שנאמר לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים דם שנשפך כמים מכשיר שאינו נשפך כמים אינו מכשיר

והרי אבר מן החי דכתיב לא תאכל הנפש עם הבשר ותניא רבי נתן אומר מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח תלמוד לומר ולפני עור לא תתן מכשל הא לכלבים שרי

שאני אבר מן החי דאיתקש לדם דכתיב רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש

ולחזקיה למאי הלכתא איתקש אבר מן החי לדם אמר לך דם הוא דאיתקש לאבר מן החי מה אבר מן החי אסור אף דם מן החי אסור ואי זה זה דם הקזה שהנפש יוצאה בו

והרי שור הנסקל דרחמנא אמר לא יאכל את בשרו ותניא ממשמע שנאמר סקול יסקל השור איני יודע שהיא נבלה ונבלה אסורה באכילה ומה תלמוד לומר לא יאכל מגיד לך הכתוב שאם שחטו לאחר שנגמר (את) דינו אסור

אין לי אלא באכילה בהנאה מנין תלמוד לומר ובעל השור נקי מאי משמע שמעון בן זומא אומר כאדם שאומר לחבירו יצא פלוני נקי מנכסיו ואין לו בהם הנאה של כלום

טעמא דכתב ובעל השור נקי דאי מלא יאכל איסור אכילה משמע איסור הנאה לא משמע

לעולם לא יאכל איסור אכילה ואיסור הנאה משמע ובעל השור נקי להנאת עורו הוא דאתא ואיצטריך סלקא דעתך אמינא לא יאכל את בשרו כתיב בשרו אין עורו לא קא משמע לן

ולהנך תנאי דמפקי ליה להאי קרא לדרשה אחרינא לחצי כופר ולדמי וולדות הנאת עורו מנא להו נפקא להו מאת בשרו את הטפל לבשרו

ואידך את לא דריש

כדתניא שמעון העמסוני ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתים שבתורה כיון שהגיע לאת ה׳ אלהיך תירא פירש אמרו לו תלמידיו רבי כל אתים שדרשת מה תהא עליהן אמר להם כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר על הפרישה עד שבא רבי עקיבא ודרש את ה׳ אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים

והרי ערלה דרחמנא אמר ערלים לא יאכל ותניא ערלים לא יאכל אין לי אלא איסור אכילה מנין שלא יהנה ממנו שלא יצבע בו ולא ידליק בו את הנר תלמוד לומר וערלתם ערלתו ערלים לא יאכל לרבות את כולם

טעמא דכתב רחמנא וערלתם ערלתו ערלים הא לאו הכי הוה אמינא איסור אכילה משמע איסור הנאה לא משמע

לעולם לא יאכל משמע בין איסור אכילה בין איסור הנאה ושאני התם דכתיב לכם ואצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וכתב לכם שלכם יהא קמשמע לן

ואלא השתא דכתיבי הנך קראי לכם למה לי לכדתניא לכם לרבות את הנטוע

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

פסחים כב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים כב

אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך לכלב כל איסורין שבתורה ורבי מאיר אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך לכלב חולין שנשחטו בעזרה

ואידך חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא היא

מתיב רבי יצחק נפחא והרי גיד הנשה דרחמנא אמר על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה ותנן שולח אדם ירך לגוי וגיד הנשה בתוכו מפני שמקומו ניכר

קסבר רבי אבהו כשהותרה נבילה היא וחלבה וגידה הותרה הניחא למאן דאמר יש בגידין בנותן טעם אלא למאן דאמר אין בגידין בנותן טעם מאי איכא למימר

מאן שמעת ליה דאמר אין בגידין בנותן טעם רבי שמעון דתניא האוכל מגיד הנשה של בהמה טמאה רבי יהודה מחייב שתים ורבי שמעון פוטר

רבי שמעון הכי נמי דאסר בהנאה דתניא גיד הנשה מותר בהנאה דברי רבי יהודה ורבי שמעון אוסר

והרי דם דרחמנא אמר כל נפש מכם לא תאכל דם ותנן אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון ונמכרין לגננין לזבל ומועלין בו

שאני דם דאיתקש למים דכתיב לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים מה מים מותרין אף דם מותר

ואימא כמים המתנסכים על גבי המזבח אמר רבי אבהו כמים רוב מים מידי רוב מים כתיב אלא אמר רב אשי כמים הנשפכין ולא כמים הניסכין

ואימא כמים הנשפכין לפני עבודה זרה התם נמי ניסוך איקרי דכתיב ישתו יין נסיכם

ולחזקיה למאי הלכתא איתקש דם למים לכדרבי חייא בר אבא דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מנין לדם קדשים שאינו מכשיר שנאמר לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים דם שנשפך כמים מכשיר שאינו נשפך כמים אינו מכשיר

והרי אבר מן החי דכתיב לא תאכל הנפש עם הבשר ותניא רבי נתן אומר מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח תלמוד לומר ולפני עור לא תתן מכשל הא לכלבים שרי

שאני אבר מן החי דאיתקש לדם דכתיב רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש

ולחזקיה למאי הלכתא איתקש אבר מן החי לדם אמר לך דם הוא דאיתקש לאבר מן החי מה אבר מן החי אסור אף דם מן החי אסור ואי זה זה דם הקזה שהנפש יוצאה בו

והרי שור הנסקל דרחמנא אמר לא יאכל את בשרו ותניא ממשמע שנאמר סקול יסקל השור איני יודע שהיא נבלה ונבלה אסורה באכילה ומה תלמוד לומר לא יאכל מגיד לך הכתוב שאם שחטו לאחר שנגמר (את) דינו אסור

אין לי אלא באכילה בהנאה מנין תלמוד לומר ובעל השור נקי מאי משמע שמעון בן זומא אומר כאדם שאומר לחבירו יצא פלוני נקי מנכסיו ואין לו בהם הנאה של כלום

טעמא דכתב ובעל השור נקי דאי מלא יאכל איסור אכילה משמע איסור הנאה לא משמע

לעולם לא יאכל איסור אכילה ואיסור הנאה משמע ובעל השור נקי להנאת עורו הוא דאתא ואיצטריך סלקא דעתך אמינא לא יאכל את בשרו כתיב בשרו אין עורו לא קא משמע לן

ולהנך תנאי דמפקי ליה להאי קרא לדרשה אחרינא לחצי כופר ולדמי וולדות הנאת עורו מנא להו נפקא להו מאת בשרו את הטפל לבשרו

ואידך את לא דריש

כדתניא שמעון העמסוני ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתים שבתורה כיון שהגיע לאת ה׳ אלהיך תירא פירש אמרו לו תלמידיו רבי כל אתים שדרשת מה תהא עליהן אמר להם כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר על הפרישה עד שבא רבי עקיבא ודרש את ה׳ אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים

והרי ערלה דרחמנא אמר ערלים לא יאכל ותניא ערלים לא יאכל אין לי אלא איסור אכילה מנין שלא יהנה ממנו שלא יצבע בו ולא ידליק בו את הנר תלמוד לומר וערלתם ערלתו ערלים לא יאכל לרבות את כולם

טעמא דכתב רחמנא וערלתם ערלתו ערלים הא לאו הכי הוה אמינא איסור אכילה משמע איסור הנאה לא משמע

לעולם לא יאכל משמע בין איסור אכילה בין איסור הנאה ושאני התם דכתיב לכם ואצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וכתב לכם שלכם יהא קמשמע לן

ואלא השתא דכתיבי הנך קראי לכם למה לי לכדתניא לכם לרבות את הנטוע

Scroll To Top