Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

כ״ח בכסלו תשפ״א | 14 דצמבר 2020

פסחים כג

הלימוד היום מוקדש על ידי מיכאל, אלכסנדר, אריאל, והלי כהנא לכבוד אמא שלהם, רות, לרגל יום הולדתה. "אף אחד לא מופתע מהמחויבות המרשימה שלה ללימוד דף היומי, מפני שהיא מדגימה אותה רמה של מסירות בכל תחומי עסקיה. מאחלים לה עוד הרבה שנים של לימודים באושר ובריאות." ועל ידי אחותה ג'סיקה גם לכבוד רות. "תודה שסללת את הדרך בשבילי להתחיל לימוד דך יומי עם הדרן. אני לא מבינה הכל אבל הידיעה ששנינו לומדות את אותם הדברים למרות המרחק של יבשות בינינו, משמחת אותי מאוד! והלימוד גם מוקדש לאביתר שורץ ליום הולדתו. אביתר החל ללמוד גמרא לאחרונה. "מי יתן והסקרנות והנחישות שלך ימשיכו להיות מקור לגאווה ואושר. יום הולדת שמח! מכל השוורצים."

הגמרא ממשיכה להקשות על הגישות של ר' אבהו וחזקיה שלמדו בדרכים שונות איסור הנאה מחמץ בפסח. לאחר שהגמרא עונה על כל התירוצים הם רוצים לדעת מה ההבדל להלכה בין שתי הגישות? הגמרא אז מביאה דעת ר' יהושע בן לוי שדורש איסור הנאה ממקום אחר.

לרבים רבי יהודה אומר להוציא את הנטוע לרבים

מאי טעמא דתנא קמא דכתיב ונטעתם ליחיד משמע לרבים לא משמע כתב רחמנא לכם להביא את הנטוע לרבים ורבי יהודה ונטעתם משמע בין לרבים בין ליחיד ולכם בין יחיד בין רבים משמע הוי רבוי אחר רבוי ואין רבוי אחר רבוי אלא למעט

והרי תרומה דרחמנא אמר וכל זר לא יאכל קדש ותנן מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה

אמר רב פפא שאני התם דאמר קרא תרומתכם שלכם תהא ואידך תרומתכם דכל ישראל קאמר

והרי נזיר דרחמנא אמר מחרצנים ועד זג לא יאכל ותנן מערבין לנזיר ביין אמר מר זוטרא שאני התם דאמר קרא נזרו שלו יהא

רב אשי אמר קדש יהיה גדל פרע שער ראשו גידולו קדוש ואין דבר אחר קדוש מידי ואין דבר אחר כתיב אלא מחוורתא כדמר זוטרא

והרי חדש דרחמנא אמר לחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה ותנן קוצר לשחת ומאכיל לבהמה

אמר רב שמעיה שאני התם דאמר קרא קצירכם קצירכם שלכם יהא ואידך קצירכם דכל ישראל משמע

והרי שרצים דרחמנא אמר שקץ הוא לא יאכל ותנן ציידי חיה ועופות ודגים שנזדמנו להם מינין טמאין מותרין למוכרן לגוים שאני התם דאמר קרא לכם שלכם יהא

אי הכי אפילו לכתחלה נמי שאני הכא דאמר קרא יהיו בהוייתן יהו

ולחזקיה למה לי למיכתב לא יאכל ומייתי לכם למישרייה לא לכתוב רחמנא לא יאכל ולא בעי לכם אמר לך חזקיה טעמא דידי נמי מהכא

והרי חמץ דרחמנא אמר לא יאכל חמץ ותניא רבי יוסי הגלילי אומר תמה על עצמך היאך חמץ אסור בהנאה כל שבעה שאני התם דאמר קרא ולא יראה לך שאור שלך יהא

ורבנן שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה ואידך תרי לך כתיבי

ואידך חד בגוי שכיבשתו וחד בגוי שלא כיבשתו ואידך תלתא לך כתיבי ואידך חד בשאור וחד בחמץ וצריכי

לימא כתנאי יעשה לכל מלאכה מה תלמוד לומר לכל מלאכה שיכול למלאכת גבוה יהא מותר למלאכת הדיוט יהא אסור תלמוד לומר לכל מלאכה דברי רבי יוסי הגלילי

רבי עקיבא אומר שיכול למלאכת הדיוט יהא טהור למלאכת גבוה יהא טמא תלמוד לומר לכל מלאכה

ורבי יוסי הגלילי לטומאה ולטהרה לא איצטריך קרא כי איצטריך קרא לאיסור ולהיתר ורבי עקיבא איסור והיתר לא צריך קרא כי איצטריך קרא לטומאה ולטהרה

מאי לאו בהא קמיפלגי דרבי יוסי הגלילי סבר לא תאכלו משמע בין איסור אכילה בין איסור הנאה וכי אתא קרא למישרייה לנבילה בהנאה הוא דאתא ורבי עקיבא סבר איסור אכילה משמע איסור הנאה לא משמע וכי אתא קרא לטומאה וטהרה

לא דכולי עלמא לא תאכלו משמע בין איסור אכילה בין איסור הנאה והכא בהא קמיפלגי רבי יוסי הגלילי סבר כשהותרה נבילה היא הותרה חלבה וגידה לא הותרו וכי איצטריך קרא להיתר הנאה הוא דאתא ורבי עקיבא סבר כשהותרה נבילה חלבה וגידה נמי הותרו וכי איצטריך קרא לטומאה וטהרה

ורבי יוסי הגלילי אשכחן חלב דשרייה רחמנא בהנאה אלא גיד נימא דאסור איבעית אימא הכי נמי דאסור איבעית אימא מייתי לה בקל וחומר ומה חלב שענוש כרת מותר בהנאה גיד שאינו ענוש כרת לא כל שכן

ורבי שמעון דאסר איכא למיפרך מה לחלב שכן הותר מכללו אצל חיה תאמר בגיד שלא הותר מכללו אצל חיה

ואידך בבהמה קאמרינן בבהמה מיהת לא אישתרי

מכדי אותבינהו כל הני קראי ושנינהו חזקיה ורבי אבהו במאי פליגי בחמץ בפסח ואליבא דרבנן בשור הנסקל ואליבא דדברי הכל חזקיה נפיק ליה מלא יאכל ורבי אבהו נפיק ליה מנבילה

מכדי בין למר ובין למר אסורין בהנאה מאי בינייהו איכא בינייהו חולין שנשחטו בעזרה חזקיה סבר לא יאכל למעוטי הני אתו למעוטי חולין שנשחטו בעזרה

רבי אבהו סבר אתו למעוטי הני חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא נינהו

יתיב ההוא מרבנן קמיה דרבי שמואל בר נחמני ויתיב וקאמר משמיה דרבי יהושע בן לוי מנין לכל איסורין שבתורה דכי היכי דאסורין באכילה הכי נמי אסורין בהנאה ומאי ניהו חמץ בפסח ושור הנסקל מנין תיפוק ליה מלא יאכל לא יאכל איסור אכילה משמע ליה איסור הנאה לא משמע ליה

תיפוק ליה מנבילה סבר לה כרבי יהודה דאמר דברים ככתבן

אי סבר לה כרבי יהודה תיפוק ליה מהיכא דנפקא ליה לרבי יהודה מלכלב תשליכון אתו

קסבר חולין שנשחטו בעזרה דאורייתא מנין דכתיב כל חטאת אשר יובא מדמה וגו׳

שאין תלמוד לומר באש תשרף ומה תלמוד לומר באש תשרף אם אינו ענין לגופו דכתיב והנה שרף תנהו ענין לכל איסורין שבתורה

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

פסחים כג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים כג

לרבים רבי יהודה אומר להוציא את הנטוע לרבים

מאי טעמא דתנא קמא דכתיב ונטעתם ליחיד משמע לרבים לא משמע כתב רחמנא לכם להביא את הנטוע לרבים ורבי יהודה ונטעתם משמע בין לרבים בין ליחיד ולכם בין יחיד בין רבים משמע הוי רבוי אחר רבוי ואין רבוי אחר רבוי אלא למעט

והרי תרומה דרחמנא אמר וכל זר לא יאכל קדש ותנן מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה

אמר רב פפא שאני התם דאמר קרא תרומתכם שלכם תהא ואידך תרומתכם דכל ישראל קאמר

והרי נזיר דרחמנא אמר מחרצנים ועד זג לא יאכל ותנן מערבין לנזיר ביין אמר מר זוטרא שאני התם דאמר קרא נזרו שלו יהא

רב אשי אמר קדש יהיה גדל פרע שער ראשו גידולו קדוש ואין דבר אחר קדוש מידי ואין דבר אחר כתיב אלא מחוורתא כדמר זוטרא

והרי חדש דרחמנא אמר לחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה ותנן קוצר לשחת ומאכיל לבהמה

אמר רב שמעיה שאני התם דאמר קרא קצירכם קצירכם שלכם יהא ואידך קצירכם דכל ישראל משמע

והרי שרצים דרחמנא אמר שקץ הוא לא יאכל ותנן ציידי חיה ועופות ודגים שנזדמנו להם מינין טמאין מותרין למוכרן לגוים שאני התם דאמר קרא לכם שלכם יהא

אי הכי אפילו לכתחלה נמי שאני הכא דאמר קרא יהיו בהוייתן יהו

ולחזקיה למה לי למיכתב לא יאכל ומייתי לכם למישרייה לא לכתוב רחמנא לא יאכל ולא בעי לכם אמר לך חזקיה טעמא דידי נמי מהכא

והרי חמץ דרחמנא אמר לא יאכל חמץ ותניא רבי יוסי הגלילי אומר תמה על עצמך היאך חמץ אסור בהנאה כל שבעה שאני התם דאמר קרא ולא יראה לך שאור שלך יהא

ורבנן שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה ואידך תרי לך כתיבי

ואידך חד בגוי שכיבשתו וחד בגוי שלא כיבשתו ואידך תלתא לך כתיבי ואידך חד בשאור וחד בחמץ וצריכי

לימא כתנאי יעשה לכל מלאכה מה תלמוד לומר לכל מלאכה שיכול למלאכת גבוה יהא מותר למלאכת הדיוט יהא אסור תלמוד לומר לכל מלאכה דברי רבי יוסי הגלילי

רבי עקיבא אומר שיכול למלאכת הדיוט יהא טהור למלאכת גבוה יהא טמא תלמוד לומר לכל מלאכה

ורבי יוסי הגלילי לטומאה ולטהרה לא איצטריך קרא כי איצטריך קרא לאיסור ולהיתר ורבי עקיבא איסור והיתר לא צריך קרא כי איצטריך קרא לטומאה ולטהרה

מאי לאו בהא קמיפלגי דרבי יוסי הגלילי סבר לא תאכלו משמע בין איסור אכילה בין איסור הנאה וכי אתא קרא למישרייה לנבילה בהנאה הוא דאתא ורבי עקיבא סבר איסור אכילה משמע איסור הנאה לא משמע וכי אתא קרא לטומאה וטהרה

לא דכולי עלמא לא תאכלו משמע בין איסור אכילה בין איסור הנאה והכא בהא קמיפלגי רבי יוסי הגלילי סבר כשהותרה נבילה היא הותרה חלבה וגידה לא הותרו וכי איצטריך קרא להיתר הנאה הוא דאתא ורבי עקיבא סבר כשהותרה נבילה חלבה וגידה נמי הותרו וכי איצטריך קרא לטומאה וטהרה

ורבי יוסי הגלילי אשכחן חלב דשרייה רחמנא בהנאה אלא גיד נימא דאסור איבעית אימא הכי נמי דאסור איבעית אימא מייתי לה בקל וחומר ומה חלב שענוש כרת מותר בהנאה גיד שאינו ענוש כרת לא כל שכן

ורבי שמעון דאסר איכא למיפרך מה לחלב שכן הותר מכללו אצל חיה תאמר בגיד שלא הותר מכללו אצל חיה

ואידך בבהמה קאמרינן בבהמה מיהת לא אישתרי

מכדי אותבינהו כל הני קראי ושנינהו חזקיה ורבי אבהו במאי פליגי בחמץ בפסח ואליבא דרבנן בשור הנסקל ואליבא דדברי הכל חזקיה נפיק ליה מלא יאכל ורבי אבהו נפיק ליה מנבילה

מכדי בין למר ובין למר אסורין בהנאה מאי בינייהו איכא בינייהו חולין שנשחטו בעזרה חזקיה סבר לא יאכל למעוטי הני אתו למעוטי חולין שנשחטו בעזרה

רבי אבהו סבר אתו למעוטי הני חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא נינהו

יתיב ההוא מרבנן קמיה דרבי שמואל בר נחמני ויתיב וקאמר משמיה דרבי יהושע בן לוי מנין לכל איסורין שבתורה דכי היכי דאסורין באכילה הכי נמי אסורין בהנאה ומאי ניהו חמץ בפסח ושור הנסקל מנין תיפוק ליה מלא יאכל לא יאכל איסור אכילה משמע ליה איסור הנאה לא משמע ליה

תיפוק ליה מנבילה סבר לה כרבי יהודה דאמר דברים ככתבן

אי סבר לה כרבי יהודה תיפוק ליה מהיכא דנפקא ליה לרבי יהודה מלכלב תשליכון אתו

קסבר חולין שנשחטו בעזרה דאורייתא מנין דכתיב כל חטאת אשר יובא מדמה וגו׳

שאין תלמוד לומר באש תשרף ומה תלמוד לומר באש תשרף אם אינו ענין לגופו דכתיב והנה שרף תנהו ענין לכל איסורין שבתורה

Scroll To Top