הדף היומי
פסחים כד
השיעור היום מוקדש על ידי דן רוס לכבוד יום הנישואין שלט עם ג’ייד סנק רוס. “את החברה הכי טובה שלי. תענוג ללמוד תורה יחד איתך.” וע”י ג’נה כץ לכבוד אחותה אנדראה וגיסה מקס לכבוד הלידה של הילדה הראשונה שלהם. מזל טוב גם לסבא וסבתא בן ופיליס ולסבתא רבה אסתר. בעזרת השם היא תגדל בתורה ומצוות ותהיה מוקפת בכל האהבה שבעולם.
תלמיד מביא בפני שמואל בר נחמני דרשתו של ר’ יהושע בן לוי שדרש ממקום אחר (פסוק בקשר לחטאת החיצוני שדמו הובא להיכל) איסור הנאה בחמץ בפסח ושור הנסקל. אבל שמואל בר נחמני דוחה את דבריו והוא מביא דרשה אחרת, אבל גם את זה דוחה ר’ שמואל בר נחמני. אביי חוזר לפסוק שהביא ר’ יהושע בן לוי ודורש בצורה אחרת ממנו שחמץ בפסח ושורה הנסקל אסורים בהנאה. רב פפא מקשה על דבריו ומביא לימוד אחר מפסוק שמתייחס לאיסור אכילת בשר קודש שנטמא. רבינא מקשה על דבריו אבל מתרצים את קושייתו. הגמרא מביאה עוד דרשות ממלים אחרות בפסוק על בשר שנטמא (ויקרא ז:יט). כשיש איסור הנאה או אכילה, אם אכלו משהו שלא בדרך כלל אוכלים או שנהנים שלא בדרך שרגילים ליהנות, האם חייבים?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
ואם אינו ענין לאכילה תנהו ענין לאיסור הנאה
אי מה כאן בשריפה אף כל איסורין שבתורה בשריפה אמר קרא בקדש באש תשרף בקדש בשריפה ואין כל איסורין שבתורה בשריפה
והאי בקדש באש תשרף להכי הוא דאתא האי מיבעי ליה לכדרבי שמעון דתניא רבי שמעון אומר בקדש באש תשרף לימד על חטאת ששורפין אותה בקדש ואין לי אלא זו בלבד פסולי קדשי קדשים ואמורי קדשים קלים מנין תלמוד לומר (וכל) בקדש באש תשרף
אמר ליה רבי יונתן רבך מהאי קרא קאמר לה ואם יותר מבשר המלאים ומן הלחם עד הבקר וגו׳ שאין תלמוד לומר לא יאכל ומה תלמוד לומר לא יאכל אם אינו ענין לגופיה דהא כתיב ושרפת את הנותר באש תנהו ענין לשאר איסורין שבתורה ואם אינו ענין לאכילה תנהו ענין לאיסור הנאה
אי מה כאן בשריפה אף כל איסורין שבתורה בשריפה אמר קרא ושרפת את הנותר נותר בשריפה ואין כל איסורין שבתורה בשריפה
והאי לא יאכל להכי הוא דאתא האי מיבעי ליה לכדרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר לא יאכל כי קדש הוא כל שבקדש פסול בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו
אמר אביי לעולם מקרא קמא ואיפוך דליכתוב באש תשרף ולא בעי לא תאכל מה תלמוד לומר לא תאכל אם אינו ענין לגופו דנפקא ליה מדרבי אלעזר תנהו ענין לכל איסורין שבתורה ואם אינו ענין לאכילה תנהו ענין לאיסור הנאה
אי מה כאן בשריפה אף כל איסורין שבתורה בשריפה אמר קרא הנותר הנותר בשריפה ואין כל איסורין שבתורה בשריפה
אמר ליה רב פפא לאביי ואימא ליחודי ליה לאו לגופיה הוא דאתא דאי מדרבי אלעזר אין לוקין על לאו שבכללות
אלא אמר רב פפא מהכא והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף שאין תלמוד לומר לא יאכל מה תלמוד לומר לא יאכל
אם אינו ענין לגופו דהא נפקא ליה מקל וחומר ממעשר הקל ומה מעשר הקל אמרה תורה לא בערתי ממנו בטמא בשר קדש חמור לא כל שכן
וכי תימא אין מזהירין מן הדין הקישא הוא דכתיב לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרת בקרך וגו׳
מה תלמוד לומר לא יאכל אם אינו ענין לגופו תנהו ענין לכל איסורין שבתורה ואם אינו ענין לאכילה תנהו ענין להנאה
אי מה כאן בשריפה אף כל איסורין שבתורה בשריפה אמר קרא הנותר הנותר בשריפה ואין כל איסורין שבתורה בשריפה
אמר ליה רבינא לרב אשי ואימא לעבור עליו בשני לאוין לאו מי אמר אביי אכל פוטיתא לוקה ארבע
נמלה לוקה חמש
צירעה לוקה שש אמר ליה כל היכא דאיכא למדרש דרשינן ולא מוקמינן בלאוי יתירי
והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל דרישיה למה לי לרבות עצים ולבונה והבשר כל טהור יאכל בשר דסיפיה למה לי לרבות אימורין
אימורין מהתם נפקא דתניא והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר לה׳ לרבות את האימורין
התם טומאת הגוף בכרת הכא טומאת בשר בלאו
אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן כל איסורין שבתורה אין לוקין עליהן אלא דרך אכילתן למעוטי מאי אמר רב שימי בר אשי למעוטי שאם אכל חלב חי שפטור
איכא דאמרי אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן כל איסורין שבתורה אין לוקין עליהן אלא דרך הנאתן למעוטי מאי אמר רב שימי בר אשי למעוטי שאם הניח חלב של שור הנסקל על גבי מכתו שהוא פטור וכל שכן אוכל חלב חי שהוא פטור
אתמר נמי אמר רב אחא בר עויה אמר רב אסי אמר רבי יוחנן הניח חלב של שור הנסקל על גבי מכתו פטור לפי שכל איסורין שבתורה אין לוקין עליהם אלא דרך הנאתן
אמר רבי זירא אף אנן נמי תנינא אין סופגין את הארבעים משום ערלה אלא על היוצא מן הזיתים ומן הענבים בלבד ואילו מתותים תאנים ורמונים לא מאי טעמא לאו משום דלא קאכיל להו דרך הנאתן
אמר ליה אביי בשלמא אי אשמעינן פרי גופא דלא קאכיל ליה דרך הנאתו שפיר אלא הכא משום דזיעה בעלמא הוא
אמר אביי הכל מודים בכלאי הכרם שלוקין עליהן אפילו שלא כדרך הנאתן מאי טעמא משום דלא כתיב בהו אכילה
מיתיבי איסי בן יהודה אומר מנין לבשר בחלב שהוא אסור נאמר כאן כי עם קדוש אתה ונאמר להלן ואנשי קדש תהיון לי מה להלן אסור אף כאן אסור
ואין לי אלא באכילה בהנאה מנין אמרת קל וחומר ומה ערלה שלא נעבדה בה עבירה אסורה בהנאה בשר בחלב שנעבדה בו עבירה אינו דין שיהא אסור בהנאה
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
פסחים כד
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
ואם אינו ענין לאכילה תנהו ענין לאיסור הנאה
אי מה כאן בשריפה אף כל איסורין שבתורה בשריפה אמר קרא בקדש באש תשרף בקדש בשריפה ואין כל איסורין שבתורה בשריפה
והאי בקדש באש תשרף להכי הוא דאתא האי מיבעי ליה לכדרבי שמעון דתניא רבי שמעון אומר בקדש באש תשרף לימד על חטאת ששורפין אותה בקדש ואין לי אלא זו בלבד פסולי קדשי קדשים ואמורי קדשים קלים מנין תלמוד לומר (וכל) בקדש באש תשרף
אמר ליה רבי יונתן רבך מהאי קרא קאמר לה ואם יותר מבשר המלאים ומן הלחם עד הבקר וגו׳ שאין תלמוד לומר לא יאכל ומה תלמוד לומר לא יאכל אם אינו ענין לגופיה דהא כתיב ושרפת את הנותר באש תנהו ענין לשאר איסורין שבתורה ואם אינו ענין לאכילה תנהו ענין לאיסור הנאה
אי מה כאן בשריפה אף כל איסורין שבתורה בשריפה אמר קרא ושרפת את הנותר נותר בשריפה ואין כל איסורין שבתורה בשריפה
והאי לא יאכל להכי הוא דאתא האי מיבעי ליה לכדרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר לא יאכל כי קדש הוא כל שבקדש פסול בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו
אמר אביי לעולם מקרא קמא ואיפוך דליכתוב באש תשרף ולא בעי לא תאכל מה תלמוד לומר לא תאכל אם אינו ענין לגופו דנפקא ליה מדרבי אלעזר תנהו ענין לכל איסורין שבתורה ואם אינו ענין לאכילה תנהו ענין לאיסור הנאה
אי מה כאן בשריפה אף כל איסורין שבתורה בשריפה אמר קרא הנותר הנותר בשריפה ואין כל איסורין שבתורה בשריפה
אמר ליה רב פפא לאביי ואימא ליחודי ליה לאו לגופיה הוא דאתא דאי מדרבי אלעזר אין לוקין על לאו שבכללות
אלא אמר רב פפא מהכא והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף שאין תלמוד לומר לא יאכל מה תלמוד לומר לא יאכל
אם אינו ענין לגופו דהא נפקא ליה מקל וחומר ממעשר הקל ומה מעשר הקל אמרה תורה לא בערתי ממנו בטמא בשר קדש חמור לא כל שכן
וכי תימא אין מזהירין מן הדין הקישא הוא דכתיב לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרת בקרך וגו׳
מה תלמוד לומר לא יאכל אם אינו ענין לגופו תנהו ענין לכל איסורין שבתורה ואם אינו ענין לאכילה תנהו ענין להנאה
אי מה כאן בשריפה אף כל איסורין שבתורה בשריפה אמר קרא הנותר הנותר בשריפה ואין כל איסורין שבתורה בשריפה
אמר ליה רבינא לרב אשי ואימא לעבור עליו בשני לאוין לאו מי אמר אביי אכל פוטיתא לוקה ארבע
נמלה לוקה חמש
צירעה לוקה שש אמר ליה כל היכא דאיכא למדרש דרשינן ולא מוקמינן בלאוי יתירי
והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל דרישיה למה לי לרבות עצים ולבונה והבשר כל טהור יאכל בשר דסיפיה למה לי לרבות אימורין
אימורין מהתם נפקא דתניא והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר לה׳ לרבות את האימורין
התם טומאת הגוף בכרת הכא טומאת בשר בלאו
אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן כל איסורין שבתורה אין לוקין עליהן אלא דרך אכילתן למעוטי מאי אמר רב שימי בר אשי למעוטי שאם אכל חלב חי שפטור
איכא דאמרי אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן כל איסורין שבתורה אין לוקין עליהן אלא דרך הנאתן למעוטי מאי אמר רב שימי בר אשי למעוטי שאם הניח חלב של שור הנסקל על גבי מכתו שהוא פטור וכל שכן אוכל חלב חי שהוא פטור
אתמר נמי אמר רב אחא בר עויה אמר רב אסי אמר רבי יוחנן הניח חלב של שור הנסקל על גבי מכתו פטור לפי שכל איסורין שבתורה אין לוקין עליהם אלא דרך הנאתן
אמר רבי זירא אף אנן נמי תנינא אין סופגין את הארבעים משום ערלה אלא על היוצא מן הזיתים ומן הענבים בלבד ואילו מתותים תאנים ורמונים לא מאי טעמא לאו משום דלא קאכיל להו דרך הנאתן
אמר ליה אביי בשלמא אי אשמעינן פרי גופא דלא קאכיל ליה דרך הנאתו שפיר אלא הכא משום דזיעה בעלמא הוא
אמר אביי הכל מודים בכלאי הכרם שלוקין עליהן אפילו שלא כדרך הנאתן מאי טעמא משום דלא כתיב בהו אכילה
מיתיבי איסי בן יהודה אומר מנין לבשר בחלב שהוא אסור נאמר כאן כי עם קדוש אתה ונאמר להלן ואנשי קדש תהיון לי מה להלן אסור אף כאן אסור
ואין לי אלא באכילה בהנאה מנין אמרת קל וחומר ומה ערלה שלא נעבדה בה עבירה אסורה בהנאה בשר בחלב שנעבדה בו עבירה אינו דין שיהא אסור בהנאה
