Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ב׳ בטבת תשפ״א | 17 דצמבר 2020
נשות דף יומי נווה דניאל מקדישות חודש של לימוד לכבוד כל נשות העולם, המרבות תורה בעולם, לכבוד סיום שנה של לימוד יחד. תודה להדרן, לרבניות מישל, חמוטל, תניה, סאלי, מיכל, חיותה, ומירב המובילות אותנו בלימוד מעמיק. יישר כוח.

פסחים כו

הדף היום מוקדש על ידי ג'רמי זוקר לכבוד אשתו ונדי פרוסקין שנהנית מאוד מלימוד דף יומי עם הדרן. וגם על ידי דבורה ביידר לכבוד שרי קסנר ביום האחרון שלה בטיפולים לסרטן. שרי – את תמיד מעודדת ילדיך ונכדיך ללמוד תורה ומראה להם כמה גאה את בלימודיהם.

הגמרא עוסקת בשתי הלשונות במחלוקת רבא ואביי בעניין הנאה בלי כוונה או עם כוונה אבל בלי אפשרות למנוע. הגמרא מביאה מקורות לאביי ורבא לפי הלשון השני ואז מביאים מקורות לנסות להוכיח שיטת רבא לפי הלשון השני. אבל כל מקור מסבירים שזה מיוחד למקרה הספציפי אבל לא תקף בכל מקרה. הגמרא מביאה קושי על רבא ללשון הראשון משעטנז. יש סתירה בין ברייתות לגבי הנאה מהסקת תנור על ידי חומרים אסורים בהנאה.

ורבא אמר לך עד כאן לא קאמר רבי יהודה שאין מתכוין כמתכוין אלא לחומרא אבל מתכוין כשאין מתכוין לקולא לא

אמר אביי מנא אמינא לה דתניא אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שהיה יושב בצילו של היכל ודורש כל היום כולו והא הכא דלא אפשר ומיכוין ושרי

ורבא אמר שאני היכל דלתוכו עשוי

אמר רבא מנא אמינא לה (דתניא) לולין היו פתוחין בעליית בית קדשי הקדשים שבהן משלשלין את האומנים בתיבות כדי שלא יזונו עיניהם מבית קדשי הקדשים והא הכא דלא אפשר וקא מיכוין ואסור

ותסברא והאמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא קול ומראה וריח אין בהן משום מעילה אלא מעלה עשו בבית קדשי הקדשים

איכא דאמרי אמר רבא מנא אמינא לה דתניא אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא קול ומראה וריח אין בהן משום מעילה מעילה הוא דליכא הא איסורא איכא

מאי לאו לאותן העומדין בפנים דלא אפשר וקא מיכוין ואסור לא לאותן העומדין בחוץ

גופא אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא קול ומראה וריח אין בהן משום מעילה וריח אין בו משום מעילה והא תניא המפטם את הקטורת להתלמד בה או למוסרה לציבור פטור להריח בה חייב והמריח בה פטור אלא שמעל

אלא אמר רב פפא קול ומראה אין בהן משום מעילה לפי שאין בהן ממש וריח לאחר שתעלה תמרותו אין בו משום מעילה הואיל ונעשית מצותו

למימרא דכל היכא דנעשית מצותו אין בו משום מעילה והרי תרומת הדשן דנעשית מצותה ויש בה משום מעילה דכתיב ושמו אצל המזבח שלא יפזר ושמו שלא יהנה

משום דהוו תרומת הדשן ובגדי כהונה שני כתובין הבאין כאחד וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין

תרומת הדשן הא דאמרן בגדי כהונה דכתיב והניחם שם מלמד שטעונין גניזה

הניחא לרבנן דאמרי מלמד שטעונין גניזה אלא לרבי דוסא דפליג עלייהו דאמר אבל ראויין הן לכהן הדיוט ומאי והניחם שם שלא ישתמש בהם ביום כפורים אחר מאי איכא למימר

משום דהוו תרומת הדשן ועגלה ערופה שני כתובין הבאין כאחד וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין

הניחא למאן דאמר אין מלמדין אלא למאן דאמר מלמדין מאי איכא למימר תרי מיעוטי כתיבי כתיב ושמו וכתיב הערופה

תא שמע הכניסה לרבקה ודשה כשירה בשביל שתינק ותדוש פסולה

והא הכא דלא אפשר וקא מיכוין וקתני פסולה שאני התם דכתיב אשר לא עבד בה מכל מקום

אי הכי אפילו רישא נמי

הא לא דמיא אלא להא שכן עליה עוף כשירה עלה עליה זכר פסולה מאי טעמא

אמר רב פפא אי כתיב עבד וקרינן עבד עד דעביד בה איהו אי כתיב עובד וקרינן עובד אפילו ממילא נמי

השתא דכתיב עבד וקרינן עובד עובד דומיא דעבד מה עבד דניחא ליה אף עובד דניחא ליה

תא שמע אבידה לא ישטחנה לא על גבי מטה ולא על גבי מגוד לצורכו אבל שוטחה לצורכה על גבי מטה ועל גבי מגוד נזדמנו לו אורחין לא ישטחנה לא על גבי מטה ולא על גבי מגוד בין לצורכה בין לצורכו

שאני התם דקלי לה אי משום עינא בישא אי משום גנבי

תא שמע מוכרי כסות מוכרין כדרכן ובלבד שלא יתכוין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים והצנועין מפשילין לאחוריהם במקל

והא הכא דאפשר למעבד כצנועין וכי לא מכוין שרי תיובתא למאן דמתני לישנא קמא דרבא תיובתא:

ולא יסיק בו וכו׳: תנו רבנן תנור שהסיקו בקליפי ערלה או בקשין של כלאי הכרם חדש יותץ ישן יוצן

אפה בו את הפת רבי אומר הפת אסורה וחכמים אומרים הפת מותרת בישלה על גבי גחלים דברי הכל מותר

והא תניא בין חדש ובין ישן יוצן לא קשיא הא רבי והא רבנן

אימור דשמעת ליה לרבי משום דיש שבח עצים בפת זה וזה גורם מי שמעת ליה אלא לא קשיא הא רבי אליעזר הא רבנן

הי רבי אליעזר אילימא רבי אליעזר דשאור דתנן שאור של חולין ושל תרומה שנפלו לתוך עיסה ואין בזה כדי להחמיץ ואין בזה כדי להחמיץ ונצטרפו וחמצו רבי אליעזר אומר אחר אחרון אני בא וחכמים אומרים בין שנפל איסור לכתחלה ובין שנפל איסור לבסוף לעולם אינו אוסר

נשות דף יומי נווה דניאל מקדישות חודש של לימוד לכבוד כל נשות העולם, המרבות תורה בעולם, לכבוד סיום שנה של לימוד יחד. תודה להדרן, לרבניות מישל, חמוטל, תניה, סאלי, מיכל, חיותה, ומירב המובילות אותנו בלימוד מעמיק. יישר כוח.

להעמיק בדף

גפ"ת 42 על צללים ואורות

על אורות וצללים של קודש – גפ"ת 42

האם מותר להנות מהצל של המקדש? האם מותר להנות מאורו? הדף היומי פוגש את חנוכה. בואו ללמוד רש"י ותוספות על אורות וצללים של קודש גפת בדף היומי, השבוע עם הרבנית יעל שמעוני. בשיתוף עם ישיבת דרישה.  

פסחים כו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים כו

ורבא אמר לך עד כאן לא קאמר רבי יהודה שאין מתכוין כמתכוין אלא לחומרא אבל מתכוין כשאין מתכוין לקולא לא

אמר אביי מנא אמינא לה דתניא אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שהיה יושב בצילו של היכל ודורש כל היום כולו והא הכא דלא אפשר ומיכוין ושרי

ורבא אמר שאני היכל דלתוכו עשוי

אמר רבא מנא אמינא לה (דתניא) לולין היו פתוחין בעליית בית קדשי הקדשים שבהן משלשלין את האומנים בתיבות כדי שלא יזונו עיניהם מבית קדשי הקדשים והא הכא דלא אפשר וקא מיכוין ואסור

ותסברא והאמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא קול ומראה וריח אין בהן משום מעילה אלא מעלה עשו בבית קדשי הקדשים

איכא דאמרי אמר רבא מנא אמינא לה דתניא אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא קול ומראה וריח אין בהן משום מעילה מעילה הוא דליכא הא איסורא איכא

מאי לאו לאותן העומדין בפנים דלא אפשר וקא מיכוין ואסור לא לאותן העומדין בחוץ

גופא אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא קול ומראה וריח אין בהן משום מעילה וריח אין בו משום מעילה והא תניא המפטם את הקטורת להתלמד בה או למוסרה לציבור פטור להריח בה חייב והמריח בה פטור אלא שמעל

אלא אמר רב פפא קול ומראה אין בהן משום מעילה לפי שאין בהן ממש וריח לאחר שתעלה תמרותו אין בו משום מעילה הואיל ונעשית מצותו

למימרא דכל היכא דנעשית מצותו אין בו משום מעילה והרי תרומת הדשן דנעשית מצותה ויש בה משום מעילה דכתיב ושמו אצל המזבח שלא יפזר ושמו שלא יהנה

משום דהוו תרומת הדשן ובגדי כהונה שני כתובין הבאין כאחד וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין

תרומת הדשן הא דאמרן בגדי כהונה דכתיב והניחם שם מלמד שטעונין גניזה

הניחא לרבנן דאמרי מלמד שטעונין גניזה אלא לרבי דוסא דפליג עלייהו דאמר אבל ראויין הן לכהן הדיוט ומאי והניחם שם שלא ישתמש בהם ביום כפורים אחר מאי איכא למימר

משום דהוו תרומת הדשן ועגלה ערופה שני כתובין הבאין כאחד וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין

הניחא למאן דאמר אין מלמדין אלא למאן דאמר מלמדין מאי איכא למימר תרי מיעוטי כתיבי כתיב ושמו וכתיב הערופה

תא שמע הכניסה לרבקה ודשה כשירה בשביל שתינק ותדוש פסולה

והא הכא דלא אפשר וקא מיכוין וקתני פסולה שאני התם דכתיב אשר לא עבד בה מכל מקום

אי הכי אפילו רישא נמי

הא לא דמיא אלא להא שכן עליה עוף כשירה עלה עליה זכר פסולה מאי טעמא

אמר רב פפא אי כתיב עבד וקרינן עבד עד דעביד בה איהו אי כתיב עובד וקרינן עובד אפילו ממילא נמי

השתא דכתיב עבד וקרינן עובד עובד דומיא דעבד מה עבד דניחא ליה אף עובד דניחא ליה

תא שמע אבידה לא ישטחנה לא על גבי מטה ולא על גבי מגוד לצורכו אבל שוטחה לצורכה על גבי מטה ועל גבי מגוד נזדמנו לו אורחין לא ישטחנה לא על גבי מטה ולא על גבי מגוד בין לצורכה בין לצורכו

שאני התם דקלי לה אי משום עינא בישא אי משום גנבי

תא שמע מוכרי כסות מוכרין כדרכן ובלבד שלא יתכוין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים והצנועין מפשילין לאחוריהם במקל

והא הכא דאפשר למעבד כצנועין וכי לא מכוין שרי תיובתא למאן דמתני לישנא קמא דרבא תיובתא:

ולא יסיק בו וכו׳: תנו רבנן תנור שהסיקו בקליפי ערלה או בקשין של כלאי הכרם חדש יותץ ישן יוצן

אפה בו את הפת רבי אומר הפת אסורה וחכמים אומרים הפת מותרת בישלה על גבי גחלים דברי הכל מותר

והא תניא בין חדש ובין ישן יוצן לא קשיא הא רבי והא רבנן

אימור דשמעת ליה לרבי משום דיש שבח עצים בפת זה וזה גורם מי שמעת ליה אלא לא קשיא הא רבי אליעזר הא רבנן

הי רבי אליעזר אילימא רבי אליעזר דשאור דתנן שאור של חולין ושל תרומה שנפלו לתוך עיסה ואין בזה כדי להחמיץ ואין בזה כדי להחמיץ ונצטרפו וחמצו רבי אליעזר אומר אחר אחרון אני בא וחכמים אומרים בין שנפל איסור לכתחלה ובין שנפל איסור לבסוף לעולם אינו אוסר

Scroll To Top