Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ג׳ בטבת תשפ״א | 18 דצמבר 2020
נשות דף יומי נווה דניאל מקדישות חודש של לימוד לכבוד כל נשות העולם, המרבות תורה בעולם, לכבוד סיום שנה של לימוד יחד. תודה להדרן, לרבניות מישל, חמוטל, תניה, סאלי, מיכל, חיותה, ומירב המובילות אותנו בלימוד מעמיק. יישר כוח.

פסחים כז

הדף היום מוקדש ע"י רבקה בלושטיין ויהודה בלין לכבוד אמו של יהודה, מארסי גולדשטיין. "אמא, הלימוד היומי שלך מעורר השראה בי וברבקה להמשיך ללמוד דף יומי. הסיום מסכת הראשון שלנו ביחד ממש שימח אותי ואני גם מקווה שיהיו לנו עוד הרבה סיומי מסכת ביחד בעתיד." הדף היום גם מוקדש ע"י אשר רוזן לכבוד יום הולדתו של אשתו, יפית פישבך. "לימוד הדף היומי של יפית מאיר ומביא ידע רב לביתנו. שה' יברך אותה עם הכח והתמדה להמשיך בכל יום ויום." הדף גם מוקדש על ידי שיינדל שפירא לעילוי נשמת אביה, ראובן בן טוביה ז"ל, ראובן ברסלר ביארצייט ה30 שלו. 

הגמרא מתייחסת לסתירה בין שתי הברייתות – האם צריך לשבור תנור שנוצר עם אש מעצים שאסורים בהנאה? מי שאוסר כנראה סובר שזה וזה גורם אסור. הגמרא מוכיחה שר' אליעזר הוא זה שסובר כך ומחפשים מקור לכך. יש ויכוח בין אביי ומאחרים האם קדירה שנוצרה על ידי עצים אסורים תהיה אותה הלכה של תנור או לא? שמואל גרס את הברייתא עם הדעות של רבי וחכמים הפוכים – האם היתה לו גירסה הפוכה או האם הוא הפך אותם כדי שאנשים לא יטעו בפסיקת ההלכה. האם מותר לשקר לצורך הזה? לפי הברייתא אם בישלה על גבי גחלים כולם מסכימים שהפת מותר – באיזה שלב של גחלים מדובר – עוממות או לוחשות? רמי בר חמא שאל לגבי תנור שהסיקו בעצי הקדש – האם יש הבדל להלכה? למה? למה זה אינו מתחלל ברגע שמעל? לפי ר' יהודה, אין ביעור חמץ אלא שריפה – מה המקור לדבריו ואיך חלקו עליו חכמים?

עד שיהא בו כדי להחמיץ ואמר אביי לא שנו אלא שקדם וסילק את האיסור אבל לא קדם וסילק את האיסור אסור אלמא זה וזה גורם אסור

וממאי דטעמא דרבי אליעזר כאביי דילמא טעמא דרבי אליעזר משום דאחר אחרון אני בא לא שנא קדם וסילק את האיסור לא שנא לא קדם וסילק את האיסור אבל בבת אחת הכי נמי דשרי

אלא רבי אליעזר דעצי אשירה דתנן נטל הימנה עצים אסורין בהנאה הסיק בהן את התנור חדש יותץ ישן יוצן

אפה בו את הפת אסורין בהנאה נתערבה באחרות ואחרות באחרות כולן אסורין בהנאה רבי אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח (אמר) לו אין פדיון לעבודה זרה

אימור דשמעת ליה לרבי אליעזר בעבודה זרה דחמיר איסורה בשאר איסורין שבתורה מי שמעת ליה אלא אם כן אמאן תרמייה ועוד הא תניא בהדיא וכן היה רבי אליעזר אוסר בכל איסורין שבתורה

אמר אביי אם תמצא לומר זה וזה גורם אסור רבי היינו רבי אליעזר ואם תמצי לומר זה וזה גורם מותר והכא משום דיש שבח עצים בפת הוא הני קערות וכוסות וצלוחיות אסירי

כי פליגי בתנור וקדירה למאן דאמר זה וזה גורם אסור אסור למאן דאמר זה וזה גורם מותר שרי

איכא דאמרי אפילו למאן דאמר זה וזה גורם מותר קדירה אסורה דהא קבלה בישולא מקמי דניתן עצים דהיתירא

אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל תנור שהסיקו בקליפי ערלה או בקשין של כלאי הכרם חדש יותץ ישן יוצן אפה בו את הפת רבי אומר הפת מותרת וחכמים אומרים הפת אסורה והתניא איפכא שמואל איפכא תני

ואיבעית אימא בעלמא קסבר שמואל הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו ובהא אפילו מחביריו וסבר אתנייה איפכא כי היכי דניקום רבנן לאיסורא:

בישלה על גבי גחלים דברי הכל הפת מותרת: (אמר) רב יהודה אמר שמואל ורבי חייא בר אשי אמר רבי יוחנן חד אמר לא שנו אלא גחלים עוממות אבל גחלים לוחשות אסורין וחד אמר אפילו גחלים לוחשות נמי מותרין

בשלמא למאן דאמר לוחשות אסורין משום דיש שבח עצים בפת אלא למאן דאמר אפילו לוחשות מותרות פת דאסר דיש שבח עצים בפת לרבי היכי משכחת ליה אמר רב פפא כשאבוקה כנגדו

מכלל דרבנן דפליגי עליה שרו אפילו כשאבוקה כנגדו אלא עצים דאיסורא לרבנן היכי משכחת להו אמר רב אמי בר חמא בשרשיפא

בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא תנור שהסיקו בעצי הקדש ואפה בו הפת לרבנן דשרו בקמייתא מאי אמר ליה הפת אסורה ומה בין זו לערלה אמר רבא הכי השתא ערלה בטילה במאתים הקדש אפילו באלף לא בטיל

אלא אמר רבא אי קשיא ליה הא קשיא והלא מעל המסיק וכל היכא דמעל המסיק נפקו להו לחולין

אמר רב פפא הכא בעצי שלמים עסקינן ואליבא דרבי יהודה דאמר הקדש בשוגג מתחלל במזיד אינו מתחלל

במזיד מאי טעמא לא כיון דלאו בר מעילה הוא לא נפיק לחולין שלמים נמי כיון דלאו בר מעילה נינהו לא נפקא לחולין

וכל היכא דמעל המסיק נפקי לחולין והא תניא כל הנשרפין אפרן מותר חוץ מעצי אשירה ואפר הקדש לעולם אסור

אמר רמי בר חמא כגון שנפלה דליקה מאיליה בעצי הקדש דליכא אינש דנמעול רב שמעיה אמר באותן שטעונין גניזה דתניא ושמו בנחת ושמו כולו ושמו שלא יפזר:

רבי יהודה אומר אין ביעור וכו׳: תניא אמר רבי יהודה אין ביעור חמץ אלא שריפה והדין נותן ומה נותר שאינו בבל יראה ובל ימצא טעון שריפה חמץ שישנו בבל יראה ובל ימצא לא כל שכן שטעון שריפה

אמרו לו כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל אינו דין לא מצא עצים לשורפו יהא יושב ובטל והתורה אמרה תשביתו שאור מבתיכם בכל דבר שאתה יכול להשביתו

חזר רבי יהודה ודנו דין אחר נותר אסור באכילה וחמץ אסור באכילה מה נותר בשריפה אף חמץ בשריפה

אמרו לו נבילה תוכיח שאסורה באכילה ואינה טעונה שריפה אמר להן הפרש נותר אסור באכילה ובהנאה וחמץ אסור באכילה ובהנאה מה נותר טעון שריפה אף חמץ טעון שריפה

אמרו לו שור הנסקל יוכיח שאסור באכילה ובהנאה ואינו טעון שריפה אמר להן הפרש נותר אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת וחמץ אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת מה נותר בשריפה אף חמץ בשריפה אמרו לו חלבו של שור הנסקל יוכיח שאסור באכילה ובהנאה וענוש כרת ואין טעון שריפה

נשות דף יומי נווה דניאל מקדישות חודש של לימוד לכבוד כל נשות העולם, המרבות תורה בעולם, לכבוד סיום שנה של לימוד יחד. תודה להדרן, לרבניות מישל, חמוטל, תניה, סאלי, מיכל, חיותה, ומירב המובילות אותנו בלימוד מעמיק. יישר כוח.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

פסחים כז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים כז

עד שיהא בו כדי להחמיץ ואמר אביי לא שנו אלא שקדם וסילק את האיסור אבל לא קדם וסילק את האיסור אסור אלמא זה וזה גורם אסור

וממאי דטעמא דרבי אליעזר כאביי דילמא טעמא דרבי אליעזר משום דאחר אחרון אני בא לא שנא קדם וסילק את האיסור לא שנא לא קדם וסילק את האיסור אבל בבת אחת הכי נמי דשרי

אלא רבי אליעזר דעצי אשירה דתנן נטל הימנה עצים אסורין בהנאה הסיק בהן את התנור חדש יותץ ישן יוצן

אפה בו את הפת אסורין בהנאה נתערבה באחרות ואחרות באחרות כולן אסורין בהנאה רבי אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח (אמר) לו אין פדיון לעבודה זרה

אימור דשמעת ליה לרבי אליעזר בעבודה זרה דחמיר איסורה בשאר איסורין שבתורה מי שמעת ליה אלא אם כן אמאן תרמייה ועוד הא תניא בהדיא וכן היה רבי אליעזר אוסר בכל איסורין שבתורה

אמר אביי אם תמצא לומר זה וזה גורם אסור רבי היינו רבי אליעזר ואם תמצי לומר זה וזה גורם מותר והכא משום דיש שבח עצים בפת הוא הני קערות וכוסות וצלוחיות אסירי

כי פליגי בתנור וקדירה למאן דאמר זה וזה גורם אסור אסור למאן דאמר זה וזה גורם מותר שרי

איכא דאמרי אפילו למאן דאמר זה וזה גורם מותר קדירה אסורה דהא קבלה בישולא מקמי דניתן עצים דהיתירא

אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל תנור שהסיקו בקליפי ערלה או בקשין של כלאי הכרם חדש יותץ ישן יוצן אפה בו את הפת רבי אומר הפת מותרת וחכמים אומרים הפת אסורה והתניא איפכא שמואל איפכא תני

ואיבעית אימא בעלמא קסבר שמואל הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו ובהא אפילו מחביריו וסבר אתנייה איפכא כי היכי דניקום רבנן לאיסורא:

בישלה על גבי גחלים דברי הכל הפת מותרת: (אמר) רב יהודה אמר שמואל ורבי חייא בר אשי אמר רבי יוחנן חד אמר לא שנו אלא גחלים עוממות אבל גחלים לוחשות אסורין וחד אמר אפילו גחלים לוחשות נמי מותרין

בשלמא למאן דאמר לוחשות אסורין משום דיש שבח עצים בפת אלא למאן דאמר אפילו לוחשות מותרות פת דאסר דיש שבח עצים בפת לרבי היכי משכחת ליה אמר רב פפא כשאבוקה כנגדו

מכלל דרבנן דפליגי עליה שרו אפילו כשאבוקה כנגדו אלא עצים דאיסורא לרבנן היכי משכחת להו אמר רב אמי בר חמא בשרשיפא

בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא תנור שהסיקו בעצי הקדש ואפה בו הפת לרבנן דשרו בקמייתא מאי אמר ליה הפת אסורה ומה בין זו לערלה אמר רבא הכי השתא ערלה בטילה במאתים הקדש אפילו באלף לא בטיל

אלא אמר רבא אי קשיא ליה הא קשיא והלא מעל המסיק וכל היכא דמעל המסיק נפקו להו לחולין

אמר רב פפא הכא בעצי שלמים עסקינן ואליבא דרבי יהודה דאמר הקדש בשוגג מתחלל במזיד אינו מתחלל

במזיד מאי טעמא לא כיון דלאו בר מעילה הוא לא נפיק לחולין שלמים נמי כיון דלאו בר מעילה נינהו לא נפקא לחולין

וכל היכא דמעל המסיק נפקי לחולין והא תניא כל הנשרפין אפרן מותר חוץ מעצי אשירה ואפר הקדש לעולם אסור

אמר רמי בר חמא כגון שנפלה דליקה מאיליה בעצי הקדש דליכא אינש דנמעול רב שמעיה אמר באותן שטעונין גניזה דתניא ושמו בנחת ושמו כולו ושמו שלא יפזר:

רבי יהודה אומר אין ביעור וכו׳: תניא אמר רבי יהודה אין ביעור חמץ אלא שריפה והדין נותן ומה נותר שאינו בבל יראה ובל ימצא טעון שריפה חמץ שישנו בבל יראה ובל ימצא לא כל שכן שטעון שריפה

אמרו לו כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל אינו דין לא מצא עצים לשורפו יהא יושב ובטל והתורה אמרה תשביתו שאור מבתיכם בכל דבר שאתה יכול להשביתו

חזר רבי יהודה ודנו דין אחר נותר אסור באכילה וחמץ אסור באכילה מה נותר בשריפה אף חמץ בשריפה

אמרו לו נבילה תוכיח שאסורה באכילה ואינה טעונה שריפה אמר להן הפרש נותר אסור באכילה ובהנאה וחמץ אסור באכילה ובהנאה מה נותר טעון שריפה אף חמץ טעון שריפה

אמרו לו שור הנסקל יוכיח שאסור באכילה ובהנאה ואינו טעון שריפה אמר להן הפרש נותר אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת וחמץ אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת מה נותר בשריפה אף חמץ בשריפה אמרו לו חלבו של שור הנסקל יוכיח שאסור באכילה ובהנאה וענוש כרת ואין טעון שריפה

Scroll To Top