Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ה׳ בטבת תשפ״א | 20 דצמבר 2020
נשות דף יומי נווה דניאל מקדישות חודש של לימוד לכבוד כל נשות העולם, המרבות תורה בעולם, לכבוד סיום שנה של לימוד יחד. תודה להדרן, לרבניות מישל, חמוטל, תניה, סאלי, מיכל, חיותה, ומירב המובילות אותנו בלימוד מעמיק. יישר כוח.

פסחים כט

הדף היום מוקדש ע"י ג'ודי פלבר לזכר יובל מור-יוסף ויוסי כהן ז"ל שנהרגו לפני שנתיים בפיגוע בגבעת אסף. וגם להמשך רפואה שלמה לבנה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה. 

 וע"י סילביה סימונס שמציינת את היארצייט השמיני של אמה, פסי סימונס ז"ל "שהמסירות שלה לאורך כל חייה לערכים יהודיים  ולימוד תורה עוררה השראה לרבים בחיים הארוכים שלה, עם שכל אינטיליגנטי; בטח הייתה שמחה לשמוע על ההזדמנויות שמוצעות על ידי הדרן לדור הבא של נשים יהודיות. "  

לאיזה דעה של תנאים מתאימה דברי המשנה שאוסרת בהנאה חמץ שעבר עליו הפסח של יהודי ולא של נכרי? רב אחא בר יעקב ורבא עונים על השאלה כל אחד בדרך אחרת. לפי דברי רב אחא בר יעקב, ר' יהודה סובר חמץ של נכרי ושל הקדש מותר ליהודי לא רק בהנאה אבל גם באכילה אפילו בחג פסח! אבל הגמרא אומרת שרב אחא בר יעקב חזר בו מדבריו וכדי להוכיח מביאים ברייתא על מי שאוכל חמץ של הקדש במועד – האם מעל או לא. בניסיון להבין את המחלוקת בין התנאים בברייתא, הגמרא מביאה חמש דעות שונות ובתוכם דברי רב אחא בר יעקב שמתוך דבריו אפשר להבין שחזר בו וסובר שלר' יהודה חמץ של הקדש אסור ליהודי בפסח. הנושא הבא שהגמרא דנה בו זה תערובות של חמץ בפסח ובחמץ שעבר עליו הפסח – האם דיני ביטול שייכים? רב, שמואל ור' יוחנן חולקים.

דישראל נמי מישרא קא שרי ואי רבי יוסי הגלילי אפילו תוך זמנו נמי מישרא קא שרי בהנאה

אמר רב אחא בר יעקב לעולם רבי יהודה היא ויליף שאור דאכילה משאור דראייה מה שאור דראייה שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה אף שאור דאכילה שלך אי אתה אוכל אבל אתה אוכל של אחרים ושל גבוה

ובדין הוא דאיבעי ליה למיתנא דאפילו באכילה נמי שרי ואיידי דתנא דישראל אסור בהנאה תנא נמי דגוי מותר בהנאה ובדין הוא דאיבעי ליה למיתנא דאפילו בתוך זמנו מותר בהנאה ואיידי דתנא דישראל לאחר זמנו תנא נמי דגוי לאחר זמנו

רבא אמר לעולם רבי שמעון היא ורבי שמעון קנסא קניס הואיל ועבר עליה בבל יראה ובל ימצא

בשלמא לרבא היינו דקתני של ישראל אסור משום שנאמר לא יראה אלא לרב אחא בר יעקב משום לא יאכל חמץ מיבעי ליה

מי סברת אסיפא קאי ארישא קאי והכי קאמר חמץ של גוי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה משום שנאמר לא יראה לך שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה ויליף שאור דאכילה משאור דראייה

ואזדו לטעמייהו דאיתמר האוכל שאור של גוי שעבר עליו הפסח לדברי רבי יהודה רבא אמר לוקה ורב אחא בר יעקב אמר אינו לוקה

רבא אמר לוקה לא יליף רבי יהודה שאור דאכילה משאור דראייה ורב אחא בר יעקב אמר אינו לוקה יליף שאור דאכילה משאור דראייה

והדר ביה רב אחא בר יעקב מההיא דתניא האוכל חמץ של הקדש במועד מעל ויש אומרים לא מעל

מאן יש אומרים אמר רבי יוחנן רבי נחוניא בן הקנה היא דתניא רבי נחוניא בן הקנה היה עושה את יום הכפורים כשבת לתשלומין

מה שבת מתחייב בנפשו ופטור מן התשלומין אף יום הכפורים מתחייב בנפשו ופטור מתשלומין

רב יוסף אמר בפודין את הקדשים להאכילן לכלבים קמיפלגי

מאן דאמר מעל קסבר פודין את הקדשים להאכילן לכלבים ומאן דאמר לא מעל קסבר אין פודין

רב אחא בר רבא תנא לה

להא שמעתא משמיה דרב יוסף בהא לישנא דכולי עלמא אין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים והכא בהא קמיפלגי בדבר הגורם לממון כממון דמי

מאן דאמר מעל קסבר דבר הגורם לממון כממון דמי ומאן דאמר לא מעל קסבר דבר הגורם לממון לאו כממון דמי

רב אחא בר יעקב אמר דכולי עלמא דבר הגורם לממון כממון דמי והכא בפלוגתא דרבי יהודה ורבי שמעון קמיפלגי מאן דאמר לא מעל כרבי יהודה ומאן דאמר מעל כרבי שמעון

והא רב אחא בר יעקב הוא דאמר דרבי יהודה יליף שאור דאכילה משאור דראייה אלא הדר ביה רב אחא בר יעקב מההיא

רב אשי אמר דכולי עלמא אין פודין ודבר הגורם לממון לאו כממון דמי והכא בפלוגתא דרבי יוסי הגלילי ורבנן קמיפלגי מאן דאמר מעל כרבי יוסי ומאן דאמר לא מעל כרבנן:

אמר רב חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו אסור שלא בזמנו במינו אסור שלא במינו מותר

במאי עסקינן אילימא בנותן טעם שלא בזמנו שלא במינו מותר הא יהיב טעמא

אלא במשהו חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו אסור רב לטעמיה דרב ושמואל דאמרי תרוייהו כל איסורין שבתורה במינו במשהו שלא במינו בנותן טעם

רב גזר חמץ בזמנו שלא במינו אטו מינו ושלא בזמנו במינו אסור כרבי יהודה

ושלא במינו מותר דשלא בזמנו ושלא במינו אטו מינו כולי האי לא גזרינן

שמואל אמר חמץ בזמנו במינו אסור שלא במינו מותר שלא בזמנו בין במינו בין שלא במינו מותר חמץ בזמנו במינו אסור שמואל לטעמיה דרב ושמואל דאמרי תרוייהו כל איסורין שבתורה במינו אסורין במשהו שלא במינו בנותן טעם

שלא במינן אטו מינן לא גזר שלא בזמנו בין במינן בין שלא במינן מותרין כרבי שמעון

ורבי יוחנן אמר חמץ בזמנו בין במינו ובין שלא במינו אסור בנותן טעם שלא בזמנו בין במינן בין שלא במינן מותר

חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו בנותן טעם רבי יוחנן לטעמיה דרבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו כל איסורין שבתורה בין במינן בין שלא במינן בנותן טעם שלא בזמנו בין במינו בין שלא במינו מותרין כרבי שמעון

נשות דף יומי נווה דניאל מקדישות חודש של לימוד לכבוד כל נשות העולם, המרבות תורה בעולם, לכבוד סיום שנה של לימוד יחד. תודה להדרן, לרבניות מישל, חמוטל, תניה, סאלי, מיכל, חיותה, ומירב המובילות אותנו בלימוד מעמיק. יישר כוח.

להעמיק בדף

בייקאוף רבנים דף משלהן 46

בייקאוף רבנים – דף משלהן 46 עם שירה וחמוטל

בא לך קרואסון חמאה מפנק? אולי בורקס משולש או ריבוע? לחם פרוס או בריוש עגול? איך יצירתיות הקונדיטוריה הישראלית השפיעה על פסיקות הרבנים בישראל? חמוטל שובל ושירה מירוויס מרילי עם וולוג מעורר תאבון!

אורלי גולדקלנג Orly Goldclang

מי עומד במרכז ההענשה – הפוגע או הנפגע?

דעה משונה-לכאורה בדיון באדם שאכל חמץ שהיה הקדש במהלך הפסח, מובילה אותנו לשאלה עקרונית: מה תפקידו האמיתי של העונש פסחים דף כט ע"א הגמרא בדף שלנו מביאה ברייתא שקובעת כי מי שאכל חמץ שהיה הקדש במהלך הפסח מואשם במעילה, ויש אומרים שלא מעל. קודם לכן כבר ראינו שתי אפשרויות לחמץ בהקדש – האחת הקדש כשר…

פסחים כט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים כט

דישראל נמי מישרא קא שרי ואי רבי יוסי הגלילי אפילו תוך זמנו נמי מישרא קא שרי בהנאה

אמר רב אחא בר יעקב לעולם רבי יהודה היא ויליף שאור דאכילה משאור דראייה מה שאור דראייה שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה אף שאור דאכילה שלך אי אתה אוכל אבל אתה אוכל של אחרים ושל גבוה

ובדין הוא דאיבעי ליה למיתנא דאפילו באכילה נמי שרי ואיידי דתנא דישראל אסור בהנאה תנא נמי דגוי מותר בהנאה ובדין הוא דאיבעי ליה למיתנא דאפילו בתוך זמנו מותר בהנאה ואיידי דתנא דישראל לאחר זמנו תנא נמי דגוי לאחר זמנו

רבא אמר לעולם רבי שמעון היא ורבי שמעון קנסא קניס הואיל ועבר עליה בבל יראה ובל ימצא

בשלמא לרבא היינו דקתני של ישראל אסור משום שנאמר לא יראה אלא לרב אחא בר יעקב משום לא יאכל חמץ מיבעי ליה

מי סברת אסיפא קאי ארישא קאי והכי קאמר חמץ של גוי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה משום שנאמר לא יראה לך שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה ויליף שאור דאכילה משאור דראייה

ואזדו לטעמייהו דאיתמר האוכל שאור של גוי שעבר עליו הפסח לדברי רבי יהודה רבא אמר לוקה ורב אחא בר יעקב אמר אינו לוקה

רבא אמר לוקה לא יליף רבי יהודה שאור דאכילה משאור דראייה ורב אחא בר יעקב אמר אינו לוקה יליף שאור דאכילה משאור דראייה

והדר ביה רב אחא בר יעקב מההיא דתניא האוכל חמץ של הקדש במועד מעל ויש אומרים לא מעל

מאן יש אומרים אמר רבי יוחנן רבי נחוניא בן הקנה היא דתניא רבי נחוניא בן הקנה היה עושה את יום הכפורים כשבת לתשלומין

מה שבת מתחייב בנפשו ופטור מן התשלומין אף יום הכפורים מתחייב בנפשו ופטור מתשלומין

רב יוסף אמר בפודין את הקדשים להאכילן לכלבים קמיפלגי

מאן דאמר מעל קסבר פודין את הקדשים להאכילן לכלבים ומאן דאמר לא מעל קסבר אין פודין

רב אחא בר רבא תנא לה

להא שמעתא משמיה דרב יוסף בהא לישנא דכולי עלמא אין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים והכא בהא קמיפלגי בדבר הגורם לממון כממון דמי

מאן דאמר מעל קסבר דבר הגורם לממון כממון דמי ומאן דאמר לא מעל קסבר דבר הגורם לממון לאו כממון דמי

רב אחא בר יעקב אמר דכולי עלמא דבר הגורם לממון כממון דמי והכא בפלוגתא דרבי יהודה ורבי שמעון קמיפלגי מאן דאמר לא מעל כרבי יהודה ומאן דאמר מעל כרבי שמעון

והא רב אחא בר יעקב הוא דאמר דרבי יהודה יליף שאור דאכילה משאור דראייה אלא הדר ביה רב אחא בר יעקב מההיא

רב אשי אמר דכולי עלמא אין פודין ודבר הגורם לממון לאו כממון דמי והכא בפלוגתא דרבי יוסי הגלילי ורבנן קמיפלגי מאן דאמר מעל כרבי יוסי ומאן דאמר לא מעל כרבנן:

אמר רב חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו אסור שלא בזמנו במינו אסור שלא במינו מותר

במאי עסקינן אילימא בנותן טעם שלא בזמנו שלא במינו מותר הא יהיב טעמא

אלא במשהו חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו אסור רב לטעמיה דרב ושמואל דאמרי תרוייהו כל איסורין שבתורה במינו במשהו שלא במינו בנותן טעם

רב גזר חמץ בזמנו שלא במינו אטו מינו ושלא בזמנו במינו אסור כרבי יהודה

ושלא במינו מותר דשלא בזמנו ושלא במינו אטו מינו כולי האי לא גזרינן

שמואל אמר חמץ בזמנו במינו אסור שלא במינו מותר שלא בזמנו בין במינו בין שלא במינו מותר חמץ בזמנו במינו אסור שמואל לטעמיה דרב ושמואל דאמרי תרוייהו כל איסורין שבתורה במינו אסורין במשהו שלא במינו בנותן טעם

שלא במינן אטו מינן לא גזר שלא בזמנו בין במינן בין שלא במינן מותרין כרבי שמעון

ורבי יוחנן אמר חמץ בזמנו בין במינו ובין שלא במינו אסור בנותן טעם שלא בזמנו בין במינן בין שלא במינן מותר

חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו בנותן טעם רבי יוחנן לטעמיה דרבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו כל איסורין שבתורה בין במינן בין שלא במינן בנותן טעם שלא בזמנו בין במינו בין שלא במינו מותרין כרבי שמעון

Scroll To Top