Skip to content

י״א במרחשון תשפ״ב | 17.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ו

הדף היומי

ח׳ בטבת תשפ״א | 23 דצמבר 2020
נשות דף יומי נווה דניאל מקדישות חודש של לימוד לכבוד כל נשות העולם, המרבות תורה בעולם, לכבוד סיום שנה של לימוד יחד. תודה להדרן, לרבניות מישל, חמוטל, תניה, סאלי, מיכל, חיותה, ומירב המובילות אותנו בלימוד מעמיק. יישר כוח.

פסחים לב

נשות דף יומי נווה דניאל מקדישות חודש של לימוד דף יומי לכבוד כל נשות העולם, המרבות תורה בעולם, לכבוד סיום שנה של לימוד יחד. תודה להדרן לרבניות מישל, חמוטל, תניה, סאלי, מיכל, חיותה, ומירב המובילות אותנו בלימוד מעמיק. יישר כוח. תודה רבה.

הדף היום מוקדש ע"י שרה וייל לזכרו של מיכאל וייל ז"ל ולכבוד מחויבותו העמוקה למשפחתו האהובה. וע"י ג'ואנה רום לרפואת חמותה שירלי גולדברג. ולעילוי נשמת בועז לייב בן מאיר, ביארצייט השביעית שלו, ולרפואת שינדל חיה  לאה.

האם מי שאוכל תרומת חמץ בפסח יהיה חייב תשלומין? זה תלוי אם עשה במזיד או בשוגג. בהמשך הגמרא תבין את הטעם לפיצול הזה בשתי דרכים שונות. הגמרא מביאה משנה ממסכת תרומות ו:א ושואל שאלה אליה – האם כשמעריכים את התשלום קרן וחומש לאוכל תרומה בשוגג – האם זה לפי מדה או לפי דמים. הגמרא מצמצמת את השאלה למקרה שהמחירים השוק ירדו, כי אם יעלו, בוודאי יצטרך לשלם לפי השווי בשעה שאכל. הגמרא מנסה לענות על השאלה ממקור אחר וגם ממנתינו אבל בסופו של דבר, שני המקורות אפשר להסביר לפי שתי האופציות. הגמרא קובעת בסופו של דבר שזה מחלוקת תנאים בין ר' עקיבא לר' יוחנן בן נורי. הגמרא דנה בשיעור של אכילת תרומה – מתי חייבים – על אכילת כזית או שוה פרוטה. השאלה העיקרית זה האם דיני אכילת תרומה זה דין באכילה (איסור והיתר) או דין בגזילה? כשאבא שאול אומר שוה פרוטה, האם כוונתו גם כזית וגם שוה פרוטה או רק שוה פרוטה?

ואחד הסך אחד תרומה טמאה ואחד תרומה טהורה משלם חומש וחומשא דחומשא

איבעיא להו כשהוא משלם לפי מדה משלם או לפי דמים משלם כל היכא דמעיקרא שויא ארבעה זוזי ולבסוף שויא זוזא לא תיבעי לך דודאי כדמעיקרא משלם לפי דמים דלא גרע מגזלן דתנן כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה

כי תיבעי לך דמעיקרא שויא זוזא ולבסוף שויא ארבעה מאי לפי מדה משלם דאמר ליה גריוא אכל גריוא משלם או דילמא לפי דמים משלם בזוזא אכל בזוזא משלם

אמר רב יוסף תא שמע אכל גרוגרות ושילם לו תמרים תבא עליו ברכה אי אמרת בשלמא לפי מדה משלם אמטו להכי תבא עליו ברכה דאכיל גריוא דגרוגרות דשויא זוזא וקא יהיב גריוא דתמרים דשויא ארבעה אלא אי אמרת לפי דמים משלם אמאי תבא עליו ברכה בזוזא אכל בזוזא קא משלם

אמר אביי לעולם לפי דמים משלם ואמאי תבא עליו ברכה דאכל מידי דלא קפיץ עליה זביניה וקא משלם מידי דקפיץ עליה זביניה:

תנן האוכל תרומת חמץ בפסח בשוגג משלם קרן וחומש אי אמרת בשלמא לפי מדה משלם שפיר אלא אי אמרת לפי דמים משלם חמץ בפסח בר דמים הוא אין הא מני רבי יוסי הגלילי היא דאמר חמץ בפסח מותר בהנאה

אי הכי אימא סיפא במזיד פטור מן התשלומין ומדמי עצים אי רבי יוסי הגלילי אמאי פטור מן התשלומין ומדמי עצים

סבר לה כרבי נחוניא בן הקנה דתניא רבי נחוניא בן הקנה היה עושה את יום הכפורים כשבת לתשלומין וכו׳

כתנאי האוכל תרומת חמץ בפסח פטור מן התשלומין ומדמי עצים דברי רבי עקיבא רבי יוחנן בן נורי מחייב אמר לו רבי עקיבא לרבי יוחנן בן נורי וכי מה הנאה יש לו בה אמר לו רבי יוחנן בן נורי לרבי עקיבא ומה הנאה יש לאוכל תרומה טמאה בשאר כל ימות השנה שמשלם

אמר לו לא אם אמרת בתרומה טמאה בשאר ימות השנה שאף על פי שאין לו בה היתר אכילה יש לו בה היתר הסקה תאמר בזה שאין לו בה לא היתר אכילה ולא היתר הסקה הא למה זה דומה לתרומת תותים וענבים שנטמאה שאין לו בה לא היתר אכילה ולא היתר הסקה

במה דברים אמורים במפריש תרומה והחמיצה אבל מפריש תרומת חמץ דברי הכל אינה קדושה

תניא אידך ונתן לכהן את הקדש דבר הראוי להיות קדש פרט לאוכל תרומת חמץ בפסח שפטור מן התשלומים ומדמי עצים דברי רבי אליעזר בן יעקב ורבי אלעזר חסמא מחייב אמר לו רבי אליעזר בן יעקב לרבי אלעזר חסמא וכי מה הנאה יש לו בה אמר לו רבי אלעזר חסמא לרבי אליעזר בן יעקב וכי מה הנאה יש לו לאוכל תרומה טמאה בשאר ימות השנה שמשלם

אמר לו לא אם אמרת בתרומה טמאה בשאר ימות השנה שאף על פי שאין לו בה היתר אכילה יש לו בה היתר הסקה תאמר בזו שאין לו בה לא היתר אכילה ולא היתר הסקה אמר לו אף בזו יש לו בה היתר הסקה שאם רצה הכהן מריצה לפני כלבו או מסיקה תחת תבשילו

אמר אביי רבי אליעזר בן יעקב ורבי עקיבא ורבי יוחנן בן נורי כולהו סבירא להו חמץ בפסח אסור בהנאה ובהא פליגי דרבי עקיבא סבר לפי דמים משלם ורבי יוחנן בן נורי סבר לפי מדה משלם

פשיטא מהו דתימא רבי יוחנן בן נורי נמי כרבי עקיבא סבירא ליה דאמר לפי דמים משלם והתם היינו טעמא דקא מחייב משום דסבר לה כרבי יוסי הגלילי דאמר חמץ בפסח מותר בהנאה קא משמע לן

ואימא הכי נמי אם כן נהדר ליה רבי יוחנן בן נורי לרבי עקיבא כי היכי דמהדר ליה רבי אלעזר חסמא לרבי אליעזר בן יעקב:

תנו רבנן האוכל כזית תרומה משלם קרן וחומש אבא שאול אומר עד שיהא בו שוה פרוטה מאי טעמא דתנא קמא אמר קרא ואיש כי יאכל קדש בשגגה ואכילה בכזית

ואבא שאול מאי טעמא אמר קרא ונתן ואין נתינה פחות משוה פרוטה ואידך נמי הא כתיב יאכל ההוא פרט למזיק הוא דאתא

ותנא קמא הכתיב ונתן ההוא מיבעי ליה לדבר הראוי להיות קדש (פרט לאוכל תרומת חמץ בפסח):

תנו רבנן האוכל תרומה פחות מכזית משלם את הקרן ואינו משלם את החומש היכי דמי אי דלית ביה שוה פרוטה קרן נמי לא לישלם ואי דאית בה שוה פרוטה חומש נמי לישלם לעולם דאית בה שוה פרוטה ואפילו הכי כיון דלית ביה כזית משלם את הקרן ואינו משלם את החומש

אמרוה רבנן קמיה דרב פפא הא דלא כאבא שאול דאי כאבא שאול האמר כיון שיש בה שוה פרוטה אף על גב דלית ביה כזית אמר להו רב פפא אפילו תימא אבא שאול אבא שאול תרתי בעי

ומי בעי אבא שאול תרתי והא תנן אבא שאול אומר את שיש בו שוה פרוטה חייב בתשלומין את שאין בו שוה פרוטה אינו חייב בתשלומין אמרו לו לא אמרו שוה פרוטה אלא לענין מעילה בלבד אבל לתרומה אינו חייב עד שיהא בו כזית ואם איתא כיון שיש בו כזית מיבעי ליה תיובתא

ואף רב פפא הדר ביה דתניא וחטאה בשגגה פרט למזיד והלא דין הוא ומה שאר מצות שחייב בהן כרת פוטר בהן את המזיד מעילה שאין בה כרת אינו דין שפטר את המזיד

לא אם אמרת בשאר מצות שכן לא חייב בהן מיתה תאמר במעילה שחייב בה מיתה תלמוד לומר בשגגה פרט למזיד

ואמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין האי תנא מעיקרא אלימא ליה כרת ולבסוף אלימא ליה מיתה

ואמר ליה הכי קאמר לא אם אמרת בשאר מצות שכן לא חייב בהן מיתה בפחות מכזית תאמר במעילה שחייב בה מיתה בפחות מכזית ואמר ליה תנוח דעתך שהנחת את דעתי ואמר ליה מאי ניחותא דרבה ורב ששת שדו ביה נרגא מאן שמעת ליה דאמר

נשות דף יומי נווה דניאל מקדישות חודש של לימוד לכבוד כל נשות העולם, המרבות תורה בעולם, לכבוד סיום שנה של לימוד יחד. תודה להדרן, לרבניות מישל, חמוטל, תניה, סאלי, מיכל, חיותה, ומירב המובילות אותנו בלימוד מעמיק. יישר כוח.

להעמיק בדף

בייקאוף רבנים דף משלהן 46

בייקאוף רבנים – דף משלהן 46 עם שירה וחמוטל

בא לך קרואסון חמאה מפנק? אולי בורקס משולש או ריבוע? לחם פרוס או בריוש עגול? איך יצירתיות הקונדיטוריה הישראלית השפיעה על פסיקות הרבנים בישראל? חמוטל שובל ושירה מירוויס מרילי עם וולוג מעורר תאבון!

פסחים לב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים לב

ואחד הסך אחד תרומה טמאה ואחד תרומה טהורה משלם חומש וחומשא דחומשא

איבעיא להו כשהוא משלם לפי מדה משלם או לפי דמים משלם כל היכא דמעיקרא שויא ארבעה זוזי ולבסוף שויא זוזא לא תיבעי לך דודאי כדמעיקרא משלם לפי דמים דלא גרע מגזלן דתנן כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה

כי תיבעי לך דמעיקרא שויא זוזא ולבסוף שויא ארבעה מאי לפי מדה משלם דאמר ליה גריוא אכל גריוא משלם או דילמא לפי דמים משלם בזוזא אכל בזוזא משלם

אמר רב יוסף תא שמע אכל גרוגרות ושילם לו תמרים תבא עליו ברכה אי אמרת בשלמא לפי מדה משלם אמטו להכי תבא עליו ברכה דאכיל גריוא דגרוגרות דשויא זוזא וקא יהיב גריוא דתמרים דשויא ארבעה אלא אי אמרת לפי דמים משלם אמאי תבא עליו ברכה בזוזא אכל בזוזא קא משלם

אמר אביי לעולם לפי דמים משלם ואמאי תבא עליו ברכה דאכל מידי דלא קפיץ עליה זביניה וקא משלם מידי דקפיץ עליה זביניה:

תנן האוכל תרומת חמץ בפסח בשוגג משלם קרן וחומש אי אמרת בשלמא לפי מדה משלם שפיר אלא אי אמרת לפי דמים משלם חמץ בפסח בר דמים הוא אין הא מני רבי יוסי הגלילי היא דאמר חמץ בפסח מותר בהנאה

אי הכי אימא סיפא במזיד פטור מן התשלומין ומדמי עצים אי רבי יוסי הגלילי אמאי פטור מן התשלומין ומדמי עצים

סבר לה כרבי נחוניא בן הקנה דתניא רבי נחוניא בן הקנה היה עושה את יום הכפורים כשבת לתשלומין וכו׳

כתנאי האוכל תרומת חמץ בפסח פטור מן התשלומין ומדמי עצים דברי רבי עקיבא רבי יוחנן בן נורי מחייב אמר לו רבי עקיבא לרבי יוחנן בן נורי וכי מה הנאה יש לו בה אמר לו רבי יוחנן בן נורי לרבי עקיבא ומה הנאה יש לאוכל תרומה טמאה בשאר כל ימות השנה שמשלם

אמר לו לא אם אמרת בתרומה טמאה בשאר ימות השנה שאף על פי שאין לו בה היתר אכילה יש לו בה היתר הסקה תאמר בזה שאין לו בה לא היתר אכילה ולא היתר הסקה הא למה זה דומה לתרומת תותים וענבים שנטמאה שאין לו בה לא היתר אכילה ולא היתר הסקה

במה דברים אמורים במפריש תרומה והחמיצה אבל מפריש תרומת חמץ דברי הכל אינה קדושה

תניא אידך ונתן לכהן את הקדש דבר הראוי להיות קדש פרט לאוכל תרומת חמץ בפסח שפטור מן התשלומים ומדמי עצים דברי רבי אליעזר בן יעקב ורבי אלעזר חסמא מחייב אמר לו רבי אליעזר בן יעקב לרבי אלעזר חסמא וכי מה הנאה יש לו בה אמר לו רבי אלעזר חסמא לרבי אליעזר בן יעקב וכי מה הנאה יש לו לאוכל תרומה טמאה בשאר ימות השנה שמשלם

אמר לו לא אם אמרת בתרומה טמאה בשאר ימות השנה שאף על פי שאין לו בה היתר אכילה יש לו בה היתר הסקה תאמר בזו שאין לו בה לא היתר אכילה ולא היתר הסקה אמר לו אף בזו יש לו בה היתר הסקה שאם רצה הכהן מריצה לפני כלבו או מסיקה תחת תבשילו

אמר אביי רבי אליעזר בן יעקב ורבי עקיבא ורבי יוחנן בן נורי כולהו סבירא להו חמץ בפסח אסור בהנאה ובהא פליגי דרבי עקיבא סבר לפי דמים משלם ורבי יוחנן בן נורי סבר לפי מדה משלם

פשיטא מהו דתימא רבי יוחנן בן נורי נמי כרבי עקיבא סבירא ליה דאמר לפי דמים משלם והתם היינו טעמא דקא מחייב משום דסבר לה כרבי יוסי הגלילי דאמר חמץ בפסח מותר בהנאה קא משמע לן

ואימא הכי נמי אם כן נהדר ליה רבי יוחנן בן נורי לרבי עקיבא כי היכי דמהדר ליה רבי אלעזר חסמא לרבי אליעזר בן יעקב:

תנו רבנן האוכל כזית תרומה משלם קרן וחומש אבא שאול אומר עד שיהא בו שוה פרוטה מאי טעמא דתנא קמא אמר קרא ואיש כי יאכל קדש בשגגה ואכילה בכזית

ואבא שאול מאי טעמא אמר קרא ונתן ואין נתינה פחות משוה פרוטה ואידך נמי הא כתיב יאכל ההוא פרט למזיק הוא דאתא

ותנא קמא הכתיב ונתן ההוא מיבעי ליה לדבר הראוי להיות קדש (פרט לאוכל תרומת חמץ בפסח):

תנו רבנן האוכל תרומה פחות מכזית משלם את הקרן ואינו משלם את החומש היכי דמי אי דלית ביה שוה פרוטה קרן נמי לא לישלם ואי דאית בה שוה פרוטה חומש נמי לישלם לעולם דאית בה שוה פרוטה ואפילו הכי כיון דלית ביה כזית משלם את הקרן ואינו משלם את החומש

אמרוה רבנן קמיה דרב פפא הא דלא כאבא שאול דאי כאבא שאול האמר כיון שיש בה שוה פרוטה אף על גב דלית ביה כזית אמר להו רב פפא אפילו תימא אבא שאול אבא שאול תרתי בעי

ומי בעי אבא שאול תרתי והא תנן אבא שאול אומר את שיש בו שוה פרוטה חייב בתשלומין את שאין בו שוה פרוטה אינו חייב בתשלומין אמרו לו לא אמרו שוה פרוטה אלא לענין מעילה בלבד אבל לתרומה אינו חייב עד שיהא בו כזית ואם איתא כיון שיש בו כזית מיבעי ליה תיובתא

ואף רב פפא הדר ביה דתניא וחטאה בשגגה פרט למזיד והלא דין הוא ומה שאר מצות שחייב בהן כרת פוטר בהן את המזיד מעילה שאין בה כרת אינו דין שפטר את המזיד

לא אם אמרת בשאר מצות שכן לא חייב בהן מיתה תאמר במעילה שחייב בה מיתה תלמוד לומר בשגגה פרט למזיד

ואמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין האי תנא מעיקרא אלימא ליה כרת ולבסוף אלימא ליה מיתה

ואמר ליה הכי קאמר לא אם אמרת בשאר מצות שכן לא חייב בהן מיתה בפחות מכזית תאמר במעילה שחייב בה מיתה בפחות מכזית ואמר ליה תנוח דעתך שהנחת את דעתי ואמר ליה מאי ניחותא דרבה ורב ששת שדו ביה נרגא מאן שמעת ליה דאמר

Scroll To Top