Skip to content

י״א במרחשון תשפ״ב | 17.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ח

הדף היומי

ט׳ בטבת תשפ״א | 24 דצמבר 2020
נשות דף יומי נווה דניאל מקדישות חודש של לימוד לכבוד כל נשות העולם, המרבות תורה בעולם, לכבוד סיום שנה של לימוד יחד. תודה להדרן, לרבניות מישל, חמוטל, תניה, סאלי, מיכל, חיותה, ומירב המובילות אותנו בלימוד מעמיק. יישר כוח.

פסחים לג

הדף של היום מוקדש ע"י ליאורה סכמסקי לרפואה שלמה של מרדכי בן רייזל. מאחלים לך רפואה שלמה ומהירה. אוהבים אותך! ליאורה, דוד, ארי, רוז, ואלישבע. וע"י שרון רוס (וקרן גלוך) לאזכרה השלישי של אבא שלהן, דוד בן אברהם ז"ל. "היינו ביחד באזכרה שלו בסיום ש"ס לנשים בירושלים, לפני בדיוק שנה, נתן לי השראה, ושינה לי את החיים! הקשבתי לדף הראשון בדרך הביתה. אבא האהוב שלנו, נולד וגדל בג'מייקה, לא זכה ללמוד בישיבה. הוא היה יהודי גאה ומסור, בית כנסת היה בית השני שלו, הלך רחוק 3 פעמים ביום לתפילה ולשיעורים. התקווה שלי זה לסיים ש"ס דף יומי לזכרו."

הגמרא מוכיחה מברייתא ומדברי רב פפא על אותה ברייתא שרב פפא חזר בו ממה שאמר שאבא שאול מצריך שם כזית וגם שוה פרוטה כדי להתחייב בקרן וחומש בתרומה. דברי רב פפא נבעו מקושי על דברי הברייתא. הגמרא מביאה עוד שני תירוצים אחרים לקושי. הגמרא חוזרת לסוף ברייתא שהובאה בפסחים לב ומחפשת את המקור להלכה שמי שהפריש תרומה בפסח ממשהו שכבר החמיץ, אינו נחשב כתרומה. יש שתי דעות שונות לגבי המקור לדין. בברייתא בדף לב הובא מקרה של תותים וענבים שאי אפשר לשורפם. הגמרא מביאה מחלוקת אמוראים בעניין טומאה של ענבים ותותים בקשר למיץ שיוצא מהם. האם המשקים בפנים נחשבים כפיקדון וכדבר נפרד מהחלק החיצוני או כבלוע בתוכו? אחד מהדעות מנסה להביא חיזוק לשיטתו מהברייתא. מתי חוששים שאנשים יבואו לידי תקלה ויאכלו תרומה טמאה (במקום לשרוף) כי ישכחו שזה טמא? ומתי לא חוששים?

הזיד במעילה במיתה רבי היא דתניא הזיד במעילה רבי אומר במיתה וחכמים אומרים באזהרה

מאי טעמא דרבי אמר רבי אבהו גמר חטא חטא מתרומה מה תרומה במיתה אף מעילה במיתה

ומינה מה תרומה בכזית אף מעילה בכזית

ומתקיף לה רב פפא ממאי דרבי כרבנן סבירא ליה דילמא כאבא שאול סבירא ליה דאמר יש בה שוה פרוטה אף על גב דלית בה כזית

והא רב פפא הוא דאמר דאבא שאול תרתי בעי אלא שמע מינה הדר ביה

מר בריה דרבנא אמר הכי קאמר לא אם אמרת בשאר מצות שלא עשה בהן שאין מתכוין כמתכוין שאם נתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר שפטור תאמר במעילה שאם נתכוין להתחמם בגיזי חולין ונתחמם בגיזי עולה שמעל

רב נחמן בר יצחק אמר הכי קאמר לא אם אמרת בשאר מצות שכן לא מתחייב בהן שאין מתעסק כמתעסק שאם נתכוין להגביה את התלוש וחתך את המחובר שפטור תאמר במעילה שאם הושיט ידו לכלי ליטול חפץ וסך ידו בשמן של קודש שמעל

אמר מר במה דברים אמורים במפריש תרומה והחמיצה אבל הפריש חמץ תרומה דברי הכל אינה קדושה

מנא הני מילי אמר רב נחמן בר יצחק אמר קרא תתן לו ולא לאורו

מתיב רב הונא בריה דרב יהושע אין תורמין מן הטמאה לטהורה ואם תרם בשוגג תרומתו תרומה ואמאי לימא לו ולא לאורו לא קשיא התם היתה לו שעת הכושר הכא לא היתה לו שעת הכושר

ודלא היתה לו שעת הכושר היכי דמי כגון דאחמיץ במחובר אבל אחמיץ בתלוש הכי נמי דקדשה אמר ליה אין בגזירת עירין פתגמא ובמאמר קדישין שאילתא וכן מורין בבי מדרשא כוותי

כי אתא רב הונא בריה דרב יהושע

אמר אמר קרא ראשית ששיריה ניכרין לישראל יצתה זו שאין שיריה ניכרין

יתיב רב אחא בר רב עויא קמיה דרב חסדא ויתיב ואמר משמיה דרבי יוחנן ענבים שנטמאו דורכן פחות פחות מכביצה ויינן כשר לנסכין אלמא קסבר משקין מיפקד פקידי לאימת קא מיטמאי לכי סחיט להו לכי סחיט להו ליתיה לשיעוריה

אי הכי כביצה נמי דהתנן טמא מת שסחט זיתים וענבים כביצה מכוונת טהורין התם דאי עבד הכא לכתחלה גזירה דילמא אתי למיעבד יותר מכביצה

אמר ליה רב חסדא מאן ציית לך ולרבי יוחנן רבך וכי טומאה שבהן להיכן הלכה אלמא קא סבר משקין מיבלע בליעי וכיון דאיטמו ליה אוכלא איטמו ליה משקין

אמר ליה ואת לא תיסברא דמשקין מיפקד פקידי והתנן טמא מת שסחט זיתים וענבים מכוונת כביצה טהורין אי אמרת בשלמא מיפקד פקידי משום הכי טהורין אלא אי אמרת מיבלע בליעי אמאי טהורין

אמר ליה הכא במאי עסקינן בענבים שלא הוכשרו לאימת מתכשרי לכי סחיט להו כי סחיט להו בציר להו שיעורא דאי לא תימא הכי הא דתניא הא למה זה דומה לתרומת תותין (זיתים) וענבים שנטמאה שאין לו בה לא היתר אכילה ולא היתר הסקה הא היתר אכילה נמי אית ביה דאי בעי דריך להו פחות פחות מכביצה

אמר רבא גזירה דילמא אתי בהו לידי תקלה אמר ליה אביי ומי חיישינן לתקלה והא תניא מדליקין בפת ובשמן של תרומה שנטמאת אמר ליה פת זריק ליה בין העצים שמן של תרומה רמי ליה בכלי מאוס

גופא מדליקין בפת ובשמן של תרומה שנטמאת אביי אמר משמיה דחזקיה ורבא אמר דבי רבי יצחק בר מרתא אמר רב הונא לא שנו אלא פת אבל חיטי לא שמא יבא בהן לידי תקלה ורבי יוחנן אמר אפילו חיטי ואמאי ניחוש דילמא אתי בהן לידי תקלה כדאמר רב אשי

נשות דף יומי נווה דניאל מקדישות חודש של לימוד לכבוד כל נשות העולם, המרבות תורה בעולם, לכבוד סיום שנה של לימוד יחד. תודה להדרן, לרבניות מישל, חמוטל, תניה, סאלי, מיכל, חיותה, ומירב המובילות אותנו בלימוד מעמיק. יישר כוח.

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

גפ"ת 43: המחלוקת הגדולה בגדרי טומאת אוכלין

בעזרת ה' מה אתן יודעות על טומאת אוכלין? מה זה ראשי תיבות :י"ד שח"ט דם? מהי המחלוקת הגדולה בין רש"י לרבינו תם בנושא זה? נשמע לכן סינית? הצטרפו אלינו למושגים בסיסיים בענייני טומאת אוכלין. השבוע עם הרבנית יעל שמעוני גפ"ת 43: המחלוקת הגדולה בגדרי טומאת אוכלין במהלך הדיון על תרומת חמץ אנחנו לומדות עקרונות בדיני…

פסחים לג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים לג

הזיד במעילה במיתה רבי היא דתניא הזיד במעילה רבי אומר במיתה וחכמים אומרים באזהרה

מאי טעמא דרבי אמר רבי אבהו גמר חטא חטא מתרומה מה תרומה במיתה אף מעילה במיתה

ומינה מה תרומה בכזית אף מעילה בכזית

ומתקיף לה רב פפא ממאי דרבי כרבנן סבירא ליה דילמא כאבא שאול סבירא ליה דאמר יש בה שוה פרוטה אף על גב דלית בה כזית

והא רב פפא הוא דאמר דאבא שאול תרתי בעי אלא שמע מינה הדר ביה

מר בריה דרבנא אמר הכי קאמר לא אם אמרת בשאר מצות שלא עשה בהן שאין מתכוין כמתכוין שאם נתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר שפטור תאמר במעילה שאם נתכוין להתחמם בגיזי חולין ונתחמם בגיזי עולה שמעל

רב נחמן בר יצחק אמר הכי קאמר לא אם אמרת בשאר מצות שכן לא מתחייב בהן שאין מתעסק כמתעסק שאם נתכוין להגביה את התלוש וחתך את המחובר שפטור תאמר במעילה שאם הושיט ידו לכלי ליטול חפץ וסך ידו בשמן של קודש שמעל

אמר מר במה דברים אמורים במפריש תרומה והחמיצה אבל הפריש חמץ תרומה דברי הכל אינה קדושה

מנא הני מילי אמר רב נחמן בר יצחק אמר קרא תתן לו ולא לאורו

מתיב רב הונא בריה דרב יהושע אין תורמין מן הטמאה לטהורה ואם תרם בשוגג תרומתו תרומה ואמאי לימא לו ולא לאורו לא קשיא התם היתה לו שעת הכושר הכא לא היתה לו שעת הכושר

ודלא היתה לו שעת הכושר היכי דמי כגון דאחמיץ במחובר אבל אחמיץ בתלוש הכי נמי דקדשה אמר ליה אין בגזירת עירין פתגמא ובמאמר קדישין שאילתא וכן מורין בבי מדרשא כוותי

כי אתא רב הונא בריה דרב יהושע

אמר אמר קרא ראשית ששיריה ניכרין לישראל יצתה זו שאין שיריה ניכרין

יתיב רב אחא בר רב עויא קמיה דרב חסדא ויתיב ואמר משמיה דרבי יוחנן ענבים שנטמאו דורכן פחות פחות מכביצה ויינן כשר לנסכין אלמא קסבר משקין מיפקד פקידי לאימת קא מיטמאי לכי סחיט להו לכי סחיט להו ליתיה לשיעוריה

אי הכי כביצה נמי דהתנן טמא מת שסחט זיתים וענבים כביצה מכוונת טהורין התם דאי עבד הכא לכתחלה גזירה דילמא אתי למיעבד יותר מכביצה

אמר ליה רב חסדא מאן ציית לך ולרבי יוחנן רבך וכי טומאה שבהן להיכן הלכה אלמא קא סבר משקין מיבלע בליעי וכיון דאיטמו ליה אוכלא איטמו ליה משקין

אמר ליה ואת לא תיסברא דמשקין מיפקד פקידי והתנן טמא מת שסחט זיתים וענבים מכוונת כביצה טהורין אי אמרת בשלמא מיפקד פקידי משום הכי טהורין אלא אי אמרת מיבלע בליעי אמאי טהורין

אמר ליה הכא במאי עסקינן בענבים שלא הוכשרו לאימת מתכשרי לכי סחיט להו כי סחיט להו בציר להו שיעורא דאי לא תימא הכי הא דתניא הא למה זה דומה לתרומת תותין (זיתים) וענבים שנטמאה שאין לו בה לא היתר אכילה ולא היתר הסקה הא היתר אכילה נמי אית ביה דאי בעי דריך להו פחות פחות מכביצה

אמר רבא גזירה דילמא אתי בהו לידי תקלה אמר ליה אביי ומי חיישינן לתקלה והא תניא מדליקין בפת ובשמן של תרומה שנטמאת אמר ליה פת זריק ליה בין העצים שמן של תרומה רמי ליה בכלי מאוס

גופא מדליקין בפת ובשמן של תרומה שנטמאת אביי אמר משמיה דחזקיה ורבא אמר דבי רבי יצחק בר מרתא אמר רב הונא לא שנו אלא פת אבל חיטי לא שמא יבא בהן לידי תקלה ורבי יוחנן אמר אפילו חיטי ואמאי ניחוש דילמא אתי בהן לידי תקלה כדאמר רב אשי

Scroll To Top