הדף היומי
פסחים לח
הדף של היום מוקדש ע”י ג’ואנה רום, שמציינת היארצייט ה23 של אביה, ג’וליוס רום “אשר היה תמיד אב תומך ואוהב לשני בנותיו ומודל לחיקוי של לימוד תורה לאורך כל החיים. אין לי ספק שהוא היה תומך במסע שלנו בדף היומי.” וע”י בקי גולדשטיין לזכר אביה, יואל בן מאיר ז”ל, ניצול שואה. “תמיד הארת לי את הדרך ועודדת את הצמאה שלי ללמוד. והשרשתי בי אמונה חזקה בה’. יהי זכרו ברוך.
האם אפשר לצאת ידי חובת מצה עם מעשר שני? תלוי במחלוקת ר’ מאיר וחכמים בקשר למעשר שני – האם נחשב כממון הדיוט או כממון גבוה. כנ”ל לגבי אתרוג של מעשר שני והאם מעשר שני חייבת בחלה? האם אפשר לצאת ידי חובה בחלה של מעשר שני בירושלים לפי ר’ עקיבא שסובר שאפשר לצאת ידי חובת מצה במעשר שני בירושלים. לחמי תודה ורקיקי מצות – אם עשאן לעצמו לא יוצאים בהם ידי חיוב מצה אבל אם עשאן למכור בשוק אפשר לצאת ידי חובת מצה. מה המקור לדין הזה? שתי תשובות הובאו. הגמרא שואלת למה לא למדו בדרכים אחרות? למה יש הבדל בין אם הכין לעצמו או כדי למכור בשוק?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
מצות של מעשר שני לדברי רבי מאיר אין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח לדברי חכמים יוצא בה ידי חובתו בפסח
אתרוג של מעשר שני לדברי רבי מאיר אין יוצא בו ידי חובתו ביום טוב לדברי חכמים אדם יוצא בו ידי חובתו ביום טוב
מתקיף לה רב פפא בשלמא עיסה דכתיב עריסתיכם משלכם
אתרוג נמי דכתיב ולקחתם לכם לכם משלכם יהא אלא מצה מי כתיב מצתכם
אמר רבא ואיתימא רב יימר בר שלמיא אתיא לחם לחם כתיב הכא לחם עני וכתיב התם והיה באכלכם מלחם הארץ מה להלן משלכם אף כאן משלכם
לימא מסייע ליה עיסה של מעשר שני פטורה מן החלה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים חייבת לימא מסייע היינו הך
הכי קאמר (ליה) לימא מדפליגי בעיסה בהנך נמי פליגי או דילמא שאני התם דכתיב עריסתיכם עריסתיכם תרי זימני
בעי רבי שמעון בן לקיש מהו שיצא אדם ידי חובתו בחלה של מעשר שני בירושלים אליבא דרבי יוסי הגלילי לא תיבעי לך השתא בחולין לא נפיק בחלתו מיבעיא כי תיבעי לך אליבא דרבי עקיבא
בחולין הוא דנפיק דאי מיטמו יש להן היתר במושבות אבל חלה דאי מטמיא לית לה היתר במושבות ולשריפה אזלא לא נפיק
או דילמא אמרינן הואיל ואילו לא קרא עליה שם ואיטמי אית לה היתר במושבות ונפיק בה השתא נמי נפיק
איכא דאמרי הא ודאי לא תיבעי לך דודאי אמרינן הואיל כי תיבעי לך חלה הלקוח בכסף מעשר שני
ואליבא דרבנן לא תיבעי לך כיון דאמרי יפדה היינו מעשר כי תיבעי לך אליבא דרבי יהודה דאמר יקבר
דתנן הלקוח בכסף מעשר שני שנטמא יפדה רבי יהודה אומר יקבר
מי אמרינן הואיל ואי לא לקוח הוי והואיל ולא קרא עליה שם ואיטמי יש לו היתר במושבות ונפיק ביה השתא נמי נפיק ביה
או דילמא חד הואיל אמרינן תרי הואיל לא אמרינן אמר רבא מסתברא שם מעשר חד הוא:
חלת תודה ורקיקי נזיר וכו׳: מנא הני מילי אמר רבה דאמר קרא
ושמרתם את המצות מצה המשתמרת לשם מצה יצתה זו שאין משתמרת לשם מצה אלא לשום זבח
רב יוסף אמר אמר קרא שבעת ימים מצות תאכלו מצה הנאכלת לשבעת ימים יצתה זו שאינה נאכלת לשבעת ימים אלא ליום ולילה
תניא כוותיה דרבה ותניא כוותיה דרב יוסף תניא כוותיה דרבה יכול יצא ידי חובתו בחלות תודה ורקיקי נזיר תלמוד לומר ושמרתם את המצות מצה המשתמרת לשם מצה יצתה זו שאינה משתמרת לשם מצה אלא לשום זבח
תניא כוותיה דרב יוסף יכול יצא אדם ידי חובתו בחלות תודה ורקיקי נזיר תלמוד לומר שבעת ימים מצות תאכלו מצה הנאכלת לשבעה יצתה זו שאינה נאכלת לשבעה אלא ליום ולילה
ותיפוק ליה מלחם עני מי שנאכל באנינות יצא זה שאינו נאכל באנינות אלא בשמחה
סבר לה כרבי עקיבא דאמר עני כתיב
ותיפוק ליה דהוה ליה מצה עשירה
אמר שמואל בר רב יצחק רביעית היא ומתחלקת היא לכמה חלות
ותיפוק ליה דאינן נאכלות בכל מושבות
אמר ריש לקיש זאת אומרת חלות תודה ורקיקי נזיר נאכלין בנוב וגבעון
תניא אמר רבי אילעאי שאלתי את רבי אליעזר מהו שיצא אדם בחלות תודה ורקיקי נזיר אמר לי לא שמעתי באתי ושאלתי לפני רבי יהושע אמר לי הרי אמרו חלות תודה ורקיקי נזיר שעשאן לעצמו אין אדם יוצא בהן למכור בשוק יוצא בהן
כשבאתי והרציתי דברים לפני רבי אליעזר אמר לי ברית הן הן הדברים שנאמרו לו למשה בסיני איכא דאמרי ברית הן הן הדברים שנאמרו לו למשה בסיני ולא טעמא בעיא
וטעמא מאי אמר רבה כל לשוק אימלוכי מימלך אמר אי מזדבן מזדבן אי לא מזדבן איפוק בהו אנא:
להעמיק בדף
“מצה לשם מצה” פסחים ל”ח
תקופת השפע הצרכני. אנחנו עמוסים לעייפה בגאדג’טים, אקססוריז ועוד חפצים כאלה ואחרים. לחלקם שימוש פונקציונלי – לדוגמה מטחנת בשר או מנורת שולחן. חפצים אחרים בעלי משמעות סמלית – לדוגמה טבעת אירוסין. המצה ‘רוקדת על שתי החתונות’. מחד, מדובר בתחליף ללחם – מוצר מזון בסיסי המשמש אותנו בחג הפסח, מאידך – יש במצה ממד של ‘לשמה’…
פסחים לח
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
מצות של מעשר שני לדברי רבי מאיר אין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח לדברי חכמים יוצא בה ידי חובתו בפסח
אתרוג של מעשר שני לדברי רבי מאיר אין יוצא בו ידי חובתו ביום טוב לדברי חכמים אדם יוצא בו ידי חובתו ביום טוב
מתקיף לה רב פפא בשלמא עיסה דכתיב עריסתיכם משלכם
אתרוג נמי דכתיב ולקחתם לכם לכם משלכם יהא אלא מצה מי כתיב מצתכם
אמר רבא ואיתימא רב יימר בר שלמיא אתיא לחם לחם כתיב הכא לחם עני וכתיב התם והיה באכלכם מלחם הארץ מה להלן משלכם אף כאן משלכם
לימא מסייע ליה עיסה של מעשר שני פטורה מן החלה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים חייבת לימא מסייע היינו הך
הכי קאמר (ליה) לימא מדפליגי בעיסה בהנך נמי פליגי או דילמא שאני התם דכתיב עריסתיכם עריסתיכם תרי זימני
בעי רבי שמעון בן לקיש מהו שיצא אדם ידי חובתו בחלה של מעשר שני בירושלים אליבא דרבי יוסי הגלילי לא תיבעי לך השתא בחולין לא נפיק בחלתו מיבעיא כי תיבעי לך אליבא דרבי עקיבא
בחולין הוא דנפיק דאי מיטמו יש להן היתר במושבות אבל חלה דאי מטמיא לית לה היתר במושבות ולשריפה אזלא לא נפיק
או דילמא אמרינן הואיל ואילו לא קרא עליה שם ואיטמי אית לה היתר במושבות ונפיק בה השתא נמי נפיק
איכא דאמרי הא ודאי לא תיבעי לך דודאי אמרינן הואיל כי תיבעי לך חלה הלקוח בכסף מעשר שני
ואליבא דרבנן לא תיבעי לך כיון דאמרי יפדה היינו מעשר כי תיבעי לך אליבא דרבי יהודה דאמר יקבר
דתנן הלקוח בכסף מעשר שני שנטמא יפדה רבי יהודה אומר יקבר
מי אמרינן הואיל ואי לא לקוח הוי והואיל ולא קרא עליה שם ואיטמי יש לו היתר במושבות ונפיק ביה השתא נמי נפיק ביה
או דילמא חד הואיל אמרינן תרי הואיל לא אמרינן אמר רבא מסתברא שם מעשר חד הוא:
חלת תודה ורקיקי נזיר וכו׳: מנא הני מילי אמר רבה דאמר קרא
ושמרתם את המצות מצה המשתמרת לשם מצה יצתה זו שאין משתמרת לשם מצה אלא לשום זבח
רב יוסף אמר אמר קרא שבעת ימים מצות תאכלו מצה הנאכלת לשבעת ימים יצתה זו שאינה נאכלת לשבעת ימים אלא ליום ולילה
תניא כוותיה דרבה ותניא כוותיה דרב יוסף תניא כוותיה דרבה יכול יצא ידי חובתו בחלות תודה ורקיקי נזיר תלמוד לומר ושמרתם את המצות מצה המשתמרת לשם מצה יצתה זו שאינה משתמרת לשם מצה אלא לשום זבח
תניא כוותיה דרב יוסף יכול יצא אדם ידי חובתו בחלות תודה ורקיקי נזיר תלמוד לומר שבעת ימים מצות תאכלו מצה הנאכלת לשבעה יצתה זו שאינה נאכלת לשבעה אלא ליום ולילה
ותיפוק ליה מלחם עני מי שנאכל באנינות יצא זה שאינו נאכל באנינות אלא בשמחה
סבר לה כרבי עקיבא דאמר עני כתיב
ותיפוק ליה דהוה ליה מצה עשירה
אמר שמואל בר רב יצחק רביעית היא ומתחלקת היא לכמה חלות
ותיפוק ליה דאינן נאכלות בכל מושבות
אמר ריש לקיש זאת אומרת חלות תודה ורקיקי נזיר נאכלין בנוב וגבעון
תניא אמר רבי אילעאי שאלתי את רבי אליעזר מהו שיצא אדם בחלות תודה ורקיקי נזיר אמר לי לא שמעתי באתי ושאלתי לפני רבי יהושע אמר לי הרי אמרו חלות תודה ורקיקי נזיר שעשאן לעצמו אין אדם יוצא בהן למכור בשוק יוצא בהן
כשבאתי והרציתי דברים לפני רבי אליעזר אמר לי ברית הן הן הדברים שנאמרו לו למשה בסיני איכא דאמרי ברית הן הן הדברים שנאמרו לו למשה בסיני ולא טעמא בעיא
וטעמא מאי אמר רבה כל לשוק אימלוכי מימלך אמר אי מזדבן מזדבן אי לא מזדבן איפוק בהו אנא:
