Skip to content

י״א במרחשון תשפ״ב | 17.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ח

הדף היומי

ט״ו בטבת תשפ״א | 30 דצמבר 2020
נשות דף יומי נווה דניאל מקדישות חודש של לימוד לכבוד כל נשות העולם, המרבות תורה בעולם, לכבוד סיום שנה של לימוד יחד. תודה להדרן, לרבניות מישל, חמוטל, תניה, סאלי, מיכל, חיותה, ומירב המובילות אותנו בלימוד מעמיק. יישר כוח.

פסחים לט

הדף של היום מוקדש ע"י ארין פיאטסקי לזכר ד"ר בט סמואלס ז"ל. החיים של בט היו מסורים ללימוד תורה, ולהרחבה של ההזדמנויות לימוד תורה לבנות ולנשים. בט בטח הייתה נרגשת לראות קהילה גדולה של נשים לומדות דף יומי. וגם ע"י מרשה וסרמן לכבוד בנה ד"ר נועם וסרמן, דיקן של בבית ספר למנהל עסקים ע"ש סיי סימז."תודה שעודדת אותי ללמוד דף יומי. אני מעריכה את זה שיש לי בן שמעודד ונותן מוטיבציה לא רק לתלמידים שלו אבל גם להורים שלו. אנחנו אוהבים אותך וגאים בכל ההישגים שלך." וגם ע"י דבי גביר לזכר אמה, יוכבד גינדברג, ביורצייט השישי שלה היום. יוכבד גילמה בחייה את הערכים של חסד, כיבוד הורים ואצילות נפש. כמו כן היא הקדישה מזמנה ללימוד תורה בכלל, וללימוד נשים בפרט. יהי זכרה ברוך.

באיזה מאכלים אפשר לצאת ידי חובה באכילת מרור? מהן כל המינים האלו? יש הרבה מסורות שונות בנושא. האם זה חייב להיות ירקות או יכול להיות משהו אחר, כגון דגים? איך דורשים שלא? רב אומר שכל המינים שיוצאים בהן ידי חובת מרור גם נזרעים בערוגה אחת. הגמרא מנסה להבין מה כוונתו שנזרעים בערוגה אחת? יוצאים ידי חיוב מרור אם הם לחים או יבשים. האם זה מתייחס רק לקלח או גם לעלים? מה לגבי כמוש? כבוש? שלוק או מבושל? האם יוצאים ידי חובה? האם אפשר לצאת ידי חובת מרור על ידי מעשר שני? מה אפשר לעשות עם מורסן וחיטים – באיזה מקרים יש לחשוש שיחמיץ ובאיזה מקרים לא צריך לחשוש?

מתני׳ ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחזרת בתמכא ובחרחבינא ובעולשין ובמרור יוצאין בהן בין לחין בין יבשין אבל לא כבושין ולא שלוקין ולא מבושלין

ומצטרפין לכזית ויוצאין בקלח שלהן ובדמאי ובמעשר ראשון שנטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שנפדו:

גמ׳ חזרת חסא עולשין הינדבי תמכא אמר רבה בר בר חנה תמכתא שמה חרחבינא אמר רבי שמעון בן לקיש אצוותא דדיקלא ובמרור מרירתא

תני בר קפרא אלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בעולשין ובתמכא בחרחלין בחרחבינין ובחזרין רב יהודה אומר אף עולשי שדה ועולשי גינה וחזרת

עולשי גינה וחזרת הא תנא לה רישא הכי קאמר אף עולשי שדה כעולשי גינה וחזרת רבי מאיר אומר אף עסווס וטורא ומר ירואר אמר ליה רבי יוסי עסווס וטורא אחד הוא ומר זה הוא ירואר

תני דבי (רבי) שמואל אלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחזרת בעולשין ובתמכא ובחרבינין ובחרגינין ובהרדופנין רבי יהודה אומר אף חזרת יולין וחזרת גלין כיוצא בהן

רבי אילעא אומר משום רבי אליעזר אף ערקבלים וחזרתי על כל תלמידיו ובקשתי לי חבר ולא מצאתי וכשבאתי לפני רבי אליעזר בן יעקב הודה לדברי

רבי יהודה אומר כל שיש לו שרף רבי יוחנן בן ברוקה אומר כל שפניו מכסיפין אחרים אומרים [כל] ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין אמר רבי יוחנן מדברי כולן נלמד ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין אמר רב הונא הלכה כאחרים

רבינא אשכחיה לרב אחא בריה דרבא דהוה מהדר אמרירתא אמר ליה מאי דעתיך דמרירין טפי והא חזרת תנן ותנא דבי שמואל חזרת ואמר רבי אושעיא מצוה בחזרת ואמר רבא מאי חזרת חסא

מאי חסא דחס רחמנא עילוון ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן למה נמשלו מצריים כמרור לומר לך מה מרור זה שתחילתו רך וסופו קשה אף מצריים תחילתן רכה וסופן קשה אמר ליה הדרי בי

אמר ליה רב רחומי לאביי ממאי דהאי מרור מין ירק הוא אימא מרירתא דכופיא דומיא דמצה מה מצה גידולי קרקע אף מרור גידולי קרקע ואימא הירדוף דומיא דמצה מה מצה מין זרעים אף מרור מין זרעים

ואימא הרזיפו דומיא דמצה מה מצה שניקחת בכסף מעשר אף מרור שניקח בכסף מעשר

אמר ליה רבה בר רב חנין לאביי אימא מרור חד מרורים כתיב ואימא מרורים תרי דומיא דמצה מה מצה מינין הרבה אף מרור מינין הרבה

אמר רבה בר רב הונא אמר רב ירקות שאמרו חכמים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח כולן נזרעין בערוגה אחת למימרא דלית בהו משום כלאים

מתיב רבא חזרת וחזרת גלין עולשין ועולשי שדה כרישין וכרישי שדה כוסבר וכוסבר שדה חרדל וחרדל מצרי ודלעת המצרי והרמוצה אינם כלאים זה בזה חזרת וחזרת גלין אין חזרת ועולשין לא

וכי תימא כולהו בהדדי קתני להו והא אמר רב זוגות זוגות קתני

מאי נזרעין דאמר רב נזרעין כהלכתן כהלכתן תנינא

ערוגה שהיא ששה על ששה טפחים זורעין בתוכה חמשה זרעונין ארבע על ארבע רוחות הערוגה ואחת באמצע מהו דתימא הני מילי בזרעין אבל בירקות לא קא משמע לן

למימרא דירקות אלימא מזרעים והתנן כל מיני זרעים אין זורעין בערוגה אחת כל מיני ירקות זורעין בערוגה אחת מהו דתימא הני מרור מין זרעים נינהו קא משמע לן

זרעים סלקא דעתך והא תנן ירקות ותני בר קפרא ירקות ותני דבי שמואל ירקות חזרת איצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא הואיל וסופה להקשות ניתיב לה רווחא טפי

לאו אמר רבי יוסי ברבי חנינא קלח של כרוב שהוקשה מרחיבין לו בית רובע אלמא כיון דסופו להקשות יהבינן ליה רווחא טפי הכא נמי ניתיב לה רווחא טפי קא משמע לן:

יוצאין בהן בין לחין בין יבשין כו׳: אמר רב חסדא לא שנו אלא בקלח אבל בעלין לחין אין יבשין לא

והא מדקתני סיפא בקלח שלהן מכלל דרישא עלין פרושי קא מפרש כי קתני בין לחין בין יבשין אקלח

מיתיבי יוצאין בהן ובקלח שלהן בין לחין בין יבשין דברי רבי מאיר וחכמים אומרים לחין יוצאין בהן יבשין אין יוצאין בהן ושוין שיוצאין בהן כמושין אבל לא כבושין ולא שלוקין ולא מבושלין

כללו של דבר כל שיש בו טעם מרור יוצאין בו וכל שאין בו טעם מרור אין יוצאין בו תרגומא אקלח תנו רבנן אין יוצאין בהן כמושין משום רבי אליעזר ברבי צדוק אמרו יוצאין בהן כמושין

בעי רמי בר חמא מהו שיצא אדם ידי חובתו במרור של מעשר שני בירושלים אליבא דרבי עקיבא לא תיבעי לך השתא במצה דאורייתא נפיק במרור דרבנן מיבעיא

כי תיבעי לך אליבא דרבי יוסי הגלילי מאי במצה דאורייתא הוא דלא נפיק אבל מרור דרבנן נפיק

או דילמא כל דתקינו רבנן כעין דאורייתא תקון אמר רבא מסתברא מצה ומרור:

מתני׳ אין שורין את המורסן לתרנגולים אבל חולטין האשה לא תשרה את המורסן שתוליך בידה למרחץ אבל שפה היא בבשרה יבש לא ילעוס אדם חיטין ויניח על מכתו מפני שהן מחמיצות:

גמ׳ תנו רבנן אלו דברים שאין באין לידי חימוץ האפוי והמבושל וחלוט שחלטו ברותחין מבושל אדמבשל ליה מחמע אמר רב פפא האפוי שבישלו קאמר

תניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר קמח שנפל לתוכו דלף אפילו כל היום כולו אינו בא לידי חימוץ אמר רב פפא והוא דעביד טיף להדי טיף

אמרי דבי רבי שילא ותיקא שרי והתניא ותיקא אסור לא קשיא הא דעבדיה במישחא ומילחא הא דעבדיה במיא ומילחא

אמר מר זוטרא לא לימחי איניש קדרא בקמחא דאבישנא דילמא לא בשיל שפיר ואתי לידי חימוץ אמר רב יוסף לא ליחלוט איניש

נשות דף יומי נווה דניאל מקדישות חודש של לימוד לכבוד כל נשות העולם, המרבות תורה בעולם, לכבוד סיום שנה של לימוד יחד. תודה להדרן, לרבניות מישל, חמוטל, תניה, סאלי, מיכל, חיותה, ומירב המובילות אותנו בלימוד מעמיק. יישר כוח.

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

מה בין מצה למרור? – גפת 44

מה בין מרור למצה? כולנו מכירות את הדרשה של הלל הזקן שהיה כורך מצה ומרור ואוכלם יחד.. היום ננסה מתוך הדף היומי להעמיק והאיר את המשמעות שמתחבאת בכריכה הזו המחברת את הקושי המרירות והכאב שבחיים עם החירות, הגאולה והאור שיש לנו.. מוזמנים להצטרף אלינו לגפ"ת בדף היומי.. המשנה בדף לט עוסקת במרור שיש לאכול בליל…

פסחים לט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

פסחים לט

מתני׳ ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחזרת בתמכא ובחרחבינא ובעולשין ובמרור יוצאין בהן בין לחין בין יבשין אבל לא כבושין ולא שלוקין ולא מבושלין

ומצטרפין לכזית ויוצאין בקלח שלהן ובדמאי ובמעשר ראשון שנטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שנפדו:

גמ׳ חזרת חסא עולשין הינדבי תמכא אמר רבה בר בר חנה תמכתא שמה חרחבינא אמר רבי שמעון בן לקיש אצוותא דדיקלא ובמרור מרירתא

תני בר קפרא אלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בעולשין ובתמכא בחרחלין בחרחבינין ובחזרין רב יהודה אומר אף עולשי שדה ועולשי גינה וחזרת

עולשי גינה וחזרת הא תנא לה רישא הכי קאמר אף עולשי שדה כעולשי גינה וחזרת רבי מאיר אומר אף עסווס וטורא ומר ירואר אמר ליה רבי יוסי עסווס וטורא אחד הוא ומר זה הוא ירואר

תני דבי (רבי) שמואל אלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחזרת בעולשין ובתמכא ובחרבינין ובחרגינין ובהרדופנין רבי יהודה אומר אף חזרת יולין וחזרת גלין כיוצא בהן

רבי אילעא אומר משום רבי אליעזר אף ערקבלים וחזרתי על כל תלמידיו ובקשתי לי חבר ולא מצאתי וכשבאתי לפני רבי אליעזר בן יעקב הודה לדברי

רבי יהודה אומר כל שיש לו שרף רבי יוחנן בן ברוקה אומר כל שפניו מכסיפין אחרים אומרים [כל] ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין אמר רבי יוחנן מדברי כולן נלמד ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין אמר רב הונא הלכה כאחרים

רבינא אשכחיה לרב אחא בריה דרבא דהוה מהדר אמרירתא אמר ליה מאי דעתיך דמרירין טפי והא חזרת תנן ותנא דבי שמואל חזרת ואמר רבי אושעיא מצוה בחזרת ואמר רבא מאי חזרת חסא

מאי חסא דחס רחמנא עילוון ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן למה נמשלו מצריים כמרור לומר לך מה מרור זה שתחילתו רך וסופו קשה אף מצריים תחילתן רכה וסופן קשה אמר ליה הדרי בי

אמר ליה רב רחומי לאביי ממאי דהאי מרור מין ירק הוא אימא מרירתא דכופיא דומיא דמצה מה מצה גידולי קרקע אף מרור גידולי קרקע ואימא הירדוף דומיא דמצה מה מצה מין זרעים אף מרור מין זרעים

ואימא הרזיפו דומיא דמצה מה מצה שניקחת בכסף מעשר אף מרור שניקח בכסף מעשר

אמר ליה רבה בר רב חנין לאביי אימא מרור חד מרורים כתיב ואימא מרורים תרי דומיא דמצה מה מצה מינין הרבה אף מרור מינין הרבה

אמר רבה בר רב הונא אמר רב ירקות שאמרו חכמים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח כולן נזרעין בערוגה אחת למימרא דלית בהו משום כלאים

מתיב רבא חזרת וחזרת גלין עולשין ועולשי שדה כרישין וכרישי שדה כוסבר וכוסבר שדה חרדל וחרדל מצרי ודלעת המצרי והרמוצה אינם כלאים זה בזה חזרת וחזרת גלין אין חזרת ועולשין לא

וכי תימא כולהו בהדדי קתני להו והא אמר רב זוגות זוגות קתני

מאי נזרעין דאמר רב נזרעין כהלכתן כהלכתן תנינא

ערוגה שהיא ששה על ששה טפחים זורעין בתוכה חמשה זרעונין ארבע על ארבע רוחות הערוגה ואחת באמצע מהו דתימא הני מילי בזרעין אבל בירקות לא קא משמע לן

למימרא דירקות אלימא מזרעים והתנן כל מיני זרעים אין זורעין בערוגה אחת כל מיני ירקות זורעין בערוגה אחת מהו דתימא הני מרור מין זרעים נינהו קא משמע לן

זרעים סלקא דעתך והא תנן ירקות ותני בר קפרא ירקות ותני דבי שמואל ירקות חזרת איצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא הואיל וסופה להקשות ניתיב לה רווחא טפי

לאו אמר רבי יוסי ברבי חנינא קלח של כרוב שהוקשה מרחיבין לו בית רובע אלמא כיון דסופו להקשות יהבינן ליה רווחא טפי הכא נמי ניתיב לה רווחא טפי קא משמע לן:

יוצאין בהן בין לחין בין יבשין כו׳: אמר רב חסדא לא שנו אלא בקלח אבל בעלין לחין אין יבשין לא

והא מדקתני סיפא בקלח שלהן מכלל דרישא עלין פרושי קא מפרש כי קתני בין לחין בין יבשין אקלח

מיתיבי יוצאין בהן ובקלח שלהן בין לחין בין יבשין דברי רבי מאיר וחכמים אומרים לחין יוצאין בהן יבשין אין יוצאין בהן ושוין שיוצאין בהן כמושין אבל לא כבושין ולא שלוקין ולא מבושלין

כללו של דבר כל שיש בו טעם מרור יוצאין בו וכל שאין בו טעם מרור אין יוצאין בו תרגומא אקלח תנו רבנן אין יוצאין בהן כמושין משום רבי אליעזר ברבי צדוק אמרו יוצאין בהן כמושין

בעי רמי בר חמא מהו שיצא אדם ידי חובתו במרור של מעשר שני בירושלים אליבא דרבי עקיבא לא תיבעי לך השתא במצה דאורייתא נפיק במרור דרבנן מיבעיא

כי תיבעי לך אליבא דרבי יוסי הגלילי מאי במצה דאורייתא הוא דלא נפיק אבל מרור דרבנן נפיק

או דילמא כל דתקינו רבנן כעין דאורייתא תקון אמר רבא מסתברא מצה ומרור:

מתני׳ אין שורין את המורסן לתרנגולים אבל חולטין האשה לא תשרה את המורסן שתוליך בידה למרחץ אבל שפה היא בבשרה יבש לא ילעוס אדם חיטין ויניח על מכתו מפני שהן מחמיצות:

גמ׳ תנו רבנן אלו דברים שאין באין לידי חימוץ האפוי והמבושל וחלוט שחלטו ברותחין מבושל אדמבשל ליה מחמע אמר רב פפא האפוי שבישלו קאמר

תניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר קמח שנפל לתוכו דלף אפילו כל היום כולו אינו בא לידי חימוץ אמר רב פפא והוא דעביד טיף להדי טיף

אמרי דבי רבי שילא ותיקא שרי והתניא ותיקא אסור לא קשיא הא דעבדיה במישחא ומילחא הא דעבדיה במיא ומילחא

אמר מר זוטרא לא לימחי איניש קדרא בקמחא דאבישנא דילמא לא בשיל שפיר ואתי לידי חימוץ אמר רב יוסף לא ליחלוט איניש

Scroll To Top